צדק - המלך של מערכת השמש

- מתחת לסרטון תמצאו את הוידאו כמאמר -

כוכב הלכת צדק, ענק הגזים שנולד מאבק כוכבים קדמוני לפני 4.5 מיליארד שנים, הוא כוכב הלכת הראשון של מערכת השמש ובדומה לאל שאת שמו שהוא נושא, יופיטר - מלך האלים הרומים הקדומים, צדק הוא האב הקדמון, המלך של מערכת השמש.

במיתולוגיה הכנענית צדק הוא האל “בעל” - אל החיים שמרווה את פני האדמה ואחראי על הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, ומתואר כלוחם רב עוצמה הלוחם בכוחות הרעים שמנסים לכלות את העולם ולהשמידו.

צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש וכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. רוחבו כ-11 כדורי ארץ והמסה שלו כפולה מהמסה של כל שבעת כוכבי הלכת האחרים יחד. המרחק הממוצע של צדק מהשמש הוא 5.2 יחידות אסטרונומיות, קצת יותר מחמש פעמים המרחק בין כדור הארץ לשמש. צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח ונוגה.

שלא כמו כדור הארץ ושלושת העולמות הסלעיים האחרים, פני השטח של צדק אינם מוצקים ויתכן שאפילו הליבה שלו אינה מוצקה ועשויה להיות ליבה צפופה ונוזלית המכילה ניקל וברזל ומעליה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. הליבה מוקפת באוקיינוס ​​של גזי מימן והליום, כמו השמש, אם צדק היה פי 80 יותר מסיבי הוא היה הופך לשמש ולא לכוכב לכת.

צדק מסתובב סביב צירו מהר יותר מכל כוכב לכת אחר, אורכו של יום בצדק הוא בערך 10 שעות כדור הארץ והוא משלים מסלול מלא סביב השמש ב-12 שנות כדור הארץ. כח הכבידה של צדק גדול פי 318 מזה של כדור הארץ.

ניתן לראות את הרכב הגזים של צדק בשכבה החיצונית של האטמוספירה שעוביה הוא סביב ה-3000 ק"מ והיא מורכבת מחגורות מתחלפות של זרמי סילון, כשכל חגורה נעה בכיוון מנוגד לשכנותיה. צבע החגורות נע בין גוונים של לבן, צהוב, חום ואדום ונגרם כתוצאה מהרכב כימי שונה של כל חגורה. הרכב השכבה שמתחת לשכבה החיצונית של האטמוספירה אינו ידוע, אך רוחות הסילון אינן קיימות בה והיא שומרת על טופוגרפיה קבועה.

בקטבים של צדק ניתן להבחין בסופות ציקלון רבות בצורת מערבולת, קוטרן נע בין עשרות ק"מ לאלפי ק"מ. מהירות הרוח בהן מגיעה לעשרות מטרים בשנייה, והן מפוזרות במה שנראה כמו אי סדר בשני הקטבים.

ככל הנראה המאפיין הידוע ביותר של צדק הוא הכתם האדום הגדול, הכתם הוא סופה מתמשכת שקיימת לפחות 350 שנה. זהו אוסף עננים ענק המסתחרר במהירויות רוח של עד 450 קמ"ש, הכתם האדום מסתובב נגד כיוון השעון, במחזור של כ-6 ימים. גודלו של הכתם האדום משתנה ועד כה קטן ביותר מפי שניים מאז החלו המדידות. גם הצבע שלו משתנה והוא נע מצבע אדום עז לאדום חיוור ואפילו ללבן.

צדק הוא כוכב הלכת עם מספר הירחים הגדול ביותר. אלפי קילומטרים מעל הסופות של צדק מרחפים שבעים ותשעת הירחים הידועים שלו, ארבעת הירחים הגדולים ביותר התגלו על ידי גלילאו בשנת 1610 והם נקראים הירחים הגליליאניים והם כוללים את איו - הגוף השמימי הפעיל ביותר געשית במערכת השמש, גנימיד - הירח הגדול ביותר במערכת השמש, גדול יותר מכוכב הלכת מרקורי, וקליסטו ואירופה אשר יחד עם גנימיד עשויים להכיל אוקיינוסים של מים נוזליים מתחת לפני השטח שלהם. ארבעת הירחים הגליליאניים קרויים בשמות המאהבות של זאוס, ראש האלים במיתולוגיה היוונית, המקביל ליופיטר שעל שמו נקרא כוכב הלכת צדק.

אוסף הירחים הגדול של צדק מתאפשר רק בגלל גודלו העצום וכח הכבידה שלו שהוא החזק ביותר מבין כל כוכבי הלכת במערכת השמש. כוח הכבידה העצום הזה משפיע גם על הגודל של שבעת כוכבי הלכת האחרים. בימיה הראשונים של מערכת השמש, צדק, שהיה הכוכב הראשון שנוצר, משך אליו גופים רבים שהיו יכולים לעזור לכוכבי הלכת האחרים לצמוח בגודלם. כיום כוח זה עשוי לשמש כמגן בכך שהוא מושך כוכבי שביט ואסטרואידים אל צדק עצמו ומונע מהם להתנגש בכוכבי לכת אחרים כמו כדור הארץ.

לצדק שדה מגנטי עצום שיוצר מגנטוספירה גדולה כל כך עד שהיא מתחילה להסיט את הרוח הסולארית כמעט 3 מיליון ק"מ לפני שהיא מגיעה לצדק, זנב המגנטוספירה מגיע עד למסלולו של שבתאי. השדה המגנטי והמגנטוספירה הם הסיבה לזוהר הבהיר והמתמשך המופיע בשני הקטבים, שלא כמו זוהר הקוטב בכדור הארץ שמתרחש רק בזמנים של פעילות סולארית מוגברת, הזוהר של צדק הינו קבוע, אם כי עוצמתו משתנה מיום ליום.

את צדק חקרו מקרוב תשע גשושיות עד היום. הראשונה היתה פיוניר 10, שריחפה מעל ענק הגז בשנת 1973.

וויאג'ר 1 חלפה על פני צדק במרץ 1979 והפתיעה את האסטרונומים שבצילומים שהיא שלחה הם הבחינו בטבעות סביב צדק, ממש כמו הטבעות של שבתאי אך דקות יותר ולכן לא נראות מכדור הארץ.

מעט אחר כך, ביולי 1979, חלפה וויאג'ר 2 על פני צדק בדרכה אל קצה מערכת השמש.

בדצמבר 1995 החלה הגשושית גלילאו, שהיתה הגשושית הראשונה שהקיפה את צדק, את מסלול הקפתה סביב ענק הגז והקיפה אותו במשך למעלה משבע שנים, היא גם חקרה את ארבעת הירחים הגדולים דרך טלסקופ. ביולי 1995 שיחררה גלילאו גשושית אל תוך אטמוספירת הכוכב, הגשושית צנחה כ-150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה.

משימת יוליסס בשנת 1992 הייתה משימה רב תכליתית נוספת שכללה, בין היתר, מחקר של האטמוספירה של צדק, כמו גם של השדה המגנטי וחגורת הקרינה שלו.

משימת קאסיני-הויגנס חלפה קרוב לצדק בדצמבר 2000 בדרכה לשבתאי, כמו גם משימת ניו-הוריזון שחלפה ליד צדק בפברואר 2007 בדרכה לפלוטו וצילמה תמונות דרמטיות של הסערות המשתוללות על פני הכוכב וכן צילומים של רבים מירחיו.

הגשושית ג'ונו שוגרה באוגוסט 2011 למסע של חמש שנים לצדק. מטרותיה העיקריות של המשימה היו ללמוד על המסה והרכבו הפנימי של צדק כמו גם על תכולת המים באטמוספירה. בשנת 2016 היא החלה את מסלול ההקפה בגובה של 4200 ק"מ מעל העננים. המשימה תוכננה להמשך שנה אך נאסא האריכה אותה עד ליולי 2021, כאשר אז ג'ונו תבצע התרסקות מכוונת אל תוך האטמוספירה של צדק.

עד שתתרסק לג'ונו יש עוד הרבה מה לגלות לנו על ענק הגז העצום הזה. מלבד השמש, צדק הוא הגוף הדומיננטי ביותר בחלל הסובב אותנו והוא יושב בבטחה על כס המלך הבלתי מעורער של מערכת השמש.