מאז שהתגלה קברו בשנת 1922, גרם המלך תות ענח' אמון להתרגשות. תות ענח' אמון עלה לכס המלוכה רק בן שמונה או תשע. הוא שלט במשך תשע שנים, בין השנים 1323-1332 לפנה"ס, אך את חותמו הוא הטביע במותו. קברו הוא הקבר המלכותי היחיד שהתגלה כמעט בשלמותו ולא נבזז לאורך השנים, למעט פעמיים בסמוך לאטימתו. אולם על אף הביזה, נמצאו בו כ-200 חפצי ערך ואוצרות רבים מזהב ואבני חן, מהשרידים המרשימים שהתגלו מתקופת מצרים העתיקה. קבר פרעה הצעיר אולי לימד אותנו על מצרים העתיקה יותר מכל תגלית אחרת, ואובייקט אחד, הפגיון שלו, שנמצא בקרב אוצרותיו מקורו מחוץ לעולם הזה.
בשנת 1925, שלוש שנים לאחר שגילה את קברו השלם השל תות ענח' אמון בעמק המלכים ליד לוקסור (תבאי העתיקה), מצא הארכיאולוג האנגלי הווארד קרטר שני פגיונות שהוסתרו בקפלי החומר שעטף את גופו החנוט של פרעה. בעטיפת ירכו הימנית של תות, הוא מצא להב ברזל עם ידית זהב מעוטרת המסתיימת בכפתור קריסטל עגול, עטוף במעטפת זהב מעוטרת בנוצות, נימפאות וראש תן. הלהב השני, שנמצא ליד בטנו של תות, היה מזהב.
פגיון הברזל משך מיד את תשומת הלב של הארכיאולוגים. ברזל היה עדיין נדיר יחסית בתקופת הברונזה, ונחשב ליקר אפילו יותר מזהב. למעשה, הוא היה כה נדיר שחפצי ברזל שימשו רק למטרות אמנותיות, נוי, מתנות או טקסים. אף על פי שמצרים העתיקה הייתה עשירה במשאבים מינרליים - נחושת, ברונזה וזהב היו בשימוש מאז האלף ה-4 לפנה"ס - ההתייחסויות המוקדמות ביותר להתכת ברזל בעמק הנילוס היו הרבה יותר מאוחר, במהלך האלף הראשון לפנה"ס. רוב הארכיאולוגים מסכימים כי קומץ חפצי הברזל שנמצאו מהממלכה העתיקה של מצרים (האלף ה-3 לפנה"ס) הופקו ככל הנראה ממתכת מטאורית. זו עוד עדות נדירה לכך שהמצרים הקדמונים ייחסו חשיבות רבה לחישול אורנמנטים מברזל מטאורי, הרבה לפני שחר תקופת הברזל. למעשה, יראת כבוד זו עשויה להיות הסיבה שמונח הירוגליפי חדש החל להופיע בלוחות בערך באותו זמן: "ברזל מהשמיים".
"הכנסת המונח החדש מרמזת כי המצרים הקדמונים היו מודעים לכך שגושי הברזל הנדירים הללו נפלו מהשמיים כבר במאה ה-13 לפנה"ס, מקדימים את התרבות המערבית ביותר מ-2000 שנה", לפי החוקרים, בראשות דניאלה קומלי (Daniela Comelli), פרופסור במחלקה לפיזיקה של פוליטכניקה במילאנו.
הפיגיון נשאר חד כביום ייצורו והברזל לא החליד במשך יותר מ-3000 שנה. בדיקות מוקדמות של פגיון הברזל בשנות ה-70 וה-90 בדקו את האפשרות שהלהב שלו הגיע ממטאוריט. הממצאים שלהם לא היו חד משמעיים והיו שנויים במחלוקת. אולם בשנת 2016 צוות חוקרים איטלקים ומצריים ניצל את הטכנולוגיה החדשה בכדי לבחון את הפגיון שוב, בעיקר בטכניקה הנקראת ספקטרוסקופית רנטגן פלואורסצנטי (x-ray fluorescence spectroscopy), שמעוררת אנרגטית את התרכובות השונות המרכיבות את המטרה, הקרינה חוזרת מהמטרה באורכי הגל משתנים בהתאם לאלמנטים שנמצאים בה, מה שמאפשר לחוקרים לזהות את הרכב היסודות שלה מבלי לפגוע בה בשום צורה שהיא. על פי ממצאיהם, שפורסמו בכתב העת Meteorites and Planetary Science, הרכב הלהב של ברזל, ניקל וקובלט "מעיד בצורה חדה על מקור חוץ-ארצי".
החוקרים, מאוניברסיטת פוליטכניקו במילאנו, אוניברסיטת פיזה באיטליה והמוזיאון המצרי בקהיר, השוו את ברזל הלהב שנמצא בקבר תות עם 20 מטאוריטים שנפלו ברדיוס של 2000 ק"מ סביב האימפריה של המלך תות. הם השתמשו בהרכב המדויק של הלהב, שעשוי בעיקר מברזל, בתוספת 10.8% ניקל ו-0.58% קובלט, כדי להתמקד במטאוריט ספציפי, מה שהוביל אותם למטאוריט קארגה (Kharga meteorite), שהתגלה בשנת 2000 בעיר הנמל מרסא מטרוח ממערב לאלכסנדריה.
בשנת 2009, מחקר נפרד מצא כי ממצאי הברזל המצריים העתיקים ביותר שנמצאו עד כה - תשע חרוזים קטנים שהתגלו בקבר בגרזה (Gerzeh) ומתוארכים לסביבות שנת 3200 לפנה"ס - היו עשויים מברזל מטאורי, אשר עובד בקפידה ליריעות דקות. מחברי המחקר מקווים שבחינת הפגיון של תות תספק תובנה נוספת לשימוש בברזל מטאורי בתקופת פרעה הצעיר ותסייע לארכיאולוגים לשחזר את התפתחות טכנולוגיית עיבוד המתכות במצרים ובים התיכון.
כמעט מאה שנה לאחר גילויו של קרטר, הקבר בן 3,300 השנה של תות ענח' אמון ממשיך להיות מושא לפליאה ולמחקר - שלא לדבר על מחלוקת. באוגוסט 2015 נתגלו בקבר סימנים לשתי דלתות סתרים המובילות לחדר נוסף, ובמרץ 2016 נתגלו בסריקות של המקום סימנים לחומרים מתכתיים ואורגניים, מה שמחזק את ההשערה שבמקום חדר קבורה נוסף.
מקורות:
