המגילות ממערות קומראן נחשבות לספרות דתית רבת-חשיבות. הטקסטים נחלקים לשני סוגים: טקסטים "מקראיים", שתוכנם תואם את זה של הטקסטים בתנ"ך, וטקסטים "שאינם מקראיים", ובהם כתבי־יד דתיים שרווחו בימי הבית השני ואשר יש להם זיקה לטקסטים בתנ"ך. חלק מהטקסטים "שאינם מקראיים" נחשבים ל"כיתתיים", שכן הם מתארים אמונות ומנהגים של כיתות דתיות ייחודיות.
תאריכן של המגילות בין המאה ה-3 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה, לפני חורבן בית המקדש השני (שנת 70 לספירה). מרבית המגילות כתובות בשפה העברית, חלקן כתובות בארמית ואחדות – ביוונית. המגילות עשויות ברובן מקלף, וחלקן – מפפירוס. רק מגילה אחת חרוטה על נחושת.
חזונות עמרם, המכונה גם 4Q543-549, הוא אוסף של חמישה עותקים מקוטעים ביותר שנמצאו במערת קומראן מספר 4. בשנת 1972 פרסם החוקר ז'וזף מיליק קטע משמעותי מחזונות עמרם. מאז, מחלוקת מלווה את המסמך הזה בכל צעד ושעל. בכתב יד זה עמרם מכנס את צאצאיו ביום מותו על מנת למסור להם את צוואתו. הצוואה כוללת ברכה לבנים, סיפור אירועים מחייו ומסירת חזיונות שנגלו לו על עתידם של בניו – משה ואהרון – אשר יושיעו את ישראל משעבוד מצרים וייסדו את הכהונה.
על פי המקרא עמרם הוא בן קהת ואביהם של אהרן, משה ומרים. אשתו הייתה יוכבד, אחות אביו. שמו מופיע לעתים קרובות ברשימות גנאלוגיות. עמרם בולט במספר כתבים מימי בית שני. בספר קדמוניות המקרא הוא גיבור של אירוע משמעותי לפני לידת משה. יוסף בן מתיתיהו ידע על חזונות שנמסרו לעמרם לפני לידת משה. עמרם, יחד עם קהת ולוי, הן דמויות בשרשרת העברת ספר הרזים מנח למשה. מעניין שהוא לא ממלא שום תפקיד מרכזי בספר היובלים, שבדרך כלל מקושר לחיבור לוי הארמי, ולצוואת קהת.
למסמך זה תכונות רבות המייחדות אותו משאר מגילות ים המלח שנמצאו במערות קומראן. העותקים של חזונות עמרם כתובים בארמית, בניגוד לרוב הטקסטים הקומראניים שנכתבו בעברית. מאפיין ייחודי זה, יחד עם ההשערה שהוא מתוארך למאה ה-2 לפנה"ס, הביא את רוב החוקרים להאמין שמסמכים אלה נכתבו לפני ובנפרד משאר מסמכי קומראן. בגלל העותקים המרובים, הארגון וההבנה של מסמך מקוטע זה הם כפולים. בראשון, הקטעים מסווגים לחמש קבוצות על פי כתב היד, ויוצרים חלק של מסמך שלם, אך לא מובן. בשני, הקטעים חופפים ומעורבים כדי ליצור מסמך יחיד, קוהרנטי משהו. למרבה הצער, מסמך זה רחוק מלהיות שלם. חלקים עצומים ממנו הורכבו באמצעות שחזור אינטנסיבי, מה שהוביל למחלוקת ולאי וודאות נוספת.
תוכן כתב היד
התוכן המלא של היצירה נותר עלום, אם כי כמה שברים משמעותיים פורסמו כשמיליק שיחזר אותו משברים של שלושה כתבי יד. בשנת מותו (בגיל 136), נותן עמרם (בן קהת, בן לוי) את בתו בת ה-30, מרים, לאחיו עוזיאל. החתונה אורכת שבעה ימים. לאחר החגיגה, עמרם קורא לילדיו ונזכר בסיפור תקופתו במצרים. עמרם אומר לבניו שהוא יעניק להם חוכמה. עמרם וקהת הולכים ממצרים לכנען כדי לבנות קברים לאלו שנספו במהלך השהות במצרים. עמרם שוהה בכנען כדי לסיים את הקברים בזמן שקהת עוזב למצרים בגלל איום המלחמה. עמרם לא מצליח לחזור לאשתו ולמשפחתו במצרים במשך 41 שנה עד שהמלחמה בין מצרים, כנען ופלשת מסתיימת.
לאחר מכן, עמרם מציג את חזיונו. הוא מספר על שתי דמויות אלוהיות שנלחמות על גורלו. אחת היא כמו נחש צבעוני וכהה, ואילו לשניה יש מראה שמח. הם שולטים על כל בני האדם. עמרם מברר את טענת סמכותם ומאתגר את שליטתם בחייו. באיחוד, לכאורה, הדמויות מצהירות על שלטונן על האנושות.
בטור שני ומקוטע, עמרם נקרא לקבל החלטה בין שתי הישויות הללו. מיליק חושב שהטור המקוטע הוא העמודה השניה של כתב היד. הוא מזהה דמות אחת כמלכי-רשע ומשייך אותה לחושך, ואילו הדובר הוא המלאך השולט על האור. שמו של שליט האור אבד מכתב היד, אך לעתים קרובות הוא משוחזר כמלכי-צדק. שמות אחרים שנמצאו בטקסט הם "שליט האור" ו"שליט החושך. בטור הבא, ככל הנראה, עמרם שואל אותו שאלה. מיליק מעריך כי שלושת הטורים הללו היוו משהו כמו שליש מהספר. שאר כתב היד לא פורסם.
במקרא, מלכי-צדק היה המלך המסתורי של שלם שקיבל את פני אברהם:
וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
(בראשית, י"ד, י"ח-כ')
בתהילים הוא סוג של כהן:
נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.
(תהלים, ק"י, ד')
בברית החדשה סוג של משיח:
כמו שאמר גם-במקום אחר אתה-כהן לעולם על-דברתי מלכי-צדק
(האיגרת אל העברים 5: 6)
מלכי-צדק היא דמות שמימית במסמך מלכי-צדק (11QMelch), כמו גם בטקסטים גנוסטיים, כמו NHCix.1. הוא היה מושא להשערות רבות (בעיקר של כפירה) במעגלי הנוצרים הקדומים, שבהן תפקידו הכהני משולב עם האסכטולוגי.
עמרם גם מבדיל בין אור לחושך. הוא אומר שבני האור יהפכו לאור ובני החושך יהפכו לאפלה. בני האור מיועדים לאור ולשמחה ואילו בני האופל מיועדים למוות ולחושך. מוסבר כיצד האור ינצח את החושך ומוצהר כי בני החושך יושמדו. עמרם מספר שהוא כתב את חזונו ברגע שהתעורר.
סוג הספרות
ג'וזף מיליק, כבר בפרסום המוקדם של קטעים מן החיבור, עמד על שייכותו של החיבור לסוגת ספרות הצוואות, ובמיוחד על זיקתו לשני חיבורי הצוואה הארמיים הנוספים מקומראן, השייכים לאבות משושלת לוי: חיבור לוי הארמי, וצוואת קהת. אף התלבטו אם לא היו שלושה טקסטים אלה חיבור אחד רצוף של צוואות האבות משושלת לוי – לוי, קהת ועמרם.
גם אם לא ניתן להוכיח קיומו של חיבור אחד של האבות משושלת לוי הקשורים לכהונה, הרי ברור ששלושה חיבורים אלה קרובים מאוד זה לזה ברעיונותיהם. בחירתו של הענף הכוהני בשושלת לוי היא זו שהופכת את עמרם לדמות מרכזית בחזונותיו. עמרם הופך מדמות אנונימית "איש מבית לוי" (שמות ב 1), שנזכר בסיפור המקראי רק משום היותו אביו של משה, לדמות מרכזית שאלוהים נגלה אליה בחזיונות, שזוכה לפגוש מלאכים, ופועל במסירות לקבורת אבותיו בכנען. אולם בשונה משני החיבורים הארמיים הקרובים לחזונות עמרם – מסמך לוי הארמי וצוואת קהת – עמרם הוא אביהן של שתי דמויות רבות פעלים וחשיבות בקורות ישראל: אהרון ומשה. והחזיונות שנגלו לו ואותם הוא מוסר בצוואתו - מתייחסים לשני בניו.
דואליזם בחזונות עמרם
די בטוח כי מקור חזונות עמרם מוקדם יותר משאר מגילות קומראן, וכנראה היה קיים מחוץ לכת הזו. עם זאת, בהתבסס על מספר העותקים מקוטעים שנמצאו במערה 4, נראה כי טקסט זה היה משמעותי עבור תושבי קומראן. אף על פי שמעולם לא הוזכר במפורש בספרות כת קומראן, חזונו של עמרם משקף נושאים בולטים, כמו דואליזם, שהיו אבן הפינה לאמונות קומראן.
עם זאת, הדואליות של שתי הרוחות כבר קיימת בחיבור לוי הארמי, אשר בבירור קדם לחזונות עמרם (וכת קומראן). לפיכך, מאפיין זה לבדו אינו מוכיח בהכרח כי המסמך נכתב על ידי כת קומראן, ומקור קודם או מחוץ לקומראן אפשרי בהחלט. המקובל הוא כי הכת הקומראנית לא חיברה מסמכים ארמיים אך גורם זה אינו בהכרח מכריע.
דואליזם בכת קומראן מוגדר על ידי האמונה בתוכנית אלוהית קבועה מראש, המציעה שתי דרכי קיום. בקצה אחד של הספקטרום טמון הטוב והאור ובצד השני החושך והרע. צדדים אלה נמצאים בלחימה מתמשכת, אך בסופו של דבר אלוהים יקבע את הניצחון האולטימטיבי לבני האור. מונחים המשמשים בחזונות עמרם, כמו בני אור ובני חושך, באים לידי ביטוי גם בספרות כת קומראן. חזונות עמרם מתאר סצנה של שתי דמויות אלוהיות המתיימרות לשלוט בכל האנושות. דמויות אלה באות לידי ביטוי בהרחבה בספרות קומראן, כמו ב'סרך היחד', שם נושא הדואליזם בולט.
לפיסת הספרות המקוטעת מאד הזו, לאור מקורותיה המוקדמים, הייתה יכולה להיות השלכה עצומה על הדרך שבה התפתח הדואליזם בקומראן. למרבה הצער, בשל מצבו הבלתי שלם לחלוטין, מרבית התובנות על דואליזם שהובנו ממסמכים אלה מוצאות את בסיסן רק בספקולציות. לדוגמה, מסמך 4Q544 שוחזר על מנת להתייחס לבחירת הגורל שהוצעה לעמרם, המיוצגת על ידי שתי הדמויות הללו. בעדת קומראן, פרה-דטרמיניזם הייתה האמונה המקובלת שהייתה מובילה לחוסר התאמה לטקסט הזה. קשה להסיק מסקנה מוחלטת לגבי מותג הדואליזם הספציפי המתואר בחזונות עמרם בשל תרגומו הלא בטוח. עם זאת, יש ערך להענקת מבט מלא יותר על המסורות והספרות שאולי עוררו השראה והניעו את האמונות של כת קומראן.
מקורות:
