מחקר חדש מציע שהמוח אינו מתחיל ממקור התפתחותי יחיד, אלא משתי אוכלוסיות תאים נפרדות כבר בראשית העובר.

במשך שמונים וארבע שנים ניצחה מכונה אחת את מיטב שחקני השחמט באירופה ובאמריקה. הסוד שלה נשמר עד שנים אחרי שנשרפה והוא רלוונטי היום יותר מאי פעם.

ביפן מפתחים תרופה שאמורה להצמיח שיניים חדשות. בחודש שעבר היא עברה שלב רגולטורי משמעותי - וזה הזמן להבחין בין מה שהוכח לבין מה שרק נטען

מחקרים מציעים כי פסיכדליים עשויים להקל על דיכאון עמיד באמצעות הרפיית אמונות, אך יעילותם לטווח ארוך ומנגנון פעולתם טרם הוכחו.

מערכות בינה מלאכותית יוצרות קשרים רגשיים בלי להבין את השפעתן, והמחיר משולם בידי המשתמשים, לא המפתחים

פרויקט סטארגייט ניסה לרתום את הפאראנורמלי למודיעין, אך נתקל בפער בין ממצאים סטטיסטיים לשימוש מבצעי מוכח.

ארבע שאלות על שינוי האקלים: כמה, כמה מהר, בגלל מי, ומה עולה לטעות. כל התשובות פתוחות לבדיקה.

גרעינים קטנים בגזע המוח, שהוזנחו עשרות שנים, מתגלים כשחקנים מרכזיים בהכרה האנושית

ישראל מובילה בפיתוח טכנולוגיות מוח אך מפגרת באסדרת נוירו-זכויות, מה שמפקיר את פרטיות המחשבות והאוטונומיה המנטלית של אזרחיה.

שנים לאחר גילויו, נוירון ורד-הבר מזכיר לנו שהמוח האנושי עדיין מסתיר סודות שאנחנו בקושי מתחילים להבין

המוח לא רק חושב - הוא גם שופך אור. מחקר חדש מציג הוכחה ראשונה שביופוטונים של המוח חודרים דרך הגולגולת ומשתנים עם פעילות מחשבתית. אבל האם האור הזה הוא שאריה בלבד, או חלק מהמכונה?

גילויים חדשים ממרץ 2026 חושפים את המנגנון המולקולרי המדויק שבו הקטמין מחולל "סערת גלוטמט" חיובית, המצמיחה קשרים עצביים חדשים ומנקה עקבות של טראומה.

מחקר חדש מציע שהתודעה לא נוצרת בתוך המוח - אלא עולה מהרזוננס שלו עם שדה אנרגטי שממלא את כל החלל ביקום

שני חוקרים מצרפת ואסטוניה מציעים שאלת העמקה לעידן הבינה המלאכותית: לא "האם AI יכול לחשוב?" - אלא "האם בכלל הבנו מה פירוש לחשוב?"

מחקר מ-MIT מציג מפת דרכים לשימוש באולטרסאונד ממוקד לעירור עמוק של המוח, במטרה לפצח את המנגנון הסיבתי של התודעה האנושית.

מחקרם של זוכי פרס בואוז 2026 חושף כיצד "ברקודים" גנטיים במוח ומערכות זיהוי במערכת החיסון מגדירים את זהותנו הביולוגית.

הפיזיקה הוכיחה שאנחנו קיימים בזכות מנגנון שחלש פי מיליארד מהנדרש להסביר אותנו.

הגוף האנושי הופך לתשתית נתונים: חיישנים רפואיים מצילים חיים, אך מעלים שאלות של שליטה, פרטיות ובעלות על מידע.

מחקרים אפיגנטיים חדשים מוכיחים כי בידוד חברתי מאיץ את השעון הביולוגי ברמה המולקולרית, בעוד שקשרים משמעותיים פועלים כ"נוגדי חמצון" חברתיים.

נתוני מוח שנאספו בניסויי פסילוסיבין הופכים לתשתית לאלגוריתמים מסחריים - בלי שהמשתתפים ידעו