השטן הקוצר (1678), או: התיאור הידוע הקדום ביותר של מעגל תבואה

גור זיו
לפני יומיים
זמן קריאה 2 דקות

בשיא טירוף מעגלי התבואה של שנות ה-80 וה-90, הועלו שלל הסברים - טבעיים ועל-טבעיים - לאותן כתמי דגנים כתושים באופן מושלם שהופיעו ברחבי אזורי הכפר האנגלים ומעבר להם. האם הושארו על ידי מבקרים מהחלל החיצון? נרמסו על ידי מזג אוויר קיצוני? או שמא הופעלו על ידי שדות מגנטיים של כדור הארץ? חוקרי מעגלי תבואה מסורים, המכונים סריאולוגים (Cereologist), פנו אל הארכיונים כדי לחפש תיעוד היסטורי כלשהו. בשנת 1989, עורכי המגזין הבריטי Fortean Times, העוסק בעל טבעי, חשפו חוברת שנראית כתיאור החזותי הקדום ביותר הידוע של מעגל תבואה.

החוברת, "השטן הקוצר: או, חדשות מוזרות מהרטפורדשייר" ("The Mowing-Devil: Or, Strange News out of Hartford-shire"), מתוארכת ל־22 באוגוסט 1678, ונפתחת בתחריט עץ שובבי: שטן קטן ושמנמן כפוף עם חרמש בידו. הוא במרכזו של שדה שיבולת בוער, מתקדם במעגלים קונצנטריים פנימה, ומשאיר מאחוריו שובל של גבעולים קצורים. פיו פתוח כאילו היה באמצע נשימה, וזנבו הקטן דמוי עז מתנופף מאחור.

החוברת, שאורכה חמישה עמודים בלבד, מספרת על סכסוך עבודה שהסתיים בעסקה לא מודעת עם השטן. איכר עשיר, שהשיבולת שלו הבשילה לקציר, פונה לשכנו העני שיקצור עבורו. הקוצר נושא ונותן ביושר, ומציע מחיר סביר (אם כי מעט גבוה מהרגיל) בעבור "יזע מצחו ולשד עצמותיו". האיכר מתרגז על המחיר, ומציע תגמול נמוך בהרבה מערך השוק. גם כאשר הקוצר מוריד את המחיר מתוך רצון לשרת, האיכר מתעקש, ולבסוף פולט: "שהשטן בעצמו יקצור את השיבולת שלי!" - ולא מעוניין עוד בשירותיו של "האיכר העצוב".

החוברת מוסיפה כי האיכר שכח את חובתו הנוצרית לעזור לשכניו. גמולו מגיע בדמות "מאורעות על-טבעיים" מוזרים. באותו לילה, מדווחים שהשדה עולה באש. אך למחרת בבוקר, האיכר מוצא את השיבולת לא שרופה - אלא קצורה בצורה לא טבעית: "כאילו ביקש השטן להפגין את כישוריו בחקלאות... הוא קצר אותם במעגלים עגולים, והניח כל גבעול בדיוק כה רב" - בצורה מושלמת יותר מכל אדם. הקציר היה כה מיומן על-טבעית, עד כי האיכר "עדיין חושש להזיז את השיבולים". והשטן, כך יוצא, הופך לכלי צדק עממי: מעגל התבואה הוא לא רק תופעה על-טבעית, אלא גם ביטוי לצדק נוצרי. התופעה ה"רעה" באמת, לפי החוברת, היא האופן שבו הכלכלה החדשה משחיתה את היחסים בין שכנים.

בסופו של דבר, המסר המוסרי שנחרת בליבו של האיכר חשוב יותר מכל הסבר קונקרטי למעגל עצמו. למעשה, מעגל התבואה הוא רק אחד מ"רמזי ההשגחה" הרבים שקשורים ליצירת יבול חקלאי: כמו התאמת הקרקע, זמני הגשמים, שמש הקיץ ורוחות מרגיעות. ובמקרה כזה, "ראוי שנקבל את הבשלות בהכרת תודה אדוקה - ולא נמנע אותה בשל משאלות פזיזות מדי".