ברחמה של מומיה מצרית עתיקה בת 2,000 שנה, גילו חוקרים עובר שהשתמר בצורה מפתיעה כמו "מלפפון חמוץ". התגלית המדהימה של המומיה ההריונית המצרית, הראשונה שהתגלתה, הוצגה על ידי צוות מפרויקט המומיה של ורשה (Warsaw Mummy Project) בשנה שעברה. מסוקרנים ממה שמכונה "הגברת המסתורית", החוקרים השתמשו בסריקות CT כדי לקבל מבט עמוק יותר בתוך המומיה הייחודית הזו.
מדענים פולנים הודיעו באפריל 2021 שהם גילו את המומיה המצרית ההריונית הראשונה בעולם בזמן שביצעו סריקות על השרידים בני 2,000 השנים השמורים במוזיאון הלאומי בוורשה. "בעלי סטניסלב, ארכיאולוג מצרי, ואני הסתכלנו בתמונות הרנטגן ושמנו לב למחזה מוכר להורים לשלושה ילדים, בבטן האישה המתה - רגל קטנה!" מרזנה אוזרק-שילקה (Marzena Ozarek-Szilke), אנתרופולוגית וארכאולוגית מאוניברסיטת ורשה, סיפרה לעיתונאים.
"[אין] שום מקרה אחר של מומיה עתיקה בהריון, במיוחד לא מקרה כזה ממצרים, שהקהילה המדעית יודעת עליו", אמר ד"ר וויצ'ך אייסמונד (Dr. Wojciech Ejsmond) מהאקדמיה הפולנית למדעים והמחבר הראשי של המחקר, אז יש הרבה מה ללמוד כאן.
מסריקות ה-CT, הם מצאו ראיות נוספות לכך שחלל האגן של הגוף הכיל עובר. ניתוח נוסף חשף את העובר כולו ומדענים מפרויקט המומיה של וורשה מאמינים שגיל האישה היה בין 20 ל-30 והיא הייתה בשבועות 26-30 להריונה. אבל נותרה השאלה, כיצד העובר נשאר שלם לאחר 2,000 שנה? במאמר חדש ב-Journal of Archaeological Science, הצוות הסביר שהעובר נשמר בצורה דומה מאד ל"גופות כבול" (“bog bodies”).
גופות כבול הן גופות אנושיות שנחנטו באופן טבעי בסביבה חומצית ודלה בחמצן של ביצת כבול. נראה שתהליך דומה מתרחש לעובר שנותר בתוך מומיה שנשמרה באמצעות תהליכי חניטה מצריים מסורתיים עתיקים. ה-pH של הדם באדם יורד באופן טבעי לאחר המוות, הוא הופך לחומצי משמעותית עם ריכוזי אמוניה וחומצה פורמית הגדלים עם הזמן. יתר על כן, העובר אטום הרמטית בתוך הרחם, בדומה למצבים ההיפוקסיים (דלי חמצן) של ביצת כבול.
"העובר נשאר ברחם הבלתי מופרע והתחיל 'להחמיץ'. זו לא ההשוואה הכי אסתטית, אבל מעבירה את הרעיון", נכתב בבלוג של פרויקט המומיה של ורשה. ממש כמו גופת כבול, החלק החיצוני של העובר שמור להפליא, אך עצמותיו נעלמו כמעט לחלוטין. הסיבה לכך היא שהעצם עוברת תהליך של דה-מינרליזציה (demineralization) בסביבה חומצית מאד. מכיוון שלעובר אין רמזים לשרידי עצמות - מאפיין מרכזי שנקלט לעתים קרובות בצילומי רנטגן וסריקות אחרות - הוא לא זוהה בעבר.
"בדרך כלל, חוקרים מחפשים עצמות בעת בחינת צילומי רנטגן ו-CT", אמר ד"ר אייסמונד. "היה לנו ציוד מאד איכותי למחקר שלנו, שאפשר לנו לראות פרטים רבים", הוסיף. "המחקר שלנו הראה שעוברים עשויים להיות בעלי עצמות שנשמרו בצורה גרועה מאד בגלל תהליכים טפונומיים ספציפיים שהתרחשו במהלך החניטה, ולפיכך לא ניתן לראות אותם ב-CT ובצילומי רנטגן."
זה מעלה כמה אפשרויות מעניינות. מכיוון שהטכניקות הקונבנציונליות לא היו קולטות את העובר, זה אומר שייתכן שיכולות להיות מומיות עתיקות אחרות באוספים של מוזיאונים אחרים שגם מתו עם ילדים שטרם נולדו שהם עדיין שלמים לאורך כל הדורות. "פנו אלינו מספר חוקרים שחושבים שהמומיות שהם מצאו או חוקרים עשויות להיות בהריון", אמר ד"ר אייסמונד. "נבדוק את זה ונחקור עוד מומיות. מה שבטוח, יש עוד מקרים כאלה, אבל בינתיים אנשים לא מתמקדים בזה".
אוזרק-שילקה שיערה שייתכן שהיה מאמץ "להסוות את ההריון... או, אולי, הייתה לזה משמעות כלשהי הקשורה לאמונות ולידה מחדש בחיים שלאחר המוות". בהתבסס על ניתוח ההירוגליפים על הסרקופג, נחשבה המומיה במקור לכהן בשם הור-דג'הטי (Hor-Djehuty) שחי בין המאה הראשונה לפנה"ס למאה הראשונה לספירה, כך שהצוות שעשה סריקת רנטגן ב-2016 הופתע למצוא גופה של אישה.
ידוע שהמצרים עשו שימוש חוזר בארונות קבורה, כך שייתכן שהגופה נטמנה בסרקופג של הור-דג'הטי לפני מאות שנים. אבל ארכיאולוגים טוענים שהמומיה מראה סימני ביזה, כולל עטיפות פגומות סביב הצוואר, היכן שגנבים אולי שדדו קמע או שרשרת. חופרים לא חוקיים או גנבים פתחו חלקית את מומיית הגברת המסתורית עבור התכשיטים שלה לפני שהניחו אותה בארון הלא נכון. כעת מדענים מאמינים שהיא יכולה להיות אפילו עתיקה יותר ובודקים את הסיבות האפשריות למוות. המומיה לא נפתחה אבל סריקה אחת הראתה שלאישה יש שיער מתולתל ארוך עד לכתפיה.
המומיה הובאה לפולין במאה ה-19 והפכה לחלק מאוסף העתיקות של אוניברסיטת ורשה. היא נשמרה במוזיאון הלאומי מאז 1917, שם היא מוצגת לציבור לצד הסרקופג. בינתיים, זו נותרה המומיה ההריונית היחידה המוכרת, ומציגה יותר שאלות מאלה שניתן לענות עליהן כעת: מדוע העובר של המומיה הושאר אך איברים אחרים הוצאו? האם זה מנהג נדיר? ומה זה אומר על השקפות מצריות על העולם הבא לגבי ילדים?
מקורות:
