ארכיאולוגים מצאו קבר בן 2,300 שנה של הטאירה (המעמד הגבוה ביותר של זונות ביוון העתיקה) במערת קבורה בירושלים. שרידים שרופים של אישה צעירה התגלו לצד מראה נדירה במצב שימור מושלם. בהודעה לעיתונות הודיעה רשות העתיקות כי מדובר בעדות נדירה לתקופה ההלניסטית באזור ירושלים.
עצמות האדם החרוכות שהתגלו בחדר הקבורה זוהו על ידי ד"ר יוסי נגר, האנתרופולוג הפיזי של רשות העתיקות, כעצמות של אישה. "זו, למעשה, העדות המוקדמת ביותר בישראל לשרפת גופות בתקופה ההלניסטית". ליד העצמות נמצאו מספר מסמרי ברזל מכופפים, ולהפתעת הארכיאולוגים התגלתה עוד מנחת קבורה לצד עצמות האישה החרוכות – סוג נדיר של מראת ברונזה מתקפלת", ד"ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב מסר בהודעה לעיתונות.
"זו רק המראה השניה מסוג זה שהתגלתה עד היום בישראל, ובסך הכל ידועות רק 63 מראות מסוג זה ברחבי העולם ההלניסטי", אומרת ליאת עוז, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "רמת הייצור של המראה כה גבוהה, עד שהיא השתמרה במצב מצוין, ונראה היה כאילו יוצרה אתמול".
במחקר משותף של אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, בהובלת ד"ר גיא שטיבל מהמחלקה לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב והארכאולוגית ליאת עוז מרשות העתיקות, החוקרים מציעים שהמראה הנדירה הייתה שייכת למנוחה שהיתה לא אחרת מאשר אשת ליווי של איש צבא הלניסטי בכיר או פקיד ממשלתי הלניסטי במהלך מסע ברחבי ארץ ישראל.
החוקרים ציינו שהמנחה הזו, של מראות מתקפלות, תועדה בקברים ובמקדשים בעולם היווני-הלניסטי, ומהווה אינדיקציה ברורה לחפץ מגדרי הקשור לנשים יווניות. המראות היו בדרך כלל מקושטות בחריטות או תבליטים מרהיבים של דמויות נשיות אידיאליות ודמויות אלות - במיוחד זו של אפרודיטה, אלת האהבה.
"השאלה המעניינת מכל שנבעה מתגלית זו, היא – מה עושה על אם הדרך לירושלים קבר של אשה יווניה, במרוחק מכל אתר או ישוב בן התקופה. הקבר סיקרן אותנו במיוחד, גם לאור העובדה שהמידע הארכאולוגי אודות ירושלים וסביבתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת כמעט שואף לאפס", אומר ד"ר שטיבל.
על מנת לפתור חידה זו, עמדו לרשות החוקרים מספר נתונים ייחודיים שאפיינו את הקבר ששפכו אור על נרטיב מפתיע: המראה הנדירה והיקרה ושריפת הגופות המוכרת בעולם היווני, וכן מציאת מסמרי הברזל בקבר.
בדיון על מעמדה של האישה, סבורים החוקרים כי היא כנראה הייתה אשת ליווי/הטאירה ולא אישה נשואה, שכן האחרונות מיעטו לצאת מביתן ביוון, שלא לדבר על הצטרפות לבעליהן לקמפיינים צבאיים. העובדה שלא היה יישוב ליד מערת הקבורה, מעידה לכאורה על כך שמדובר בקברה של אשה יוונית, שליוותה איש צבא בכיר או פקיד ממשל הלניסטי ונקברה על אם הדרך.
"מראות ברונזה כמו זו שנמצאה נחשבו לפריט מותרות יקר, והן יכלו להגיע לרשותן של נשים יווניות בשתי דרכים: כחלק מהנדוניה שלהן לקראת חתונה, או כמתנה שנתנו גברים להטאירות שלהם. ככאלה, המראות סימלו, בין השאר, את החיבור - כמו גם את היחסים האינטימיים בין הלקוחות להטאירה. ההטאירות, היו למעשה חלק ממוסד חברתי-יווני, שבמסגרתו נשים, בדומה למשל לגיישות ביפן, העניקו שירותי ליווי חברתי, ולאו דווקא רק, או בעיקר, שירותי מין. חלקן הפכו לידועות בציבור של שליטי העולם היווני-הלניסטי ושל אנשי צבא ואנשי התרבות המובילים, ערכו סלונים ספרותיים, ושימשו כמוזות ליצירות הפיסול והציור המפורסמות ביותר, שהוצגו אף במקדשים. סביר להניח שמדובר בקבר של אישה ממוצא יווני שהתלוותה לבכיר במנגנוני הצבא והשלטון ההלניסטי, בזמן מסעתיו של אלכסנדר מוקדון או סביר יותר במהלך מלחמות הדיאדוכים (היורשים)", מסכמים החוקרים.
"זוהי דוגמה לארכאולוגיה ומחקר במיטבם", אומר מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו. "מחקר של חפץ פשוט לכאורה, מוביל אותנו לידע חדש ולסיפור, ופותח לנו צוהר לעולם עתיק נשכח ונעלם. במחקר המשך עתידי קרוב, מתכוונים החוקרים להשיג נתונים מדויקים יותר לגבי מקור ייצור המראה בניסיון לשפוך אור נוסף על הרקע של האישה, ואולי אף על מוצאו של הבכיר שליוותה.
מקורות:
