השקפה מקובלת בזרם המרכזי של הארכיאולוגיה היא שהציוויליזציה התחילה במסופוטמיה העתיקה עם הציוויליזציה הגדולה של שומר באזור שהוא כיום עיראק של ימינו. עם זאת, בתחילת המאה ה-20, ארכיאולוגים שחפרו בתל עובייד (Tell Al'Ubaid) בעיראק גילו תגלית יוצאת דופן כאשר חשפו כמה חפצים בני 7,000 שנה שנראים כמייצגים דמויות אנושיות עם מאפיינים ריפטיליאנים (זוחליים).
ההופעה הפתאומית של הצוויליזציה של שומר נתפסת לעיתים כחיזוק לטענה כי היתה התערבות חוצנית במסופוטמיה לפני 6000 שנה לפחות. את מקורותיה של שומר ניתן לייחס לתרבות מוקדמת יותר של תקופת עובייד. תקופת עובייד, היא תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בדרום מסופוטמיה בין השנים 5600 – 4000 לפנה"ס (חלק מהחוקרים מתארכים את התקופה בין 5900 - 4000 לפנה"ס, ותקופה שהיא קדומה לתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל). התקופה נקראת על שם תל אל-עובייד, אתר הנמצא מערבית לאוּר. התל גם נתן את שמו לתרבות עובייד. תרבות זו שייכת לתקופת ההתיישבות הטרום שושלתית בדרום מסופוטמיה שהתקיימה על המישור של אדמות הסחף (נקרא סחף אלוביאלי) שנוצרו מסחף הנהרות הפרת והחידקל. החפירות הארכאולוגיות שהגיעו עד לקרקע בתולה הראו שזו ההתיישבות הקדומה ביותר שהתקיימה באזור זה. ההתיישבות השתייכה לסופה של התקופה הנאוליתית ונכנסה גם לתקופה הכלקוליתית. תרבות זו התקיימה עד לתחילתה של תקופת אורוכ אשר תחילתה בשנת 4000 לפנה"ס לערך. המצאת הגלגל מיוחסת לתקופה זו.
כמו אצל השומרים, מוצאו של העם העוביידי אינו ידוע. תרבות עובייד התאפיינה בהתיישבות בכפרים גדולים, במבנים מלבניים מרובי חדרים העשויים מלבני בוץ. התרבות בולטת בפיתוח חקלאות, השקיה, גידול בקר, אריגה של טקסטיל, נגרות, כלי חרס ובישול בירה. בתקופה זו הופיעו לראשונה המקדשים הציבוריים במסופוטמיה. ההתיישבות נעשתה בשני מדרגי התיישבות, אזור מרכזי שגודלו הגיע עד עשרה דונם מוקף בכפרים שגודלם היה עד דונם אחד. כלי החרס האופייניים לתקופה עשויים ביד, באיכות טובה צבועים בצהוב בהיר או ירקרק, מעוטרים בעיטורים גאומטריים בצבע חום כהה או שחור, בדרום נמצאו כלים כמו חרמשים אשר נעשו מחרס שרוף. בצפון כלים אלה נעשו מאבן או מתכת. כלי החרס המעוטרים של תרבות עובייד הגיעו למרחקים ונמצאו באזורים של מערב ערב הסעודית של היום, וגם באזורים הצפוניים. תקופת עובייד נכנסה לתקופה הכלקוליתית כאשר הנחושת הופכת להיות חומר גלם חשוב, וכדי להשיגו פיתחו דרכי סחר וקשרים עם אזורים רחוקים. מקור הנחושת היה מאזור דיאָרבָּקיר שבטורקיה של היום וכן מעומאן.
הארכיטקטורה הדומסטית של העוביידים כללה בתים גדולים בצורת T, חצרות פתוחות, רחובות מרוצפים, כמו גם ציוד לעיבוד מזון. לאחר תקופה של אינטראקציה, בעיקר באמצעות סחר במתכות ובמינרלים, בעיקר בלפיס לזולי שהפך מאוחר יותר לחתימה שומרית בשימוש בתכשיטים ובמונומנטים כמו שער עשתר המפורסם של בבל, העוביידים התערבבו עם הקבוצות הסובבות כדי ליצור את הקבוצה המכונה כקולקטיב 'שומרים'. התקופה המאוחרת יותר, סביב שנת 3000 לפנה"ס, סימנה את תחילתה של הציוויליזציה השומרית, שהחלה עם בנייתה של ארידו, מדינת העיר השומרית הראשונה. בסופו של דבר התרחבו מדינות הערים הללו וכללו את ניפור, לגש, כיש, אוּר ואוּרוּכּ.
תעלומה בלתי פתורה של תקופת עובייד היא צלמיות אנשי הלטאה שנחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות. אנשי הלטאה של עובייד דומים לאלי הנחש ולישויות החוצניות הקדומות של האנונאקי, אשר יש הטוענים כי היו אחראים להחדיר לתרבות עובייד את הידע והכלים ליישום הציוויליזציה של תקופת עובייד המוקדמת.
האתר הראשי שבו התגלו החפצים יוצאי הדופן נקרא תל עובייד - אם כי פסלונים נמצאו גם באור ובארידו. אתר תל עובייד הוא תל קטן בקוטר של כחצי קילומטר וגובהו שני מטרים מעל פני הקרקע. התל נחפר לראשונה על ידי הארי רג'ינלד האל (Harry Reginald Hal) בשנת 1919, נמצאו צלמיות זכר ונקבה בתנוחות שונות. נראה שרוב הפסלונים חובשים קסדה ויש להם סוג של ריפוד על הכתפיים.
נמצאו פסלונים אחרים האוחזים במטה או שרביט, אולי כסמל לצדק ולשלטון. לכל פסלון תנוחה אחרת אבל המוזר מכל הוא שחלק מהפסלונים הנשיים מחזיקים תינוקות יונקים חלב, כשהילד גם מיוצג כיצור מסוג לטאה. הפסלונים מוצגים עם ראשים מאורכים, עיניים בצורת שקד, פנים ארוכים ומחודדים ואף של לטאה. מה בדיוק הם מייצגים אף אחד לא יודע. בתחילה חשבו שאולי אלו ייצוגים מסוגננים של אלים שאנשים סגדו להם, זה לא לגמרי יוצא דופן שכן יש תרבויות רבות שסגדו לנחשים ולאלוהויות רפטיליאניות, כולל השומרים עצמם עם אל הנחש אֶנְכִּי, אבל ארכיאולוגים והיסטוריונים הטילו בכך ספק בשל מספר סיבות, אחת היא שהדמויות אף פעם לא עשויות כשהן מכוסות בשפע או בלבוש מפואר במיוחד, לו אפשר היה לצפות אילו היו אלה אלים, סיבה נוספת היא שהתנוחות שבהן הן נמצאו, כולל תינוקות יונקים, נוטות להיות ארציות, לא טקסיות ולא דתיות, סיבות אלו דוחקות הצידה את הרעיון שאלו היו אלוהויות נערצות. אז מה ייצגו אנשי הלטאה של עובייד?
למרבה הצער, בניגוד לשומרים שפיתחו את כתב היתדות, תרבות עובייד לא פיתחה כתב וככזו, אין תיאור כתוב על התפקיד שמילאו צלמיות אנשי הלטאה של עובייד בתרבות התקופה העוביידית. נותר לנו למלא את החסר תוך שימוש ברשומות השומריות שאינן מתייחסות ישירות לתרבות עובייד או לאנשי הלטאה, אך בכל זאת מתייחסות לתפקידם של האנונאקי הקדומים ביצירת הציוויליזציה השומרית.
התעלומה מעמיקה כאשר אנו רואים שהנחש היה הסמל של אנכי, האל האנונאקי הראשי שאחראי על לימוד האנושות את האמנויות והמדעים הנחוצים כדי ליצור את הציוויליזציה ולו הוקדשה העיר השומרית הראשונה, ארידו. בנוסף, התפשטות פולחן הנחשים למחוזות קדומים אחרים במסו-אמריקה, מצרים ועמק האינדוס מעידה על כך שהאפשרות שאנשי הלטאה של עובייד עשויים להיות החוצנים הקדומים של האנונאקי אליהם מתייחסים טקסטים בשומרית, מסורת הקצלקואטל של מסו-אמריקה, פולחן הנחשים של מצרים המסומל על ידי תות' או נינגישזידה בשומרית, ונחשי נאגה של עמק האינדוס.
כל הכתות המבוססות על הנחש התקיימו באזורים או מחוזות שסומנו במיוחד כאזורי שליטה והשפעה של האנונאקי בטקסטים השומריים. ספקולציות נוספות ניתן למצוא גם בקונספירציית אנשי הלטאה, המצביעות על כך שישויות הנחש הללו הן למעשה הישויות הרפטיליאניות שייסדו את הציוויליזציה ונשארו מאחורי הצללים בשליטה על מרכזי הכוח היום. הפרספקטיבה הרפטילאנית הופכת מעניינת יותר כאשר לוקחים בחשבון את המידע שסיפק השאמאן האפריקאי קרדו מוטווה (Credo Mutwa) בראיון עם דיוויד אייק (David Icke), בו הוא מאשר את הגעתן של ישויות רפטיליאניות לאפריקה, הנקראות 'צ'יטאורי' (‘Chitauri’), שגם הביאו את השפה והחקלאות לאפריקה הקדומה.
זו תהיה טעות להתייחס לציוויליזציה השומרית כפתאומית בשל העקבות ההיסטוריים והאבולוציה המתוארכת לתקופת עובייד המוקדמת יותר. אף על פי כן, מכיוון שציוויליזציית עובייד לא השאירה תיעוד של התפקיד שמילאו הצלמיות דמויות הלטאה, נותרנו עם התיעודים של הציוויליזציה השומרית שקובעים שהציוויליזציה שלהם הוענקה על ידי האלים החוצנים הקדומים של האנונאקי. בפרט, אל הנחש שזרע את הציוויליזציה, וגם העיר הראשונה בעולם הוקדשה לו. יתר על כן, נראה שהפולחן שלו התבטא בכל חלקי העולם בהם ניתן לאתר את הציוויליזציות המוקדמות.
כדי להוסיף לתעלומה, יש לנו אישור לנוכחות הרפטילאנים באפריקה הקדומה. בסופו של דבר, בעוד שלציוויליזציה השומרית היתה קודמת היסטורית ברורה בציוויליזציית עובייד, כמה שאלות הקשורות לאופן שבו התרבות נזרעה והונחתה נותרו ללא מענה... איזה תפקיד שיחקו היצורים הקדומים של אנשי הלטאה של עובייד, והאם ישויות אלו הן האנונאקי הקדומים המופיעים בטקסטים השומריים?
לא משנה מה הם היו, נראה שהם היו חשובים לעם העוביידי הקדום. אנו יודעים שהנחש היה סמל מרכזי ששימש בחברות רבות לייצוג של מספר אלים והנחש שימש מאוחר יותר כסמל לאחוות הנחש (Brotherhood of the Snake), כביכול אגודה סודית קדומה. האם יש קשר בין סמל הנחש לבין ייצוגי הלטאות? לעת עתה נותרו שאלות אלו ללא מענה.
מקורות:
