מסו-אמריקה היא ביתן של מספר פירמידות. חלק מהפירמידות הללו ידועות למדי, בעוד שאחרות הרבה יותר מעורפלות. למרות היותה מוכרת על ידי ספר השיאים של גינס כפירמידה הגדולה בעולם, אחת הפירמידות הפחות מוכרות היא הפירמידה הגדולה של צ'ולולה.
יש להזכיר כאן שהפירמידה הגדולה של צ'ולולה (שפעלה למעשה כמקדש) היא הפירמידה הגדולה בעולם מבחינת נפחה. נפח פירמידת צ'ולולה מוערך ב-4.45 מיליון מטרים מעוקבים. לשם השוואה, לפירמידה הגדולה של גיזה, למרות גובהה שהוא פי 2.5 בערך מגובה הפירמידה הגדולה של צ'ולולה, יש נפח של 2.5 מיליון מטרים מעוקבים. הפרמידה משתרעת על שטח של 300 על 315 מטר, בהשוואה לפירמידת השמש בטאוטיווקאן, שגודלה 220 על 230 מטר, והפירמידה הגדולה של גיזה, שגודלה 230 על 230 מטרים.
הפירמידה הגדולה של צ'ולולה ממוקמת באתר ארכיאולוגי ומתחם מקדשים בסן אנדרס צ'ולולה (San Andrés Cholula), ממש מחוץ למטרופוליטן פואבלה (Puebla), העיר הרביעית בגודלה במקסיקו המודרנית. בתקופות הפרה-קולומביאניות, צ'ולולה הייתה עיר גדולה והמרכז הדתי של מקסיקו העליונה. הועלתה השערה שהפירמידה הגדולה של צ'ולולה נבנתה כדי לפייס הר געש סמוך בשם פופוקטפטל. זאת בשל העובדה שקווי המתאר של אותו הר געש משתקפים בצורת הפירמידה הגדולה, כמו גם בשמה הנוסף של הפירמידה, Tlachihualtepetl, שפירושו 'הר מעשה ידי אדם'.
הפירמידה מוקדשת לגרסה האצטקית של אלוהות נחש הנוצות קצלקואטל, אל חשוב בפנתיאון האצטקי המזוהה עם הרוח, נוגה, שחר, סוחרים, אומנויות, אמנות, ידע ולמידה. איכלוס המתחם הטקסי החל בתקופה המכוננת המאוחרת (Late Formative period), ושלב הבנייה הראשון של הפירמידה מתוארך למכוננת הטרמינלית (Terminal Formative). הפירמידה הגדולה נבנתה בארבעה שלבי בנייה עיקריים ולפחות תשעה שלבים נוספים של שינויים קלים.
בניית המקדש החלה במהלך המאה ה-2 לפנה"ס, ועברה מספר שלבים לפני השגת צורתו הסופית. לפי ההערכה, הפירמידה המוקדמת ביותר בצ'ולולה נבנתה בערך באותו זמן כמו אלה בטאוטיווקאן, עיר מסו-אמריקאית בעלת חשיבות רבה מבחינה דתית, כ-100 ק"מ מצפון-מערב לצ'ולולה. בהתבסס על מאפיינים דומים בין צ'ולולה וטאוטיווקאן, הוצע כי הן היו ערים אחיות. במהלך מאות השנים, הפירמידה הגדולה של צ'ולולה 'גדלה' כאשר הבנאים הוסיפו למבנה.
בסביבות שנת 600 לספירה, צ'ולולה נכבשה על ידי האולמק-קסקלנקס (Olmec-Xicallancas), שגם הוסיפו תוספות לפירמידה של העיר. עם זאת, בסביבות שנת 1100 לספירה, העיר נפלה לידיהם של הטולטקים-צ'יצ'ימקאים (Tolteca-Chichimeca). אומרים שכאשר הטולטקים-צ'יצ'ימקאים כבשו את צ'ולולה, הפירמידה הגדולה כבר הייתה שקועה ברובה תחת אדמה, וצמחיה ועצים צמחו על פניה.
במקום לשקם את המקדש העתיק הזה, החליטו הטולטקים-צ'יצ'ימקאים להשאיר אותו כפי שהיה והתמקדו בבניית מקדשים חדשים במקום זאת. תחת שלטונם של הטולטקים-צ'יצ'ימקאים, העיר צ'ולולה שגשגה, ואף הצליחה לשמור על עצמאותה למשך זמן מה מול האימפריה האצטקית המתרחבת. למרות זאת, צ'ולולה נכבשה בסופו של דבר על ידי האצטקים, ולאחר מכן נפלה לידי הספרדים. בשנת 1519, הכובש הספרדי הרנאן קורטס הגיע לצ'ולולה, העיר השנייה בגודלה במקסיקו באותה נקודת זמן.
כמו הטולטקים-צ'יצ'ימקאים לפניהם, האצטקים לא שיקמו את הפירמידה הגדולה של צ'ולולה. כתוצאה מכך, כשהספרדים הגיעו, הם לא ידעו שמדובר במבנה מעשה ידי אדם, אלא האמינו שזו רק גבעה טבעית. בשנת 1594 נבנתה כנסייה בשם כנסיית גבירתנו של הרפואות (Iglesia de Nuestra Señora de los Remedios) על ידי הקולוניאליסטים הספרדים. כנסייה זו ידועה גם בשם המקדש של בתולת הרפואות (Santuario de la Virgen de los Remedios), והיא עדיין גלויה למי שמבקר בפירמידה הגדולה של צ'ולולה.
הפירמידה הגדולה של צ'ולולה התגלתה מחדש רק בתחילת המאה ה-20. בשנת 1910 החלו הרשויות בבניית בית חולים לחולי נפש בבסיס הפירמידה הגדולה. רק אז נמצאה 'הגבעה הטבעית' כביתה של פירמידה עתיקה. לאחר מכן נערכו סקרים וחפירות על ידי ארכיאולוגים. בשנות ה-30 נחפרו מנהרות על מנת לחקור את פנים הפירמידה. כתוצאה מכך, התגלתה רשת של מנהרות באורך של כ-8 ק"מ. כיום, המנהרות הללו מעניקות למבקרים את ההזדמנות לראות בעצמם את השלבים השונים של בניית הפירמידה.
לאחרונה, ארכיאולוגים המבצעים עבודות שיקום גילו תגליות חדשות ומרגשות בפירמידה הגדולה של צ'ולולה. עבודות שחזור בראשות הארכיאולוגית, קטלינה קסטיליה מוראלס (Catalina Castilla Morales), ובפיקוח המכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה (INAH), חשפו ליבת חימר בצד המזרחי של הפירמידה שמקורה בסוף התקופה הקלאסית (Classic period). הצוות גם מצא מצבור יוצא דופן של קרמיקה שבורה, שניתוח מדוקדק יותר קבע שאלה שברים ממחתים פרה-היספאניים. לא ברור אם למחתים הייתה פונקציה פולחנית או שפשוט שימשו להארת הפירמידה. מה שברור הוא שהיה שימוש מתמשך באש בפירמידה, המצוין על ידי פסולת רבה של קרמיקה שהונחה בשכבות לאחר שהושלכה.
בחפירות נמצאו גם פסל גלילי בגודל 30 ס"מ מאבן לבנה, המייצג את האל האצטקי, טלאלוק, האל העליון של הגשם, הפיריון והמים, המתואר עם "עיני המשקפיים" והניבים שלו. במסגרת עבודות השיקום, הצוות ביצע סקרים ארכיאולוגיים על פני השטח, וכן מחקרים של המפלס התת-קרקעי וניקה 24 מנהרות מתחת לפירמידה.
למרות השאיפה של הפירמידה הגדולה של צ'ולולה לתהילה, יש לציין שהעיר צ'ולולה היא "מקום שמתעלמים ממנו באופן מפתיע". עם זאת, זה עשוי להיות דווקא דבר טוב עבור הפירמידה מבחינת שימור, שכן אתרים עתיקים רבים בעולם עמוסים יתר על המידה מכמות התיירים המבקרים בהם מדי שנה.
מקורות:
