top of page

אנשי הכבול מתחילים לגלות את סודותיהם

עודכן: 30 בדצמ׳ 2022

האיש מטולון (Tollund Man), היא גופת כבול של אדם שחי במאה ה-4 לפנה"ס, במהלך תקופה הקרויה בסקנדינביה "תקופת הברזל הקדם-רומאית". הגופה נמצאה בביצת כבול בשנת 1950 בחצי האי יוטלנד שבדנמרק. תכונותיה הפיזיות של הגופה השתמרו בצורה כה טובה, עד כי שבעת גילויה חשבו שמדובר בקורבן שנרצח בעת האחרונה.


ב-6 במאי 1950 עסקו חותכי הכבול ויגו ואמיל הוג'ארד (Viggo and Emil Hojgaard) ממכפר קטן בשם טולון, בחיתוך כבול בביצת כבול בשם בילדסקובדל (Bjældskovdal), כ-12 ק"מ מערבית לסילקבורג (Silkeborg), דנמרק. במהלך עבודתם הבחינה אשתו של אמיל בגופה בשכבת הכבול. הגופה נראתה טרייה עד כדי כך שגרמה להם לחשוב שמדובר בקורבן רצח מן העת האחרונה. לאחר לבטים רבים הודיעה האישה למשטרת סקילבורג על מציאת הגופה.


האיש מטולון שכב בגובה של 50 מטר מקרקעית הביצה והיה קבור תחת שני מטר של כבול, כשגופו מונח בתנוחה עוברית. הוא חבש כובע מחודד עשוי מעור וצמר כבשים שהודק מתחת לסנטרו על ידי חוט נסתר. מסביב למותניו הוא היה חגור בחגורה. בנוסף, מסביב לצוואר היה מהודק חבל שירד במורד הגב. מלבד כל אלה, הגוף היה עירום. השיער היה קצוץ כה דק עד שהוא כמעט נחבא על ידי הכובע. על הסנטר והשפה העליונה היו זיפים קצרים (באורך 1 מ"מ), מה שמלמד כי האיש לא התגלח ביום מותו. חוץ מזה, האיש מטולון נראה כמעט כמונו, וזה מדהים בהתחשב בכך שהוא חי לפני כ-2,300 שנה.

האיש מטולון / Credit: Sven Rosborn

סיפורו של האיש מטולון

מה שבאמת לוכד באיש מטולון הן הפנים המקסימות שלו, עם עיניו העצומות והסנטר הקצת זעוף. הוא שָׁלֵו באופן מטריד עבור מי שמת באלימות. הוא אף נראה קצת מחייך, כאילו הוא חולם חלומות מתוקים במשך כל אותן מאות שנים. "זה כאילו שהוא יכול להתעורר בכל רגע ולומר, 'אה, איפה הייתי?'" אומר אולה נילסן (Ole Nielsen), מנהל מוזיאון סילקבורג בדנמרק, שבעצמו נישבה בקסם של האיש מטולון.

"כשמסתכלים על הפנים שלו, אתה מרגיש שאתה יכול לנסוע 2,300 שנה לאחור ולפגוש אותו. הייתי רוצה להכניס דיסק-און-קי למוחו השמור היטב ולהוריד את כל מה שיש בו, אך זה בלתי אפשרי. הוא אינו מעוניין לענות."

ארכיאולוגים שואלים את אותן השאלות מאז שההוג'ארדים הטרידו את שנתו הארוכה של האיש מטולון: מי אתה? מאיפה באת? איך חיית? מי רצח אותך ולמה? הדרך שבה החוקרים שואלים את השאלות, תוך שימוש בטכניקות פורנזיות חדשות כמו סורקי סי.טי באנרגיה כפולה (dual-energy CT scanners) ובדיקות סטרונציום, הולכת ומשתכללת כל הזמן. יש תקווה חדשה, שמתישהו בקרוב, האיש מטולון עשוי להתחיל לדבר.


חוקרים נוטים להסכים כי הריגתו של האיש מטולון הייתה סוג של הקרבה פולחנית לאלים - אולי מנחת פוריות. בעיני האנשים שהניחו אותו שם בתנוחה עוברית, וכנראה עצמו את עיניו וסגרו את פיו, ביצה הייתה מקום מיוחד. בעוד שרוב צפון אירופה שכנה מתחת לחופת יער עבות, הביצות לא. חצי אדמה, חצי מים ופתוחות לשמיים, הן היו הגבולות לעולם שמעבר. בעיני האנשים האלה, ויל-או'-דה-ויספ - אורות רפאים מנצנצים שמתפוגגים כשמתקרבים אליהם - לא היו אפקט של גז ביצות הנגרם על ידי צמחיה נרקבת. הם היו פיות. החשיבה גורסת כי ייתכן שקברו של האיש מטולון נועד להבטיח סוג של חיי נצח רטובים לקורבן הפולחן.

ויל-או'-דה-ויספ והנחש / (Hermann Hendrich (1854–1931

"כשהוא נמצא בשנת 1950", אומר נילסן, "הם עשו צילום רנטגן של גופו וראשו, כך שראו שהמוח שמור למדי. הם ניתחו אותו כמו שמנתחים גוף רגיל, הוציאו את המעיים שלו, אמרו, כן הכל שם, והחזירו אותם. היום אנחנו עושים את דברים אחרת לגמרי. השאלות נמשכות ונמשכות".


לאחרונה, האיש מטולון נהנה מחיים שלאחר המוות עסוקים במיוחד. בשנת 2015 הוא נשלח למוזיאון הטבע בפריס (National Museum of Natural History) כדי לבצע ברגליו סריקת מיקרו-סי.טי (microCT) המשמשת בדרך כלל למאובנים. מומחי דנ"א קדום ניקזו את עצם הירך של האיש מטולון כדי לנסות להשיג דגימה של החומר הגנטי. הם נכשלו, אבל הם לא מוותרים. בפעם הבאה הם ישתמשו בעצם הפטרוס בבסיס הגולגולת, שהיא צפופה בהרבה מעצם הירך ובכך מקור מבטיח יותר של דנ"א.


ואז יש את השיער של האיש מטולונד, שעשוי בסופו של דבר להיות החלק הפטפטן ביותר בו. בשנת 2017, הכובע של האיש מטולון הוסר בפעם הראשונה כדי להשיג דגימות שיער. על ידי ניתוח האופן בו כמויות זעירות של סטרונציום משתנות לאורך קווצה אחת, חוקרת בקופנהגן מקווה להרכיב מפת דרכים של כל המקומות בהם טייל האיש מטולון. "זה כל כך מדהים, שקשה להאמין שזה אמיתי", אומר נילסן.