טראמפ, טיילנול ואוטיזם: כשהבית הלבן הופך לבמה לדיסאינפורמציה

באירוע שייזכר כאחת הנקודות הנמוכות ביותר של השיח הציבורי על בריאות, הפכה אתמול הבמה הרמה ביותר בעולם - חדר התדרוכים בבית הלבן - למגבר אדיר של תיאוריות קונספירציה ומידע רפואי כוזב. הצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ, שקשר באופן נחרץ בין משכך הכאבים הפופולרי טיילנול (פרצטמול - אקמול, דקסמול, אברולט, רוקסט, אברול, פראמול, נובימול, רוקמול, פנדול ומכבימול) לבין אוטיזם, לא נשענה על ממצאים מוצקים אלא על עיוות של נתונים מדעיים. היא סיפקה רוח גבית לתנועות הפצת דיסאינפורמציה, ובעיקר למתנגדי החיסונים, שמציגים אותה כהוכחה לכך שחששותיהם מוצדקים. אך מאחורי הדרמה הפוליטית מסתתר סיפור מדעי אחר לחלוטין.

כדי להבין כיצד הצהרה נשיאותית יכולה להישען על גרעין של מציאות מדעית ובו בזמן להיות מטעה ומסוכנת באופן יסודי, חייבים להבין את ההבדל הקריטי בין קשר סטטיסטי (Association) לבין סיבתיות (Causation). מה שיש: מספר מחקרים תצפיתיים (כמו הסקירה מהרווארד שהוזכרה) אכן מצאו קשר סטטיסטי בין שימוש באצטמינופן (פרצטמול) בהריון לבין עלייה קלה בסיכוי לאבחון הפרעות נוירו-הפתחותיות, כולל אוטיזם. "קשר סטטיסטי" אומר ששני הדברים נוטים להופיע יחד, אך זה לא מוכיח שאחד גורם לשני. ייתכן, למשל, שהסיבה המקורית לנטילת התרופה (כמו זיהום ויראלי או דלקת אצל האם) היא הגורם שמגביר את הסיכון, ולא התרופה עצמה. מה שאין: נכון להיום, לא הוכח קשר סיבתי בין השניים. יתרה מכך, מחקרים גדולים מאד (כמו המחקר השוודי מ-2024 שסקר 2.4 מיליון ילדים) לא מצאו כל קשר כזה.

עמדותיהם של גופי הבריאות המובילים ברורות. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם ב־2022 כי אין ראיות התומכות בקשר סיבתי בין פרצטמול בהריון לבין אוטיזם. גם ארגון הבריאות העולמי (WHO) והקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) ממשיכים להמליץ על פרצטמול כמשכך הכאבים הבטוח ביותר לנשים הרות, כל עוד נעשה בו שימוש במינון מושכל. המדע אם כן אינו חף משאלות פתוחות, אך הוא רחוק מלהצדיק את ההצהרה הדרמטית של טראמפ. הקונצנזוס המדעי והרפואי ברור: למרות שקיים צורך במחקר נוסף, הראיות הנוכחיות אינן מצדיקות הימנעות גורפת מהתרופה, שהיא עדיין הבטוחה והיעילה ביותר מסוגה לנשים הרות. הנשיא טראמפ בחר להתעלם מהמורכבות הזו, לקח קשר סטטיסטי רופף, והציג אותו כאמת מוחלטת וסיבתית - "אל תיקחו את זה". זוהי בדיוק המניפולציה שעליה חוגגים מפיצי הדיסאינפורמציה.

בעוד הקהילה המדעית הגיבה בזעזוע, קהילות של מתנגדי חיסונים ותיאורטיקני קונספירציה ברחבי הרשת חוגגים את מה שנתפס בעיניהם כניצחון היסטורי. במשך שנים, טענותיהם בדבר "האמת המוסתרת" נדחקו לשוליים. כעת, נשיא ארצות הברית העניק להם את החותמת הרשמית לה ייחלו. המסר ששודר מהבית הלבן היה חד וברור: אתם צדקתם כל הזמן. המומחים טעו. הפחדים שלכם מוצדקים. עבור תנועות אלה, ההצהרה אינה נוגעת רק לטיילנול, היא מהווה אישור לכל מערכת האמונות שלהם, ובראשה התיאוריה הכוזבת בדבר קשר בין חיסונים לאוטיזם. טראמפ וקנדי ג'וניור שפכו דלק על מדורת הדיסאינפורמציה, והבטיחו שהיא תבער בעוצמה רבה יותר ותגרום להורים נוספים לקבל החלטות הרות אסון עבור ילדיהם.

אי אפשר להבין את הקרקע הפורייה שעליה נפלה הצהרתו של טראמפ מבלי להתייחס למשבר האמון העמוק שחווה הממסד הציבורי והרפואי, בעיקר בעקבות מגפת הקורונה. התקופה ההיא, שהתאפיינה בהנחיות משתנות, מסרים סותרים ופוליטיזציה של המדע, יצרה סדקים עמוקים באמון הציבור. לתוך הוואקום הזה נשאבו מיליונים. קהילת מתנגדי החיסונים, שהייתה תופעת שוליים יחסית, התרחבה והתעצמה באופן דרמטי. היא סיפקה נרטיב פשוט וברור לעולם מורכב ומפחיד: הממסד משקר לכם, ואנחנו יודעים את האמת. ההצהרה מהבית הלבן היא ניצול ציני ומסוכן של חוסר האמון הזה. היא לא נועדה לקדם את בריאות הציבור, אלא לשרת אג'נדה פוליטית הפונה לאותו בסיס בוחרים שאיבד את אמונו במערכת.

בסופו של יום, הסיפור האמיתי אינו טמון במחלוקת המדעית על פרצטמול. הסיפור האמיתי הוא על האחריות הכבדה המוטלת על מנהיגים בעידן של דיסאינפורמציה. במקום להשתמש בבמה החזקה ביותר בעולם כדי להרגיע, לחנך ולהוביל על בסיס עובדות, בחר ממשל טראמפ להעמיק את הקיטוב, לזרוע פאניקה ולתת רוח גבית לכוחות המסוכנים ביותר הפועלים בחברה. כשההיסטוריה תשפוט את הרגע הזה, היא לא תראה אותו כנקודת מפנה במחקר האוטיזם, אלא כנקודת שפל מדאיגה שבה מנהיג העולם החופשי בחר לאמץ את שפתם של תיאורטיקני הקונספירציה, ובכך סיכן את בריאותם ואת אמונם של האזרחים שאותם נשבע לשרת.