עדויות לכלי טיס קדומים בלתי מוסברים ניתן למצוא על פני רובו של כדור הארץ, במיוחד באזורים שבהם שגשגו פעם צוויליזציות גדולות. תאורית 'החייזרים הקדומים', מבקשת להסביר נוכחות חייזרית בעבר הקשורה במטוסים קדומים ובמסלולי נחיתה כביכול, במיוחד באזורים כמו הודו, מצרים ומסו-אמריקה.
וימאנה היא מילה בעלת מספר משמעויות, החל ממקדש או ארמון וכלה במכונות טיס מיתולוגיות המתוארות באפוסים בסנסקריט. איזכורים של מכונות מעופפות אלה נפוצים בטקסטים הודים קדומים, ואף מתארים את השימוש בהן בלחימה. בנוסף ליכולת לטוס באטמוספירה של כדור הארץ, נאמר כי הווימאנות מסוגלות לנסוע לחלל ולנסוע מתחת למים.
יש תיאורים של וימאנות בוודות, באפוסים ההודים הגדולים כמו ראמאיאנה ומהאבהארטה, בהאגווטה פוראנה, ואימאניקה שסטרה, סאמארנגאנה סוטראדהארה וכן הלאה. גם באפוס שומרי בן 4700 שנה ובכמה מיצירות הספרות היווניות והסיניות מתוארים כלי טיס. גילופים קדומים של וימאנות נמצאו באתרים הודיים כמו האמפי, מאמלאפורם, מערות אלורה ובמקומות רבים אחרים. גילופי מטוסים הדומים לכלי טיס מודרניים נמצאו במצרים. דגמי זהב של מטוסים בני 1000 שנה נמצאים במוזיאון הזהב בבוגוטה, קולומביה. כל אלה מוכיחים כי מכונות מעופפות וכלי טיס אינם המצאות של המאתיים שנה האחרונות, לפחות בדימיון הן קיימות כבר אלפי שנים, וייתכן שהייתה טכנולוגיה כלשהי לבניית מטוסים ומכונות מעופפות בתקופה הקדומה, טכנולוגיה שאבדה במהלך ההסטוריה. גם אם יש כאלה שמאמינים שרוב היצירות הספרותיות העתיקות הן דמיוניות, עלינו בהחלט להעריך את היצירתיות ואת יכולות החשיבה של החוקרים הקדמונים, שהצליחו לחשוב על מרכבות אוויריות, על מטוסים ועל חלליות.
הוודות מתארות וימאנות שיכולות לטוס במהירויות שונות, ממדינה אחת לאחרת ומכוכב אחד לאחר. הרעיון של 'מטוסים מונעים מחשבה' (‘Kaamagam Yaanam’) מתואר באפוסים ההודים העתיקים ראמאיאנה ומהאבהארטה. עם ההתקדמות בתחומי ההנדסה העצבית וההנדסה הביו-רפואית, חוקרים מתמקדים בלימוד מערכות ממשק מוח-מחשב. ישנם מאמרים מחקריים המתייחסים ישירות למושג 'מטוסים מונעי מחשבה' שפורסמו על ידי חוקרים מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית, באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב, בשנת 2013. את אמצעי התחבורה השונים המתוארים בריג-וודה ניתן להשוות מבחינה רעיונית למטוסים אמפיביים מודרניים, כלי תקיפה אמפיביים, ולוויתן השמיים בן השלוש קומות, כלי טיס שיש להם שלושה גלגלים ומונעים בכוח. ניתן להשוות בין הערים המעופפות והארמונות המעופפים המתוארים בטקסטים עתיקים למפציצים ולמטוסי פאר ענקיים. מנוע וורטקס כספית (Mercury Vortex Engine), שתוכנן ונבדק על ידי נאס"א בשנות השישים, מתואר באופן רעיוני בטקסט הודי קדום בשם סאמארנגאנה סוטראדהארה. ישנן דוגמאות רבות אחרות בהן אנו יכולים להשוות באופן רעיוני את הטכנולוגיה הקדומה עם הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו.
באפוס השומרי הקדום "האפוס של אתנה" יש שיר בשם "מעוף אתנה", שיש בו תיאור של כדור הארץ כאשר אדם נוסע לחלל מחוץ לכדור הארץ:
אמר לו הנשר, לאתנה: "ידידי, ה[ ] ברורים, בוא, תן לי לקחת אותך לרקיע, שים את החזה שלך על החזה שלי, שים את הידיים שלך כנגד נוצות הכנפיים שלי, שים את הזרועות כנגד הצדדים שלי". הוא שם את חזהו על חזהו, הוא שם את ידיו על נוצות הכנף שלו, הוא שם את זרועותיו לצדדיו, אכן גדול היה הנטל עליו. כשהוא נשא אותו מעלה בליגה אחת, אמר לו הנשר, לאתנה: "תראה, ידידי, איך הארץ עכשיו. בחן את הים, חפש את גבולותיו "היקף הארץ הפך לחמישית מגודלו. "הים העצום הפך לחצר". כשהוא נשא אותו מעל הליגה השנייה, "תראה, ידידי, איך האדמה עכשיו!" "האדמה הפכה לחלקת גן [ ], "והים העצום הפך לשוקת". כשהוא נשא אותו מעל הליגה השלישית, "תראה, ידידי, איך האדמה עכשיו!" "הסתכלתי אבל לא יכולתי לראות את הארץ! "וגם העיניים שלי לא הספיקו למצוא את הים העצום!
גם בספר חנוך מתואר מעוף בחלל:
"ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל השמיים..."
(חנוך א' יד, ט)
"ויהי חם כאש וקר כקרח..."
(חנוך א' יד, יג)
"וארא את מקום המאורות והרעם..."
(חנוך א' יז, ג)
"ואבוא אל החשך הגדול ואלך אל מקום אשר כל בשר לא יגיע..."
(חנוך א' יז, ו)
מסורות היסטוריות סיניות מתארות כי בשנת 2309 לפנה"ס, הו יי (Hou Yih), שהיה המהנדס של הקיסר יאו, החליט לנסוע לירח על ציפור שמימית אשר עדכנה אותו בעיתוי הזריחה והשקיעה. מאמינים כי הסינים פיתחו רקטות כבר לפני מאות שנים. רקטה היא טיל, חללית או מטוס שמשיג דחף ממנוע רקטי. הרעיון התפתח מחץ. הסינים תרמו חיצים רבים המופעלים על ידי רקטות, רימונים ופצצות ברזל. בספרו של ראסל פרידמן, "2000 שנות מסע בחלל", אנו מוצאים את סיפורו של וואן הו (Wan Hu):
"בשנת 1500 לספירה הוא [וואן הו] בנה מסגרת עץ מסיבית סביב כיסא, הצמיד למסגרת 47 רקטות והצמיד שני עפיפונים גדולים לחלק העליון. הוא התיישב על הכיסא, חגר את עצמו וביקש ממשרתיו להצית את הרקטות כשהוא ירים את ידו. ברגע שהמשרתים הציתו את הרקטות נשמע פיצוץ אדיר ועשן שחור וסמיך מילא את המקום. וואן הו נעלם והשאיר אחריו אגדה בלבד".
(Childress: 149)
בוודות ובפוראנות ההודיות אנו מוצאים תיאור של וימאנות שיכולות לנוע מכוכב לכת אחד לאחר. במהאבהארטה אנו מוצאים תיאור של הוימאנה של מטאלי (Matali) שלקחה את ארג'ונה (Arjuna) לאמאראבטי של אינדרה שנמצא מחוץ לכדור הארץ.
טיסה באוויר באמצעות מרכבות או מכונות מעופפות היא משהו שאנשים ברחבי העולם חושבים עליו כבר אלפי שנים.
ראיות לכלי תעופה קדומים
במוזיאון הזהב של קולומביה בבוגוטה, יש מספר פסלי זהב קטנים, בעלי כנפי דלתא, בני 800 שנה לפחות. המוסדות הרשמיים אומרים שאלה דגמים של דבורים, דגים מעופפים או חיות אחרות. אך יש להם זנבות אנכיים ואופקיים, בניגוד לבעלי חיים ידועים אחרים. הביטו בתמונה ודמיינו דבורים כאלה...
פסל בצורת ציפור, בעלת מוטת כנפיים של 18 ס"מ ומשקל של 39 גרם, נמצא ב-1898 בקבר מצרי בסקארה. בשנת 1969 הבחין ד"ר חליל מסיהא, פרופסור לאנטומיה באוניברסיטת חלוואן, כי לציפור יש כנפיים ישרות וזנב זקוף והיא יכולה להיות מודל של מטוס. צוות מחקר טכני, שהקים משרד התרבות המצרי, בחן מודלים של ציפורים דומות והציג לציבור 14 פסלי ציפורים דומים, כולם יכולים להיות מודלים של מטוסים. מתנגדי התיאוריה אינם מקבלים את הרעיון שהמצרים הקדומים השתמשו במטוסי הייטק והשאירו רק דגמים של ציפורים כראיות לפעילותם האווירית.
במקדשים רבים ברחבי הודו ניתן למצוא גילופים המבוססים על הראמאיאנה, המהאבהארטה ופורנות או סיפורים מיתולוגיים אחרים. כל פסל שגילף במקדשים האלה, עשה זאת על פי דמיונו. באתרים עתיקים בהודו כמו האמפי, מאמלאפורם, מערות אלורה יש גילופים של מרכבות, טילים ורקטות.
ניתן להשוות את גילוף הוימאנה של ראוואנה (Ravana) במערת אלורה מספר 16 (מערת קיילאסה) עם חגורת סילון מודרנית.
ניתן להשוות גילוף גלילי על מגדל גאנשה רת'ה (Ganesha Ratha) במאהבאליפוראם (Mahabalipuram) עם רקטה מודרנית.
במקדש הזארה ראמה (Hazara Rama) בהאמפי יש גילופים של סצנות שונות מהראמאיאנה הכוללות גילוף של ראוואנה חוטף את סיטה (Seetha) בוימאנה שלו (Pushpaka Vimana). כאן לוימאנה יש שלושה גלגלים בכל צד. באופן דומה אנו גם מוצאים גילופי וימאנות שיש להם שני גלגלים בכל צד.
אנו מוצאים גילופי מטוסים עתיקים או ווימאנות לא רק בהודו, אלא גם באזורים רבים אחרים בעולם. גילופים במקדש סתי הראשון במצרים נראים דומים מאוד לכלי טיס מודרניים.
ניתן למצוא דמויי טילים או רקטות גם בכוש (נוביה הקדומה, סודן של ימינו). בתמונה ניתן להבחין במבנה דמוי רקטה/טיל, שני טייסים עומדים בבסיסו, ואל חוצן ענק יורד אל האדמה.
וימאנות
בתיאורים בוודות ובספרות ההודית המאוחרת מפורטות וימאנות בצורות ובגדלים שונים:
בוודות: השמש ואינדרה וכמה אלוהויות וודיות אחרות מוסעים על ידי מרכבות מעופפות הנגררות על ידי בעלי חיים, בדרך כלל סוסים (אך מרכבתו של האל הוודי פושאן נגררת על ידי עזים).
ה'אגניהוטרה-וימנה' ('agnihotra-vimana'): בעלת שני מנועים. ('אגני' פירושו אש בסנסקריט).
ה"גאג'ה-וימנה ('gaja-vimana'): עם יותר מנועים. ('גאג'ה' פירושו פיל בסנסקריט).
המילה וימאנה באה מסנסקריט ונראה שהיא vi-mana = "מדוד" או "שנמדד". משמעות המילה היא גם חלק ממקדש הינדי. כנראה שמשמעות המילה השתנתה ברצף זה:
שטח אדמה שנמדד ויוחד לשימוש למטרות קודש.
מקדש
ארמון של אל
ברמאיאנה: הארמון המעופף של האל רוואנה בשם פושפאקה (Pushpaka).
בכתבים הודים מאוחרים יותר: כלי רכב מעופפים אחרים, ולעתים כמילה פואטית לכלי רכב קרקעיים רגילים.
בכמה שפות הודיות מודרניות פירוש המילה vimana הוא מטוס רגיל.
הספר הבודהיסטי 'וימאנהוואטהו' ('Vimanavatthu') משתמש במילה" וימאנה" במשמעות שונה: "קטע טקסט קטן המשמש כהשראה לדרשה בודהיסטית".
טקסטים בסנסקריט מלאים בהתייחסויות לאלים שלחמו בקרבות בשמים, באמצעות וימאנות המצוידות בכלי נשק קטלניים. ברמאיאנה יש קטע המספר:
"מרכבת פושפאקה הדומה לשמש ושייכת לאחי, הובאה על ידי רוואנה העצמתי; אותו רכב אווירי ומעולה שנוסע לכל מקום על פי רצון.... אותו רכב הדומה לענן בהיר בשמיים... ולמלך [ראמה] יש כזה, והרכב המצוין בפיקודו של ראגהירה, עלה לאטמוספירה הגבוהה יותר."
"פושפאקה" הוא "פרחוני" בסנסקריט. זוהי הוימאנה המעופפת הראשונה המוזכרת במיתולוגיה ההינדית (להבדיל ממרכבות הסוסים המעופפות של האלים). היא נקראת גם 'פושפאקה וימאנה'.
המאפיין המיוחד של רכב זה הוא, "לא משנה מה מספר האנשים שיושבים בו, תמיד יהיה מושב אחד נוסף פנוי, כלומר, אם N אנשים יושבים, יהיו N+1 מושבים". זה בעצם היה רכב שיכול היה לטוס בשמים למרחקים ארוכים. פושפאקה נוצרה במקור על ידי מאיה (Maya) עבור קוברה (Kubera), אל השגשוג, אך לאחר מכן נגנב, יחד עם לנקה (Lanka), על ידי אחיו למחצה, מלך השדים ראוואנה.
אפוס הליבה של המהבהאראטה לא מזכיר וימאנות, אך לעיתים קרובות וימאנות מופיעות בחומרים שנוספו לקורפוס מהבהאראטה מאוחר יותר. אחת הדוגמאות היא שלאסורה מאיה (Asura Maya) היתה וימאנה בגודל של שתים עשרה אמות בהיקף, עם ארבעה גלגלים חזקים.
הווימאנות הוחזקו ב'וימאנה גריהה' ('Vimana Griha'), מעין האנגר, ולעיתים נאמר כי הן מונעות על ידי נוזל לבן-צהבהב, שנשמע יותר כמו בנזין. אולי לווימאנות היו מספר מקורות הנעה שונים, כולל מנועי בערה ואפילו מנועי 'סִילוֹן-דֹּפֶק' (Pulsejet). מעניין לציין שכאשר אלכסנדר הגדול פלש להודו בשנת 300 לפנה"ס, ההיסטוריונים שלו תיעדו כי בשלב מסוים הם הותקפו על ידי "מגנים לוהטים מעופפים" שצללו על צבאו והפחידו את חיל הפרשים.
כלי הנשק שנשאו הוימאנות
המהבהראטה היא מכרה זהב אמיתי של מידע הנוגע לסכסוכים בין אלים, שנאמר שהם יישבו את המחלוקות ביניהם באמצעות כלי נשק קטלניים, כמו אלה שיש לנו היום. מלבד 'טילים בוערים', הטקסט מתעד את השימוש בכלי נשק קטלניים אחרים. 'החץ של אינדרה' (Indravajra) פעל באמצעות 'רפלקטור' מעגלי. כשהוא הופעל, הוא ייצר 'פיר של אור', שכאשר התמקד במטרה כלשהי, 'כילה אותו מיד עם כוחו'. נשק שיכול להזכיר את נשק הלייזר של ימנו.
בקרב אחד, הגיבור, קרישנה, רודף אחרי אויבו, סלבה (Salva), בשמיים, כאשר הוימאנה של סלבה, ה'סאובה' (Saubha), הופכת לבלתי נראית בדרך כלשהי. קרישנה יורה מיד נשק מיוחד: "הנחתי במהירות חץ שהורג על ידי חיפוש קול".
במאהבהאראטה מתוארים כלי נשק נוראיים רבים אחרים באופן ענייני למדי, אך המפחיד מכולם הוא זה ששימש נגד הווירישים (Vrishis):
"...(הנשק היה) טיל יחיד שטעון בכל עוצמת היקום. עמוד לוהט של עשן ואש בוהק כמו עשרת אלפים שמשות, התרומם בכל הודו. ...ברק ברזל, שליח ענק של מוות, שליח אימתני של המוות שהפך לאפר את כל הגזע של הווירישנים והאנדהקאס... הגופות נשרפו כל כך עד שלא ניתן היה לזהותן. השיער והציפורניים נשרו, כלי חרס נשברו. ללא סיבה נראית לעין, והציפורים הפכו לבנות... לאחר מספר שעות נדבקו כל מוצרי המזון... כדי לברוח מהאש הזו, החיילים זרקו את עצמם לנחלים כדי לשטוף את עצמם ואת ציודם..."
לתופעות הנמשכות של ברק הברזל הזה יש זירה מוגדרת המבשרת רע. נאמר כי ההרוגים על ידיו נשרפו כל כך עד כי לא ניתן היה לזהות את גופתם. מצבם של הניצולים לא שפר בהרבה, מכיוון ששערם וציפורניהם נשרו.
יש האומרים שהמהברהטה מתארת מלחמה גרעינית. התייחסויות כמו זו אינן בודדות; קרבות המשתמשים במגוון מופלא של כלי נשק וכלי רכב אוויריים נפוצים בכל הספרים האפיים ההודים. אחד אפילו מתאר קרב וימאנה וואליקס (Vimana-Vailix) על הירח.
ב-Samarangana Sutradhara ("השולט בשדה הקרב") כתוב:
"גוף הוימאנה חייב להיות חזק ועמיד, כמו ציפור מעופפת גדולה של חומר קל. בתוכו יש לשים את מנוע הכספית שמתחתיו מנגנון חימום הברזל שלו. באמצעות הכוח החבוי בכספית, הוא מפעיל את מערבולת הדחף. אדם שיושב בפנים עשוי לנסוע מרחק רב בשמיים. תנועות הוימאנה הן כאלה שיכולות להמריא אנכית, לנסוק אנכית, לנוע בהטייה קדימה ואחורה. בעזרת המכונות האלה בני אדם יכולים לעוף באוויר וישויות שמימיות יכולות לרדת לארץ."
מחקרים אחרונים
בשנת 1952 טען ג.ר. ג'וסייר (G. R. Josyer), המנהל לשעבר של האקדמיה הבינלאומית לחקר סנסקריט במייסור, כי האקדמיה אספה כתבי יד שחוברו על ידי רישים קדומים לפני אלפי שנים. כתב יד אחד בשם ואימאניקה שסטרה (Vaimanika Shastra) עוסק באווירונאוטיקה, בניית מטוסים מסוגים שונים לתעופה אזרחית וללוחמה. על פי הדיווחים תועדו עיצובים ורישומים של מטוס מטען דמוי מסוק, המיועד במיוחד להובלת דלקים ותחמושת, וכלי טיס לנוסעים ובו מקום ל-400 עד 500 אנשים.
ואימאניקה שסטרה, שתורגם בתחילת המאה ה-20, מתאר הגדרות של מטוס, טייס, נתיבי אוויר ומטוסים המתוארים בפירוט רב. בשנת 1991, ספרו של דייוויד האצ'ר צ'יילדרס (David Hatcher Childress), "מטוסי הוימאנה של הודו ואטלנטיס הקדומות", תיאר את סודות בניית מטוסים שלא ישברו, לא יתלקחו ולא יהיה ניתן להשמיד אותם. גם את סוד הפיכתם של מטוסים לחסרי תנועה (ריחוף), הפיכתם לבלתי נראים (חמקנות), סוד שליפת צילומי פנים מטוסי האויב (מודיעין), סוד קביעת כיוון התקרבות מטוסי האויב (מכ"ם), סוד לגרימת אנשים במטוסי אויב לאבד את הכרתם ואת סוד השמדת מטוסי האויב.
ההנעה של הוימאנות הייתה "מנועי וורטקס כספית", ככל הנראה קונספט הדומה להנעה חשמלית. צ'ילדרס מוצא גם עדויות ל'מנוע וורטקס כספית' בסמרנגאנה סוטרהארה (Samarangana Sutradhara), חיבור על ארכיטקטורה מהמאה ה-11.
בטקסטים כתוב שהוימאנות מופעלות על ידי מנועי סילון מסוימים. נראה שזה נכון מתיאור הטיסה. פילים ברחו בבהלה; עשב הועף כי היה הרבה לחץ מאחורי אותם וימאנות. הואימאניקה שסטרה מתייחסת למתכות ששימשו בכלים האלה. יש אזכור של מקורות חשמל וכוח, של טייסים ובגדי הטיסה שלהם, של האוכל שהם אוכלים. היא מדברת אפילו על כלי הנשק שיש על ספינות האוויר האלה. מדריכי הטיסה של הוימאנות דומים למדי למדריכי הטיסה שתמצאו במטוסים האזרחיים והצבאיים המודרניים. היא מציעה כי הוימאנות הופעלו על ידי כמה גירוסקופים שהונחו בתוך וורטקס כספית נוזלית אטום. אחד הטקסטים מדבר על כספית המסתובבת ומניעה סוג מסויים של מדחף או מאוורר חזק.
הסאמאראנגאנה סוטרדהרה (Samara Sutradhara) הוא חיבור מדעי העוסק בכל זווית של נסיעה אווירית אפשרית בוימאנה (תעופה אזרחית). יש 230 בתים העוסקים בבנייה, בהמראה, בשיוט לאורך אלפי קילומטרים, נחיתות רגילות וכפויות, ואפילו מכות ציפורים אפשריות. הוא עסק בתפעול מטוסים, כולל מידע על ניווט, אמצעי זהירות לטיסות ארוכות, הגנה על ספינות אוויר מפני סערות וברקים והעברתם ל"אנרגיה סולארית" לשיוט.
רוב כתבי היד הסנסקריטיים העתיקים עדיין לא תורגמו לאנגלית. טוענים שלפני כמה שנים גילו הסינים כמה כתבי סנסקריט בלהסה שבטיבט ושלחו אותם לתרגום. ד"ר רות ריינה (Dr. Ruth Reyna), שלקחה על עצמה את המשימה, אמרה לאחרונה כי המסמכים מכילים הוראות לבניית חלליות בין כוכביות. שיטת ההנעה, לדבריה, הייתה אנטי-כבידתית, מערכת הדומה לזו של "לגהימה" ("laghima"), הכוח הלא ידוע של אגו האדם, כוח צנטריפוגלי חזק מספיק כדי להתמודד עם כוח המשיכה. היוגים ההינדים, שמרו לאורך זמן על ה"לגהימה" המאפשרת לאדם לרחף. ד"ר ריינה אמרה כי על הסיפון של המכונות הללו, שכונו "אסטרות" ("Astras”), ההודים הקדומים יכלו לשלוח פלוגה של גברים לכל כוכב לכת.
הנעת כספית
הואימאניקה שסטרה (Vymanika Shastra) מתארת מערכות הנעה שונות לכלי טיס. היא מתארת בעיקר מערכת הנעה כימית ומערכת הנעה חשמלית. במערכת הנעה כימית, זרימה של גז חם נוצרת על ידי תגובה כימית של הדלק שבשימוש. במערכת הנעה חשמלית מואץ הדלק באמצעות כוח חשמלי. בסונדרה וימאנה (Sundara Vimana) אנו מוצאים תיאור של כספית המשמשת כדלק במערכת הנעה חשמלית. כמו כן מתואר כי בתהליך ייצור החשמל, הכספית משמשת לאחסון כוח, וכלי אחסון המלא ב-100 פאלות (palas) של כספית, יכול לייצר 800 לינאקות (linkas) חשמל.
הוימאנה דהארו (Dhaaru Vimanas, המתוארת בסמארנגנה סוטראדהארה (Samarangana Sutradhaara), מזכירה "Rasayantra" או "מנוע כספית".
ד"ר ו. ראגהואן (V. Raghavan), כותב בספרו "Yantras or Mechanical Contrivances in Ancient India", שפסוקים 95 ו-96 הם המסקרנים ביותר מכל היאנטרות שמתוארות ע"י בוג'אדבה (Bhojadeva). תוך כדי תיאור הכוח המניע שמאחורי הוימאנות הללו, הוא מזכיר כי תא הבערה המלא בכספית צריך להיות ממוקם מעל להבה והכספית המחוממת עם פעולה מקבילה של כנפיים מתנפנפות, עוזרת ליאנטרה לעלות ולנסוע בשמיים.
סוג אחר של וימאנה דהארו (Dhaaru Vimana), שמוזכרת בסמארנגנה סוטראדהארה, היא וימאנה דהארו אלגהו (Alaghu Dhaaru Vimaana). ד"ר ו. ראגהואן מתאר כי לאלגהו, הוימאנה הכבדה יותר, יש ארבעה מיכלי כספית הממוקמים מעל תנורי ברזל ולא אחד כמו במקרה של הדהארו.
חלליות משתמשות במנועי יונים שיוצרים דחף על ידי האצת יונים באמצעות חשמל. הניסוי הראשון בנושא הנעת יונים בוצע על ידי רוברט גודארד (Robert H Goddard) מאוניברסיטת קלארק. ואז, בשנת 1959, בנה הרולד קאופמן (Harold R. Kaufman) מנוע יונים שהשתמש בכספית בתור דלק, במרכז המחקר גלן של נאס"א (Glenn Research Center). ב-20 ביולי 1964 מנוע זה נשלח לטיסה תת-מסלולית, במבחן רקטת החלל החשמלית הראשון (SERT-1), הוא פעל בהצלחה במשך 31 דקות לפני שנפל ארצה. הוא השתמש בדחף יונים אלקטרוסטטיים עם כספית וצסיום כמסת הריאקציה, בעיקר מכיוון שבטמפרטורת החדר כספית נוזלית וצסיום מוצק, ולכן קל לאחסן אותם, כיוון שהם אמורים להיות מחוממים כדי להפוך לגז שמשמש כדלק. אך הבעיה העיקרית הייתה שצסיום הוא רדיואקטיבי וכספית היא רעלן עצבי, ולכן אם גזים ידלפו לקרקע זה עלול לגרום לסכנות בריאותיות. ואז החליטו המדענים שבמקום כספית ישתמשו בקסנון שהוא גז חסר ריח וצבע ולא ריאקטיבי. כך שלמרות שמנועי יונים כספית נבדקו על ידי נאס"א בעבר, הם אינם נמצאים בשימוש כעת.
האם נצליח לבנות וימאנה?
חוקרים מערביים רבים החוקרים עב"מים נוטים להתעלם ממקורות אפשריים בהודו הקדומה. אפילו הודים מודרניים רבים לא התייחסו לטקסטים ברצינות רבה, אך התעוררו כשהסינים הודיעו כי הם לומדים נתונים אלה עבור תוכנית החלל שלהם. לא ברור מכתבי היד אם אי פעם בוצעה נסיעה בין כוכבית, אך יש אזכור לטיול מתוכנן לירח. עם זאת, ברמאיאנה יש סיפור מפורט ביותר של טיול לירח בוימאנה, כולל פרטים על קרב על הירח עם 'אסווין' ('Asvin’-ספינת אוויר אטלנטית).
ווימאנות הופיעו בספרים, בסרטים, באינטרנט ובמשחקי מחשב. מערכת ההנעה הבין-כוכבית בשם 'הנעת ווימטנה' ('Vimana Drive') משמשת במשחק חקר החלל 'נוקטיס' (Noctis). חברת ההפקה 'אתניקה' ('Etnica') שחררה בשנת 1997 את הסרט 'וימאנה' הכולל התייחסויות לעב"מים ולצורות חיים חוצניות. הסופר האירי מייקל סקוט (Michael Scott) כתב את 'סודותיו של ניקולס פלאמל האלמותי' ('The Secrets of the Immortal Nicholas Flamel'), סדרת פנטזיה שכללה וימאנות מעופפות.
קבוצות מחקר שונות בעולם מנסות לפענח ולהבין את כתבי היד המתארים את הוימאנות ואת פעולתן, ככל שיתורגמו כתבים נוספים, כך אולי נבין יותר על כלי התעופה המופלאים האלה. אמיתיים או יצירי דימיון, כלים מדהימים אלה, שע"פ הכתבים גם יכולים להיות קטלניים בצורות שלא הכרנו, ימשיכו להעסיק אותנו עוד זמן רב.
מקורות:
