מאת: John Gertz
מקור: Scientific American
פרוייקט SETI, כמשימה אסטרונומית מודרנית, מתוארך לשנת 1959 (מאמר ראשון) ו-1960 (תצפית ראשונה). תצפיות עב"מים מודרניות מתוארכות לסוף שנות ה-40. אף על פי שבאופן שטחי דומים, למעשה אין שום דימיון בין שני התחומים הללו. להיות חלק מפרוייקט SETI בדרך כלל דורש תואר שני באסטרונומיה, והמדענים שלו נוטים לזלזל בחובבי עב"מים על כך שלא נדרש מהם דבר מעבר למצלמה שמצלמת תמונות מטושטשות ורשת פרפרים למקרה שיופיע איש ירוק קטן. עם זאת, ייתכן ששני המחנות מתקרבים זה לזה.
בפרדיגמת SETI הקלאסית, בוחנים כוכבים על מנת למצוא אותות מלאכותיים. אך לאסטרטגיית התקשורת הזו חסרונות רציניים מנקודת המבט של החוצנים. על מנת שזה יצליח, חוצנים יצטרכו לכוון לכל אחד ממיליוני כוכבים פוטנציאלים סמוכים (כולל שלנו) באופן רציף, ולעשות זאת לאורך מיליארדי שנים. בנוסף, יהיה עליהם לשמור על מקלט ייעודי לכל כוכב יעד כדי להיות בטוחים שהם לא מחמיצים אותות חוזרים אם וכאשר הם יגיעו. העלות לחוצנים של אסטרטגיה זו בזמן, באנרגיה ובחומרים תהיה עצומה. יתר על כן, בכך שהם מודיעים על קיומם לכל כך הרבה כוכבים, הם מזמינים אסון אם איזושהי ציוויליזציה תתגלה כתוקפנית. לכך מתווספת בעיית התקשורת עם ציוויליזציית יעד שלא תבין דבר ממנה. אולי הציוויליזציה המשדרת מתקשרת בתנודות צבע כמו דיונון, בעוד שהנמען מבין רק במחול דמוי מחול הדבורה.
בהנחת עבודה הנגזרת ממחקרים שונים, ניתן לשער כי לחוצנים תועיל יותר שליחתן של גשושיות רובוטיות. גשושיות מעופפות פשוטות יחסית עשויות לסקור לסירוגין מערכות שמש בהתהוות, למשל, במרווחי זמן של 200 מיליון שנה. מערכות כוכבים עם כוכבי לכת ביוגניים עשויות להיסקר לעתים קרובות יותר. גשושיות בעלות יכולות גבוהות עשויות להיות ממוקמות באופן קבוע בסביבת כוכבי לכת שהגיעו לרב-תאיות, כפי שתציג אטמוספירה עשירה בחמצן או חתימות ביולוגיות אחרות.
ברגע שגשושית שהוצבה לצמיתות תזהה דליפה אלקטרומגנטית מלאכותית, דבר המצביע על כך שמין רב-תאי אחד נעשה אינטליגנטי מבחינה טכנולוגית, היא תנסה לפענח את המין. באמצעות רחוב סומסום, אקדמיית קהאן ויוטיוב, ואף אם תשתמש ביכולות ה-AI העצומות שלה, זה עדיין ייקח זמן רב עד שהיא תפענח את השפות, המדע, המתמטיקה והתרבות של ההומו ספיינס. לאחר עשורים רבים של עבודה של אדוארד אוסבורן וילסון (E.O. Wilson) ואחרים, אנו יודעים כעת מעט על תקשורת של נמלים, אך עדיין רחוקים מלפענח אותה באופן מוחלט. כמה קשה יותר יהיה לחוצנים לפענח בני אדם? גם אם הם צפו בפרקים של 'לוסי אהובתי' שדלפו לחלל מאז שודרה תוכנית זו, כנראה שהם עדיין לא יוכלו להבין אותם.
הגשושית המקומית תצטרך לשלוח נתונים חזרה לבסיס האם שלה לצורך ניתוח מעמיק יותר ו/או לצורך הוראות כיצד להמשיך. אם החללית החלה להעביר נתונים לבסיסה בשנת 1950, לאחר גילוי אותות הטלוויזיה המוקדמים, ואם בסיס האם הזה היה ממוקם במרחק צנוע של 150 שנות אור, אז השנה המוקדמת ביותר בה עשויה הגשושית לקבל הוראות ליצירת קשר עם כדור הארץ יהיה 2250.
עם זאת, כאשר אנו נשמע סוף סוף מגשושית מקומית, לאחר שהיא תפענח אותנו, שידוריה עשויים להיות בשפה ארצית. הדיאלוג שיתקיים לאחר מכן יתקיים כמעט בזמן אמת, בניגוד לדיאלוג האיטי עד כאב בינינו לבין ציוויליזציה חוצנית שמשדרת מכוכב במרחק מאות או אלפי שנות אור. גשושית חוצנית אינה צריכה לחשוף את מיקום בסיס האם שלה, ובכך למנוע כל סכנה לצוויליזצית האם. גשושית אוטונומית לחלוטין תוכל לתקשר איתנו גם אם ציוויליזצית האם נכחדה מזמן.
אם אכן הגשושית שייכת לציוויליזציה קיימת או לרשת ציוויליזציות קיימות, נותרה הבעיה של כיצד היא עשויה לתקשר איתם. כדי לעשות זאת באופן ישיר נדרש משדר עצום. הפיתרון הטוב יותר יהיה רשת צמתי תקשורת בסמיכות אחת לשניה, אולי אחת במסלול סביב כל כוכב, ואולי ממוקמות במרחק מספיק מהכוכב כדי לאפשר את השימוש בו לעידוש כבידתי, לפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין. עבור השמש, מוקד זה מתחיל ב-550 יחידות אסטרונומיות (AU) ובאותה נקודה הצומת תשיג הגבר אות (signal gain) של כמיליארד בערך.
מספר רב של ציוויליזציות חוצניות עשויות לתרום למערכת הצמתים הזו, ומאגר המידע רק יגדל עם הזמן, בין אם הציוויליזציות התורמות המשיכו או נכחדו. אנו עשויים לתרום את אריסטו, שייקספיר, בטהובן ומונה לאנציקלופדיה גלקטית זו. עם זאת, לא נהיה במצב לעשות ברטר של הציוויליזציה שלנו; לאחר שסקרו את הטלוויזיה והאינטרנט שלנו במשך 70 שנה לפחות, כנראה שהחוצנים כבר העלו את כל מה שהם רצו. עם זאת, החוצנים עשויים לרצות לגייס אותנו למועדון הגלקטי כדי שנייצר גשושיות וצמתים, ואחר כך ניקח אחריות על תחזוקת מערכת התקשורת הבין כוכבית בשכונת הכוכבים הקרובה שלנו. זה יהיה קלף המיקוח שלנו.
תצפיות SETI מחפשות אות קלוש מאד שדורש את הטלסקופים החזקים ביותר של כדור הארץ על מנת לזהותו. עם זאת, לטלסקופים רגישים מאוד שדה ראייה צר מאד. איתור גשושית רובוטית מקומית מחייב אסטרטגיה הפוכה. בגלל קרבתה של הגשושית לכדור הארץ, האות שלה יהיה בהיר בהרבה מאשר משואה בין כוכבית, אפילו בהנחה השמרנית כי השידור יהיה בסדר גודל של ואט בודד בלבד. כתוצאה מכך, האסטרטגיה הטובה ביותר של SETI תהיה להקריב רגישות רבה לטובת שדה ראייה רחב או, ויתרה מכך, התבוננות בשמים באופן רציף. מערכות כאלה נבנות כעת או מתוכננות.
תצפיות כביכול של טייסים צבאיים באובייקטים הסותרים את כל האווירודינמיקה הידועה עם התאוצה הפתאומית והתלולה שלהם עשויות להיות הזיות, תרמיות או אשליות אופטיות. עם זאת, מדענים רבים של SETI מסכימים כעת עם חובבי עב"מים כי הגילוי החוצני הראשון עשוי להתרחש במערכת השמש שלנו. גם חובבי עב"מים וגם מדעני SETI צריכים להסכים שאם כמה תצפיות של עב"מים הן תצפית אמיתיות על חוצנים, הן חייבות להיות של גשושיות רובוטיות ולא של כלי טיס המצוותים ביצורים ביולוגיים. לכל הפחות, ישויות כאלה היו נמעכות על ידי כוחות G של התאוצות החזקות מאד שלהם כביכול.
עדיין חסרות הראיות שיאחדו באופן מלא את חובבי העב"מים ומדעני SETI - ובכל זאת ייתכן שהפער בין שתי הקבוצות הללו הוא לא כל כך גדול.
