האבוריג'ינים של אוסטרליה נחשבים לאחת התרבויות הקדומות ביותר בעולם ששרדו באופן רציף, היא מקיפה מאות קבוצות תרבותיות מגוונות שלכל אחת מהן סיפורי בריאה משלהן. סיפורי הבריאה האבוריג'ינים האלה או סיפורי "זמן חלום" ("Dreamtime") ממלאים תפקיד חשוב באמנות האבוריג'ינית ונחשבים כמקום בו כל אדם קיים לנצח. מאמר זה יסקור מבחר מצומצם של מיתוסי בריאה אבוריג'ינים רק כדי לעורר תיאבון לעוד.
על פי האבוריג'ינים של אוסטרליה, "זמן חלום" קדם לתקופה שלנו וזו הייתה תקופת בריאה בה בעלי חיים וגיבורים (אלים) מיתיים אדירים טיילו ברחבי ארץ ללא צורה ויצרו אתרים קדושים. סיפורים אלה הופצו על ידי מסורות בעל פה במשך יותר מ-60,000 שנה.
סיפורי "זמן החלום"
לא ניתן לפענח את סיפורי הבריאה האבוריג'ינים מבלי להבין את סיפורי "זמן החלום" האבוריג'יניים. סיפורים אלה משתנים מאזור לאזור, ובקרב קבוצות האבוריג'ינים השונות. הסיפורים קיימים כדי להסביר את החיים, הבריאה, הקוסמוס והכוכבים.
למרות שקשה להבין אותם, סיפורי "זמן החלום" האבוריג'ינים הם יותר מסתם סיפורי עבר. הם שילוב של עבר, הווה ועתיד בעת ובעונה אחת. הם משלבים אירועים מהעבר שניתן לאמת, עם שיעורים על מוסר ומערכות אמונה, ומפרטים את האופן בו הארץ, בעלי החיים ובני האדם נוצרו על ידי רוחות.
באופן מסורתי המקורות האגדיים של האבוריג'ינים וסיפורי "זמן החלום" האבוריג'יניים לא נכתבו, אך סיפורי "זמן החלום" האלה והידע שהם מכילים הועברו מדור לדור דרך מסורת בעל פה, אמנות, שירים, ריקודים וטקסים. "קווי שירים" ("Songlines"), או "רצועות חלימה" ("dreaming tracks"), הם המסעות שעושות ישויות הבריאה ברחבי כדור הארץ או השמיים במהלך "זמן החלום" או החלימה.
כיום "קווי שירים" אלו נותרו כמסלולים למרחקים ארוכים הכוללים סדרת ציוני דרך הקשורים לאירועים שהתרחשו ויש שירים, ריקודים, וסיפורי עם מסורתיים המתארים את הקווים. שירים אלה יצרו מפה קוגניטיבית של העולם, ותוארו ככלי מנמוני. הם קשורים גם לטקס "מסע הגילוי" (Walkabout) האבוריג'יני המפורסם.
"קווי השיר"
האבוריג'נים מאמינים כי "קווי השיר" הם מסעות שעברו אבות הבריאה (או היוצרים) ברחבי הארץ במהלך החלימה. במערכת האמונות האבוריג'ינית האוסטרלית, החלום היה נקודת זמן בה נוצר כדור הארץ. הם מאמינים שבזמן הזה, כדור הארץ היה ריק וחסר מאפיינים. ואז, אבות הבריאה הגיחו מהאדמה ומהשמים, והחלו לתור ברחבי הארץ. תוך כדי כך הם גיבשו את הנופים, יצרו יצורים חיים ואף הנהיגו את החוקים השולטים בחברה האנושית. הדרכים הקדומות של "קווי שירים" אלה נשמרו בשירים, סיפורים, ריקודים ואמנות מסורתיים. צורת ידע זו הועברה מדור לדור, ולכל קבוצה אבוריג'ינית מערכת "קווי שירים" משלה.
"קווי השיר" משרתים מגוון פונקציות בחברות האבוריג'יניות. אחת המוכרות שבהן היא ש"קווי השיר" שימשו אמצעי לניווט. נטען כי על ידי שירת שירים מסורתיים מסוימים ברצף מסוים, אנשים היו מסוגלים לנווט בארץ, ולעתים קרובות עברו מרחקים עצומים בכל סוגי השטח ומזג האוויר, מבלי ללכת לאיבוד. זאת בשל העובדה שמאפיינים רבים בנוף כלולים בשירים, ובכך מאפשרים להשתמש בהם כמפות בעל פה.
אנשי היולנגו (Yolngu), קבוצה אבוריג'ינית השוכנת בחלק הצפון-מזרחי של ארץ ארנהם, למשל, מתארים את הדרך שעבר ברנומביר (Barnumbirr), אב יוצר קדמון הקשור לכוכב ונוס, כדרך שחצתה את החוף והביאה מהמזרח את בני האדם הראשונים לאוסטרליה. שיר זה כלול בטקס כוכב הבוקר של היולנגו, וכולל מיקום של מאפיינים שונים, כגון הרים, בורות מים, ציוני דרך וגבולות.
עם הזמן, כאשר אנשים עקבו אחר "קווי השיר", נותרו גליפים ותחריטים לאורך המסלולים הללו, ששימשו ציוני דרך שסייעו לטיילים העתידיים במסעותיהם. ניתן לראות זאת, למשל, בפארק הלאומי וולמי (Wollemi National Park), בניו סאות' ויילס, שם התגלו תחריטי סלע אבוריג'ינים רבים.
במקום לתאר שבילים ברחבי הארץ, ישנם "קווי שירים" המתארים מסלולים בשמיים. לאנשי היוואלאי (Euahlayi) ולאנשי הקמילארוי (Kamilaroi), קבוצות אבוריג'ינים השוכנות בחלק הדרום-מזרחי של אוסטרליה, יש "קווי שירים" כאלה. ידוע כי האבוריג'ינים השתמשו בכוכבים כנקודות כיוון לניווט. עם זאת, עם "קווי שירים" אלה הכוכבים משמשים את היוואלאי והקמילארוי כתזכורת לאן "קווי שירים" מובילים, לעתים קרובות חודשים לפני שהם יוצאים ליעדם. במקרים מסוימים נאמר כי "קווי השיר" מכילים הוראות המספרות לאנשים כיצד לנווט, כמו גם מידע לזיהוי אתרים על הקרקע עם אתרים בשמיים.
מלבד ניווט, "קווי שירים" משרתים גם פונקציות חשובות אחרות. לדוגמא, "קווי שירים" עוזרים להגדיר את קבוצות האבוריג'ינים האוסטרליות השונות. כאמור, לכל קבוצה אבוריג'ינית יש סט "קווי שירים" ייחודי משלה. "קווי שירים" אלה בתורם מגדירים קבוצות שונות אלה, כולל האדמה בה הם חיים, החוקים שתחתם הם חיים, והטקסים וההתחייבויות שיש להם ביחס לאדמה שהם חיים בה.
על אף ש"קווי השיר" מאפשרים לקבוצות האבוריג'ינים השונות לבדל את עצמם זו מזו, הם עשויים גם לתפקד כגורם מאחד עבורם. נאמר ש"קווי השיר" משקפים את הגבולות של קבוצות בודדות. תוצאה אחת לכך היא שאנשים מקבוצות שפה שכנות מתחברים זה לזה. אמונות ביחס לאבות הבריאה והחוקים הנוגעים אליהם משותפות, וניתן להחליף ידע תרבותי בין קבוצות אלה, ולכן להעשיר כל קבוצה.
עוד צוין כי ניתן למפות את "קווי השיר". אולם כדי שהמשימה הזו תצליח, נדרשת התייעצות רצינית בין הקבוצות האבוריג'יניות השונות, שכן כל קבוצה מחזיקה מערכת "קווי שירים" משלה. רק באמצעות שיתוף פעולה ניתן לייצר מפה מקיפה של "קווי השיר", וליצור סוג של רשת תרבותית של סיפורים שקושרת את כל אוסטרליה האבוריג'ינית.
מיתוס וונדג'ינה
בהתחלה היה רק חושך וארץ חשופה... לא היו חיים על פני כדור הארץ - לא היו בעלי חיים, לא צמחים, לא עצים, ולא בני אדם. וונדג'ינה (Wandjina), היוצרים, היו רוחות עננים וגשם שהביאו את האבות הקדמונים מתוך האדמה ומעל הים, והחיים התחילו. חלק מהאבות הקדמונים דמו לאנשים ואחרים היו כמו בעלי חיים. למעשה, האבות הקדמונים הצליחו לשנות צורה ולהפוך לאדם או לבעל חיים.
בכמה גרסאות אחרות, וונדג'ינה לא היה אל אחד אלא אלים רבים, או רוחות אלים, המתוארים עם עיניים שחורות גדולות, ללא פה ועם הילה - בוודאי שלא מייצגים בני אדם. אגדות מספרות כיצד הוונדג'ינה הלכו על כדור הארץ ויצרו כל דבר, החל בנהרות והרים עד לצמחים ובעלי חיים. הגוף של רוחות הגשם של הוונדג'ינה תואר מכוסה בנקודות שייצגו גשמים. נאמר כי התאורים מייצגים אלמנטים אקלימיים, כמו עיניהם המייצגות סופות רעמים, ואילו הוונדג'ינה עצמם היו סמלים של פריון.
ארץ הוונדג'ינה כוללת כ-200,000 קמ"ר של אדמה, מים, ים ואיים באזור קימברלי שבצפון מערב אוסטרליה. סביב האזור, שבטי וואנג'ינה וונגור (Wanjina Wunggurr) שונים ייצגו את הוונדג'ינה באמנות סלע עתיקה, בעזרת אוכרה אדומה ולבנה. האמונה היא שכאשר רוחות הוונדג'ינה ייצרו מקום הם מתו, משאירים אחריהם ציורים בדמותם על קירות המערות, ונכנסו לבורות מים סמוכים. האבוריג'נים מרעננים את הציורים הקדושים הללו מעת לעת כדי להבטיח המשך או ההעברה של המנהג המסורתי הזה - מה שהופך אותם לציורים הקדושים העתיקים הרציפים ביותר על פני כדור הארץ.
מיתוס באיימה
באיימה (Baiame) היה "אב השמים" או האל היוצר במיתולוגיית הבריאה של כמה קבוצות אבוריג'יניות בדרום מזרח אוסטרליה. בסיפורי הבריאה הללו הגיע באיימה מהשמיים עם אשתו עוף האמו בירהגנולו (Birrahgnooloo), אלת הפריון, ונולד להם בן בשם דראמולום (Daramulum), משנה הצורה (shapeshifter). באיימה העניק לבני האדם את הכללים הראשונים, ואסר עליהם לאכול את בעלי החיים. האלים שהו אז עם בני האדם, לימדו אותם ועזרו להם להתפתח.
מאוחר יותר, האנושות החלה להרוג ולאכול בעלי חיים. הם נתפסו ונענשו על ידי האל. בשבטים של האבוריג'ינים, אסור לומר את שמו של היוצר באיימה בפומבי. נאסר על נשים לראות תיאורים של באיימה, או לבקר באתרים קדושים - שבמקרים רבים הם גם אתרי חניכת גברים המכונים בורה (Bora). כמה מומחים הציעו כי הנצרות שינתה את המיתוסים המקוריים של האבוריג'ינים וכללה בהם אלמנטים מהתנ"ך.
ליד אגם מקווארי (Lake Macquarie) או אוואבה (Awaba), אגם מים מליחים גדול על חוף ניו סאות' ויילס, האבוריג'ינים מאמינים כי באיימה יצר את האגמים, הנהרות, ההרים והמערות לפני שחזר לעולם הרוחות דרך הר יינגו (Mount Yengo), אותו הם מאמינים שהוא שיטח בדרכו החוצה. מערת באיימה (Baiame Cave) במילברודייל (Milbrodale) היא מערה טבעית פתוחה בניו סאות' ויילס המשמשת כגלריה טבעית עם דמות המעוררת רגשות עזים המייצגת את באיימה היוצר.
נמארקון
בפארק הלאומי קקדו ניתן לפגוש בנמארקון (Namarrkon), אל יוצר קדמון חשוב שאחראי לסופות הברקים האלימות המתרחשות בכל קיץ טרופי. בתיאור שלו בתמונה הבאה ניתן להבחין ברצועה העוברת מהקרסול השמאלי של נמארקון אל הידיים ואל ראשו, ולמטה אל הקרסול הימני. הרצועה מייצגת את הברק שהוא יוצר. הוא משתמש בצירים שעל ראשו, מרפקיו ורגליו כדי לפצל את העננים ולייצר ברקים ורעמים.
הסיפור של נמארקון באזור הזה של אוסטרליה הוא חלק מסיפור גדול יותר. הוא מכסה את מסעו מקו החוף של חצי האי קובורג (Coburg Peninsula) למחסה הסלע באזור רמת ארץ ארנהם, שם הוא נמצא כיום. במהלך מסעותיו השאיר נמארקון את כוחו במקומות רבים. במסעו האחרון של נמארקון, הוא התקרב למתלול של ארץ ארנהם ממזרח והביט מעל הקיר העצום. הוא הוציא עין והניח אותה גבוה על הצוק בנמארקונדג'הדג'ם (Namarrkondjahdjam - חלימת ברק), שם הוא יושב ומחכה לעונת הסערות.
לקראת הקיץ הטרופי מבקרים בפארק הלאומי קקדו מספר עצום של ילדי נמארקון - האליור, או החרגול של לייכארד (Leichhardt's grasshopper). הם ניזונים מצמח הפיטירודיה (pityrodia), וקוראים לאביהם, שעונה בסערות עוצמתיות ובמצגי ברקים.
נחש הקשת
יש הרבה התייחסויות לאנשי נחש ואנשי לטאה בסיפורי "זמן החלום" האבוריג'ינים, וריאציה על אמונת הוונדג'ינה היוצרים. ידוע בשמות רבים, אל נחש הקשת (Rainbow Serpent) היוצר מופיע בסיפורי בריאה אבוריג'ינים רבים. זהו מונח שטבע לראשונה האנתרופולוג הבריטי אלפרד רדקליף-בראון בשנת 1926. בורלונג (Borlung), גוריאלה (Goorialla), דהאקאן (Dhakkan) וקג'ורה (Kajura) הם רק כמה מהשמות האחרים לאל הזוחלי הזה.
נחש הקשת ירד מהשמים והופיע בצורות זכר, נקבה והרמאפרודיט, והוא גם יוצר החיים הקשור במים, אך גם יצור הרסני אם מרגיזים אותו. הפרטים של סיפור נחש הקשת משתנים בהתאם למיקום ולמאפיינים מסוימים של האדמה או האקלים. נחש הקשת לעיתים קרובות חי בבורות מים עמוקים מתחת למפלים. פעולות הנחש יצרו את בעלי החיים ואת המאפיינים של הארץ. באחת הגרסאות אכל גוריאלה קנגורו אדום גדול שהיה קשה מדי לעיכול. הוא הקיא אותו והשאיר אותו במדבר, ויצר את האולורו האדום הגדול, צורה מסלע טבעי הממוקמת בפארק הלאומי אולורו-קאטה ג'וטה (Uluṟu-Kata Tjuṯa National Park) שנמצא במרכז יבשת אוסטרליה, והוא אחד המונוליתים הגדולים בעולם.
מיתוסים רבים של האבוריג'ינים עוקבים אחר תבניות דומות של סיפורי בריאה מרחבי העולם: אלים רבי עוצמה המגיעים מהשמיים כדי ליצור בני אדם, שנלחמים בינם לבין עצמם ונענשים על ידי האלים על אי ציות. אם ניקח בחשבון שאוסטרליה היא יבשת מבודדת לחלוטין, מוזר שהתבניות הנפוצות הללו יופיעו גם במיתוסים שלהם.
בעבר האמינו כי הסיפורים מבוססים על בדיה ולא על עובדות, עם הזמן מומחים מבינים שרבים מהסיפורים קשורים לאירועים והתרחשויות אמיתיות. לדוגמה, כיום מאמינים שסיפורי "זמן החלום" על רוחות של חיות עצומות מבוססים על החיים של תושבי אוסטרליה המקוריים במגה-פאונה של אוסטרליה לפני אלפי שנים.
מקורות:
