טיול למאדים

עודכן ב: 7 אוק 2020

- מתחת לסרטון תמצאו את הוידאו כמאמר -


כוכב הלכת מרס או מאדים בעברית, הידוע בכינויו "הכוכב האדום" הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש, אחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש ומסלולו הוא השני הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ, אחרי ונוס, או נוגה בעברית.

קוטרו של מאדים כחצי מקוטר כדור הארץ, הוא משלים סיבוב סביב צירו אחת ל־24 שעות ו־37 דקות והקפה סביב השמש כל 687 יום. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ־38% מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. פני מאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש הנוצר מקפיאת פחמן דו־חמצני. השינוי בגודלן ובצורתן של המדבריות על פני מאדים, נגרם ע"י הרוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. במאדים נמצא הר הגעש "אולימפוס מונס" (Olympus Mons), ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, גובהו 27 ק"מ. על מאדים נמצא גם קניון "ואליס מארינריס" (Valles Marineris) שאורכו 4,500 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.


מאדים אינו מקום לבעלי לב חלש. הכוכב האדום צחיח, סלעי, קר ולכאורה חסר חיים ודפוסי מזג האוויר והטמפרטורה שלו מטורפים למדי. אנו נטייל עם הרובר קיוריאוסיטי (Curiosity) של נאסא (NASA).


הרובר שיועד תחילה לחקור את "מכתש גייל" (Gale Crater) על מאדים כחלק ממשימת מעבדה של המכון למדעי המאדים של נאס"א (NASA Mars Science Laboratory), שוגר מקייפ קנברל (Cape Canaveral) ב -26 בנובמבר 2011. הרובר, שגודלו כגודל מכונית, נחת במכתש גייל שעל מאדים ב -6 באוגוסט 2012.

המשימה התרכזה בחיפוש אחר סימנים לסביבה בה יכולים להתקיים או התקיימו תנאים להיווצרות חיים ובהכנות לקראת משימה מאויישת על מאדים. המשימה של קיוריאוסיטי תוכננה לארוך שנתיים אך מאז היא לא עצרה וממשיכה לשלוח תמונות ונתונים אל כדור הארץ.


ועכשיו לטיול עם קיוריוסיטי:

זהו אתר הנחיתה במכתש גייל (Gale Crater), התמונה מורכבת מ-27 צילומים ממצלמת הניווט השמאלית של הרובר. הקיוריאוסיטי מגלה בפנינו את שטח המכתש זרוע הסלעים בצבעים שנעים בין אדום לחום, במרחק ניתן להבחין בדיונות כהות ובסלעים השכוותיים בבסיסו של הר שארפ.

רצף תמונות זה מציג עמוד אבק, המכונה "אבק שטן" (Dust Devil), הוא נע על פני הקרקע בתוך מכתש גייל, כפי שנצפה ב-1 בפברואר 2017 אחר הצהריים.


תמונה זו, בנקודת "קימברלי" ("Kimberley"), צולמה ב-25 בפברואר 2014, ממצלמת עין שמאל, ביום המאדים ה-553, של קיוריאוסיטי. רמות שונות של עמידות בפני שחיקה הן הגורם לפני השטח המדורגים הנראים כאן.



בתמונה זו, שצולמה ממצלמת התורן ב-13 באוגוסט 2015, ניתן להבחין בשני סוגי דיונות שהרוח פיסלה בחול של מאדים. את סוג הדיונות הקטן יותר אנו מכירים מכדור הארץ. את הדיונות הגדולות יותר, שבמרחק של שלושה מטרים זו מזו, אנחנו לא מכירים על פני כדור הארץ ולא הכרנו על מאדים עד לצילום זה.


זהו מבט על "תצורת קימברלי" ("Kimberley Form"), שצולמה על ידי קיריאוסיטי ב-8 באוקטובר 2015. השכבות שבחזית פונות אל עבר הבסיס של הר שארפ ומעידות על זרימת מים לעבר אגן מים שהיה במקום לפני שרובו הגדול של ההר נוצר.


מבט על סלע מאדים המכונה "הריסון" ("Harrison"), המורכב מצילומים משתי מצלמות של קיוריאוסיטי המספקות נתונים של צבע וגם נתונים מיקרוסקופיים. הבדיקה התבצעה ב-15 בינואר, 2014. סלע הריסון מכיל גבישים מאורכים ובהירים. מניתוח הנתונים גילו שהגבישים מורכבים מהרכב מינרלי האופייני לסלעים געשיים.


בצילום זה מה-27 ביוני 2013, לווין המקיף את מאדים צילם את קיוריאוסיטי המופיעה כנקודה כחלחלה סמוך לפינה הימנית התחתונה. שני הכתמים הכחולים והבהירים יחסית המוקפים בכתמים כהים יותר, הם אתר הנחיתה. ניתן להבחין בעקבות הרובר היוצאות מאתר הנחיתה.


תמונה זו מה-15 בינואר 2013, מאזור "שיפ-בד", צולמה על ידי קיוריאוסיטי ממצלמת התורן הימנית. היא מציגה עורקים מובחנים היטב המלאים במינרלים לבנבנים, כנראה סידן גופרתי. עורקים אלה נוצרים כאשר מים זורמים דרך שברים וממלאים את צידי השבר במינרלים. עורקים אלה הם התצפית הראשונה של קיוריאוסיטי על מינרלים שנוצרו בתוך מים שפעפעו מסביבה תת קרקעית.


קיוריאוסיטי שלחה גם צילומים רבים שיצרו גלים של ספקולציות וחילוקי דעות לגבי מה שנראה בהם.

בתצלום זה, משנת 2014 , ניתן להבחין באור בוהק על פני מאדים. הצילום ריגש את חובבי העב"מים, שהעלו השערות לגבי מקור האור ותהו אם זו עשויה להוות עדות לפעילות חוצנית.


בדצמבר 2017, בלוג פופולרי לחובבי עב"מים פרסם תקריב של האובייקט הכדורי הזה אותו גילה באחד הצילומים של נאסא. הוא טען שמדובר בכדור תותח ממלחמה שהתחוללה על הכוכב האדום. נאס"א הגיבה בהודעת טוויטר, שגודלו של האובייקט פחות מ-5 מ"מ והוא למעשה מורכב מסידן, נתרן ומגנזיום.


בשנת 2014 שלחה קיוריאוסיטי תצלום שהראה סלע מאד מוזר שנראה כמו עצם ירך אנושית. מדענים הסבירו כי הצורה החריגה היא ככל הנראה תוצר של שחיקה על ידי רוח או מים.


תמונה זה ריגשה חובבי חוצנים בשנת 2015. האובייקט הקטן והמוצל אכן נראה קצת כמו גברת בשמלה.


דפוסי ספירלה יפיפים אלה אינם מאובנים. הספירלות מכונות "סלילי לבה" ("Lava Coils"). כששני זרמים של לבה זורמים לכיוונים מנוגדים ומתערבלים נוצרים הסלילים הללו, טוען צוות המחקר מנאסא.


ונסיים בשקיעה על מאדים, זוהי השקיעה הראשונה שצולמה בצבע ע"י קיוריאוסיטי, ביום המאדים ה-956 של המשימה. ארבע התמונות צולמו לאורך 6 דקות, 51 שניות.


לאורך ההיסטוריה כולה סיקרן הכוכב האדום את האנושות, היום אנו קרובים מתמיד להבין את סיפורו של כוכב לכת מרתק זה.

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook