top of page

פסיכדלים ויהדות

עודכן: 5 בפבר׳ 2021

מאת: Dr. James Cooke

מקור: Reality Sandwich


הקשר בין פסיכדלים ליהדות רחוק מלהיות פשוט. ספקולציות בנוגע לחומרים פסיכואקטיביים במקרא יש בשפע, אולם אין הסכמה לגבי אמיתות העניין. להוגים יהודים רבים הייתה השפעה עצומה על המחשבה הפסיכדלית. עם זאת, רבים גם דחו את יהדותם במהלך המסע. אולם כיום, זרם יהודי משמעותי הופיע בזירת הפסיכדלים. מהחייאת החוויה הדתית הישירה ועד לריפוי טראומות בין-דוריות, לפסיכדלים וליהדות יש הרבה מה להציע זה לזו.


מדיסון מרגולין (Madison Margolin) היא עיתונאית שכתבה רבות על הקשרים בין פסיכדלים ליהדות. היא רואה בפסיכדלים כבעלי השפעה עמוקה על היהדות העכשווית.

"אני חושבת שפסיכדלים ממריצים את היהדות, והם ממריצים מחדש את הקשר שלנו ליהדות. הם מדליקים סוג של אש שלא היתה לנו הרבה זמן. מה שקורה הוא שאנשים חוזרים למנהגי היהדות לאחר שקיבלו השראה פסיכדלית והיא גורמת לזה לעבוד עבורם. תודעה פסיכדלית מגיעה יחד עם רעב להזנה פולחנית ונשמתית ומשמעות לחיים - אשר היהדות יכולה לספק - ובאופן זה אנו באמת רואים תנועה יהודית חדשה בהשראה פסיכדלית."

היסטוריה של מיסטיקה יהודית ופסיכדלים

היהדות מושתתת על חוויה חזונית חזקה, החל מחזונו של משה והסנה הבוער ועד למפגשים האלוהיים שתועדו בספרי הנביאים. האם יתכן שפסיכדלים מילאו תפקיד בחוויה הדתית היהודית כבר מההתחלה?


המקרא נפתח בסיפורם של אדם וחוה שאוכלים את הפרי האסור. זהו חומר אלוהי, המעניק ידע לאלו שאוכלים אותו. אז לא מופרך לדמיין שהפרי הזה עשוי לייצג חומר פסיכדלי טבעי. אולם אם זה היה המקרה, נראה כי מוסר ההשכל של הסיפור הוא הימנעות מחומרים כאלה, במקום לצרוך אותם. ביציאת מצרים מוצאים בני ישראל מזון אלוהי הנקרא מן שהופיע על האדמה. נטען כי המן יכול היה להיות פטרייה פסיכו-אקטיבית, אולי ארגוט, שניתן לסנטז ממנה LSD. הבעיה העיקרית עם הרעיון הזה היא שהסיפור המקראי אינו מתאר את המן כפסיכואקטיבי.


באותו ספר במקרא, חווה משה התגלות אלוהית מתוך צמח קוצני בשם "סנה", הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף. הוא גם מניח את לוחות הברית בארון הברית, תיבה העשויה מעץ שיטה. שיטה מכילה DMT, עובדה שהביאה את הפסיכולוג פרופ' בני שנון מהאוניברסיטה העברית להעלות השערה שאולי בני ישראל הקדומים ידעו להכין גרסה משלהם לחליטה הפסיכדלית המכילה DMT, איוואסקה.


עובדה מקראית או ספרות בדיונית

אין שום עדות אמיתית לטענות אלה על שימוש בסמים פסיכואקטיביים במקרא. אולם מה שנתמך בראיות מוצקות הוא הרעיון שקנאביס שימש כקטורת. עדויות ארכיאולוגיות של קנאביס שרוף נמצאו יחד עם לבונה על מזבח של מקדש בתל ערד, סמוך לירושלים. כאן הייתה ממלכת יהודה. ייתכן שקנאביס שימש מעבר לשימוש כקטורת. ביציאת מצרים אלוהים אומר למשה להכין "שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ" מ"קְנֵה-בֹשֶׂם".

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח-לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה-בֹשֶׂם, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; וְשֶׁמֶן זַיִת, הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ--רֹקַח מִרְקַחַת, מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ; שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ, יִהְיֶה.

(שמות ל פסוקים כב-כה)


קנה-בשם יכול להיות מפורש כ"קנאביס ריחני". בעוד חוקרים רבים טוענים כי קנה-בשם הוא צמח האקורוס קלמוס (Acorus calamus), עדות ארכיאולוגית זו מספקת ראיה לכך שייתכן כי צמח קדוש זה היה קנאביס.

שרידי קנאביס ממזבח בתל ערד

קבלה

ידוע כי פסיכדלים מייצרים חוויות מיסטיות, מצבים בהם מגלים שאנחנו חלק ממציאות קדושה גדולה יותר. עם זאת, ניתן כמובן להשיג חוויה דתית ישירה ללא שימוש בפסיכדלים. הקבלה מייצגת זרם מיסטי ביהדות המדגיש חוויות כאלה. כמסורת, הקבלה מכילה הדרכה ופרקטיקות המשלבות מצבי תודעה מיסטיים. הספר המרכזי של הקבלה הוא ספר הזו