טיל הלפייר פגע בעב"מ מעל תימן - והעב"מ המשיך לטוס

גור זיו
לפני 3 ימים
זמן קריאה 4 דקות

אתמול (9 בספטמבר) לא היה עוד יום שגרתי בגבעת הקפיטול. באולם השימועים של ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, האווירה הייתה טעונה. על המסך הגדול הוקרן סרטון שחור-לבן, מגורען, שצולם ממצלמת כטב"מ MQ-9 'ריפר' אמריקאי. התאריך: 30 באוקטובר 2024. המיקום: שמיים עוינים מעל המים הסוערים סמוך לחופי תימן. על הכוונת - עצם בוהק, מעין "כדור אור" (orb), שטס בקו ישר ובמהירות קבועה. לפתע, פס אור מהיר חותך את המסך משמאל - טיל הלפייר, שנורה מכטב"מ 'ריפר' שני. הפגיעה נראית ברורה. לרגע, העצם משנה את צורתו, מיטלטל, פולט מעין רסיסים קטנים שנראים כ"נדבקים" אליו. אך אז קורה הבלתי ייאמן: הוא פשוט ממשיך בדרכו, באותו מסלול, באותה מהירות, כאילו דבר לא קרה. באולם השתררה דממה. "הוא המשיך לנוע", אמר חבר הקונגרס אריק ברליסון, האיש שהציג את הסרטון, "ונראה שהשברים נלקחו איתו". העיתונאי החוקר ג'ורג' נאפ (George Knapp), שישב כעד בשימוע, לא הצליח להסתיר את תדהמתו והוסיף בפשטות: "כן. מה זה לעזאזל?".

הסרטון הדרמטי הזה לא היה קטע מסרט מדע בדיוני, אלא ראיה שהוצגה בשימוע רשמי של הקונגרס שכותרתו "השבת אמון הציבור באמצעות שקיפות בנושא UAP והגנה על חושפי שחיתויות". UAP, או "תופעות אנומליות בלתי מזוהות", הוא המונח הרשמי החדש של הפנטגון למה שהציבור מכיר מזה עשורים כ"עב"מים". חשיפת הסרטון, שלדברי ברליסון הגיע אליו מחושף שחיתויות, הציפה מחדש את השאלות המטרידות ביותר סביב הנושא: מה באמת מסתובב בשמיים שלנו, ומדוע המידע הזה מוסתר מהציבור?

צילום מסך מהסרטון ששותף בדיון אתמול. העצם הלא מזוהה לכאורה נראה במרכז הכוונת. מה שנחשב לטיל הלפייר נראה מתקרב מצד שמאל למעלה.

התקרית עצמה התרחשה בזירה נפיצה ביותר. באוקטובר 2024, המים סביב תימן היו אזור לחימה פעיל, בו ספינות ומטוסי הצי האמריקאי עסקו בהגנה על נתיבי סחר מפני טילים וכטב"מים ששיגרו המורדים החות'ים. השאלה המתבקשת הראשונה היא, האם העצם היווה איום? האם בוצעה לעברו פקודת אש כחלק מפעילות מבצעית? והשאלה החשובה מכל: איזו טכנולוגיה מסוגלת לספוג פגיעה ישירה של טיל הלפייר - טיל מדויק שנועד להשמיד טנקים - ולהמשיך בדרכה ללא פגע? "אני לא מתכוון לשער מה זה", הדגיש ברליסון, "אבל השאלה היא מדוע חוסמים מאיתנו את המידע הזה באופן עקבי?".

התשובה, או ליתר דיוק, היעדר התשובה, הגיע במהרה. כשפנו כלי תקשורת לפנטגון לקבלת תגובה או אימות לסרטון, התשובה הייתה קצרה וחותכת. בכיר במשרד ההגנה מסר ל-ABC News: "אין לנו מה למסור בנושא". דובר אחר של מחלקת ההגנה (DOD) פשוט אמר: "אין לי כלום בשבילכם". החומה הזו של שתיקה היא בדיוק מה שחברי הקונגרס, כמו אנה פאולינה לונה מפלורידה, מנסים לנפץ. "במשך זמן רב מדי, הנושא הזה היה אפוף סודיות וסטיגמה", אמרה בשימוע. "זה לא מדע בדיוני... זה נוגע לביטחון הלאומי ולזכותו של העם האמריקאי לאמת".

כדי להבין את ההקשר הרחב יותר, יש לחזור לדו"ח השנתי על UAP שפרסם הפנטגון בנובמבר 2024. הדו"ח מפרט מאות תצפיות חדשות, ומציין כי רבות מהן פוענחו כתופעות מוכרות - בלונים, ציפורים או כלי טיס. עם זאת, הדו"ח הותיר 21 מקרים "ראויים לניתוח נוסף", כלומר, בלתי מוסברים. באופן קריטי, הדו"ח מסכם באמירה חד משמעית: "עד כה, המשרד לרזולוציית אנומליות בכל התחומים (AARO) לא גילה שום עדות לישויות, פעילות או טכנולוגיה חוצנית". הסרטון מתימן עומד בסתירה חזיתית לתחושת הביטחון שהדו"ח מנסה לשדר. הוא מציג, לכאורה, טכנולוגיה שאינה מוכרת, כזו שמתעלה על יכולותיו של נשק אמריקאי מתקדם.

זו אינה הפעם הראשונה שסרטון צבאי מסעיר את הרוחות. רבים זוכרים את סרטון "Go Fast" מ-2015, שהציג עצם שטס במהירות מסחררת מעל המים. מאוחר יותר, אנליסטים של AARO קבעו כי מדובר היה באשליה אופטית שנגרמה מזווית הצילום (פרלקסה) וכי העצם היה ככל הנראה בלון מזג אוויר. האם ייתכן שגם התקרית מתימן תזכה להסבר ארצי ופשוט? קשה לראות כיצד. כפי שציינה חברת הקונגרס לונה: "אני לא מכירה בלונים שיכולים להתפצל ואז להישאר יחד כמו שהדבר המסוים הזה עשה".

מעבר לתקרית הבודדת, השימוע חשף עדויות נוספות המציירות תמונה של תופעה רחבה ומתמשכת. דילן בורלנד (Dylan Borland), יוצא חיל האוויר, סיפר על חוויה שעבר ב-2012 בבסיס לנגלי בווירג'יניה. הוא תיאר משולש שווה-צלעות באורך 30 מטר, שהמריא בשקט מוחלט, גרם להפרעות בטלפון שלו, נסק לגובה שיוט של מטוס סילון בתוך שניות, ונעלם ללא כל הדף או רעש. עדויות כאלה, המגיעות מאנשי צבא, מקשות על דחיית התופעה כהזיות או טעויות זיהוי.

התקרית מתימן מותירה אותנו עם שלוש אפשרויות מרכזיות, כל אחת מטרידה יותר מהקודמת. הראשונה היא האפשרות החוצנית, זו שמרתקת את הדמיון הציבורי אך אין לה כל הוכחה מוצקה. השנייה, והמטרידה לא פחות מבחינה ביטחונית, היא שמדובר בטכנולוגיה פורצת דרך של מעצמה יריבה - סין, רוסיה, או גורם אחר - שהצליחה לפתח יכולות שהפנטגון אינו מכיר או מודה בקיומן. השלישית היא שמדובר בתוכנית סודית של ארה"ב עצמה, טכנולוגיה כה מתקדמת שהיא מוסתרת אפילו מחברי קונגרס.

בסופו של דבר, חשיפת הסרטון בשימוע מסמלת שינוי מהותי. הדיון על UAPs יצא מצללי הקונספירציה אל אור הזרקורים של הביטחון הלאומי. השאלה המרכזית אינה עוד "האם הם קיימים?", אלא "מה הם, ומה אנו עושים בנידון?". כפי שסיכמה זאת לונה: "בשם המדע ובשם הביטחון הלאומי, אנחנו צריכים לקבל תשובות לשאלות האלה ולקחת את זה ברצינות". עד שזה יקרה, הסרטון המטריד מתימן יישאר תזכורת לכך שבשמיים שלנו, ייתכן שמתרחשים דברים שאנחנו עדיין לא מבינים.