מדוע מופיעים ג'סטרים וטריקסטרים בחוויית DMT?

עודכן ב: 8 דצמ 2020

מאת: Sam Woolfe

מקור: samwoolfe.com


המושג הקרוב ביותר לג'סטר (Jester) בעברית הוא ליצן חצר, אך מושג זה לא לגמרי מדוייק ולכן אעשה שימוש בג'סטר לאורך כל המאמר, כך גם לגבי טריקסטר (Trickster) שעבורו כלל אין מילה בעברית.

ג'סטר הוא בדרן שמלך או אציל היו מעסיקים כדי לבדר אותו ואת אורחיו. ג'סטרים שגשגו בתקופת ימי הביניים ובתקופת הרנסנס. בדרנים נמרצים אלה חבשו כובעים עם זרועות מחודדות ושמוטות, כשעל קצה כל זרוע תלוי פעמון. הם גם לבשו בגדים ססגוניים (התחפושת המסורתית של ג'סטר וארלקינו - טלאים המורכבים ממגוון צבעים עזים, מסודרים באופן איקוני בתבנית שחמט). ג'סטרים היו מיומנים בצורות בידור רבות, כולל שירה, מוסיקה, סיפורים, אקרובטיקה, להטוטנות, קומדיה וקסמים. הג'סטר מתואר גם כשוטה (The Fool), אחד מבין 78 הקלפים בחפיסת טארוט, אשר כשלעצמו דומה לקלף המשחק ג'וקר.

באופן מוזר, ישויות מסוג ג'סטר מופיעות בדרך כלל בחוויית ה-DMT. בסרט 'DMT: מולקולת הרוח', משתמשים רבים דיווחו כי הם נתקלים ב"ליצנים", "ג'סטרים", "ג'וקרים", ו"אימפים" במהלך חוויותיהם עם החומר. דיווחי משתמשים רבים גם מתארים ישויות מסוג זה כ"טריקסטרים". ישויות אלה עוסקות לעיתים קרובות בהופעות ובטריקים מורכבים ומפתיעים. גם הסביבה אותה הם מאכלסים יכולה לשקף את אופיים המשעשע, כאשר משתמשים רבים מוצאים עצמם בממדים מוזרים הדומים לקרקס, קרנבל או קזינו. למעשה, טרנס מק'קנה אמר כי "הארכיטיפ של DMT הוא הקרקס".


שכיחותם של הג'סטרים והטריקיסטים בחוויית ה-DMT היא די מסקרנת. מדוע כל כך הרבה אנשים פוגשים אותם? אני מאמין שרעיונותיו של הפסיכולוג קרל יונג יכולים לשפוך אור על תופעה זו. אני מציע כי ישויות מסוג הג'סטר ב-DMT הן ארכיטיפיות; ביטויים של התת-מודע הקולקטיבי. עם זאת, נקודת מבט יונגיאנית על חוויית ה-DMT עשויה להסביר מדוע ישויות אלה קיימות, אך היא עלולה שלא לפתור את התעלומה מדוע ל-DMT - כחומר ספציפי - יש נטייה להעלות את הישויות הללו לפני השטח, ובאופן כה מוזר ואידיוסינקרטי. כמובן, ארכיטיפים אחרים עשויים להופיע בחוויית ה-DMT, אך כאשר הג'סטרים עושים את הכניסה הראוותנית שלהם, חייבת להיות סיבה שהם עושים זאת.


ההסבר האולטימטיבי להופעתם של ג'סטרים בחוויית ה-DMT אינו ברור לי. עם זאת, אני מציין כי - מכיוון שהם ארכיטפיים במובן מסוים - אנו יכולים ללמוד מהג'סטרים האלה. אנו יכולים להבין את ההיבט הטריקסטרי של עצמנו ולמצוא ערך עצום בכך אם נחפור עמוק מספיק. אז בואו נבדוק את המשמעות של הטריקסטר. אך ראשית, עלינו להאיר את רעיונותיו של יונג על הארכיטיפים כדי שנוכל להבין טוב יותר מהו הטריקסטר.


הארכיטיפים של יונג

ארכיטיפ הוא סמל אוניברסלי, שעליו מבוססים סמלים ספציפיים יותר. שורשה של המילה ארכיטיפ ביוונית עתיקה ומשמעותה באופן גס היא "דפוס מקורי". ארכיטיפים מתפרשים באופן שונה, תלוי בדיסציפלינה עליה מדובר. בפסיכולוגיה מבינים ארכיטיפים כמודלים המצויים בנפש האדם, ואילו, בפילוסופיה ארכיטיפים הם הצורות האידיאליות של אובייקטים ספציפיים יותר. הפילוסוף היווני אפלטון ניסח את הרעיון שיש צורה טהורה ומושלמת (Form) - או ארכיטיפ - שהיא משותפת לאובייקטים רבים במציאות.


חקר הארכיטיפים בפסיכולוגיה התחיל באמת על ידי קרל יונג. בזכות עבודתו של יונג ואלה שהלכו בעקבותיו, כמו המיתולוג המפורסם ג'וזף קמפבל, ברור שארכיטיפים הם מרכיבים חיוניים בפולקלור, מיתוסים, סיפורים וביצירות הספרותיות הנצחיות ביותר בעולם.


יונג מוצב בבבטחה יחד עם זיגמונד פרויד כאחד ההוגים המפורסמים ביותר של המאה ה-20. הוא היה פסיכיאטר יליד שוויץ, שפיתח את מושגי המופנמות והמוחצנות המפורסמת וגם היו לו תחומי עניין מיוחדים מאוד, בעיקר דת, מיתוסים, מיסטיקה ואלכימיה. מבחינת יונג, מקור הארכיטיפים הוא בתת-מודע הקולקטיבי. התת-מודע הקולקטיבי נבדל מהתת-מודע האישי, שהוא אוסף החוויות של כל פרט, שהוא אינו מודע להן. לעומת זאת, התת-מודע הקולקטיבי מכיל את הארכיטיפים המשותפים לכל האנשים. יתר על כן, התת-מודע הקולקטיבי אינו מתפתח אלא הוא דבר שעובר בירושה. לכן כשכל אחד מאיתנו נולד, מוחדרים אלינו דימויים אוניברסליים אלה שאיננו מודעים אליהם באופן מיידי.


פרויד, במובן מסוים, תמך ברעיון של ארכיטיפים, שכן הוא אמר שבתוך מוחו של כל אדם ישנם שרידים ארכאיים - או צורות נפשיות - שלא ניתן להסביר את קיומם על ידי חוויות חייו של אותו פרט מסוים. הצורות מולדות ומשותפות לכולם. לדברי יונג, הארכיטיפים מייצגים מוטיבים חשובים של חוויותינו ככל שאנו מתפתחים לאורך זמן. לכן הם מעוררים תגובה רגשית חזקה וחוזרים במיתוסים מכל רחבי העולם.


יש שפע של 'ארכיטיפים יונגיאניים' ('Jungian archetypes'), כך הם נקראים. נראה שליונג היו כמה ארכיטיפים עיקריים, אותם הוא מתאר בספרו Aion: Researches in the Phenomenology of the Self. הארכיטיפים כוללים את העצמי, שכל אדם יכול לחשוב שזו רק האישיות שלו. עם זאת, מב