הרכב כימי, סקר שוק והערכת בטיחות של תמציות לוטוס כחול

מחקר מאת:

Noura S. Dosoky , Sara A. Shah, Joseph T. Dawson, Sushant Sharma Banjara, Ambika Poudel, Cécile Bascoul and Prabodh Satyal.

מקור: Molecules

תקציר

הלוטוס הכחול, המכונה גם נימפאה כחולה (Nymphaea caerulea), הוא שושנת מים הגדלה באגמים ובנהרות ברחבי העולם. לצמח זה היסטוריה ארוכה של שימוש בתרבות המצרית העתיקה, שם היה קשור לטקסים רוחניים ולסגולות בריאותיות. גם כיום, הלוטוס הכחול ממשיך לשמש כתה או טינקטורה, מתוך אמונה שהוא מעודד הרפיה ומגביר את המודעות הרוחנית.

במחקר זה, נותחו שש תמציות של לוטוס כחול אותנטי ממקורות מהימנים, לצד אחד-עשר מוצרים מסחריים, באמצעות כרומטוגרפיית גז-ספקטרומטריית מסה (GC-MS). תמציות הלוטוס האותנטי הופקו בתנאים תעשייתיים מבוקרים. הממצאים חשפו שהתמציות מכילות תערובת של פחמימנים אליפטיים, אלכוהולים ארומטיים (aromatic alcohols), חומצות שומן, נגזרות פניל, דיטרפנואידים (diterpenoids), פיטוסטרולים (phytosterols) וסטיגמאסטן (stigmastanes). המחקר העלה כי אפומורפין ונוציפרין (nuciferine), התרכובות הפסיכואקטיביות המזוהות עם הלוטוס הכחול, נעדרו לחלוטין מהתמציות האותנטיות שנבדקו. למרות ההיסטוריה הארוכה של השימוש בלוטוס הכחול, המידע המדעי על בטיחותו עדיין מוגבל. עם זאת, בהתבסס על הנתונים האנליטיים שנאספו, לא נמצאו חששות בטיחותיים משמעותיים בשימוש מקומי בתמציות קונקריט (concrete) או אבסולוט (absolute) של הלוטוס הכחול, כאשר הן מדוללות ומשמשות כרכיב בבשמים.

פרחי לוטוס כחול טריים שנקטפו מהשטח

1. הקדמה

הלוטוס הכחול (Nymphaea caerulea Savigny), הידוע גם בשמות שושנת מים או לוטוס מצרי, הוא צמח מים רב-שנתי הגדל באגמים ונהרות ברחבי העולם, בגבהים הנעים מגובה פני הים ועד 2,700 מטרים מעל פני הים. הצמח מאופיין בעלים עגולים או אובליים, צפים על פני המים, ומגיעים לקוטר של עד 40 ס"מ. הם צומחים מתוך קנה שורש ספוגי, השקוע בבוץ בבריכות ובתי גידול לחים. משטחם העליון חלק, שעוותי, עם שוליים מגולגלים מעט, מה שמאפשר להם להישאר צפים על פני המים. התכונה הבולטת של הלוטוס הכחול היא פרחיו המרשימים, הפורחים מספטמבר עד פברואר. כאשר הם פתוחים לחלוטין, צורתם דמוית כוכב, וקוטרם נע בין 15 ל-20 ס"מ. הפרחים נפתחים בשעות הבוקר ונסגרים אחר הצהריים. הם מופיעים במגוון צבעים, כולל כחול, לבן וורוד, כאשר הכחול הוא הנפוץ ביותר.

הלוטוס הכחול נושא היסטוריה עשירה ומשמעות תרבותית עמוקה. עדויות ארכאולוגיות מצביעות על כך שפרח הלוטוס הכחול הופיע בציורי פפירוס מצריים ובקברים מתקופת המאה ה-14 לפנה"ס. ממצאים אלה מעידים על שימושו בטקסים רוחניים ובפרקטיקות הקשורות לבריאות וריפוי. הוא נחשב לסמל של לידה מחדש, הארה ורוגע, והיווה מרכיב מרכזי בתרבות הדתית והפולחנית של מצרים העתיקה.

מיני נימפאה זכו להערצה ביוון וברומא העתיקות, שם נחשבו להתגלמות הקדושה והיופי. בהתאם לתפוצתו האזורית, הלוטוס הכחול מסווג לשתי קבוצות עיקריות, חבצלות מים טרופיות וחבצלות מים עמידות. לוטוס כחול הוא צמח נוי פופולרי הנפוץ בגינון, עיצוב נוף וטיהור מים. הפרחים, הגבעולים והשורשים מנוצלים למטרות בריאותיות שונות. ברפואה המסורתית, הלוטוס הכחול נחשב לבעל תכונות משככות ומרגיעות, והוא משמש כחלק מטיפולים טבעיים לרוגע והרפיה.

הלוטוס הכחול נחשב לצמח בעל ערך רפואי רב ומשמש ברפואה האיורוודית לטיפול במגוון בעיות בריאותיות. משפחת הנימפאות נחקרה בהרחבה בתחום הפרמקוגנוסיה (Pharmacognosy) בשל יכולתה לייצר מטבוליטים משניים אמינוגנים. נמצא כי למטבוליטים אלה יש השפעות רפואיות מגוונות, כולל משככי כאבים, תכונות אנטי-דלקתיות ופעילות אנטי-מיקרוביאלית. הלוטוס הכחול מכיל מגוון רחב של מטבוליטים משניים, בהם: אנתוציאנינים, אנתרקינונים (Anthraquinones), חומצות שומן, פלבנואידים, לאוקואנתוציאנינים (Leucoanthocyanidin), פנולים, קומרינים, טאנינים וטריטרפנואידים. תמציות העלים והפרחים הן המקור העשיר ביותר למרכיבים פיטוכימיים פעילים (phytoconstituents), בהשוואה לקנה השורש והשורשים, מה שהופך אותם ליעילים במיוחד לשימושים רפואיים ופיטותרפיים.

מחקרים מראים כי הרכב הפלבנואידים בצמח קובע את צבע הפרח. פרחים ורודים מכילים דלפינידין 3-גלקטוזיד (delphinidin 3-galactoside), פרחים כחולים מכילים דלפינידין 3-O-גלקטוזיד (delphinidin 3-O-galactoside), פרחים אדומים מכילים נגזרות של דלפינידין (delphinidin) וציאנידין (cyanidin), בעוד פרחים לבנים וצהובים חסרים אנתוציאנינים, ולכן אינם מכילים את הפיגמנטים האחראיים לצבעים הכחול, הוורוד או האדום. הממצאים הללו מדגימים את הקשר הישיר בין הרכב כימי למופע צבעוני בצמחי הלוטוס הכחול, ומשמשים כלי חשוב במחקר הבוטני והגנטי של פרחים וצבעיהם.

בזכות התכולה הגבוהה של פוליפנולים (polyphenols), הלוטוס הכחול נחשב למקור טבעי רב-עוצמה של נוגדי חמצון, המסייעים בעיכוב קלקול מזון, האטת תהליך ההזדקנות, תמיכה בצמיחת תאים בריאה וקידום בריאות הלב וכלי הדם. בצמח זוהו תרכובות קאמפרול (kaempferol), קוורצטין (quercetin), כלקון (chalcone) וחומצה גאלית. מחקר של אגניהוטרי (Agnihotri) מצא כי תמצית אתיל אצטט מפרחי הלוטוס הכחול ותשע תרכובות נוספות שנמצאו בצמח עשויות לשמש כפתרון טבעי למתח חמצוני (oxidative stress). הלוטוס הכחול מוכר כצמח מרגיע, ומשמש בעיקר לקידום הרפיה ושיפור השינה. במינונים גבוהים, ישנם משתמשים המדווחים על תחושות של אופוריה ואף חוויות הזייתיות.

בסדרת מקרים שתועדה, חמישה מטופלים הגיעו לחדר המיון עם שינויים במצב המנטלי לאחר שימוש במוצרי לוטוס כחול, ארבעה מהם השתמשו באידוי, אחד מהם צרך משקה חליטה. אם כי לא בוצעו בדיקות אנליטיות המאשרות את ההשפעות, התסמינים יוחסו לנוכחות שתי תרכובות עיקריות: אפומורפין ונוציפרין. מעניין לציין ששתי התרכובות הללו נחקרו בעבר ושימשו כחומרים תרפויטיים במינון אוראלי של 15 עד 150 מ"ג ליום.

המידע הקיים על תמציות לוטוס כחול תעשייתיות מוגבל מאד. כיום ניתן למצוא מגוון מוצרי לוטוס כחול זמינים באינטרנט, כולל: עלים יבשים ותה, שרפים צמחיים ותמציות פרחים, שמנים ואלקלואידים מרוכזים ונוזלים לסיגריות אלקטרוניות. מוצרים אלה משווקים כטבעיים, אך ברוב המקרים לא אושרו למאכל אדם על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

לכן, מטרתנו הייתה לחקור את ההרכב הכימי של תמציות פרחי לוטוס כחול שהופקו בתהליכים תעשייתיים ולהשוות את הרכבם הכימי למוצרים המסחריים הזמינים בשוק האמריקאי. יתרה מכך, הערכנו את בטיחות השימוש בתמציות לוטוס כחול על מנת לזהות סיכונים פוטנציאליים בצריכתן.

פרחי לוטוס כחול טריים שנקטפו מהשטח

2. תוצאות ודיון

2.1. תמציות של לוטוס כחול אותנטי

תמציות לוטוס כחול אותנטי הופקו בתהליכים תעשייתיים. התשואות הממוצעות היו 0.18% ו-0.09% עבור הקונקריט והאבסולוט, בהתאמה. הארומה של תמציות לוטוס כחול מתוארת כפרחונית, פירותית ומתוקה, דמוית תאנה ועורית

עם גוון עשבוני עדין. הרכיבים הנדיפים בתמצית נעים בין 38.7% ל-65.1% מסך ההרכב. טבלה 1 מסכמת את ההרכב הכימי של תמציות לוטוס כחול אותנטי, הכולל: פחמימנים אליפטיים, אלכוהול ארומטי, חומצות שומן, נגזרות פניל, דיטרפנואידים, פיטוסטרולים וסטיגמאסטן.

ההרכב הכימי של הפרח הוא מורכב למדי. מחקר של פוסן (Fossen) ועמיתיו זיהה שבעה פלבנואידים וחמישה אנתוציאנינים בפרח, כולל שלושה אנתוציאנינים אצילים שנמצאו בתמצית מתנולית של הצמח. אגניהוטרי ועמיתיו בודדו וזיהו תרכובות נוגדות חמצון משמעותיות בתמצית אתנולית של הפרח. במחקר שהתבסס על HS-SPME (מיצוי מיקרו-שלב מוצק) ולאחריו GC-MS (כרומטוגרפיית גז-ספקטרומטריית מסה), נמצא כי שלב האדים של פרח חי של לוטוס כחול מכיל את התרכובות הבאות כמרכיבים העיקריים: בנזיל אצטט (10.4%), פנטדקאן (15.5%), 6,9-הפטדקדיאן (40.1%), ו-8-הפטדקדיאן (15.3%). במחקר השוואתי בין אבקנים, העלי ועלי הכותרת, נמצא כי האבקנים היו המקור העיקרי לחומרים הנדיפים, כאשר התרכובות השולטות באבקנים כוללות: אלקאנים, אלקנים, אלדהידים וקטונים.

טבלה 1. הרכב כימי של תמציות לוטוס כחולות אותנטיות

2.2. אלקלואידים

האלקלואידים בלוטוס הכחול מרוכזים בעיקר בעלי הצמח. נוציפרין, אחד האלקלואידים הפעילים, אינו מסיס במים, אך מסיס בתמיסות מימיות חומציות וממיסים אורגניים כגון כלורופורם, אתנול ומתנול. בעוד מיצוי חומצה-אתנול שימש באופן מסורתי להפקת נוציפרין מהצמח, מחקרים מצביעים על כך שמיצוי באמצעות חומצה-אתנול בתוספת אולטרסאונד משפר משמעותית את יעילות המיצוי.

במחקר הנוכחי, תמציות קונקריט ואבסולוט של לוטוס כחול היו נקיות לחלוטין מאפומורפין והכילו עקבות זניחות של נוציפרין (10-72 ppb). הממצאים מצביעים על כך שתנאי המיצוי הנוכחיים, בהם נעשה שימוש בהקסאן ולאחריו אתנול, אינם אופטימליים להפקת נוציפרין ואפומורפין.

2.3. מוצרים מסחריים

נבדקו 11 מוצרים של לוטוס כחול שנרכשו באינטרנט. מעניין, הארומה של המוצרים המסחריים השתנתה באופן משמעותי בין הדוגמאות ואף לא דמתה לריח המקורי של לוטוס כחול אותנטי. יותר מ-150 תרכובות זוהו מהמוצרים שהושגו (טבלה 2). כל הדגימות המסחריות הכילו רכיבי ניחוח סינתטיים, שלא נמצאו בתמציות האותנטיות, טרפנים היו בין התרכובות שזוהו. C1, C2 ו-C7 הראו סימנים של תוספת שמן הדרים, שמן לבנדולה ושמן גרניום, בהתאמה. קשה היה לזהות איזה שמן נוסף ל-C8-C11. יתר על כן, יש עדות לכך ש-herculyn D שימש כמקבע ריח ב-C4, C8 ו-C9, כפי שצוין על ידי נוכחות של נגזרות חומצה אביאטית.

טבלה 2. הרכב כימי של דגימות מסחריות (C)

2.4. הערכת בטיחות

לוטוס כחול אינו מסווג כמוכר באופן כללי כבטוח (GRAS), ולא קיימים נתוני בטיחות רשמיים שפורסמו על הצמח או על תמציותיו בשלמותן. עם זאת, לצמח יש היסטוריה ארוכה של שימוש מסורתי. נתוני הבטיחות עבור כל המרכיבים המצויים בריכוז של 1% ומעלה מוצגים בטבלה 3. שלושת המרכיבים העיקריים שזוהו בקונקריט היו 6,9-הפטדקדיאן (11.05 +/- 1.53%), (8.03 0.18%), ובנזיל אלכוהול (7.58 +/- 0.85%). שלושת המרכיבים העיקריים שזוהו באבסולוט היו , בנזיל אלכוהול (10.46 +/- 1.42%), וטטראדקנול (5.32 +/- 0.74%). טסאי (Tsai) חקר את התרכובות הנדיפות של פרחי לוטוס כחול באמצעות כרומטוגרפיית גז-ספקטרומטריית מסה (GC-MS) ודיווח על ארבע תרכובות עיקריות: 6,9-הפטדקדיאן (40.1%), פנטדקן (15.5%), 8-הפטדקן (15.3%) ובנזיל אצטט (10.4%). תוצאות אלו שונות מהמדידות שבוצעו באמצעות גלאי יינון להבה (GC-FID) במחקר הנוכחי, למעט העובדה שהתרכובת העיקרית, 6,9-הפטדקדיאן, אכן הייתה המרכיב הנפוץ ביותר, אך נמצאה בריכוז נמוך משמעותית בתמציות הפרחים.

מכיוון שמדובר בחומרי אבסולוט וקונקריט, הם עשויים להכיל חלק משמעותי ובלתי ידוע של תרכובות לא נדיפות. כתוצאה מכך, כימות באמצעות גלאי יינון להבה (GC-FID) עשוי שלא להיות מדויק, ועלולות להישאר תרכובות מסוימות שלא מתגלות בתהליך האנליזה, ולכן אינן נכללות בהערכה זו. מאחר שלא ניתן להבטיח את בטיחותן של תרכובות לא מזוהות, קיומן באבסולוט ובקונקריט עלול להוות סיכון בטיחותי שאינו ניתן להערכה מלאה.

מתוך 28 התרכובות שנחקרו (מהווות 85.43% מהקונקריט ו-80.52% מהאבסולוט), מידע בטיחותי לא נמצא עבור 10 תרכובות (מהווות 27.29% מהקונקריט ו-25.11% מהאבסולוט) כולל 6,9-הפטדקדיאן, n-פנטקוזן, טטרפנול, 3-((8Z,11Z)-heptadeca-8,11-dien-1-yl)-5-methoxyphenol, נונאדקנון, הפטקוסאן, בנזיל לינוליט, מתיל כולסטרול, בנזיל לינולאט ובנזיל הקסדקנואט.

הצלחנו לאסוף מידע בטיחותי עבור 18 התרכובות הנותרות (המרכיבות 58.69% מהקונקריט ו-56.68% מהאבסולוט) כולל n-טריקוסן, בנזיל אלכוהול, טטראדקנול, הנהיקסן, נונדקאן, פנטדקאן, חומצה אולאית, E-סקוולן, חומצה לינולאית, -סיטוסטרול, חומצה פלמיטית, פיטול, E- -פרנסן, אתיל סטארט, סטיגמסטרול, הקסדציל אצטט, אתיל לינולאט ואתיל פלמיטאט.

על פי הנתונים הזמינים מ-CIR, כל התרכובות שנבדקו, למעט שתיים, נמצאו בטווחי ריכוז הנחשבים בטוחים לשימוש בהתאם לפרקטיקות הנהוגות, כפי שמוצג בטבלה 3. בנזיל אלכוהול וטטראדקנול זוהו בריכוזים מעט גבוהים מהמגבלה המקסימלית המומלצת, אך מאחר שתמציות לוטוס כחול משמשות כחלק מתערובות פורמולציה, ריכוזם בפועל צפוי להיות מופחת משמעותית. עבור תרכובות שנבחנו בהיבט הגנוטוקסיות, לא נמצאו אינדיקציות לסיכונים גנוטוקסיים. עם זאת, המידע הזמין בנוגע לרעילות אקוטית או כרונית, כמו גם לפוטוטוקסיות או פוטואלרגניות, נותר מוגבל מאד. למרות זאת, הנתונים הקיימים אינם מצביעים על סיכונים בטיחותיים משמעותיים.

טבלה 3. ערכי התייחסות טוקסיקולוגיים מ-CIR, RIFM ו-ECHA עבור תרכובות 1% שזוהו בתמציות לוטוס כחול אותנטי

3. חומרים ושיטות

3.1. חומר צמחי ומיצוי

דגימות קונקריט ואבסולוט של לוטוס כחול הופקו באמצעות שיטות מיצוי תעשייתיות. הצמחים נאספו מאזורים מתורבתים בהאינאן וגואנגדונג, סין, אזורים המתאפיינים בטמפרטורות גבוהות, לחות גבוהה וחשיפה מרבית לאור השמש – תנאים המועדפים על ידי הצמח. לאחר הקטיף, הפרחים הטריים נגרסו באמצעות מכונת חיתוך ייעודית. כמות של כ-1,000 ק"ג מהחומר הגרוס עברה תהליך מיצוי כפול באמצעות הקסאן ביחס של 1:2 (משקל לנפח) בתוך מיכל מיצוי מאמייל, תוך ערבוב מתמשך שנמשך 12 שעות.

לאחר תהליך ההשריה, ההקסאן הופרד וסונן דרך רשת נירוסטה בעלת חורים בגודל 120 מיקרון. התמציות שנאספו הושארו לשקיעה במשך ארבע שעות ולאחר מכן עברו סינון נוסף. הממס הוסר על ידי אידוי באמצעות חימום בקיטור עטוף (jacketed steam), ותהליך הריכוז בוצע באמצעות מרכז כדורי (spherical concentrator) בלחץ אטמוספרי, עד להתאדות מוחלטת של ההקסאן. התמצית המרוכזת שהתקבלה מכונה "קונקריט" (Concrete).

לצורך הפקת האבסולוט, קונקריט הלוטוס הכחול עבר תהליך הסרת שעווה באמצעות אתנול בריכוז 95% ביחס של 1:5 (משקל לנפח) בתוך מיכל נירוסטה. התערובת עורבבה בעדינות ולאחר מכן הונחה במקפיא למשך יותר מ-12 שעות. לאחר מכן, התמצית המסוננת הופרדה מהחומר הצמחי, לקבלת האבסולוט הסופי.

התמצית המסוננת (התסנין) עברה תהליך ריכוז בלחץ נמוך בתוך מרכז כדורי עד להתאדות מוחלטת של הממס. דגימות הן של הקונקריט והן של האבסולוט נבדקו לזיהוי שאריות ממסים, על מנת לוודא את טוהרן. בנוסף, נרכשו באופן מקוון אחד עשר מוצרים מסחריים של שמן לוטוס כחול דרך הפלטפורמות Amazon ו-Etsy. המידע המופיע על תוויות המוצרים שנרכשו מפורט בטבלה 4.

טבלה 4. מידע זמין על מוצרי לוטוס כחול מסחריים

3.2. ניתוח כרומטוגרפיית גז-ספקטרומטריית מסה (GC–MS).

דגימות אותנטיות ומסחריות נותחו באמצעות כרומטוגרף גז מצויד בספקטרומטר מסה (QP2010 Ultra) בפורמט אימפקט אלקטרונים (EI) בהספק של 70 eV, בהתאם לשיטות שתוארו קודם. זיהוי הרכיבים בוצע באמצעות השוואת דפוסי פיצול המסה הספקטרלית (בהתאם להתאמה של מעל 80% דמיון) ומדדי שימור (RI), שהתבססו על סדרת אלקנים הומולוגיים בטווח C8-C20. נתונים אלה הושוו למידע ממסדי נתונים קיימים, כולל מסד הנתונים של NIST והספרייה הפנימית שלנו, באמצעות תוכנת Lab Solutions GCMS גרסה 4.45 לניתוח נתונים לאחר ההרצה.

3.3. ניתוח כרומטוגרפיית גז – גלאי יינון הלהבה (GC-FID).

ניתוח של שמן אתרי E. purpurea בוצע באמצעות Shimadzu GC 2010 מצויד בגלאי יינון להבה, כפי שכבר תואר, עם ZB-5 capillary column.

3.4. איתור וכימות של נוציפרין ואפומורפין

נרכשו מתנול בדרגת LCMS, מים בדרגת LCMS וחומצה פורמית בדרגת HPLC מספקית הכימיקלים Sigma-Aldrich. כמו כן, נוציפרין ואפומורפין נרכשו מ-Cayman Chemical. תמיסות תקן של כל חומר הוכנו בריכוז של 10 ppm על ידי דילול האבקה במתנול. הכימות של נוציפרין ואפומורפין בוצע באמצעות מערכת NEXERA UPLC המצוידת בספקטרומטר מסה מסוג Triple Quadrupole (LCMS8060), כפי שתואר. הגילוי התבצע במספר מצבי ניטור תגובה (MRM), כמפורט בטבלה 5. הדגימות נבדקו בשלוש חזרות, כאשר בין כל חזרה הוזרקו סטנדרטים חיצוניים. נפח ההזרקה עמד על 1 מיקרוליטר. תוצאות הכרומטוגרפיה עובדו באמצעות תוכנת LabSolutions Insight גרסה 3.2. לכל תרכובת נוצרו עקומות כיול בטווח ריכוזים של 0.005–0.1 ppm, על ידי קישור בין שטח השיא לריכוז החומר.

טבלה 5. פרמטרים מרובים של מצב ניטור תגובה (MRM)

3.5. הערכת בטיחות

הערכת הבטיחות של תמציות לוטוס כחול התבצעה באמצעות יישום שיטות טוקסיקולוגיות סטנדרטיות והערכת סיכונים, בהתבסס על הנתונים האנליטיים (כמפורט בטבלה 2), נתוני בטיחות שפורסמו על חומר הגלם כצמח שלם, תמציות צמחים והרכיבים שאותרו בתמציות. תהליך ההערכה כלל ניתוח היסטוריית השימוש בצמח ובתמציותיו, נתוני בטיחות וטוקסיקולוגיה על הצמח והתמציות, וכן נתוני בטיחות טוקסיקולוגיים של כל הרכיבים שנמצאו בריכוז של 1% ומעלה. הערכת הבטיחות התבססה באופן בלעדי על הספרות המדעית הזמינה, תוך סקירה של מאמרים מדעיים מתוך ספרים וכתבי עת בתחום הבוטניקה ובטיחות חומרים טבעיים מורכבים, ריח וטעם. כמו כן, המחקרים שנכללו הסתמכו על מגוון רמות ראיות, כולל מחקרים אין ויטרו, מודלים פרה-קליניים, ניסויים קליניים ודיווחי מקרה, אשר שימשו להערכת בטיחותם או רעילותם של חומרי הגלם והמרכיבים הנלווים.

לצורך הערכת בטיחותם של מרכיבים בודדים, נעשה שימוש במקורות מידע מוסמכים כגון מכון המחקר לחומרי ריח (RIFM), מאגר ריחות וטעמים (CIR) והסוכנות האירופית לכימיה (REACH-ECHA). ההערכה התמקדה בנקודות קצה עיקריות, כולל גנוטוקסיות, רעילות התפתחותית ורבייתית, פוטנציאל גירוי בעור, פוטוטוקסיות ופוטואלרגניות, וכן רעילות חריפה וכרונית במסלולי חשיפה שונים – דרך הפה, העור והשאיפה.

4. מסקנות

במחקר זה, נבחן ההרכב הכימי של שש תמציות לוטוס כחול אותנטיות ואחד עשר מוצרים מסחריים. נמצא כי התמציות האותנטיות מכילות שילוב של פחמימנים אליפטיים, אלכוהולים ארומטיים, חומצות שומן, נגזרות פניל, דיטרפנואידים, פיטוסטרולים וסטיגמאסטן. המרכיבים העיקריים בקונקריט האותנטי היו 6,9-הפטדקדיאן (11.95 +/- 1.65%), n-טריקוסן (8.03 +/- 0.18%) ובנזיל אלכוהול (7.58 +/- 0.85%), בעוד המרכיבים העיקריים של האבסולוט האותנטי היו 6,9-הפטדקדיאן (11.05 +/- 1.53%), בנזיל אלכוהול (10.46 +/- 1.42%), וטטראדקנול (5.32 +/- 0.74%). באופן מפתיע, אף אחד מהמוצרים המסחריים שנבדקו לא דמה לתמציות האותנטיות, הן מבחינת הרכבם הכימי והן בפרופיל הארומטי שלהם.

נוציפרין נמצא רק בכמות עקבות, ואילו אפומורפין נעדר לחלוטין מהתמציות האותנטיות שנחקרו, דבר המצביע על סבירות נמוכה ביותר להשפעות פסיכואקטיביות הקשורות לתרכובות אלו במינון נמוך של התמציות, כאשר הן מיושמות באופן מקומי. מעבר לכך, נתוני הבטיחות הזמינים מהספרות מצביעים על היעדר חששות בטיחותיים משמעותיים עבור התמציות האותנטיות. באופן מפתיע, אף אחד מהמוצרים המסחריים שנבדקו לא דמה לתמציות האותנטיות, לא בהרכבם הכימי ולא בפרופיל הארומטי שלהם.