top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

קבוצת וואטספ שקטה

whatsapp group.png

קבוצה למטרת עידכונים על מאמרים חדשים או התרחשויות הקשורות בQ-Israel. בקבוצה לא יתנהלו דיונים כך שהיא תהיה שקטה וחברותית ומספר ההודעות יהיה דליל :)

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

פסיכולוגים מדגימים אשליה שייתכן ומשבשת את תפיסת הזמן שלנו

עודכן: 11 באוג׳

פסיכולוגים הדגימו אשליה פסיכולוגית חזקה שמעוותת את הדרך שבה אנו זוכרים מתי אירוע התרחש. האשליה יוצרת אמונה שגויה שחוויות חוזרות התרחשו בעבר הרחוק יותר מכפי שבאמת קרה.


כיצד אתם שופטים מתי אירוע התרחש בעבר? כשמדובר בדברים גדולים שהתרחשו לאורך שנים, יש לנו תזכורות קלנדריות - חגים, ימי הולדת ואירועים אחרים שמשמשים נקודות ציון בזיכרון שלנו. אבל מה לגבי רמת היום-יום? עבור רבים מאיתנו, הימים והשבועות דומים למדי, מלאים בכותרות, דדליינים ורשימות משימות שמתמזגות למעין תבשיל רפטטיבי.

ree

בהיעדר נקודת ייחוס, לפי האמונה הרווחת, אנשים נוטים לזכור על פי עוצמת הזיכרון. כך, זיכרון חי נחשב לאחרון יותר, בעוד זיכרון עמום יותר נתפס ככזה שהתרחש מזמן. באותו זמן, אנו נוטים להאמין שחוויות חוזרות מייצרות זיכרונות חזקים יותר, מה שלפי ההנחה הנ"ל אמור להוביל לתחושת זמן קרובה יותר. אולם, המחקר החדש מראה שזה לא תמיד המצב; למעשה, הוא עשוי להוביל למה שמכונה "אפקט הרפטטיציה הטמפורלית" ("temporal repetition effect") - אשליה לפיה חוויות חוזרות התרחשו בעבר הרחוק יותר מכפי שבאמת קרה.


במחקרם, ברין אי. שרמן (Brynn E. Sherman), שתהיה בקרוב פרופסורית באוניברסיטת אוהיו סטייט, וסאמי יוסוף (Sami Yousif), פרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה ומדעי המוח, ביצעו שישה ניסויים מקוונים באמצעות תמונות של חפצים ומשימות זיכרון, כדי לבדוק האם חזרה על תוכן תיצור עיוות בצירי הזמן המנטליים.


"אנחנו מציעים גורם מסוים שמעוות באופן חזק את הזיכרון הטמפורלי: מספר הפעמים שהמידע הוצפן", הם מסבירים במאמרם. "בפרט, אנו מציעים שככל שמידע הוצפן יותר פעמים, כך הוא נזכר כאילו התרחש מוקדם יותר בזמן. תחזית זו נובעת מהחוויה הסובייקטיבית: אם קראתם כותרת בעיתון ביום שני ואז שמעתם אותה שוב ושוב לאורך השבוע, האירוע המקורי עשוי להיתפס כרחוק יותר מאשר כותרת אחרת שנראתה באותו הזמן אך לא חזרה על עצמה ללא הרף".


בניסוי הראשון שלהם, הוצגו ל-50 משתתפים רצף של תמונות חפצים, כאשר חלק מהן חזרו על עצמן. לאחר מכן, המשתתפים התבקשו להיזכר מתי ראו כל תמונה לראשונה ברצף. כל תמונה חוזרת הוצמדה לתמונה שהוצגה רק פעם אחת - ממש לפניה. הדבר סיפק לחוקרים נקודת השוואה ישירה. למרות הקרבה ביניהן, המשתתפים זיהו באופן עקבי את החפץ החוזר ככזה שהתרחש מוקדם יותר מהחפץ הלא חוזר. נראה גם שככל שהתמונה חזרה יותר פעמים, כך עיוות הזמן התחזק. תמונות שחזרו חמש פעמים נזכרו ככאלה שהתרחשו מוקדם יותר מאשר תמונות שחזרו רק שלוש פעמים.


בניסוי השני, ניסו החוקרים לבדוק האם העיוותים נגרמו בשל מה שמכונה "גבול אירוע" - אותו פער בזיכרון שמתרחש כשאנו שוכחים למה נכנסנו לחדר מסוים. הפעם הוצגו התמונות כרצף רציף ולא בבלוקים נפרדים. גם כאן, התוצאות חזרו על עצמן: גם כאשר החפצים הופיעו ברצף, המשתתפים נטו להקדים בזמן את התמונות החוזרות.


הניסוי השלישי בחן האם תשומת לב תשנה את התוצאה. הפעם נאמר למשתתפים במפורש שהם יתבקשו לשפוט מתי הופיעו התמונות לראשונה. גם עם ידע מוקדם זה, המשתתפים עדיין דיווחו שהתמונות החוזרות התרחשו מוקדם יותר מכפי שבאמת קרה. אפילו כאשר המשתתפים נשאלו האם ראו את הפריט בעבר (במהלך שלב הצפייה, בניסוי הרביעי), התופעה נמשכה: ככל שתמונה הופיעה יותר פעמים, כך הסיכוי שהמשתתפים יאמרו שהיא הופיעה קודם היה גבוה יותר.


בניסוי החמישי, החוקרים ניסו גישה חלופית. הפעם הוצגו למשתתפים שתי תמונות בלבד - אחת חוזרת ואחת לא - והם התבקשו לזהות איזו הופיעה קודם. בניסוי זה, תמיד התמונה הלא חוזרת הופיעה ראשונה, אך המשתתפים זיהו שוב ושוב את התמונה החוזרת כזו שהופיעה קודם.


במבחן האחרון, בחנו החוקרים האם האפקט מתרחש גם בקנה מידה של ימים ולא רק דקות. הם ערכו ניסוי שנמשך שבוע, שבו המשתתפים צפו בשטפים של תמונות במשך חמישה ימים רצופים. שלושה ימים לאחר מכן, הם התבקשו למקם את התמונות על ציר זמן, בדומה לניסוי הראשון, ולהיזכר כמה פעמים ראו כל תמונה. כפי שכנראה ניחשתם, גם כאן התקבלה אותה תוצאה: המשתתפים זכרו את התמונות החוזרות ככאלה שהתרחשו מוקדם יותר מהמציאות.


הדבר מצביע על כך שהאשליה הטמפורלית היא תכונה של זיכרון ארוך-טווח, ולא רק שיבוש בזיכרון קצר. זה מראה שהתחושה שלנו לגבי זמן עלולה להיות שגויה, והאמונה שמשהו התרחש מזמן אולי לא אמינה, במיוחד אם הוא חזר על עצמו פעמים רבות.

הליך הניסוי: בצד שמאל, המשתתפים צפו ברצף של תמונות של עצמים בשלב הקידוד (encoding). כל בלוק של תמונות התחיל והסתיים עם חמש תמונות "חוצץ", שלא נבדקו במהלך שלב הזיכרון. לאחר תמונות החוצץ, התמונות הוצגו לסירוגין בין "פילרים" (שלא חזרו על עצמן) לבין "מטרות" (שחזרו על עצמן בין בלוקים. בכל בלוק היו 50 תמונות בסך הכול. (בניסוי 6, הבלוקים כללו 100 תמונות בסך הכול, עם 22 תמונות חוצץ בכל קצה). בצד ימין מוצג שלב הזיכרון. בניסויים 1 עד 4, בפני המשתתפים הוצגה תמונה, הם נשאלו האם ראו את התמונה ברצף הקידוד, ולאחר מכן נשאלו מתי לדעתם ראו לראשונה את התמונה הזו ברצף. בניסוי 5, בפני המשתתפים הוצגו שתי תמונות והם נשאלו איזו מהן הופיעה ראשונה ברצף הקידוד. מבלי ידיעת המשתתפים, תמיד הוצגה להם תמונת מטרה אחת, יחד עם תמונת פילר שהופיעה מיד לפני ההצגה הראשונה של תמונת המטרה / Psychological Science - Brynn E. Sherman and Sami R. Yousif
הליך הניסוי: בצד שמאל, המשתתפים צפו ברצף של תמונות של עצמים בשלב הקידוד (encoding). כל בלוק של תמונות התחיל והסתיים עם חמש תמונות "חוצץ", שלא נבדקו במהלך שלב הזיכרון. לאחר תמונות החוצץ, התמונות הוצגו לסירוגין בין "פילרים" (שלא חזרו על עצמן) לבין "מטרות" (שחזרו על עצמן בין בלוקים. בכל בלוק היו 50 תמונות בסך הכול. (בניסוי 6, הבלוקים כללו 100 תמונות בסך הכול, עם 22 תמונות חוצץ בכל קצה). בצד ימין מוצג שלב הזיכרון. בניסויים 1 עד 4, בפני המשתתפים הוצגה תמונה, הם נשאלו האם ראו את התמונה ברצף הקידוד, ולאחר מכן נשאלו מתי לדעתם ראו לראשונה את התמונה הזו ברצף. בניסוי 5, בפני המשתתפים הוצגו שתי תמונות והם נשאלו איזו מהן הופיעה ראשונה ברצף הקידוד. מבלי ידיעת המשתתפים, תמיד הוצגה להם תמונת מטרה אחת, יחד עם תמונת פילר שהופיעה מיד לפני ההצגה הראשונה של תמונת המטרה / Psychological Science - Brynn E. Sherman and Sami R. Yousif

"לאורך שישה ניסויים, מצאנו ראיות חזקות לכך שהזיכרונות הטמפורליים של המשתתפים מעוותים באופן עקבי: מידע חוזר נזכר שוב ושוב ככזה שהתרחש מוקדם יותר ממידע שהוצג רק פעם אחת. אפקט הרפטטיציה הטמפורלית הזה ראוי לציון לא רק בשל קיומו, אלא גם בשל עוצמתו", כותבים שרמן ויוסוף.


לפי המחברים, רוב העבודות האקדמיות בנושא תפיסת זמן מתמקדות בתפיסת הזמן בהווה - כמו כיצד תפיסת משך הזמן מושפעת מהפתעה או חזרתיות. אולם, המחקר הנוכחי מראה שתפיסת הזמן שלנו לגבי העבר חשובה לא פחות בחיי היומיום. "למרות שאנו לעיתים רחוקות מתבקשים לשאול כמה זמן נמשך אירוע (במיוחד ברמת השניות), אנו מתבקשים כל הזמן להיזכר מתי דברים התרחשו", מסבירים השניים.


ישנן כמה סיבות אפשריות לאשליה הזו. אחת מהן היא שחזרתיות פועלת כמעין "תזכורת" שמחזקת את הזיכרון של הפעם הראשונה, וכך מקבעת אותו עמוק יותר בזיכרון. עם הזמן, זה יכול לגרום לחוויה המקורית להיראות רחוקה יותר מהמציאות. הסבר אחר מציע שהתחושה שלנו לגבי זמן אינה מבוססת בהכרח על זיכרון כשלעצמו, אלא נבנית מרמזים. אם כך, ייתכן שככל שמשהו חוזר על עצמו יותר, כך אנו מניחים שהוא התרחש מוקדם יותר.


החוקרים מציינים כי תחושת הזמן הזו חשובה בכמה דרכים אישיות, שקשורות בזהות, רגש ומוטיבציה. התחושה שמשהו קרה "רק אתמול" גורמת לו להרגיש משמעותי יותר, בעוד שהתחושה שמשהו התרחש בעבר הרחוק יכולה לתרום לתחושת נוסטלגיה.


"אולי המרחק הטמפורלי הנתפס מאירוע גם משפיע על הדרך שבה אנו מבינים אותו", הם כותבים. "אם נרגיש שסגרי הקורונה התרחשו מזמן, ייתכן שנדמיין אותם פחות באופן קונקרטי; אולי המרחק מהם מונע מאיתנו את ההבנה שעלינו להתכונן לפנדמיה הבאה. כך, מתי אנו זוכרים שמשהו התרחש עשוי להיות חשוב לא פחות ממה שאנו זוכרים לגביו. מבעד לעדשה זו, ייתכן שמפתיע עד כמה תחושת הזמן שלנו נתונה לאשליה מרשימה וצפויה".

מקורות:

תגובות


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

חדש!!!

האם יש לכם סיפורים משפחתיים מרתקים, תמונות נדירות או מסמכים מרגשים שעוברים מדור לדור? עכשיו זה הזמן לשתף אותם!

image-from-rawpixel-id-6332455-png.png

אנו שמחים להכריז על קטגוריה חדשה: 

Site banner copy_edited.png
bottom of page