במזרח ארה"ב, בין עצים לצד יובל של נהר אוהיו הגדול, שוכנת אחת התצורות יוצאות הדופן והמסתוריות ביותר שנוצרו על ידי האדם. "תלולית הנחש הגדול" ("The Great Serpent Mound"), למרות שאינה עוברת גובה של יותר ממטר אחד, היא נמתחת דרך הנוף לאורך 411 מטר.
האפיג'י (Effigy) הפרהיסטורי הזה הוא אפיג'י הנחש הגדול ביותר בעולם, אך הוא מסתורי כמעט לחלוטין. התיעוד הראשון של מונומנט זה מגיע מסקרים שנערכו במאה ה-19 על ידי אפרים סקוויר (E. G. Squier) ואדווין דייויס (Edwin Davis). הם דיווחו על כך בספר ההיסטורי שלהם "מונומנטים עתיקים של עמק המיסיסיפי" (“Ancient Monuments of the Mississippi Valley”) שפורסם ב-1848. עד כאן הגילוי מחדש המערבי והמודרני. אבל מה זה ולמה זה שימש? ומי אירגן את כוח האדם יוצא הדופן שנדרש לבנייתו?
למעשה, המבנה כולו גדול עוד יותר. מפוצל לשלושה חלקים, צורת הנחש משתרעת על פני 419 מטר לכל אורכה. הרוחב הכללי של התלולית נוטה להיות בסביבות 6 עד 7.6 מטרים. התלולית עצמה תואמת את עיקול הנוף עליו היא נוצרה. ראש הנחש מתקרב למצוק מעל נחל, כשהגוף מאחוריו מתפתל קדימה ואחורה, עם שבעה סילסולים. הזנב מסתיים בסילסול משולש. התלולית עצמה נבנתה ברובה משכבת חימר צהבהב ואפר שחוזקה בשכבת סלעים, לפני שכוסתה באדמה. ראש הנחש נראה כאילו הוא מנסה גם לבלוע תלולית בצורת ביצה שאורכה כ-37 מטר. יש מחלוקת בין חוקרים אם צורה זו היא ביצה, שמש או שרידים של איזושהי פלטפורמה טקסית.
מעניין לציין שיש אפיג'ים דומים של נחש שנמצאו במקומות אחרים בעולם, כולל סקוטלנד וקנדה. ובהתחשב בפרופיל האנכי הנמוך שלו בהשוואה לממדים האחרים שלו, הנחש הזה נכנס לקטגוריית האובייקטים שבדומה לקווי נאסקה של פרו, הם הכי מתאימים לצפייה מהאוויר, בעידן שבו זה היה בלתי אפשרי כנראה.
ארכיאולוגים התווכחו על מקורה של תלולית הנחש במשך עשורים רבים. למרות החפירות, לא נמצאו חפצים או קברים שהצליחו לעזור לזהות מתי ומדוע היא נבנתה. כיום קיימות שתי תיאוריות מובילות לגבי מי בנה את המונומנט. יש הטוענים שהוא יכול להיות שייך לתרבות האדנה (Adena Culture), שמתוארכת משנת 800 לפנה"ס עד שנת 100 לספירה בערך. אחרים מאמינים שסביר יותר שתרבות הפורט העתיקה (Fort Ancient Culture) אחראית לתלולית. זה יהפוך את המבנה להרבה יותר עדכני, שכן תרבות זו מתוארכת לשנים 1000 עד 1750 לספירה. תיאוריה זו בדרך כלל ממקמת את הבנייה אי שם במאה ה-11.
עם שתי תיאוריות מתחרות שמציעות תאריכים בהפרש של אלפי שנים, ברור שיש הרבה מה ללמוד על המבנה הזה. מדוע אם כן חוסר הוודאות, ולמה התיאוריות שונות כל כך?
תרבות האדנה היא תרבות מבוססת ועתיקה שידוע כי שגשגה ביבשת צפון אמריקה. ויליאם ווב (William Webb), חוקר ידוע, מצא עדויות לתרבות זו בקנטקי כבר משנת 1200 לפנה"ס. השוואת ממצאים שנמצאו בקנטאקי עם שרידי שלד שנמצאו ליד תלולית הנחש הביאה את צוות המחקר להאמין שהיא נבנתה על ידי אותה תרבות, וידוע שתרבות האדנה התפשטה עד לעמק אוהיו. ידוע שהם בנו תלוליות גדולות במקומות אחרים, אם כי שום דבר לא ממש דומה לתלולית הנחש. צוות בן שמונה חברים בראשות הארכיאולוג ויליאם רומיין (William Romain) חקר דגימות פחם מהנחש באזורים שהציגו הכי פחות נזקי שחיקה. הממצאים שלהם תארכו את הבנייה בין 381 לפנה"ס ל-44 לפנה"ס, התאמה מצוינת לתרבות האדנה בשיאה במיקום זה.
אבל הפתרון לא כל כך חד וחלק כפי שזה נראה. בניגוד לתיאוריה זו, קיימת תיאוריה הטוענת שתלולית הנחש שייכת לתרבות פורט העתיקה. ב-1996, הצוות של רוברט פלטשר (Robert Fletcher) וטרי קמרון (Terry Cameron) פתח מחדש כמה מהתעלות שנחפרו על ידי חוקרים במאה ה-19. הם מצאו פחם בחפירותיהם, שכאשר נבדק היה מתוארך לא לפני 1070 לספירה. לכן נראה שזה מרמז על כך שתרבות פורט העתיקה, שאיכלסה את עמק אוהיו בתקופה זו, בנתה את התלולית, אולי על פני תלים קטנים יותר שנבנו על ידי תרבות האדנה.
אבל זה כשלעצמו בעייתי. התלולית אינה אופיינית לאנשי פורט העתיקה. היא אינה מכילה חפצים ניתנים לזיהוי ולא נמצאו קברים בולטים ליד האפיג'י, דבר שהוא יוצא דופן לתרבות של האנשים האלה. ראיה אחת שאכן מחזקת את הטענה שהם בוני התלולית היא תלולית אפיג'י התנין (Alligator Effigy Mound) בגרנוויל (Granville) הסמוכה: אפיג'י נוסף באוהיו עם מספר קווי דמיון המתוארך לתרבות ולתקופת זמן זו.
עם זאת, חוקרים אחרים, המחפשים לאחד את שתי התיאוריות המתחרות, מציעים ששתיהן יכולות להיות נכונות. אולי האדנה בנו את הנחש המקורי, ואז אלף שנים מאוחר יותר תרבות הפורט תיקנה חלקים ממנו שנפגעו עם הזמן, ואימצה את המבנה העתיק לשימושה.
בהתבסס על מחקר שנערך בשנת 1987, הוצע כי אזור האליפסה והראש של הנחש מתיישרים עם השקיעה ביום ההיפוך הקיצי. זה יספק ראיות תומכות בלתי צפויות לתיאוריית תרבות הפורט העתיקה, שכן יש לציין שאם התלולית נבנתה בשנת 1070 לספירה, ייתכן ששני אירועים אסטרונומיים מרכזיים השפיעו על מיקומה ובנייתה. הראשון היה סופרנובה בשנת 1054 לספירה, שתועדה היטב בטקסטים מקבילים מתרבויות אחרות ברחבי העולם, ויצרה את ערפילית הסרטן של ימינו. השני היה השביט האלי שהופיע בשנת 1066 לספירה.
התלולית גם נמצאת באתר של אסטרובלמה (Astrobleme), אתר של פגיעה שנגרמה ממטאוריט שפגע בכדור הארץ. זה זוהה על ידי התבוננות בסטרטיגרפית המשקעים, המראה שיבוש משמעותי בשכבות המשקעים שיכול היה להיגרם רק מפגיעה כזו. זה אושר על ידי אוניברסיטת אוהיו סטייט ואוניברסיטת גלזגו. ייתכן שתרבות פורט העתיקה, שהתבוננה הן בתופעה הבהירה בשמי הלילה והן במיקום הפגיעה, קישרה את השניים ובנתה את האפיג'י כהכרה של המבקר הזה מהשמים.
בשל המיקום והאיכויות הזומורפיות של התלולית, אסוציאציות אסטרולוגיות נקשרו מאד עם ייעודו. כמו שהראש מתיישר ליום ההיפוך הקיצי, זנבו של הנחש מצביע על יום ההיפוך החורפי, בקצה השני של המחזור השנתי. זה מצביע על כך שייתכן שהיא שימשה כדי למדוד את הזמן או את חילופי העונות. ייתכן ששיטה זו נתנה לאנשים המקומיים עצות מתי לשתול או לקצור יבולים. בנוסף, הקימורים בגוף הנחש זוהו כמקבילים לשלבי ירח או לחילופין מתיישבים עם שני ימי ההיפוך ושני ימי השוויון, אם כי הם כה מעורפלים בנוף המודרני עד שהבנה אמיתית של משמעותם עשויה תמיד להישאר חמקמקה.
בהיעדר תגלית חושפנית או פריצת דרך בהבנה, סביר להניח שהמחלוקת של מי יצר את תלולית הנחש ולמה בדיוק שימשה תמשך לנצח. לא תהיה ודאות אם התלולית שימשה לתבניות אסטרולוגיות, פולחן על טבעי או לתיעוד אירוע שמימי. בלי קשר, התלולית מחזיקה מעמד בנוף, מרשימה ועתיקה. כמות המאמץ שנדרשה כדי לבנות בקנה מידה כזה מעידה על חשיבותה לתרבות המקומית של האזור. התלולית היא באמת מראה מרהיב.
מקורות:
