זהב - היסוד החוצני הנשגב שארוג לכל רוחב ספקטרום הקיום האנושי

עודכן ב: 7 אוק 2020

- למאמר זה גרסא קולית -

זהב, יסוד כימי נדיר, מתכת אצילה שהאנושות מאז ומתמיד העריצה, רדפה, חומר שבגללו נשפכו נהרות של דם ובאמצעותו נוצרה האמנות הנשגבת ביותר. כיצד הוא הגיע למעמד הזה?


כבר בפיסקת פתיחה הזו, כשאני חושב לאיזו קטגוריה אצרף את המאמר הזה, אני מבין עד כמה החומר הזה נשגב ויוצא דופן, המאמר יכול להשתלב בטבעיות כמעט בכל קטגוריה באתר: צוויליזציות, חוצנים, תודעה, חלל, מדיסין... היסוד הזה שזור בכל מהלך ההיסטוריה והמיתולוגיה האנושית, הוא תמיד היה שם וכפי הנראה הוא גם תמיד יהיה, תכונותיו כה יוצאות דופן שאין לו מתחרים והן לא סתם יוצאות דופן, הוא כנראה הגיע בשלב מסויים מהחלל החיצון, עד היום לא נמצא כל הסבר אחר המניח את הדעת להימצאותו על כדור הארץ.


נערץ בשל תכונותיו האסתטיות והמֶטָלוּרְגִּיות שלו, במשך אלפי שנים, זהב הוא עדיין אחת המתכות היקרות והמבוקשות ביותר. זהב מילא תפקיד ייחודי עבור האנושות, אין ספק בכך - לטוב ולרע. אך מהו המקור של אטומי זהב? וכיצד היסוד המוערך הזה הגיע למקום בו הוא נמצא היום, כאן על כדור הארץ?


חשיבותו של הזהב

מתל גזר בארץ ישראל עד לוַארְנָה נקרופוליס (Varna Necropolis) בבולגריה באלף הרביעי לפנה"ס, מהפרעונים המצריים ועד לכובשים הספרדים, פיתוי הזהב והשפעתו החזקה עלינו, הוא עקבי ובלתי ניתן לערעור. המצרים כינו את הזהב "הנשימה של אלוהים". ואלה לא רק הקדמונים שכה העריכו את הזהב.


כדי להציג את תפארתו הקיסרית, נפוליאון מילא את פריז בזהב, בתקופה קרובה יותר, ביקש היטלר לשלוט בכל הזהב של אירופה כתמיכה ב"רייך 1000 השנים" שלו. אילו מיתוסים הפכו את הזהב לסחורה כה מוערכת ואילו מאפיינים עובדתיים עדיין תומכים בו כמתכת יקרה עד עצם היום הזה?


בראש ובראשונה, מה שהופך מתכת ליקרה זו נדירותה. נדיר יותר מכסף או נחושת, שתי מתכות אחרות שנכרו מאז ימי קדם, ערכו היה גדול יחסית. שנית, לזהב יש תכונות יוצאות מן הכלל. הוא לא מכתים, קל מאד לעבוד איתו, ניתן להפוך אותו לחוט, ניתן לשטח אותו לגליון דק, ניתן להתיך אותו עם מתכות רבות אחרות, ניתן להמיס אותו ולעצב אותו לצורות מאד מפורטות, יש לו צבע נפלא וברק מסנוור. את כל המאפיינים הללו ניתן היה לנצל בימי קדם, כמו היום, פשוט על ידי חימום גושי זהב לטמפרטורות גבוהות ושימוש בכלים פשוטים כמו פטישים או תבניות.


מאז ימי קדם, הברק הקורן של המתכת האצילה איפשר לעצב אותה לתכשיטים המעודנים והנחשקים ביותר בעולם - המתאימים למלכות ומלכים. כיום משתמשים ברוב הזהב שנכרה או ממוחזר לייצור תכשיטים. בכל שנה משתמשים בכ-78% מהזהב הזמין רק למטרה זו.

The Muisca raft - the legend of El Dorado - 600-1600 AD

ההסטוריה של הזהב

מכיוון שהזהב מוערך מאוד וההיצע ​​מוגבל מאד הוא משמש עוד מימי קדם כמדיום של סחר חליפין או כסף. השימוש הידוע הראשון בזהב בסחר חליפין התרחש לפני למעלה מ-6000 שנה. עסקאות מוקדמות נעשו באמצעות חתיכות זהב או חתיכות כסף. הנדירות, התועלת והנחשקות של הזהב הפכו אותו לחומר בעל ערך לטווח הארוך. זהב נחשב במשך תקופה ארוכה לאחת המתכות היקרות ביותר, לכן הוא מסמל עושר, מלוכה, אצולה ועוד. הזהב זוהה לעיתים כאוריקלקום - מתכת מיתולוגית.


בתחום האלכימיה הייתה לזהב חשיבות רבה, באשר מטרת האלכימאים הייתה יצירת זהב מיסודות אחרים, כמו למשל עופרת. הזהב אף הוכר בתרבות האינקה כ"זיעת החמה" וכן האצטקים נהגו לפסל דמויות שונות בזהב ולהכין תכשיטים לכהנים.


כבר בצוויליזציה המתועדת הראשונה במסופוטמיה לזהב היתה חשיבות מכרעת. מרבית הזהב הידוע מהקשרים ארכיאולוגיים במסופוטמיה הקדומה, מרוכז בבית הקברות המלכותי באור (ובהמשך בקברים הניאו-אשוריים בנמרוד). עדויות טקסטואליות מלמדות כי זהב שימש ליוקרה ולדת. הוא נאסף באוצרות המלוכה, במקדשים ושימש לקישוט אנשי העילית וכן למנחות לוויה (כמו בקברים באור). זהב שימש לחפצי חן אישיים, כלי נשק וכלים, חותמים גליליים, כלי קיבול, גביעים, קונכיות ופיסול.


המיתוס השומרי הקדום של אנומה אליש, אשר חקוק על לוחות בכתב יתדות שנמצאו בספריית אשורבניפל, מספר כי המין האנושי נוצר כדי לשמש אלים הנקראים "אנונקי". על פי כמה חוקרים נטען שהטקסטים השומריים מספרים שמשלחת של 50 אנונקי, תושביו של כוכב לכת בשם ניבירו, הגיעה לכדור הארץ לפני כ-400,000 שנים במטרה לכרות זהב עבור כוכב הבית שלהם. על פי סיפור אנומה אליש, האנוננקי הבינו כי כריית הזהב גובה מהם מחיר קריטי להישרדות הגזע שלהם, ולכן יצרו את המין האנושי כדי שישמשו כעובדי כרייה במקומם.

עגילים שומרים עם כיתוב חרוט 2093–2046 לפנה"ס

על פי המתואר בתנ"ך, לזהב הייתה חשיבות רבה, כמו גם למקצוע הצורפות. כבר בתחילת ספר בראשית מוזכר הזהב "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב" (בראשית ב:יב). רבים מכלי המקדש, והמקדש עצמו היו עשויים, או מצופים זהב. ע"פ המקרא, צורפים מומחים השתמשו בשתי שיטות בעבודה עם זהב. הראשון כלל מכות פטיש ששטחו אותו לדפים דקים מאוד. הדפים שימשו, בין היתר, להזהבה (ציפוי בזהב), וגם לייצור חוטי זהב: "וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒..." (שמות ל"ט:ג). השיטה השנייה כללה היתוך ואז יציקה "וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית" (שמות כ"ה:יב). בתהליך ההיתוך, גם זוקק הזהב. זהב מזוקק, שהיה נחוץ למטרות מסוימות, זהה ככל הנראה ל"זהב טהור".


בקטעים מקראיים שונים מוזכרות מילים שמפורשות כמילים נרדפות לזהב: סְגוֹר, פז, כָתֶם, חָרוּץ ובָּצֶר. בנוסף, ישנם תארים המתארים זהב, שחלקם עשויים היו לשמש לסוגים שונים של זהב. סוגי הזהב המוזכרים במקרא מסוכמים בתלמוד: "שבעה זהבים הן זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פרוים זהב וזהב טוב דכתיב וזהב הארץ ההוא טוב זהב אופיר דאתי מאופיר זהב מופז" (יומא מד ב) בדיון התלמודי הנוגע לסוגי הזהב השונים נאמר כי זהב אופיר נגזר משם המקום "אופיר", ואילו שמות התואר האחרים מתארים תכונות מתכתיות או מסחריות של זהב: "זהב מופז" - "זהב משובח", מכיוון שהוא דומה לפז ("תכשיט נוצץ"); "זהב שחוט" - "זהב רקוע", מכיוון שהוא נטווה כמו חוט; "זהב סגור" - "זהב טהור", מעיד על איכות כה גבוהה שכאשר מכירתו מתחילה כל החנויות האחרות סוגרות; "זהבים פרוים" - "זהב פרים", נאמר שנראה כדם של פר, אך יתכן שהוא גם שם של מקום.


במקרא מוזכרים מקומות שונים מהם הובא זהב לארץ ישראל. החוקרים אינם מסכימים באשר לזיהוי מרבית המקומות הללו, אך ככל הנראה הם כוללים את המדינות בהן נמצאו מכרות זהב בתקופת המקרא: מצרים, סודן, ערב הסעודית והודו. בין המקומות ניתן למצוא את ארץ חֲוִילָ֔ה "...הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב"(בראשית ב: יא), אשר החוקרים מזהים בדרום-סודן, בצפון מערב אתיופיה, או בדרום חצי האי סיני. גם מיקומה של שבא שנוי במחלוקת; חוקרים מסוימים ממקמים אותה באתיופיה ואחרים רואים בה את שמו של אחד האזורים או השבטים בדרום ערב. אופיר, שאליו הגיעו אוניות מעציון-גבר, מזוהה על ידי יוספוס עם הודו, אך כמו חֲוִילָ֔ה ושבא, הוא גם זוהה עם ערב הסעודית. אוּפָז לא זוהה. פרוים הוא או מקום בערב או שם תואר המתאר זהב כמו בהסבר התלמודי שהוזכר.


על פי המקרא, ארון הברית היה מצופה כולו זהב. מסופר שכאשר משה היה מגיע לדבר עם אלוהים, קולו של ה' ומראה כבוד ה' נשמע ונראה בין 2 הכרובים שמעל הארון - ישנה תאוריה הטוענת כי עקב ציפויו של הארון בזהב (מוליך מצויין) מבפנים ומבחוץ, כשהארון עצמו עשוי מעץ (מבודד) הציפוי הפנימי והחיצוני שימשו כקבל לוחות (פלוס ומינוס) כאשר החשמל הסטטי שנוצר בין קצותיהם (הכרובים) נראה כמו עשן ויכול להסביר את מראה כבוד ה' והארון ששימש אמצעי קשר. כמו כן, האורים והתומים, האבנים המשובצות בחושן הוארו בעזרת הארון ושימשו כאמצעי קשר בעזרת האותיות עליהם.


זהב גם מופיע באופן בולט בדתות שמקורן בהודו - הינדואיזם, בודהיזם, סיקיזם וכן דתות סגפניות כמו ג'ייניזם. המאמינים אמורים למסור זהב כתרומה לצדקה וככבוד לאלים. זהב מוזכר לאורך המיתולוגיה ההינדית, שם הוא תואר כמקור הכוח, ומתוארת יכולתו להעביר גלים של תודעה אלוהית.


על פי המיתולוגיה ההינדית, זהב נחשב לנשמת העולם. האגדות מספרות כי בעולם קודר וחסר חיים, הבורא הפיק מים מגופו והפקיד זרע, שהפך לביצת זהב, מוזהבת כמו השמש. מביצת הזהב הזו, הבורא עצמו נולד מחדש כלורד ברהמה. הוא נודע אז בשם הירניאגארבה (Hiranyagarbha) - זה שנולד מזהב. הירניאגארבה הוא מונח בסנסקריט המתורגם ל-"עובר מוזהב", "רחם מוזהב" או "ביצת זהב". הוא נגזר מהמילים hiranya, שמשמעותה "זהב" או "עושר", ו-garbha, שמשמעותה "רחם", "נבט / זרע" או "מהות".


הזהב הוא הסאטוויק (Sattvic) השולט ביותר בסטאווה (Sattva) מבין כל המתכות. סאטווה הוא אחד משלוש הגונות (תכונות), שהם מושגים פילוסופיים ופסיכולוגיים שפותחו על ידי אסכולת סאמקיה (Samkhya) לפילוסופיה הינדית. זוהי איכות הטוב, החיוביות, האמת, הבריאות, השלווה, השלמות, היצירתיות, הקונסטרוקטיביות, האיזון, הביטחון, השלווה והווירטואוזיות. זהב הוא מתכת שסופגת גלים המועשרים בסאטוויק וצ'אייטניה (תודעה אלוהית - Chaitanya) ופולטת אותם לאטמוספירה. זהב גם משמר גלים מועשרים בצ'אייטניה בצורה של טיג-טטווה (Tej-tattva - עקרון האש האבסולוטית). מכאן מאמינים כי אדם העונד תכשיטים מזהב מפיק את התועלת של סאטוויקה וצ'אייטניה.


מטבעות הזהב הראשונים הוטבעו בהוראתו של המלך קרויסוס (Croesus) מלידיה (Lydia) בסביבות שנת 560 לפנה"ס. מטבעות זהב שימשו ברוב העסקאות עד תחילת המאה העשרים, כאשר שטר הנייר הפך לסוג נפוץ יותר של כסף. ארה"ב השתמשה בעבר ב"תקן הזהב" (gold standard) ושמרה על מלאי של זהב כדי לגבות כל דולר במחזור. תחת תקן זהב זה, כל אדם יכול היה להציג שטר נייר לממשלה ולדרוש בתמורה את השווי שלו בזהב.


יתכן שהשימוש החשוב ביותר בזהב לאנושות לא היה ברור עד תחילת המאה שעברה (אם כי יתכן שהיה מוכר לצוויליזציות אבודות), כאשר תכונות המוליכות החשמלית הפנטסטיות שלו התגלו. מכשירים אלקטרוניים משתמשים במתחים וזרמים נמוכים מאוד אשר מופרעים בקלות על ידי קורוזיה או כתמים בנקודות המגע. זהב הוא המוליך היעיל ביותר שיכול לשאת זרמים זעירים אלה ולהישאר נקי מקורוזיה, וזו הסיבה שאלקטרוניקה המשתמשת בזהב היא מאד אמינה ומדוייקת. כמעט בכל מכשיר אלקטרוני מתקדם נעשה שימוש בכמות קטנה של זהב. זה כולל טלפונים סלולריים, מחשבים, יחידות ניווט ומכשירים אלקטרוניים קטנים אחרים. גם מחברי אודיו מצופים לעיתים קרובות בזהב, עמידותו הגבוהה בפני קורוזיה משמרת את טיב תכונות ההולכה ואת איכות הצליל בהתאמה.


עובדות על זהב

  • 79 הוא המספר האטומי של זהב, כלומר יש 79 פרוטונים בגרעין של כל אטום זהב.

  • ניתן למתוח גרם אחד של זהב לאורך של 80 ק"מ. החוט שמתקבל יהיה ברוחב של 5 מיקרון בלבד.

  • למעלה מ-90% אחוז מהזהב בעולם נכרה מאז הבהלה לזהב בקליפורניה (1848).

  • ישנם 92 אלמנטים טבעיים בקרום כדור הארץ. זהב מדורג במקום ה-58 בנדירותו.

  • זהב הוא המתכת היחידה שהיא צהובה או "זהובה". מתכות אחרות עשויות לפתח צבע צהבהב, אך רק לאחר שהתחמצנו או הגיבו לכימיקלים אחרים.

  • בפורט נוקס (Fort Knox) יש 4,600 טון זהב והפדרל ריזרב מחזיק ב-6,200 טון זהב.

  • זהב הוא מתכת אצילית. הוא לא ריאקטיבי ומוגן משחיקה הנובעת מתנאי אוויר, לחות או חומציות.

  • זהב טהור הוא חסר ריח וחסר טעם.

  • ניתן לשטח גרם אחד של זהב לדף בגודל של 9 מטרים רבועים.

  • מעריכים ש-80% מהזהב עדיין קבור תחת האדמה.

  • קוב זהב (קוביה של מטר) שוקל 19.3 טון. קוביה של 37 ס"מ זהב שוקלת טון.

  • שני שליש מהזהב בעולם, מקורו בדרום אפריקה.

  • קראט היה במקור יחידת מסה המבוססת על זרע החרוב ששימש סוחרים קדומים.

  • בעוד חומצות ממיסות את רוב המתכות, תערובת מיוחדת של חומצות הנקראת מי מלך (Aqua Regia) משמשת להמסת זהב.

  • עד היום נמצאו על כדור הארץ כ-170,000 טון של זהב שיכול למלא 3 בריכות אולימפיות.

  • הטמפרטורה של גוף האדם היא 37 מעלות צלזיוס. בגלל המוליכות הייחודית של זהב, תכשיטי זהב משתווים במהירות לחום הגוף והופכים לחלק ממנו.

  • בתקופת הבהלה לזהב בקליפורניה, היו ספקולנטים ששילמו יותר עבור גרם מים מאשר קיבלו עבור גרם זהב.

  • מי האוקיינוסים מכילים 20 מיליון טון זהב.

  • זהב אכיל. כמה מדינות באסיה משלבות זהב בפירות, סוכריות, קפה ותה. לפחות מאז המאה ה-16 , האירופים מכניסים עלה זהב בבקבוקי ליקר, כמו דנציגר גולדווסר (Danziger Goldwasser) וגולדשלגר (Goldschlager).

  • הסמל הכימי לזהב הוא Au, מהמילה הלטינית aurum שפירושה "שחר זורח" ומאורורה (Aurora), אלת השחר הרומית. בשנת 50 לפנה"ס החלו הרומאים להנפיק מטבעות זהב הנקראים אוראוס (Aureus) וסולידוס (Solidus) הקטנים יותר.

  • זהב טהור לחלוטין הוא כל כך רך שניתן לעצב אותו בעזרת הידיים.

  • כמה שבטים ילידי אמריקה האמינו כי צריכת זהב יכולה לאפשר לבני אדם לרחף.

  • בין שנת 307 לשנת 324 לספירה, עלה השווי של פאונד זהב ברומא מ-100,000 דנאריוס (מטבע רומי) ל-300,000 דנאריוס. עד אמצע המאה ה-4, קילוגרם זהב היה שווה 2,120,000,000 דנאריוס- דוגמה מוקדמת לאינפלציה דוהרת, שהייתה אחראית חלקית לקריסת האימפריה הרומית.

האוראוס הרומי של אדריאנוס; 134–138 לספירה

איך נוצר זהב?

זהב, כמו רוב המתכות הכבדות, מְחֻשָּל בתוך כוכבים באמצעות תהליך המכונה היתוך גרעיני. בהתחלה, בעקבות המפץ הגדול, נוצרו רק שני יסודות: מימן והליום. כמה מאות מיליוני שנים אחרי המפץ הגדול, הכוכבים הראשונים התפוצצו בשריפות הגרעין שלהם. שריפות גרעין אלה אילצו אלמנטים קלים יותר להתחבר וליצור יסודות מעט כבדים יותר, והריאקציות הגרעיניות הללו שיחררו כמות עצומה של אנרגיה.


בהדרגה, החלו הכוכבים הקדומים הללו ליצור אלמנטים כמו פחמן, חנקן, חמצן - עושים את דרכם במעלה הטבלה המחזורית אל עבר הברזל. אך עדיין לא היה זהב ביקום. ברגע שהכוכבים הקדומים האלה גמרו לשרוף את האלמנטים הקלים, הם החלו לשרוף את הכבדים יותר. לבסוף, כששרפו סיליקון ויצרו ברזל, הם התפוצצו כסופרנובה, ולמשך כמה רגעים קצרים, כל כוכב שחרר אנרגיה בעצמה של כל הכוכבים הרגילים באותה גלקסיה ביחד. בפיצוץ האימתני הזה, נוצרו לראשונה אטומי זהב - ואז הוטלו אל היקום, יחד עם שאר השברים מהפיצוץ.

M1, ערפילית הסרטן

תיאוריה נוספת הנוגעת להיווצרות זהב שזוכה לפופולריות רבה כיום היא שהיסוד יכול להיווצר בעקבות התנגשות של שני כוכבי נייטרונים. בעקבות קריסת כוכב מסיבי - מסיבי לפחות פי שמונה מהשמש שלנו - מה שנותר הוא גרעין דחוס ביותר. יש לו מסה הדומה לכוכב, אך המסה הזו נדחסת לאובייקט בקוטר של כעשרה קילומטרים, או לגודל של עיר על כדור הארץ. דרך נוספת להסתכל על זה היא לדמיין את הר אוורסט דחוס בכוס הקפה של הבוקר, בכדי להגיע לאותה דחיסות של כוכב נייטרונים. בדחיסויות עצומות אלה, המארג והמרחב והזמן נמתחים על ידי פיזיקה אקזוטית.


שני כוכבי נייטרונים במסלול משותף יכולים להתנגש כאשר גלי הכבידה נושאים מספיק אנרגיה מהמערכת כדי לערער את יציבות המסלול. כאשר זה קורה, יכול להתרחש סוג של פרץ קרני גאמא - אלה הפיצוצים החזקים ביותר ביקום. האנרגיה העזה מספיקה כדי ליצור זהב ואלמנטים כבדים אחרים, כך על פי מאמר שפורסם בכתב העת Astrophysical Journal Letters.


מה מקור הזהב בכדור הארץ?

עבור ראשי השבטים באמריקה הטרום-קולומביאנית, החלקיקים הצהובים והמסנוורים שהם מצאו מנצנצים על קרקעית נחלים או קבורים באדמה הסלעית, נשאו את כוחו של אל השמש. הם התמגנו בשריון קרב מחושל מהמתכת המכושפת, והאמינו שזה יגן עליהם. אך עד מהרה הם גילו שטעו. הזהב, מתכת רכה במיוחד, לא הצליחה לעמוד מול הפלדה של הספרדים. אך כנראה שהאינדיאנים צדקו בכך שהאמינו שהיסוד הזה הוא מעולם אחר.


"מדוע מוצאים גושים של זהב על פני כדור הארץ?" שואל סופר המדע ג'ון אמסלי (John Emsley). "התשובה לכך היא שהם הגיעו לכאן מהחלל בצורה של מטאוריטים."


תיאוריה זו נפוצה בעשורים האחרונים והיא משמשת את רוב המדענים כדרך להסביר את שכיחות הזהב. יתכן שיש רק 1.3 גרם זהב לכל 1,000 טונות של חומר אחר בקרום כדור הארץ (הקליפה הסלעית של כדור הארץ בעובי של 32 ק"מ), אך זה עדיין יותר מדי מכדי להתאים לדגמים הסטנדרטיים של היווצרות הפלנטה.


לאחר לידתו, לפני ארבעה וחצי מיליארד שנים, פני כדור הארץ געשו עם הרים וסלעים מותכים. ואז, במשך עשרות מיליוני שנים, רוב הברזל שקע למטה דרך השכבה החיצונית, המכונה המעטפת, אל ליבת כדור הארץ. למעשה, יש מספיק מתכות יקרות בליבה בכדי לכסות את כל פני כדור הארץ בשכבה בעובי של ארבעה מטרים. אך כל הזהב התערבב עם הברזל ושקע איתו. מתיאס ווילבולד (Matthias Willbold), גיאולוג ממכללת אימפריאל בלונדון (Imperial College London), משווה את התהליך לטיפות חומץ שנאספות בתחתית צלחת שמן זית. "כל הזהב צריך היה להיעלם", הוא אומר. אבל הוא לא. אז המדע נאלץ למצוא הסבר, והתשובה המועדפת כרגע היא - מטר מטאורים.


"התיאוריה היא שלאחר שנוצרה הליבה היה מטר מטאורים שהיכה בכדור הארץ", אומר וילבולד. "המטאוריטים האלה הכילו כמות מסוימת של זהב וזה חידש את הזהב במעטפת כדור הארץ ובקרום היבשתי."


ווילבולד אומר שהתאוריה תואמת את דפוס הפעילות המטאורית כפי שהמדענים מבינים אותה, שיאה בסערה עצומה שהתרחשה לפני יותר מ-3.8 מיליארד שנה, המכונה "ההפצצה הטרמינלית" (terminal bombardment). המטאוריטים יצרו את המכתשים שאנו רואים על הירח והגיעו מחגורת האסטרואידים שעדיין קיימת בין כדור הארץ למאדים.


רעיון זה של מטאוריט עמוס זהב הוצע לראשונה בעקבות נחיתות הירח של אפולו בשנות השבעים. מדענים שבדקו דגימות סלע ממעטפת הירח מצאו הרבה פחות אירידיום וזהב מאשר בדגימות מפני השטח של הירח או מהקרום והמעטפת של כדור הארץ. הוצע כי הירח וכדור הארץ נפגעו על ידי מטאוריטים עתירי אירידיום מהחלל החיצון, המכונים כונדיטים (chondrites). בזמן שהנשורת היקרה ממטר המטאורים הזה נשארה פזורה על פני הירח, על כדור הארץ, הפעילות הפנימית של הכוכב משכה אותה למעטפת. הרעיון, המכונה "late veneer hypothesis", הפך לתיאוריה בסיסית במדעים הפלנטריים. הוא גם עוזר להסביר חריגות רבות אחרות בהרכב כדור הארץ - מקובל לחשוב שאותם מטאוריטים סיפקו את הפחמן, החנקן, המים וחומצות האמינו החיוניות לכל החיים על פני כדור הארץ.


בכדי לסכם, זהב הוא יסוד שנוגע בכל ספקטרום הקיום האנושי, מהחומר ועד לרוח, כשבכל מקום על הספקטרום הוא תמיד הנשגב והמרומם ביותר. אנחנו יודעים הרבה מאד על זהב, תמיד למדנו אותו, אך יתכן שיש לנו עוד הרבה מאד מה לגלות על תפקידו ביקום.