במקסיקו, 130 ק"מ מדרום לקנקון, ניצבות חורבותיה של עיר מאיה עתיקה בשם טולום (Tulum). בנויה על צוק בגובה של 12 מטר המתנשא מעל מי הקריביים, האתר הזה נחשב לאחד האתרים הארכיאולוגיים היפים ביותר במקסיקו. זה היה אתר המאיה היחיד באותה עת שלא נמצא באמצע הג'ונגל, הוא היה מקושט בצבעים בוהקים שנראו בים ממרחק של קילומטרים רבים משם. טולום הייתה העיר האחרונה שנבנתה ואוכלסה על ידי המאיה ונחשבה כמרכז דתי לכהנים שנותרו פעילים במהלך הפלישה הספרדית.
המאיה היו ציוויליזציה ותרבות שהיא מחקר של ניגודים. היה להם כבוד לטבע והם החשיבו בעלי חיים כקדושים, אך עדיין גם בעלי חיים וגם בני אדם הוקרבו באופן קבוע על מנת לפייס את האלים. הם היו היסטוריונים ובנאים גדולים, אך מעולם לא השתמשו בגלגל כצורת תחבורה. הם האמינו באמונות טפלות וחששו מרעמים וברקים, אך חזו תופעות אסטרונומיות בדיוק מדהים. ניגודיות זו של המאיה מייצגת חלק מהתעלומה שלהם.
מאמינים כי טולום התחילה כיישוב דייגים כבר בשנת 300 לפנה"ס, אך העדויות הארכיאולוגיות המוקדמות ביותר להתיישבות אדם באזור מתוארכות לשנת 564 לספירה. זה בא מכתובת אסטלה מהתקופה הקלאסית המוקדמת המציבה את טולום בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה של המאיה. עם זאת, שיאה הגיע הרבה יותר מאוחר, בתקופה הפוסט-קלאסית המאוחרת (1200 - 1521), עם בואם של הספרדים כשהעיר הייתה עדיין בשימוש.
משלחת ספרדית זיהתה לראשונה את העיר טולום ב-7 במאי 1518 והיא הפכה לאתר המפגש הראשון בין שתי התרבויות. קפטן חואן דה גריגלבה (Juan de Grijalva) וצוותו הפליגו על פני טולום והופתעו מהעיר מוקפת החומה עם מקדשים בוהקים הצבועים באדום, לבן וכחול. היא תוארה כ"כפר כה גדול עד שסביליה (עיר בספרד) לא הייתה נראית גדולה או טובה יותר". היו בה מבנים רבים צבועים באדום-ורמיליון, תכלת וירוק עז, אולם למרבה הצער נותרו כיום רק מעט עקבות של צבעים אלה.
משמעות המילה טולום היא "חומה, תעלה או גדר" בשפת המאיה ושמה הקדום של העיר היה זאמה (Zama), שפירושו "שחר" או "זריחה", מה שמתאים למיקומה. אתר זה שנבנה על צוק הפונה לכיוון השמש הזורחת, הוא יישוב המאיה היחיד הממוקם בחופי הים הקריבי. זו הייתה גם אחת הערים הבודדות בעולם המאיה שהיתה מוקפת חומה או מבוצרת. חומות אלה ממוקמות משלושת צידי היישוב כאשר האוקיאנוס מגן על הגבול המזרחי. גובהה 3 עד 5 מ', עוביה 8 מ' ואורכה 400 מ', כאשר הקיר המערבי מקביל לים. ארכיאולוגים סבורים כי במקום לשמש למטרות הגנה, החומות שימשו כמחסום מעמדי להפרדת האליטה השלטת מנתיניה. ההערכה היא כי בטולום היתה אוכלוסייה של 1,000 עד 1,600 תושבים.
לטולום ארכיטקטורה אופיינית לאתרי המאיה שבחוף המזרחי של חצי האי יוקטן: מדרגות סביב בסיס המבנה, היושב על מבנה רחב יותר. הדלתות היו בדרך כלל צרות, עם עמודי תמיכה רחבים. בכל חדר היו חלון אחד או שניים, עם מזבח ליד הקיר העורפי. גג המבנה היה עשוי מקורות וענפים. בטולום שלושה מבנים עיקריים: המקדש (אל-קסטייו), היכל הפרסקאות ומקדש האלים היורדים.
מקדש אל-קסטייו (הטירה) נחשבת למונומנט החשוב ביותר בעיר טולום. היא ניצבת בקדמת הצוק, משקיפה על האוקיינוס וקו החוף לאורך קילומטרים וגובהה 7.5 מ', מה שהופך אותה למבנה הגבוה ביותר ביישוב. למרות שהיא נקראת טירה, היא מעולם לא פעלה ככזו. במקום זאת, זה היה מקדש ומרכז פולחני. החדרים העליונים גולפו עם מוטיבים של נחשי נוצות (plumed serpent) והכילו פעם חדר לעזרה בניווט - מגדלור פרימיטיבי. כשהודלקו לפידים סירות הקאנו הונחו דרך שונית האלמוגים אל חוף המסחר שמתחת לעיר.
החוף היה חלק חשוב מהיישוב טולום והוא האזור בו עגנו ספינות מאיה, שעסקו במסחר. אימפריית המסחר של המאיה הייתה רחבה ונמתחה מהונדורס (ואולי גם פנמה וקוסטה ריקה) עד מעל חצי האי יוקטן וסביבתו. זה גם המקום בו התכנסו נתיבים ימיים ויבשתיים וטולום הייתה המרכז לסחר בינלאומי ואחראית על הפצת הסחורות ליוקטן דרך קובה, צ'יצ'ן איצה והישובים המקשרים.
בהיכל הפרסקאות ישנם ציורי קיר פנטסטיים מהמאה ה-13 המתארים טקסים עתיקים ואיורים של אלי הפנתיאון ששלטו ביקום של המאיה. ניתן למצוא כאן את אחת התמונות הבודדות ששרדו של אלת הפריון והרפואה של המאיה, איקס-צ'ל (Ix-Chel). איקס-צ'ל בולטת בציורי הקיר של מקדש טולום וקו החוף באזור טולום הוא נשי באופן מרתק, עם שלל עיירות חוף עם הקידומת Ix הנשית בשמותיהן. לאחרונה, מחקרים הראו כי טולום היוותה אתר עלייה לרגל עבור נשות מאיה בדרכן לאי הקדוש קוסומל. שם עמד מקדש האלה איקס-צ'ל. במקדש שלה ביקרו מספר רב של נשים מכל שטחי המאיה, מה שהפך אותו לאחד מאתרי עליית הרגל הגדולים ביותר בעולם הפרה-קולומביאני.
בסוף המאה ה-16 ננטשה טולום מכיוון שמחלות ומגיפות אירופיות השמידו את האוכלוסייה. לארכיאולוגים יש עדויות לכך שהאוכלוסייה הושמדה על ידי הספרדים כאשר הם הכניסו מחלות של העולם הישן לאזור כדרך להשמיד את האוכלוסייה הילידית. תיעוד של השמדה זו ניתן למצוא בכתבי התצפיות של דייגו דה לנדה (Diego de Landa) על חצי האי יוקטן. טולום המשיכה לשרוד 70 שנה לאחר הכיבוש הספרדי של מקסיקו. אנשי מאיה מקומיים המשיכו לבקר במקדשים כדי לשרוף קטורת ולהתפלל עד סוף המאה ה-20.
כיום, טולום הוא אחד מאתרי חורבות המאיה המתויירים ביותר בחצי האי יוקטן, כאתר תיירות, טולום מספקת מגוון של ממצאים בשטח יחסית קטן, עם נוף מרהיב של החוף הסמוך והים בצבע טורקיז. באתר מסתובבות איגואנות רבות. מאתר העתיקות יורדות מדרגות ישירות לחוף הסמוך והרבה מהמבקרים בוחרים לסיים בו את הביקור ולהירגע על החוף לאחר הליכה באתר העתיקות. קרבתה הרבה של טולום לקנקון, לפלאיה דל כרמן, לאי קוסומל ול"ריביירה מאיה", הפכה אותה לאתר תיירות מבוקש ותיירים רבים מבקרים במקום.
מקורות:
