סנת - משחק הלוח העתיק ביותר בעולם

סנת הוא הקדום במשחקי הלוח שנחשפו עד היום. המשחק הומצא על ידי המצרים הקדומים וההירוגליף הקדום ביותר אשר מתאר את משחק הסנת מתוארך לסביבות 3100 לפנה"ס לערך. זה היה משחק פופולרי מאוד, ששוחק בקרב פשוטי העם והאצילים כאחד. גם בקברו של פרעה תות ענח' אמון ארכיאולוגים מצאו לוח סנת.

לוח סנת מקברו של אמנחותפ השלישי (1335-1390 לפנה"ס לערך) עשוי בצורת תיבה עם מגירה לאחסון אבני המשחק

במצרית עתיקה נקרא המשחק סנ. ת. נ. ת. ח'ב שמשמעו "משחק המעבר". השם יכול להתייחס למעבר של נשמה לחיים שלאחר המוות ומצד שני, זה יכול להתייחס, פשוטו כמשמעו, לפיונים העוברים זה את זה במהלך המשחק. בתחילת דרכו המשחק היה פעילויות פנאי פופולריות ובמהלך מאות שנות משחק הסנת קיבל משמעות דתית יותר. אחרי הכל, המצרים כללו את המשחק בספר המתים המפורסם שלהם.


הסנת התגלה בעת החדשה על ידי הארכאולוג והאגיפטולוג האנגלי הווארד קרטר בעת חפירת קברו של תות ענח' אמון בשנת 1922. חפירות מאוחרות יותר במצרים חשפו חלקי לוחות במספר קברים באבידוס ובסקארה שקדמו לשושלת הראשונה (3100-3500 לפנה"ס לערך) וכן בקברים מהתקופה השושלתית הקדומה. עם זאת התיעוד הברור הראשון למשחק מופיע בקברו של הסי-רע (Hesy-Ra), פקיד בכיר בחצרו של פרעה ג'וסר מהשושלת השלישית (2686 לפנה"ס לערך).


בתקופת הממלכה הקדומה החלה לעלות שכיחות הופעת ציורי קירות בקברים בהם מופיעים אנשים מן השורה משחקים בסנת כחלק מהפעילות היומיומית שלהם, שכן באותה התקופה התייחסו המצרים אל סנת כאל שילוב של משחק אסטרטגיה ומזל גרידא, ללא כל משמעות רוחנית. לוחות המשחק בתקופה זאת ובתקופת הביניים (שושלות 7–17) היו לרוב פשוטים (וכללו חמישה סימנים בסיסיים על גבי הלוחות עצמן). כמו כן נראה שהיה נהוג לשחק את המשחק כשלכל שחקן שבע פיונים.

לוח סנת ואבני משחק מאזור העיר טאניס במצרים התחתונה מתקופת השושלות ה-18 וה-19

בתקופת השושלת ה-18, עם התפתחות האמונה המצרית, שבאה לידי ביטוי בכתבים דוגמת ספר השערים ופרקים בספר המתים, הפסיקו המצרים להתייחס לסנת כאל משחק לוח רגיל והוא קיבל גם משמעות רוחנית הקשורה לעולם הבא, לוח המשחק הפך למעין סימולציה בה עוברים השחקנים את כל תחנות המעבר לעולם הבא, במקביל למעבר השמש בעולם התחתון בשעות הלילה, על מנת להתאחד בסופו של הדבר עם האל רע. תהליך זה, שהחל בתקופתה של המלכה חתשפסות (1498 לפנה"ס לערך) ונמשך לפחות עד לתקופתו של פרעה סתי הראשון (1279-1291 לפנה"ס לערך), הוביל לשינוי הדרגתי במערך הסימנים בלוח המשחק, אשר הפך אותו לסימולציית המעבר.


בתקופה זאת, פרט ללוחות משחק יומיומיים-נטולי משמעות דתית, הוכנו לוחות סנת מעוטרים במיוחד בצורת תיבה עם מגירה לאחסון אבני המשחק עבור פולחנים דתיים ולמתים. לוחות משחק אלה הונחו בתוך הקברים, על מנת להקל את המעבר של המת לעולם הבא, שכן המצרים הקדומים האמינו שאדם היודע לשחק במשחק נמצא תחת הגנתם של האלים רע, תחות ולעיתים גם אוסיריס.


להבדיל מתקופת הממלכה הקדומה, בתקופת הממלכה החדשה (1550 - 1077 לפנה"ס לערך) פסקה הופעת ציורים בהם נראים צמד אנשים מן השורה משחקים בסנת כחלק מהפעילות היומיומית שלהם. לעומת זאת חלה עלייה בציורים בהם נראה המת משחק כנגד יריב בלתי נראה, ככל הנראה נשמתו. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לציורים כאלה נמצאה בקברה של המלכה נפרטרי.

ציור קיר מקברה של נפרטרי מציג את המלכה משחקת סנת כנגד יריב בלתי נראה

בתקופה השושלתית הקדומה נפוץ המשחק בדרום הלבנט והגיע, ככל הנראה, באמצעות קשרי המסחר של המצרים לדרום כנען. לוחות סנת רבים נמצאו בשכבה המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה II (2700 - 3000 לפנה"ס) בחפירות שנערכו בתל ערד. בתקופת הממלכה החדשה נפוץ המשחק ברחבי המזרח התיכון, שכן לוחות סנת רבים נחשפו באתרים כמו חצור, גזר, גבל וקפריסין בתוך שכבות המתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת ולתקופת הברזל. בלבנט שוחק סנת כמשחק נטול משמעות דתית שנלוויתה אליו בארץ מוצאו. משחק הסנת היה פופולרי מאוד במצרים עד לשלהי התקופה הרומית, עת נזנח בעקבות השפעת הנצרות שראתה בו חלק בלתי נפרד מהפולחן הפגני הקדום.

לוח סנת מקברה של המלכה חתשפסות

משחק הסנת

סנת כולל לוח, אבני משחק וכן ארבעה מקלות המשמשים בתור קוביות. לוח הסנט מורכב מ-30 משבצות המסודרות ב-3 שורות, 10 משבצות בכל שורה. לכל שחקן 5-7 פיונים, 14-10 פיונים סה"כ. קוביות המשחק הם 4 מקלות בעלי צורת גליל קטום לאורכו, כאשר הצד הקמור צבוע בשחור והצד השטוח צבוע בלבן.


על אף שלוחות וחלקי משחק רבים שרדו עד ימינו, אופן המשחק עצמו אינו ברור דיו, ומומחים חלוקים ביניהם בנוגע לכללי המשחק המדויקים. יחד עם זאת קיימות מספר נקודות עליהן יש הסכמה בין החוקרים:

  • מדובר במשחק המשוחק באמצעות שתי קבוצות של פיונים.

  • כל שחקן מתחיל עם לפחות חמשה פיונים. מספר זה עלול להשתנות, אך לעולם לא יעלה על שבעה פיונים.

  • התנועה במשחק מתבצעת בצורת אות "S" הפוכה מקצה שמאלי עליון לקצה הימני התחתון של הלוח.

  • המקלות משמשים בתור קוביות במשחק.

איור המתאר את כיוון תנועת פיוני הסנת

המשמעות הרוחנית של משבצות הסנת

כאמור, בתקופת הממלכה החדשה, עם השתכללות האמונה המצרית, הפסיקו המצרים להתייחס לסנת כאל עוד משחק לוח רגיל והוא קיבל לראשונה גם משמעות רוחנית הקשורה לעולם המתים. ללוח המשחק נוספו 21 משבצות בעלות משמעות רוחנית עמוקה, המציינות מוטיבים המוזכרים בספר השערים והמתים.


משבצת מס' 1 - מתארת את תחות, אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם במיתולגיה המצרית. תחות לימד את בני האדם קרוא וכתוב, ולדברי הפילוסוף היווני אפלטון אף המציא את הסנת. תחות מופיע במשבצת הראשונה במשחק מכיוון שלפי האמונה המצרית הקדומה הוא זה אשר מודיע על הגעתה של נשמת המת אל ממלכת המתים והוא זה שמצרף את האחרונה אל צוות סירתו של רע בעת הפלגתה בעולם התחתון. בנוסף לכך תחות משמש בתור "פרקליטו" של המת אשר עוזר לזכותו מכל אשמה בעומדו לפני בית הדין של אוסיריס, אל המתים והשאול, ולבלר שמתעד את מהלכו של המשפט המדובר.


משבצת מס' 3 - מתארת את נות, אלת הצייד והמלחמה ואמו של אוסיריס. נות מופיעה במשבצת השלישית מפני שהיא נחשבת לשומרת של אוסיריס בנה, רע ונשמת המת.


משבצת מס' 4 - מתארת את מאע'ת, בתו של רע ואלת הצדק, החוק, והאמת. במהלך משפטו של המת, נשקל לבו כנגד נוצתה של מאע'ת. אם לאחר שקילתו נמצא כי הוא כבד יותר מן הנוצה, משמע הדבר שהוא מלא בחטאים (לבו של צדיק קל יותר מן הנוצה). תפקידיה הנוספים של מאע'ת הם להקל את הפלגת סירתו של אוסיריס בעולם התחתון ולהגן על אל השמש.


משבצת מס' 7 - מתארת את 30 ישויות האלים השופטים את נשמתו של המת. ההיסטוריון היווני דיודורוס סיקולוס ציין כי הרכב 30 הישויות השופטות הללו היווה מעין בית משפט גבוה לצדק במצרים העתיקה אשר הורכב מכמות שווה של שופטים שהגיעו מהערים תבאי, ממפיס והליופוליס.


משבצת מס' 8 - מתארת את המחתה הבוערת. באמצעות המחתות הבוערות מזינים את האש בבריכות השאול לתוכן מושלכות נשמות החוטאים.


משבצת מס' 9 - מתארת את אוסיריס ואשתו איזיס, אלת הרפואה והטבע, בדמות עמוד וקשר בהתאמה. ייצוגם של השניים מסמל איזון וחיים ונועד להחדיר ביטחון בנשמת המת בשהותה בארץ המתים.

.

משבצת מס' 10 - מתארת את וואדג'ת, אלה בדמות נחש קוברה. בממלכת המתים יורקת וואדג'ת אש ובכך מאירה את דרכה של סירתו של רע בעת הפלגתה.


משבצת מס' 11 - מתארת את מות, אשתו של אמון-רע, ראש האלים. מות מתוארת כנשר ותפקידה לשמור על נשמת המת לבל תרקב.


משבצת מס' 12 - מתארת את קבוצת הכוכבים אוריון. אוריון נתפס כייצוג נוסף של אוסיריס ומוצג בדמות אדם בסירה המפנה את ראשו לאחור שבידו האחת שרביט ובשנייה ענח'.


משבצת מס' 14 - מתארת את אתון, גלגל החמה והיבט ייצוגי נוסף של האל רע. אתון מיוצג בתור עיגול עם נקודה במרכזו, סמל גלגל החמה, הזורח מעל השמיים.


משבצת מס' 15 - מתארת צפרדע, שייצגה את מוטיב תחיית המתים במצרים העתיקה.


משבצת מס' 16 - מתארת רשתות הדיג, שבאמצעותן נלכדות הנשמות החוטאות ונזרקות מיד אל בורות האש אל מותן.


משבצת מס' 18 - מתארת את תנת, קוברה יורקת אש המתגוררת בעולם המתים ותפקידה, בדומה לוואדג'ת, להאיר את דרכה של סירתו של רע בעת הפלגתה ולהגן על נשמת המת.


משבצות מס' 20, 21, 23 - מתארות את טקסי זבח הלחם ונסך המים על ידי נשמות המתים בעולם המתים. במשבצת מס' 20 מיוצג זבח הלחם על ידי כיכר לחם המונחת על שולחן, במשבצת מס' 21 מיוצגת נשמתו של המת בצורת עשן הקטורת, ונסך המים מיוצג במשבצת מס' 23 בתור אדם המושיט ידיו אל המים.


משבצת מס' 26 - מתארת את "בית האושר", מונח שציין את המקום אשר בו נערכו טקסי החניטה והכנות גופות המתים לקבורה במצרים העתיקה.


משבצת מס' 27 - מתארת את "מלכודת המים". המים מהווים את הכוח המניע של סירתו של רע. על סמך המתואר בספר השערים, בנקודה זאת נוסקת סירתו של רע ומתחילה לנוע מעולם המתים אל עבר הרקיע המזרחי, ונוחתת לקראת השחר בגן העדן. הכוח המניע את סירתו של רע הוא נו, אל המים הבראשיתיים. בשלב זה רק לנשמות הטהורות מובטח מקום בסירתו של רע ואילו החוטאות מושלכות אל מותן למים הבראשיתיים הללו.


משבצת מס' 28 - מתארת את שלושת האלים: רע - אל השמש, שו - אל האוויר והרוח, ותפנות - אלת המשקעים. עלייה במדרגות שלושת האלים הללו היא תחנה חשובה בדרכה של נשמת המת על מנת להגיע אל גן העדן ולהתאחד, בסופו של הדבר, עם האל רע.


משבצת מס' 29 - מתארת את שתי האלות-אחיות איזיס ונפטיס. איזיס ונפטיס הצליחו להחיות את אחיהן אוסיריס. נפטיס נחשבת למגינת המתים במיתולוגיה המצרית ושתיהן נוכחות בפועל על סיפון סירתו של רע בעת שזו מתרוממת לעבר הרקיע המזרחי.


משבצת מס' 30 - מתארת את התגלמותו של רע-חוראחתי, כלומר "רע שהוא הורוס של שני האופקים". רע-חוראחתי היא התגלמותו של רע, אל השמש, כאשר זה האחרון נוחת עם שחר בגן העדן. הגעתה של נשמת המת למשבצת זאת מסמלת את התאחדותו עם אל השמש וזכייה בחיי נצח.

לוח סנת מודרני משוחזר על סמך לוחות דומים שנחשפו בקברו של תות ענח' אמון

גרסא מודרנית

אם אתם מעוניינים לשחק סנת, תוכל להשתמש בגרסה המודרנית הבאה של כללי המשחק. למרבה הצער, הכללים המקוריים לא ידועים.


סנט הוא משחק לשני שחקנים, כאשר לכל שחקן יש שבע (או חמש) אבני משחק. השחקנים מתחרים זה נגד זה. השחקן הראשון שמוריד את כל אבני המשחק שלו מהלוח זוכה. תנועת אבני המשחק נקבעת על ידי הטלת קוביות או הטלת מקלות. על הפיון להתקדם. אם זה לא אפשרי, על הפיון לסגת. אם הפיון לא יכול לנוע קדימה או אחורה מכיוון שכל הריבועים תפוסים, אז השחקן ממתין לתור הבא.


יכול להיות רק פיון אחד על כל ריבוע. אם הריבוע כבר תפוס על ידי הפיון של היריב, אז הפיון שלך מחליף מקומות עם הפיון של היריב. אם ליריב יש שלושה פיונים ברצף, אז אתה לא יכול לעבור אותם. הפיונים נעים מהריבוע הראשון לכיוון ריבוע שלושים והם צריכים לעבור את כל הריבועים כדי לעזוב את הלוח.


אם יוצא לכם השיגו לעצמכם לוח סנת, פנקו את עצמכם במשחק הלוח העתיק ביותר הידוע בעולם. יש בו תערובת נכונה של אסטרטגיה, מזל ומסתורין מצרי שיכול להעסיק אתכם שעות.

מקורות:

history of yesterday

sciencemag

masters of games

metmuseum