אחד הסמלים המסתוריים יותר שנמצאו בתבליטים עתיקים הוא דימוי שנראה באופן מוזר כמו תיק יד. האובייקט מופיע בתיאורים שיצרו השומרים מעיראק, בהריסות המקדשים העתיקים בטורקיה, בעיטורים של המאורים מניו זילנד, באמנות שנוצרה על ידי האולמקים של מרכז אמריקה, לצד האל שיווה בהודו ובאמנות סלע באוסטרליה. ניתן לראות תיקי יד באמנות של תרבויות שונות מכל רחבי העולם ולאורך כל הזמנים, כאשר המקרה המוכר הראשון של תיק יד מופיע בסוף עידן הקרח. מהו הסמל המסתורי הזה שניתן למצוא ברחבי העולם העתיק?
שאלו תריסר חוקרים מה דעתם על תיקי היד העתיקים והמסתוריים הללו, וייתכן מאד שתקבלו שתים עשרה תיאוריות שונות. הטענה הנפוצה ביותר אולי שפורסמה באתרי חדשות עצמאיים ובלוגים של הסטוריה אבודה היא ההצעה שתיקים אלה קשורים בדרך כלשהי לחוצנים. מקובל במיוחד לראות חפצים אלה קשורים בעבודתו של זכריה סיטשין ותאורית האנונאקי החוצניים שלו. האם תיקי היד האלה עשויים להיות טכנולוגיה חוצנית? אולי סוללה? אולי רפואה מתקדמת?
על אף שחלק מהטענות הללו נשמעות תלושות יתכן שיש בהן זרע של אמת. כדי להבין באמת את התיקים הללו נדרש מסע אל העבר הרחוק ביותר ואל הייצוגים העתיקים ביותר, את אלה ניתן למצוא באתר גבקלי טפה בן ה-13,000 שנה וכן בסלעים מתקופת האבן באתרים הכוללים את אזור אמנות הסלע קוסו בארה"ב (Coso rock art district), שם כמה ייצוגים הם בני מעל 10,000 שנה, ובארץ ארנהם באוסטרליה, בה הייצוגים בני מעל 15,000 שנה.
תיאור תיק היד נקרא כך מכיוון שהוא נראה דומה מאוד לתיק המודרני. האובייקטים "כוללים בדרך כלל חלק עליון דמוי ידית מעוגלת ותחתית מלבנית ועשויים לכלול רמות שונות של פרטים נוספים של טקסטורה או דוגמאות". לעתים מופיעים היצוגים כאובייקטים עצמאיים, לפעמים הם מתוארים ביד אדם, אלוהות או ישות מיתית באופן הדומה לאופן שבו מחזיקים בסל.
תיאוריה אפשרית אחת לריבוי של הדימוי הזה היא ייצוגו הפשוט והישיר של הקוסמוס. החלק המעוגל של האובייקט (מה שנראה כמו רצועת התיק) מייצג את חצי הספירה של השמיים, כשהבסיס המרובע מייצג את הארץ. "בתרבויות עתיקות מאפריקה להודו ולסין, תיאור המעגל נקשר באופן סמלי למושגים של רוחניות או אי-חומריות, ואילו זה של מרובע נקשר לעיתים קרובות למושגים של הארץ ושל חומריות". לפיכך, הדימוי משמש לסמל את האיחוד (מחדש) של הארץ והשמים, של החומר ואלמנטים קיימים שאינם חומריים.
ניתן לראות את אחד המקרים המוקדמים ביותר של מוטיב תיק היד בשרידי אתר גבלקי טפה, הממוקם בראש רכס הרים בדרום מזרח טורקיה. אתר גבלקי טפה, המתוארך ל-11,000 לפנה"ס, הוא אחד ממתחמי המקדש העתיקים ביותר שהתגלו אי פעם. אחת התמונות הידועות ביותר מאתר זה היא עמוד מסוים המעוטר בגילופים מרהיבים, בעיקר בצורות של בעלי חיים. על עמוד זה אנו מוצאים שורה של שלושה תיקי יד. בין בעלי החיים, בעיקר ציפורים, אנו מוצאים גם שלושה שיש לציין, שניים הם נחש, והאחר עקרב. באזור אחר של האתר גילוף חשוב נוסף של דמות נשית בתנוחת כריעה (ככל הנראה יולדת) אך עם ראש פטרייתי מוזר ביותר. זה מתפרש כייצוג של אלת האדמה היצירתית. נחזור לזה בהמשך.
במסופוטמיה, האזור שבו ידועים מרבית הייצוגים הרלוונטים, ישנן אגדות מתועדות של המביא ההרואי של הציוויליזציה לאנושות, ישות המכונה אדאפה, דגון או אואנס (Oannes). דמות מיתית זו מופיעה בכמה צורות, אדם עם זנב דג, אדם עם ראש נשר או אדם מכונף, שתמיד נושא תיק ביד אחת. האלוהות המוזרה שנחשבה כמייסדת הציוויליזציה, הגיחה ממימי המפרץ הפרסי והביאה עמה את ידע הכתיבה, האמנות והמדעים. ישות מוזרה זו לא הייתה לבד, אלא נאמר כי היא הנהיגה שבעה חכמים המכונים אפקלו / אבגל (Apkallu), כולם היו אנשי דג שהאל אֶנְכִּי / אֶאָה הטיל עליהם משימה להביא את הציוויליזציה לכדור הארץ. אגדה זו היא בת 4500 שנה לפחות, אך שורשיה הם בעידן לא ידוע, יש לציין כי מבחינה גיאוגרפית האתר העתיק של גבקלי טפה ניצב גם הוא באזור מסופוטמיה.
במקום אחר, דימוי התיק עם קווי דמיון מדהימים מופיע בתבליט שיצרו האולמקים של מסו-אמריקה הקדומה מתישהו בין השנים 1200-400 לפנה"ס. ברבים מהדימויים הללו דמות דמות אדם נושאת את תיק היד בידה, כאילו מדובר בסל או בתיק. "כאשר היה בשימוש באמנות האשורית נאמר שהתיק הכיל אבק קסמים. כאשר הוא מתואר באמנות האולמקים, מניחים שהוא הכיל צמחים משני תודעה".
עכשיו הכירו את אם הבריאה, או את ינגאנה (Yinganna), שנחשבת על ידי האבוריג'ינים בארץ ארנהם כגלגול של אנרגיית אם הארץ והיבט, או קרובה מיידית של נחש הקשת (Rainbow Serpent). בסיפור של ינגאנה אנו מוצאים הקבלות רבות לסיפור המסופוטמי המאוחר יותר, היא הגיעה מהמזרח לאחר שהגיחה מהים. היא נשאה איתה תיקים רבים, כל אחד מהם נשא את זרעי הבריאה לעם ספציפי, גם את שפתם וזהותם התרבותית. בזמן שינגאנה שוטטה היא יצרה את האנשים הראשונים ונתנה להם שפה, חקלאות וידע אחר. לכל עם, או קבוצה תרבותית, היה תיק משלו. ינגאנה מיוצגת כאנושית או כחיה (אנתרופומורפית), ולעיתים אף משלבת בצורתה פרחי לוטוס ויאם, בין אם היא בצורתה העיקרית כנחש או בצורת אדם.
בין העמים הרבים באוסטרליה הקדומה, תמיד הייתה גרסה מקומית למסורת נחש הקשת ולאם הארץ, למרות שהיא משתנה הליבה כמעט תמיד חופפת, וכך גם הסמליות. תיקים הם מאפיין של אמנות הסלע ברחבי היבשת. אין ספק כי אגדה זו היא מהעתיקות ביותר מרקע תרבותי הנמשך עשרות אלפי שנים רבות (לכל הפחות). בנוף המטריארכלי הזה במקום להיות מזוהה עם שבעה חכמים גברים, האסוציאציה היא עם שבע נשים, קבוצה של אחיות שהגיעו מהפליאדות לכדור הארץ בכדי לסייע בתהליך הבריאה של בני האדם - גיבורות השמים האגדיות של החלומות.
אם מישהו עדיין מטיל ספק בקשרים הבולטים בין הדימויים באוסטרליה הקדומה ובמסופוטמיה, בין אם זו של שומר או של גבקלי טפה, הנה כמה הוכחות נוספות.
שימו לב בתמונות הבאות לדמיון המדהים של ייצוג אם הארץ, עד לתנוחה המדויקת, מיקום השדיים ואזור הוגינה המוגזם. שימו לב גם לראש המוזר של אם הארץ כפי שהיא מתוארת בגבקלי טפה, בדקו כעת מקרוב את התוספות המסתוריות בחלק העליון של נחש הקשת, מכיוון שהוא מתואר לעיתים קרובות ביצירות האבוריג'ינים של ארץ ארנהם, ותראו אותה צורה בדיוק. אם תסתכלו מקרוב בדמויה של ינגאנה עם תיקיה הרבים (בתמונה שמופיעה למעלה), תזהו שיש לראשה את אותה 'צורת פטריות'. צורות אלה מתוארות במקומות אחרים כמייצגות של חבצלות מים, לוטוס, הפרח הקדוש ביותר במצרים העתיקה, שהיא ארץ נוספת עם קשרים חזקים לנושא זה.
ואם כבר הזכרנו את מצרים, צפו בתמונות של נחש הקשת המתוח על פני השמים והשוו אותו לתמונות האלה נות המציגה בדיוק את אותה תנוחה. בהירוגליפים מצריים קדומים ניתן לראות את התיאור דמוי התיק. הפעם משמש כבית לאלים ולאלות, כאשר רצועות התיק הן המוטות של האוהל הנייד והתחתית המרובעת היא הבד או עורות החיות המתוחים בין המוטות. מבנה זה די דומה לטיפי האינדיאני או ליורט המרכז אסייתי.
מופע נוסף של תאורי תיקים עתיקים ניתן למצוא בניו זילנד הרחוקה. מיתוס מאורי מספר על גיבור שעלה פעם לבית האלים וחזר לארץ כשהוא נושא שלושה סלים מלאי חוכמה. כך, בדומה לתיקי גבקלי טפה, תיקי המאורים מסמלים פולחן והודיה על ידע בהשראה אלוהית.
מומחים לא יודעים מה היה בתוך התיקים הללו והם לא מסכימים שתיקים היו קיימים לפני אלפי שנים רבות. למה זה? מכיוון שהיסטוריונים וארכיאולוגים טוענים שכל האלים האלות הם דמויות בדיוניות שלא השתמשו בפריטים פיזיים כמו תיקים. אז הם מביאים הסבר מופשט ופילוסופי כי רצועת התיק מייצגת את חצי הספירה של השמים והבסיס מייצג את הארץ, לכן הם אומרים שהאלים מוצגים כשהם אוחזים בסמל הכוחות השמימיים והארציים. אך בתיאור הבא מהמקדש העתיק גנגהקונדה צ'אלופורם (Gangaikonda Cholapuram) שבהודו, תבליט שמתאורך לשנת 1250, התיק לא מוצג בידי שיווה, אלא תלוי על ענף עץ.
זה רומז בבירור שזה לא היה סמל בלבד, אלא תיק יד ממשי שתכולתו חשובה מאד. אך יש רמז מפתיע נוסף באותו תבליט. בתבליט לא מופיע 'תיק יד' אחד, אלא שניים. בצידו השני של העץ מוצג 'תיק יד' תלוי נוסף, אך ניתן לראות רק את הרצועה. את שאר התיק לא רואים כי הוא מאחורי שיערו לורד שיווה. זה מוכיח בבירור כי תיקים אלה לא היו רק סמלים, משום שסמלים מוצגים תמיד במלואם על מנת שיהיו מובנים. זה היה תיק יד ממשי, אובייקט פיזי, ולכן הוא מוסתר בחלקו.
אז הנה תאוריה נוספת. מה נשא איתו לורד שיווה, האל עם הכח הבלתי מוגבל? ולמה התיקים האלה תלויים על עץ, מדוע הוא לא הניח אותם על האדמה? מדוע לעולם איננו מציבים סוללות על הקרקע? כמעט תמיד, אנו משתמשים בחומר שאינו מוליך, כמו עץ או פלסטיק, לפני הנחת סוללות על הקרקע. ידוע כי לא מניחים סוללה על הקרקע מכיוון שהיא נוטה לפרוק די מהר, ואם יש נזילה, היא תאבד את כל כוחה באופן מיידי, בגלל המגע שלה עם האדמה.
האם אלים קדומים השתמשו בספקי כוח ניידים? האם תיק יד זה הוא סוללה בעלת הספק גבוה ששימשה עבור טכנולוגייה ולמטרות מדעיות אחרות. האם זו הסיבה שאנו יכולים לראות תבליטי אלים רבים המחזיקים סוללה ביד אחת, וכלי טכנולוגי ביד השנייה?
גם כאן אנו נשארים עם שאלות שאין להן תשובות מוסכמות, אם בכלל. האם נוכחות תיק היד המסתורי של האלים מעידה על כך שכל התרבויות הללו היו קשורות באופן מסתורי? מדוע כולם מתארים את האלים שלהם נושאים תיק יד מסתורי? מה היה בו? והכי חשוב, איך יתכן בכלל שתיק היד קיים בתרבויות השונות ברחבי העולם - שעל פי מדענים קונבנציונליים מעולם לא היו מחוברות?
מקורות:
