חוקרים בבית הספר לרפואה של UNC גילו את החלבון האחראי להשפעות הפסיכדליות של ה-LSD. חומצת אמינו בודדת - חלק מהחלבון Gαq - מפעילה את החווייה ההזייתית. החוקרים מקווים שזיהוי זה יעזור לעצב את הטיפול בדיכאון.
זמן קצר לאחר מסע האופניים המפורסם של אלברט הופמן - נסיעתו המלחיצה של הכימאי השוויצרי הביתה לאחר שמינן לעצמו בטעות את ה-LSD-25 הלא ידוע דאז - במעבדה שלו, Sandoz, הוא שלח את החומר המוזר הזה לכל חוקר שהיה מוכן לחקור את השימושים הפוטנציאליים שלו. הופמן אחראי על מינון הפלנטה בנגזרת הארגולין (Ergoline) הזו, כמו גם על כל היצירתיות והטקסים שצמחו סביבה.
כמעט שמונה עשורים ואלפים רבים של מחקרים מאוחר יותר, חוקרים לא הצליחו לזהות את הכימיקל האחראי לתוצאות הייחודיות של LSD. אנו יודעים שנגזרות טריפטמין כמו LSD ופסילוציבין נקשרות לקולטני סרוטונין-2a, וכתוצאה מכך "החוויה המיסטית", כמו גם לקולטני סרוטונין-1a, הגורמים לתחושות שביעות רצון. עם זאת, כיצד LSD משיג את הישגיו הקסומים נותר בגדר תעלומה.
נראה שחלק קטן מהתעלומה הזו נפתר, הודות למחקר שפורסם בכתב העת Cell. המחבר הראשי, בריאן רות' (Bryan Roth), פרופסור ופרמקולוג בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון קרוליינה, אומר שעשורים של מחקר ממוקד על LSD עכשיו נושאים פרי.
מאות ניסויים קליניים על פסיכדליה התרחשו בשנות ה-50 וה-60 לפני שסוג זה של חומרים הושם על הכוונת של חזית פוליטית גזענית. אפילו הממשלה התנסתה בפסיכדליה. הפרויקט הידוע לשמצה MKUltra נמשך שני עשורים, כאשר מספר לא ידוע של אמריקאים - חסרי בית, מיעוטים, מהגרים - קיבלו ללא ידיעה מינון של LSD כדי שהחוקרים יוכלו לראות את ההשפעות ההתנהגותיות שלו.
בעולם המדע הקליני, LSD תמיד הציג הבטחה. המגמה הזו נמשכת כשיש סוף סוף הקלה בהגבלות. הבנת ההשפעות של LSD על מערכת הרשתות המורכבת של המוח שלנו היא צעד חשוב לקראת גילוי פעולות טיפוליות. כפי שרות' אומר על המחקר שלו, "עכשיו אנחנו יודעים איך סמים פסיכדליים עובדים - סוף סוף! כעת נוכל להשתמש במידע הזה כדי, בתקווה, לגלות תרופות טובות יותר למחלות פסיכיאטריות רבות".
באמצעות קריסטלוגרפיה של קרני רנטגן, הצוות של רות' גילה חומצת אמינו יחידה - אבן יסוד של החלבון Gαq - האחראית לקשירה לקולטני סרוטונין. מכיוון ש-LSD הוא אגוניסט חלקי בלבד, הם גם ערכו ניסויים בפסיכדל מעוצב שהוא אגוניסט מלא כדי לראות הפעלה מלאה של הקולטן. נראה כי חומצת אמינו זו היא המתג הראשי לחוויה הפסיכדלית.
בעוד הפסילוציבין היה בחדשות, הרנסנס הפסיכדלי מתרחב לכל הכיוונים. בקרוב יתחילו ניסויים קליניים שלב 1 בשילוב של LSD, MDMA ופסיכותרפיה. ניסויי ההשפעות של LSD על הפרעת דיכאון קליני וטיפול בכאב נמשכות. עם חברת הפסיכדליה הראשונה שהונפקה בבורסה האמריקאית, יחד עם השקעות של מאות מיליוני דולרים שזורמות לחברות וארגונים דומים, הדחיפה ללגליזציה של הפסיכדליים מתעצמת.
חוקרים מנסים באופן פעיל להסיר את המרכיב ההזייתי של תרופות פסיכדליות עבור שימוש טיפולי נרחב - ניסויים המשתמשים באיבוגאין לטיפול בהתמכרות, למשל. זיהוי ההשפעות הכימיות של תרופות פסיכדליות על המוח שלנו הוא שלב חיוני בתהליך זה.
כמובן, להאמין שפסיכדליים חשובים רק לכימיה של המוח זה גם בעייתי. הטקסים הקשורים לשימוש בהם רלוונטיים לא פחות. מודל ה"סט והסטינג" (Set and setting) בו דגל טימותי לירי מזכיר לנו שביולוגיה היא לא הכל; גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד חשוב לא פחות בבריאות הנפש.
בידוד כימיקלים ספציפיים מבלי להבין את השפעת הסם והסביבה מתעלם מהטבע ההוליסטי של החוויה הפסיכדלית. לדוגמה, ניסויים בקטמין זורזו ועשויים לחזור אלינו כבומרנג; אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות את הטעות הזו שוב.
ובכל זאת, הבנת המסלולים שבהם LSD משתמש היא צעד חשוב קדימה. כפי שאומר רוט, "המטרה הסופית שלנו היא לראות אם אנחנו יכולים לגלות תרופות שיעילות, כמו פסילוציבין, לדיכאון, אבל אין להן את הפעולות הפסיכדליות האינטנסיביות". בעולם שבו יותר אנשים גדלים בחרדה ומדוכאים מהיום יום, יש לחקור כל התערבות.
מקור:
אנו ממליצים לא להתנסות באופן עצמאי בחומרים משני תודעה שאינכם מכירים, פעולה כזו עלולה להיות מסוכנת.
אם אתם/ן מעוניינים להתנסות וחוקי המקום בו הינכם שוהים מאפשרים זאת, פנו למדריכים מנוסים על מנת לעבור את החוויה באופן בטוח.
