top of page

טיול למאדים

עודכן: 7 באוק׳ 2020

- מתחת לסרטון תמצאו את הוידאו כמאמר -


כוכב הלכת מרס או מאדים בעברית, הידוע בכינויו "הכוכב האדום" הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש, אחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש ומסלולו הוא השני הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ, אחרי ונוס, או נוגה בעברית.

קוטרו של מאדים כחצי מקוטר כדור הארץ, הוא משלים סיבוב סביב צירו אחת ל־24 שעות ו־37 דקות והקפה סביב השמש כל 687 יום. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ־38% מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. פני מאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש הנוצר מקפיאת פחמן דו־חמצני. השינוי בגודלן ובצורתן של המדבריות על פני מאדים, נגרם ע"י הרוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. במאדים נמצא הר הגעש "אולימפוס מונס" (Olympus Mons), ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, גובהו 27 ק"מ. על מאדים נמצא גם קניון "ואליס מארינריס" (Valles Marineris) שאורכו 4,500 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.


מאדים אינו מקום לבעלי לב חלש. הכוכב האדום צחיח, סלעי, קר ולכאורה חסר חיים ודפוסי מזג האוויר והטמפרטורה שלו מטורפים למדי. אנו נטייל עם הרובר קיוריאוסיטי (Curiosity) של נאסא (NASA).


הרובר שיועד תחילה לחקור את "מכתש גייל" (Gale Crater) על מאדים כחלק ממשימת מעבדה של המכון למדעי המאדים של נאס"א (NASA Mars Science Laboratory), שוגר מקייפ קנברל (Cape Canaveral) ב -26 בנובמבר 2011. הרובר, שגודלו כגודל מכונית, נחת במכתש גייל שעל מאדים ב -6 באוגוסט 2012.

המשימה התרכזה בחיפוש אחר סימנים לסביבה בה יכולים להתקיים או התקיימו תנאים להיווצרות חיים ובהכנות לקראת משימה מאויישת על מאדים. המשימה של קיוריאוסיטי תוכננה לארוך שנתיים אך מאז היא לא עצרה וממשיכה לשלוח תמונות ונתונים אל כדור הארץ.


ועכשיו לטיול עם קיוריוסיטי:

זהו אתר הנחיתה במכתש גייל (Gale Crater), התמונה מורכבת מ-27 צילומים ממצלמת הניווט השמאלית של הרובר. הקיוריאוסיטי מגלה בפנינו את שטח המכתש זרוע הסלעים בצבעים שנעים בין אדום לחום, במרחק ניתן להבחין בדיונות כהות ובסלעים השכוותיים בבסיסו של הר שארפ.

רצף תמונות זה מציג עמוד אבק, המכונה "אבק שטן" (Dust Devil), הוא נע על פני הקרקע בתוך מכתש גייל, כפי שנצפה ב-1 בפברואר 2017 אחר הצהריים.


תמונה זו, בנקודת "קימברלי" ("Kimberley"), צולמה ב-25 בפברואר 2014, ממצלמת עין שמאל, ביום המאדים ה-553, של קיוריאוסיטי. רמות שונות של עמידות בפני שחיקה הן הגורם לפני השטח המדורגים הנראים כאן.



בתמונה זו, שצולמה ממצלמת התורן ב-13 באוגוסט 2015, ניתן להבחין בשני סוגי דיונות שהרוח פיסלה בחול של מאדים. את סוג הדיונות הקטן יותר אנו מכירים מכדור הארץ. את הדיונות הגדולות יותר, שבמרחק של שלושה מטרים זו מזו, אנחנו לא מכירים על פני כדור הארץ ולא הכרנו על מאדים עד לצילום זה.