ארכיאולוגים העובדים בעיר העתיקה בירושלים גילו חותם אחלמה (אמטיסט) שנחקק בבית המקדש השני ונחשב לתיאור המוקדם ביותר של צמח ששימש כקטורת וכבושם של קליאופטרה. מתנדבים המנפים אדמה שנאספה במהלך חפירה ארכיאולוגית באזור גילו את החפץ הזעיר. 2000 שנה אחרי שהחותם הקטן כמעט ונעלם. זוהי הפעם הראשונה שבה מתגלה תיאור של הצמח היקר שממנו הופקה הקטורת למקדש.
החותם - המתאר את הצמח המכונה אֲפַרְסְמוֹן, בֹּשֶׂם, בַּלְסׇם או הבושם הגלעדי - התגלה באבני היסוד של הכותל המערבי, על פי הודעה שפורסמה היום, יום חמישי ה-21 באוקטובר. מרשות העתיקות נמסר כי הצמח שימש לייצור בשמים, תרופות ומשחות יקרות בתקופת בית שני. צמח האפרסמון המקראי, שאינו קשור כלל לפרי האפרסמון הכתום אותו אנו מכירים כיום, ידוע ממקורות מקראיים והיסטוריים. כמה מומחים סבורים כי הצמח נמסר למלך שלמה על ידי מלכת שבא, הבושם הגלעדי היה ידוע גם כמרכיב של הבושם האהוב על קליאופטרה, מלכת מצרים האגדית.
החוקרים אלי שוקרון, פרופ' שוע אמוראי-שטרק ומלכה הרשקוביץ אמרו בהצהרה כי החותם מתאר ציפור, כנראה יונה, וענף עבה ועליו חמישה פירות, שלדעתם זהו צמח האפרסמון. "מדובר בממצא חשוב כיוון שזוהי הפעם הראשונה שבה מתגלה בעולם אבן חותם עם תיאור של הצמח היקר והמפורסם עליו. עד היום יכולנו רק לקרוא עליו במקורות ובתיאורים ההיסטוריים", אמר אלי שוקרון, מטעם רשות העתיקות ועיר דוד שביצעו את החפירה שבה נתגלה החותם ביסודות הכותל. פרופ' אמוראי-שטרק: "כשבחנו את הממצא מייד הבנו שמדובר בפרי שלא נתקלנו בו מעולם".
החותם עשוי אמטיסט, במגוון גווני סגול ולילך, עם חור בו הוכנס חוט מתכת ששימש לענידת האבן כטבעת. אורכו של חותם האבן הסגלגל הוא 10 מ"מ, רוחבו 5 מ"מ ועוביו הוא 7 מ"מ. האבן הסגלגלה כוללת גם ציפור, כנראה יונה. המומחים ציינו כי הן העץ והן היונה מגלמים מזל והצלחה. החותם שימש לחתימה ולאשרור מסמכים וסחורות, והיווה פריט אופנתי שנענד לשם נוי כתכשיט. במאמר מדעי, שצפוי להתפרסם בקרוב, מבקשים החוקרים אלי שוקרון, פרופ' שוע אמוראי-שטרק ומלכה הרשקוביץ, שחקרו את הממצא, לאפיין את החריתה שעל גבי החותם.
לדברי אמוראי-שטרק, חותמים שהכילו תחריטים של צמחים התגלו בעבר, אך זו הפעם הראשונה בה נראה ענף עמוס פירות, מה שהוביל אותם להאמין שמדובר באפרסמון המקראי. "לקראת סוף ימי בית שני הלך והתרחב השימוש בחותמות אבן והן נעשו נפוצות יותר, אולם במרבית החותמות שהתגלו עד כה עם תיאורים צמחיים, מקובל למצוא צמחים שהיו נפוצים בארץ ישראל באותה העת: גפן, תמר וזית, הנמנים עם שבעת המינים. כשניגשנו לבחון את החותם, מייד הבנו כי הפרי שמופיע עליו לא דומה לאף אחד מהפירות שנתקלנו בהם עד היום", אמרה אמוראי-שטרק.
פרופ׳ אמוראי-שטרק התייחסה ליונה ואמרה כי היא מהווה מוטיב חיובי בעולם ההלניסטי, הרומי והיהודי. "היא מסמלת עושר, אושר, טוב והצלחה". עוד ציינה כי יש בחריתה שעל החותם כדי להעיד על זהותו של האדם שענד את הטבעת. "אם אכן מדובר בפרי האפרסמון המפורסם והיקר, הרי שסביר להניח כי בעל החותם היה יהודי בעל אמצעים, שכן ההפקה והמסחר שהתקיימו סביב צמח האפרסמון נשלטו באותה תקופה בידי יהודים שחיו באגן ים המלח, שם גידלו את הפרי. ייתכן שבעל החותם היה אדם בעל מטע לגידול אפרסמון". הארכיאולוג אלי שוקרון הוסיף: "הממצא מספק לנו הצצה אל חיי היום-יום של האנשים שחיו בימי בית המקדש השני, ימי תפארתה של ירושלים".
מקורות:
