מבנה אבן מונומנטלי ענק שהתגלה בשנת 2003, כ-9 מטר מתחת לפני הכנרת, ממשיך להעסיק ארכיאולוגים שלא מבינים למה הוא שימש ולפני כמה זמן הוא נבנה.
צורתו של המבנה המסתורי היא חרוט, הוא עשוי בולדרים וחלוקים מאבן בזלת ומשקלו כ-60,000 טון על פי החוקרים. גובהו כמעט 10 מטר וקוטרו הוא כ-70 מטר. כדי להמחיש את הגודל, קוטרו של מעגל האבן החיצוני של סטונהנג' הוא רק חצי מזה והאבנים הגבוהות ביותר שלו לא מגיעות לגובה של המבנה בכנרת.
נראה שמדובר בערמת סלעים ענקית, סלעים שנערמו זה על זה. מבנים כמו אלה ידועים ממקומות אחרים בעולם ולעיתים שימשו לציון קברים. החוקרים אינם יודעים אם מבנה זה שימש גם הוא לאותה למטרה.
המבנה התגלה לראשונה בקיץ 2003 במהלך סקר סונאר באזור הדרום מערבי של הכנרת. מאז המשיכו צוללנים לחקור את האתר וכך כתבו בגיליון של כתב העת הבינלאומי לארכיאולוגיה ימית (International Journal of Nautical Archaeology).
"בדיקה מדוקדקת חשפה כי המבנה עשוי סלעי בזלת בגודל של עד מטר, פני הסלעים טבעי, ללא סימני חיתוך או חריטה. לא מצאנו שום סימן לסדר או לקירות התוחמים את המבנה הזה."
הם טוענים שהוא בהחלט מעשה ידי אדם וכנראה שנבנה על היבשה ורק מאוחר יותר, עם עליית מפלס המים, כוסה במי הכנרת. החוקרים כותבים כי "הצורה וההרכב של המבנה השקוע אינם דומים לשום מבנה טבעי. אם כך, אנו מסיקים שהוא מעשה ידי אדם וייתכן כי שימש כגלעד".
החוקר יצחק פז, מרשות העתיקות ומאוניברסיטת בן-גוריון, מאמין שיתכן וגילו יותר מ-4,000 שנה. "האפשרות ההגיונית יותר היא שהוא שייך לאלף השלישי לפנה"ס, מכיוון שישנם אתרים מגליתים אחרים [מאותה תקופה] שנמצאים בקרבת מקום", אמר פז, וציין כי אתרים אלה קשורים ליישובים מבוצרים.
אם האלף ה-3 לפנה"ס יוכח כנכון, זה קושר את המבנה לעיר שקרויה "בית ירח" או "חירבת כרך" שנמצאת כ-2 ק"מ מצפון לאתר. במהלך האלף ה-3 לפנה"ס העיר הייתה אחד האתרים הגדולים באזור, אמר פז. "זו העיר החזקה והמבוצרת ביותר באזור הזה, ולמעשה בכל ישראל."
הארכיאולוג רפאל גרינברג מתאר אותה בפרק מהספר "חיי היומיום, החומריות והמורכבות ביישובים העירוניים המוקדמים של דרום הלבנט" (Daily Life, Materiality, and Complexity in Early Urban Communities of the Southern Levant) כאתר מבוצר, בשטח של כ-30 דונם, עם אוכלוסיה של עד 5,000 תושבים. עיר עם רחובות סלולים ומגדלי הגנה מצביעה באופן ברור על כך שתושביה היו מאורגנים היטב. "המבנים גם מצביעים על קיומה של רשות עירונית מסוג כלשהו המסוגלת לתחזק מבנים ציבוריים..." כותב גרינברג.
צוות המחקר אומר כי בדומה למנהיגי בית ירח, מי שבנה את המבנה שהתגלה בכנרת נזקק לכישורים ארגוניים ולתכנון מתוחכם כדי לבנות אותו. "המאמץ שהושקע במיזם כזה מעיד על חברה מורכבת ומסודרת, עם כישורי תכנון ויכולת כלכלית", הם כותבים במאמר שלהם. פז הוסיף כי "כדי לבנות מבנה כזה נדרשו הרבה שעות עבודה במאמץ קהילתי מאורגן."
בתקופת היובש של הכנרת, עד לפני החורף האחרון האתר ביצבץ מעל המים והפך לתחנת מנוחה נוחה לציפורים. חלק מהספקולנטים הנוצרים חושבים שהאי הזה יכול היה לספק פלטפורמה לנס ההליכה של ישו על המים.
המבנה שעל קרקעית הכנרת מצטרף לעוד מספר מבנים מסתוריים שנמצאים באזור. מעגל האבנים הפרהיסטורי של גילגל רפאים, גל יתרו והמבנה המעגלי שנמצא בכינרת נחשפו כבר לפני שנים אך ארכיאולוגים עדיין אינם יודעים מי בנה אותם, או מדוע.
התיאוריות משתוללות וכוללות לוחות שנה עתיקים, מבנים פולחניים, סימוני חוצנים או אתרי 'קבורת שמיים' שבהם הונחו גופות המתים על גבי תלוליות סלעים עבור הנשרים. לא נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לערים בסביבתם (פרט לבית ירח שלא הצליחו לקשור עדיין למבנה בכנרת), ולכן חלק מהחוקרים משערים כי המבנים הם למעשה גלעד ענק בעל משמעות סמלית.
התיארוך של המבנים גם הוא חידתי ומעמיד את ההערכה בכל האתרים לגיל שבין 3,000 ל-12,000 שנה, מה שהופך אותם לקדומים יותר מהפירמידה של גיזה ומסטונהנג' בבריטניה.
גל יתרו
בשנת 2014 ארכיאולוג ישראלי דיווח על מונומנט אבנים, הגדול ממגרש כדורגל ובצורת חצי סהר, שהתגלה במורדות הר מירון, מול קיבוץ פרוד. במונומנט, באורך של כ-150 מטר ובגובה של 7 מטר, ניתן להבחין בצילומי לוויין.
כלי חרס מתקופת הברונזה שנמצאו באתר מצביעים על כך שהוא נבנה בתקופה שבין 3050 ל-2950 לפנה"ס, אך יתכן שהוא קדום הרבה יותר. צורת הסהר של המונומנט אולי נבחרה לסמל את אל הירח המסופוטמי הקדום סין. אל הירח סין או נאננה היה האל השומר של הכשדים שחיו בעיר אור שהייתה מרכז הפולחן לאל הירח. במרחק של יום הליכה מגל יתרו נמצאת העיר בית ירח (בית אל הירח) מתקופת הברונזה המאוחרת ו-13 ק"מ דרום-מזרחית לגל יתרו נמצא האתר שעל קרקעית הכנרת.
במסורת הדרוזית, הנביא יתרו יצר את המעיין הסמוך ובנה את מבנה האבן העצום ומכאן שמו - רוג'ום נבי שועייב. ד"ר שמעון אביבי, חוקר העדה הדרוזית מספר כי "בעבר נהגו הדרוזים מכפרי הגליל לעלות לרגל לאתר המקודש, כדי לבצע תצפית למקום הקדוש ביותר לדרוזים - קבר נבי שועייב, שנמצא ליד קרני חיטים ומגל יתרו יש תצפית נהדרת למקום".
גילגל רפאים
גילגל רפאים הוא רוגם, מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת. פירוש השם גילגל רפאים הוא 'גלגל הענקים' ומתייחס לגזע ענקים קדום. על פי המקרא היו הרפאים תושביו הקדמונים של אזור הבשן - הגולן המודרני, שבו שוכן האתר, עם של ענקים שכינויים המקראי היה "רפאים". בשל כך, לדעת חוקרים מסוימים, נוצר המקום על ידי ענקים ומהווה הוכחה לפעולתם של ענקים באזור. המונומנט העצום ראוי לשמו מכיוון שהוא מורכב מיותר מ-42,000 סלעי בזלת המסודרים בחמישה מעגלים קונצנטריים ומשקלם ביחד הוא מעל ל-40,000 טון. במרכזו של האתר נמצא קבר עתיק, באורך של 4.5 מטרים, שהיה מלא בתכשיטים וחפצים יקרים. הקבר מתוארך בערך לסוף האלף השני לפנה"ס. המבנה עצמו קדום יותר מהקבר, כך שאלו שבנו את הקבר וטמנו בו את האוצר אינם בוניו המקוריים. קוטרו של המעגל החיצוני של האתר הוא כ-152 מטר והיקפו קרוב לחצי קילומטר.
כשעומדים על הקרקע בתוך המתחם הוא נראה כמו מבוך של קירות אבן מתפוררים, רק מהאוויר ניתן להתרשם מצורתו המעגלית, המסיבית והמרשימה. חלק מהמעגלים שלמים ואחרים לא, מה שיכול לרמוז כי הוא נבנה בהתאמה לדפוסים אסטרונומיים. ביום הקצר והארוך ביותר בשנה - בימי ההיפוך של יוני ודצמבר - השמש הזורחת מיושרת עם הפתחים בסלעים. לחזות את מיקומי השמש והירח דרש יכולות חישוב. כיצד יכלו לובשי העורות להרים את האבנים האדירות האלה ולחשב את מיקומם?
החוליה החסרה
המטרה האפשרית לשימוש במבנים האלה נותרה תעלומה, אך המונומנטים היו כנראה בעלי חשיבות רבה למי שבנה אותם. המדע גילה מחדש ושכלל רעיונות ישנים, הוא הוכיח שהעולם הפרהיסטורי היה מתקדם הרבה יותר ממה שיכולנו לדמיין רק לפני כמה דורות.
עם זאת, אחת הבעיות הגדולות ביותר שהארכיאולוגים וההיסטוריונים מתמודדים עימם הוא היעדר הוכחות. אלמלא שריפת הספריות בעת העתיקה, לא היו חסרים כל כך הרבה דפים בהיסטוריה של האנושות.
המדע התפתח מתוך ימי הביניים האפלים, בתקופת הרנסנס, על ידי חקר מקורות ידע קדומים שהיו ידועים לבבלים, למצרים, להינדים וליוונים במשך אלפי שנים. עם זאת, קשה להסביר איך לאדם הקדום היה ידע על שני ירחיו של מאדים? כיצד יכול היה לדעת האו ייה (Hou Yi) הסיני, לפני 4300 שנה, שהירח הוא שומם, קר וזגוגי? כיצד היו הפילוסופים היוונים מודעים למרחקים העצומים בין הכוכבים? ואיך הוגי דעות קדומים היו מודעים לכוכבי לכת שמעבר לכוכב הלכת צדק, כשלא ניתן לראותם ללא טלסקופ?
תור הזהב האבוד
סביב 8000 לפנה"ס התחיל השינוי באישיותו של האדם מצייד-לקט לחקלאי וסוחר בערים מבוססות. כאשר החל האדם לטפח יבולים, לביית בעלי חיים ולשכלל את כלי העבודה וכלי הנשק שלו, הוא פסע מעבר לסף הציוויליזציה. זה התרחש לפני כ-7,000 שנה. האם האדם הקדום קיבל מורשת מדעית מניצולים של צוויליזציה קדומה יותר?
כדי להוביל את האבנים הללו ולסדר אותן, צריך לתכנן ולגייס אנשים, מכיוון שהן כבדות מכדי שיובלו על ידי אדם אחד, שלא לדבר על כך שאנשים היו מחויבים לחקלאות לאורך רוב השנה. רק חברה פרהיסטורית מתקדמת היתה מסוגלת לארגן את הקמתם של מבנים גדולים כל כך, אך מי היא החברה הזאת נשארה אחת התעלומות הגדולות של ימינו. מה שבטוח הוא שהאנשים הללו בנו מבנים שהיו עמידים יותר מבקתות הקש שלהם.
מה נתן את השראה והניע את המאמץ לפרוייקטים כה משמעותיים לעם שנאלץ להקדיש את רוב זמנו לעיבוד גידולים?
אולי מקור הצוויליזציה שוכן רחוק יותר בזמן. כל הציוויליזציות הגדולות של פעם מדברות על תור הזהב שאבד בעבר. על פי הכתובים תור זהב היה בפרו, מקסיקו, הודו, מצרים, בבל, סין ויוון. אולי במקום לשאול מדוע ולמה שימשו המונומנטים האדירים הללו, עלינו לשאול מי היו נושאי הלפיד של הצוויליזציה, אלה שעם שחר ההיסטוריה העבירו את הידע שלהם לכוהנים האסטרונומים בכל רחבי העולם. יתכן והיה תור זהב בו הניסים של המדע היו דבר שבשגרה כפי שהם היום. יש לחפש את המקור לידע שאבד גם בנבכי הזמן וגם בנבכי החלל.
המבנה על קרקעית הכנרת:
גל יתרו:
גילגל רפאים:
