"תמימים בחוץ לארץ", התיאור המפורסם ביותר של ארץ ישראל של המאה ה-19, הוא בסופו של דבר בדיחה מתוחכמת על חשבון העמים והאתרים של הים התיכון.

הדרוזים, קבוצה אתנית דתית חשאית הפרושה ברחבי סוריה, ישראל ולבנון, הם מיעוט דתי בולט בלבנט.

במקרא, שמות תיאופוריים אינם מוגבלים רק לאלוהי ישראל. שמות רבים מכילים אלמנטים תיאופוריים פגאניים.

ציון היובל למלחמה מספק לנו הזדמנות לנסןת ולהבין כיצד פיקוד צבא ארה"ב רואה את המלחמה.

הכרובים הם נושא מסתורי שמופיע פעמים רבות במקרא, אך לעולם אינו מוסבר באמת. אנו מקבלים רק הצצות קצרות לתפקידם ולטבעם.

מכתב מפקיד בכיר בירושלים לחיל המצב היהודי באי אלפנטין במאה ה-5 לפנה"ס במצרים הוא התיאור העתיק ביותר הידוע של פולחן פסח

פפירוס איפוור, הידוע גם בשם 'השיחה של איפוור עם אדון הכל', הוא טקסט שנוי במחלוקת המתאר רעב, בצורת, מוות ותהפוכות אלימות במצרים העתיקה,...

בשיתוף פעולה יוצא דופן, ארכיאולוגים בישראל עובדים עם המשטרה על מנת לנתח טביעות אצבע שנותרו על שברי חרס מהמאה ה-5 או ה-6.

מייסדי ישראל לא יחסו חשיבות רבה להכרזת העצמאות. נדרשו עשרות שנים של עבודה של דמויות מזרמים פוליטיים שונים כדי שיהפוך למסמך החשוב שהוא היום.

לוחיות ברכת כהנים עשו כותרות מכיוון שהן הכילו טקסט מספר במדבר ובכך מייצגות את העדות העתיקה ביותר של טקסט מקראי שאנו יודעים עליו.

תמונת החנוכייה המאירה בלילה חורפי היא אחד האספקטים המוכרים ביותר של התרבות היהודית המסורתית - אך מהיכן נובע טקס החג העתיק הזה?

ההיסטוריה היהודית מכירה בירושלים כעיר בעלת החשיבות הגדולה ביותר לעם היהודי. אך האם זה תמיד היה כך?

במשך ההיסטוריה חברות אנושיות התאפיינו בהתנהגות, תפיסות וערכים שונים שנוצרו, בין היתר, כתוצאה מאזור המגורים שלהם. האדם הוא תבנית נוף מולדתו.

כתובת פחם של אביר שוויצרי זוהתה באתר שנטען כי הוא קבר דוד המלך. רשות העתיקות טוענת כי הגרפיטי מראה קשר ישיר בין שוויץ מימי הביניים לירושלים.

במה שמכנים "תגלית יוצאת דופן ומדהימה", צוות של ארכיאולוגים ישראלים חשף לאחרונה מערת קבורה עתיקה בגבולות הפארק הלאומי חוף פלמחים על קו החוף.

בזמן עיבוד שדותיו בעיר חאן יונס שבדרום רצועת עזה, חקלאי גילה פסל נדיר בן 4500 שנה שמייצג את האלה הכנענית ענת.

עדות היסטורית מצרית שמתעלמים ממנה לעתים קרובות היא סיפור מפותל גדוש תעמולה ואנטישמיות - אבל זו גם הודאה בסיפור יציאת מצרים.

מכונה "אדון המדבר", הפסל העתיק מהאלף ה-4 לפנה"ס נחשף לציבור בפעם הראשונה, לאחר שנשכח זמן רב מאד במחסני מוזיאון ישראל בירושלים.

ארכיאולוגים העובדים בעיר העתיקה בירושלים גילו חותם אמטיסט שנחקק בבית המקדש השני ונחשב לתיאור המוקדם ביותר של צמח ששימש כקטורת וכבושם מקראי.

חותם אחד שהתגלה בתל צף ריתק את הארכיאולוגים, שכן בניגוד לממצאים האחרים שהיו פשוטים וללא הטבעות, הוא היה חותם שעליו היו שתי צורות גיאומטריות