האסטרונום המצרי סננמות' ומפת הכוכבים שלו

סננמות' היה אחד האנשים הקרובים ביותר למלכה המפורסמת חתשפסות. קברו המרשים מכיל עיטורים מסתוריים מאד המצביעים על כך שהוא לא היה רק ​​פקיד ממשלתי בכיר וארכיטקט, אלא גם אסטרונום. הקבר התגלה על ידי צוות בראשות הארכיאולוג האמריקני הרברט ווינלוק (Herbert Winlock). ווינלוק היה מנהל המשלחת המצרית של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. המשלחת עבדה בקבר בעונות של 1925 עד 1927. הקבר מכונה TT353.


למרות שסננמות' נקשר אליו, יתכן שזהו לא מקום הקבורה האמיתי שלו. ככל הנראה הוא נקבר בקבר אחר בתבאי - TT71. עם זאת, גם זה לא בטוח וחלק מהחוקרים מציעים שהוא עשוי היה להיקבר בקבר שלישי לא ידוע. קבר TT353 ממוקם באתר דיר אל-בחרי, קרוב למקדש חתשפסות, שנאמר כי סננמות' יצר. תאי הקבורה אמנם לא החזיקו את האוצרות הגדולים ביותר של מצרים העתיקה, אך עיטורי התקרה מופלאים ומצביעים על כך שסננמות' היה אסטרונום.

קבר סננמות' (TT353) שנבנה בפקודת סננמות', אורכו 97 מטר ועומקו 41 מטר

מי היה סננמות'?

סננמות' נולד כבן מעמד נמוך להורים ממעמד פרובינציאלי, ראמוסה וחת'ופר (Ramose and Hatnofer). למרות מוצאו הלא מלכותי זכה סננמות' בתארים יוקרתיים והפך ליועץ בכיר למלך. על סננמות' ידוע הרבה יותר מכל מצרי אחר שלא היה בן מלוכה.


רשימת התארים של סננמות' ארוכה מאד, אך בראש ובראשונה הוא היה ארכיטקט, בכיר ממשל והמורה של נפרור (Neferure) - בתה של המלכה חתשפסות. סננמות' נכנס לראשונה לחצר המלוכה בתקופת שלטונו של תחותמס השני, תחת חתשפסות הוא החזיק בסופו של דבר בלמעלה מ-80 תארים בתקופת כהונתו כבכיר בחצר המלכותית. מימדים אחרים של הקריירה שלו מוצעים בהימצאותה של תקרה אסטרונומית בקברו בדיר אל בחרי וכ-150 אוסטרקונים בקברו בקורנה (Qurna), כולל מספר רישומים, כמו גם רשימות, חישובים, דוחות שונים ויצירות ספרותיות. אין ספק שהאומנים הונחו לקשט את קברו בפריטים מעניינים מחייו.

פסל של סננמות' כורע

גם הסיווג החברתי של המשפחה היווה נקודה מרכזית לדיון. מעריכים כי באותה תקופה כ-5% מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב. לכן, ג'ויס טילדסלי (Joyce Tyldesley) הציבה את משפחתו במעמד חברתי "גבוה יותר", ששלט בשלבי התרבות הללו, מכיוון שלדעתה סננמות' לא היה יכול להתחיל בקריירה שלו בהצלחה ללא יכולות אלה. בהקשר זה גם לא ברור איך ואיפה התחיל סננמות' את הקריירה שלו. כיודע קרוא וכתוב הוא עשוי היה להתחיל את הקריירה שלו כעובד מדינה פשוט. עם זאת, ייתכן גם שהוא התחיל בקריירה צבאית ואז עבר למשרת ניהול. עד כמה שידוע לנו זה היה די סביר שמפקדים שפרשו זכו בתפקיד מנהלי. הכתובות ההרוסות במונומנט שלו, TT71, המכילות שברי טקסט, אולי מספקות מידע על תחילת הקריירה שלו.


מלבד המשרות שהוזכרו, אותם הוא ביצע בוודאות, הוא גם קיבל מספר רב של "תארי חצר" - כמו אחד שנקרא "רק חבר של פרעה". תארים אלה ככל הנראה מעידים על הביטחון יוצא הדופן שהיה לחתשפסות בו. לגבי הסוף של סננמות' יש יותר ספקולציות מאשר עובדות. לפחות עד שנת המלוכה ה-16 של חתשפסות / תחותמס השלישי הוא החזיק במשרותיו. לאחר מכן, ככל הנראה, עקבותיו אבדו. המונומנט הלא גמור שלו, TT353, נסגר, עם חלק מדימויו בתוכו, וגם TT71 נהרס. אין כל מידע על כך שהוא נקבר באחד הקברים הללו.

הסרקופג של סננמות' - הדוגמה הידועה היחידה לסרקופג פרטי העשוי מאותה אבן השמורה בדרך כלל לבני מלוכה

אסטרונומיה במצרים העתיקה

התופעה השמימית מאז ומעולם הייתה מקור לפליאה ועניין של האדם. סוג זה של עניין היה קיים כמעט בכל ציוויליזציה עתיקה, אם כי בכל צוויליזציה היא נבעה ממטרות ומניעים שונים. המצרים הקדומים התעניינו באסטרונומיה בעיקר לצרכים מעשיים ודתיים. בעוד שהמצרים לא ידעו את כל מה שאנו יודעים עכשיו באסטרונומיה, היתה להם הבנה טובה למדי של מספר תופעות שמימיות. ההישגים של המצרים הקדומים באסטרונומיה ידועים היטב, אך אנו יודעים מעט מאד על האנשים שהגיעו להישגים אלה.


אסטרונומיה הייתה חשובה מאוד עבור המצרים הקדומים והיא שימשה בתפקיד שונה מבתרבויות רבות אחרות. על אף שהישגיהם היו פחות מתקדמים מאלה של ציוויליזציות קדומות אחרות, הרבה מהם חשובים מאד וראויים לתשומת לבנו.


נתחיל בהמצאת לוח השנה בן 365 הימים שהתבססה על תצפית אסטרונומית. הפיתוח של לוח שנה זה התרחש ככל הנראה לפחות בשנת 2000 לפנה"ס, אך לוח השנה הראשון שהתפתח במצרים היה לוח השנה הירחי והוא פותח בסביבות שנת 3000 לפנה"ס - מדידת הזמן הראשונה של האנושות. ראשית השנה המצרית הוכרזה כאשר התרחשה ההצפה של הנילוס, מכיוון שהם הבחינו שההצפה מתחילה עם כוכב סיריוס, הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, אירוע זה ייצג את תחילת השנה החקלאית במצרים. בשנה היו 365 ימים המחולקים ל-12 חודשים ובכל חודש היו 30 יום. הם עשו את חמשת הימים שנותרו ימי חג, שנקראו הימים האפגומנליים (Epagomenal Days), או הימים שעל השנה, והם הוסיפו אותם בסוף השנה. חודשי השנה חולקו לשלוש עונות: עונת ההצפה, עונת הזריעה ועונת הקציר. השנה, העונה, החודש והיום בו המלך קיבל את השלטון לידיו בדרך כלל תועדו על ידי המצרים במסמכים שלהם.


המצרים פיתחו מכשירים למדידה אסטרונומית כמותית, אלה כללו את שעון השמש, שעון המים והמרקהת (”Merkhet” הדומה לאצטרולב). המצרים הקדומים השתמשו במכשירים או באינדיקטורים לתצפית על הכוכבים הלא שוקעים (Circumpolar stars). לאחר מכן הם שרטטו על הקרקע קו ציר צפון-דרום וסימנו את כיוונו, שנדרש לצורך יישור נכון של פרויקטי בניה חשובים. אחד המכשירים נקרא "מרקהת", שמשמעותו "אינדיקטור". הוא הורכב ממוט עץ אופקי וצר עם חור ליד קצה אחד, שדרכו האסטרונום היה מסתכל כדי לקבוע את מיקום הכוכב. למכשיר אחר, שנקרא "ביי אן אימי עונות" ("bay en imy unut") או "צלע דקל" היה חריץ בצורת V חתוך בקצה הרחב שדרכו הכהן האחראי על השעות הסתכל כדי לקבוע את מיקום הכוכב.


אסטרונומיה במצרים העתיקה הייתה הדרך הטובה ביותר לקבוע את השעה במהלך הלילה. הם זיהו מספר קונסטלציות וקבוצות אחרות של כוכבים. הקונסטלציות האלה, המכונות דקאנים (decans), שימשו לספירת זמן בלילה. כל קונסטלציה זרחה ארבעים דקות מאוחר יותר בכל לילה. התבוננות במיקום קונסטלציות ביחס ליום בשנה אומרת לאדם מה השעה. באופן תיאורטי, היו 18 דקאנים, אולם בגלל זמן הדמדומים נלקחו בחשבון רק 12 לשם חישוב השעה בלילה. מכיוון שהחורף ארוך יותר מהקיץ, הוקצו לדקאנים הראשונים והאחרונים שעות ארוכות יותר. טבלאות שעזרו לעשות את החישובים האלה נמצאו בחלק הפנימי של מכסי ארונות קבורה. העמודות בטבלאות מכסות שנה במרווחים של עשרה ימים. הדקאנים ממוקמים לפי סדר זריחתם ובעמודה הבאה, הדקאן השני הופך להיות הראשון וכן הלאה.

ההישגים באסטרונומיה של המצרים הקדומים כללו גם ידע על קונסטלציות - לפחות 43 קונסטלציות היו מוכרות למצרים במאה ה-13 לפנה"ס, וידע של אסטרונומיה פלנטרית - חמישה כוכבי לכת היו ידועים למצרים, תנועת הנסיגה של מאדים הייתה ידועה וההקפה של חמה ונוגה סביב השמש הייתה ידועה.

תבליט תקרה אסטרונומי ממקדש דנדרה במצרים

סננמות' האסטרונום

מפת הכוכבים המוקדמת ביותר המוכרת במצרים נמצאת כאלמנט מרכזי בעיטור של קבר TT353 בתבאי, קבר ששייך לסננמות'. הקבר מתוארך לתקופת השושלת ה-18, סביבות 1473 לפנה"ס. זה לא היה אתר מעניין מאד ללא התקרה שלו והציורים היפיפים. הקירות מעוטרים בתרשימים שמימיים מרשימים.


התקרה האסטרונומית בקבר סננמות' (TT 353) מחולקת לשני חלקים המייצגים את השמים הצפוניים והדרומיים. החלק הדרומי מעוטר בכוכבים דקאנליים (Decanal stars), וכן בקונסטלציות של השמים הדרומיים כמו אוריון וכלב גדול. כוכבי הלכת חמה, נוגה, צדק ושבתאי מוצגים ומקושרים לאלים השטים בסירות קטנות מעל השמיים. לפיכך, התקרה הדרומית מציינת את שעות הלילה.


החלק הצפוני מציג קונסטלציות של השמים הצפוניים עם הדובה הגדולה במרכזו. לא ניתן לזהות את הקונסטלציות האחרות. משמאל ומימין מוצגים מעגלים ותחתיהם כמה אלים הנושאים דיסק שמש לעבר מרכז התמונה. הכתובות המקושרות עם המעגלים מציינות את החגים החודשיים בלוח השנה הירחי, ואילו האלים מציינים את הימים המקוריים של החודש הירחי.


אגיפטולוגים גם גילו שעיטור הקבר מתאר את מעגל החיים הקשור לעונות השנה. ארבעת המעגלים בחלק העליון של הציור מתייחסים לאקהת (Akhet) - תקופה שנמשכה מיולי עד אוקטובר. שני מעגלים נוספים מציגים את עונת הזריעה שנקראת פרט (Peret), שהחלה בנובמבר והסתיימה בפברואר. ארבעת המעגלים האחרונים מתייחסים לעונת הקציר שנקראה שומו (Shomu), ונמשכה בין מרץ ליוני. מלבד זאת, בתרשים מוצגים הכוכבים של דראקו (כהיפופוטם), הדובה הגדולה, סיריוס ואוריון. החלק המסתורי ביותר בציור קשור בחסרונו של כוכב הלכת מאדים.

החלק התחתון של המפה האסטרונומית בקבר סננמות'

המפה על לוח הדרומי משקפת