זהב - היסוד החוצני הנשגב שארוג לכל רוחב ספקטרום הקיום האנושי

עודכן ב: 7 אוק 2020

- למאמר זה גרסא קולית -

זהב, יסוד כימי נדיר, מתכת אצילה שהאנושות מאז ומתמיד העריצה, רדפה, חומר שבגללו נשפכו נהרות של דם ובאמצעותו נוצרה האמנות הנשגבת ביותר. כיצד הוא הגיע למעמד הזה?


כבר בפיסקת פתיחה הזו, כשאני חושב לאיזו קטגוריה אצרף את המאמר הזה, אני מבין עד כמה החומר הזה נשגב ויוצא דופן, המאמר יכול להשתלב בטבעיות כמעט בכל קטגוריה באתר: צוויליזציות, חוצנים, תודעה, חלל, מדיסין... היסוד הזה שזור בכל מהלך ההיסטוריה והמיתולוגיה האנושית, הוא תמיד היה שם וכפי הנראה הוא גם תמיד יהיה, תכונותיו כה יוצאות דופן שאין לו מתחרים והן לא סתם יוצאות דופן, הוא כנראה הגיע בשלב מסויים מהחלל החיצון, עד היום לא נמצא כל הסבר אחר המניח את הדעת להימצאותו על כדור הארץ.


נערץ בשל תכונותיו האסתטיות והמֶטָלוּרְגִּיות שלו, במשך אלפי שנים, זהב הוא עדיין אחת המתכות היקרות והמבוקשות ביותר. זהב מילא תפקיד ייחודי עבור האנושות, אין ספק בכך - לטוב ולרע. אך מהו המקור של אטומי זהב? וכיצד היסוד המוערך הזה הגיע למקום בו הוא נמצא היום, כאן על כדור הארץ?


חשיבותו של הזהב

מתל גזר בארץ ישראל עד לוַארְנָה נקרופוליס (Varna Necropolis) בבולגריה באלף הרביעי לפנה"ס, מהפרעונים המצריים ועד לכובשים הספרדים, פיתוי הזהב והשפעתו החזקה עלינו, הוא עקבי ובלתי ניתן לערעור. המצרים כינו את הזהב "הנשימה של אלוהים". ואלה לא רק הקדמונים שכה העריכו את הזהב.


כדי להציג את תפארתו הקיסרית, נפוליאון מילא את פריז בזהב, בתקופה קרובה יותר, ביקש היטלר לשלוט בכל הזהב של אירופה כתמיכה ב"רייך 1000 השנים" שלו. אילו מיתוסים הפכו את הזהב לסחורה כה מוערכת ואילו מאפיינים עובדתיים עדיין תומכים בו כמתכת יקרה עד עצם היום הזה?


בראש ובראשונה, מה שהופך מתכת ליקרה זו נדירותה. נדיר יותר מכסף או נחושת, שתי מתכות אחרות שנכרו מאז ימי קדם, ערכו היה גדול יחסית. שנית, לזהב יש תכונות יוצאות מן הכלל. הוא לא מכתים, קל מאד לעבוד איתו, ניתן להפוך אותו לחוט, ניתן לשטח אותו לגליון דק, ניתן להתיך אותו עם מתכות רבות אחרות, ניתן להמיס אותו ולעצב אותו לצורות מאד מפורטות, יש לו צבע נפלא וברק מסנוור. את כל המאפיינים הללו ניתן היה לנצל בימי קדם, כמו היום, פשוט על ידי חימום גושי זהב לטמפרטורות גבוהות ושימוש בכלים פשוטים כמו פטישים או תבניות.


מאז ימי קדם, הברק הקורן של המתכת האצילה איפשר לעצב אותה לתכשיטים המעודנים והנחשקים ביותר בעולם - המתאימים למלכות ומלכים. כיום משתמשים ברוב הזהב שנכרה או ממוחזר לייצור תכשיטים. בכל שנה משתמשים בכ-78% מהזהב הזמין רק למטרה זו.

The Muisca raft - the legend of El Dorado - 600-1600 AD

ההסטוריה של הזהב

מכיוון שהזהב מוערך מאוד וההיצע ​​מוגבל מאד הוא משמש עוד מימי קדם כמדיום של סחר חליפין או כסף. השימוש הידוע הראשון בזהב בסחר חליפין התרחש לפני למעלה מ-6000 שנה. עסקאות מוקדמות נעשו באמצעות חתיכות זהב או חתיכות כסף. הנדירות, התועלת והנחשקות של הזהב הפכו אותו לחומר בעל ערך לטווח הארוך. זהב נחשב במשך תקופה ארוכה לאחת המתכות היקרות ביותר, לכן הוא מסמל עושר, מלוכה, אצולה ועוד. הזהב זוהה לעיתים כאוריקלקום - מתכת מיתולוגית.


בתחום האלכימיה הייתה לזהב חשיבות רבה, באשר מטרת האלכימאים הייתה יצירת זהב מיסודות אחרים, כמו למשל עופרת. הזהב אף הוכר בתרבות האינקה כ"זיעת החמה" וכן האצטקים נהגו לפסל דמויות שונות בזהב ולהכין תכשיטים לכהנים.


כבר בצוויליזציה המתועדת הראשונה במסופוטמיה לזהב היתה חשיבות מכרעת. מרבית הזהב הידוע מהקשרים ארכיאולוגיים במסופוטמיה הקדומה, מרוכז בבית הקברות המלכותי באור (ובהמשך בקברים הניאו-אשוריים בנמרוד). עדויות טקסטואליות מלמדות כי זהב שימש ליוקרה ולדת. הוא נאסף באוצרות המלוכה, במקדשים ושימש לקישוט אנשי העילית וכן למנחות לוויה (כמו בקברים באור). זהב שימש לחפצי חן אישיים, כלי נשק וכלים, חותמים גליליים, כלי קיבול, גביעים, קונכיות ופיסול.


המיתוס השומרי הקדום של אנומה אליש, אשר חקוק על לוחות בכתב יתדות שנמצאו בספריית אשורבניפל, מספר כי המין האנושי נוצר כדי לשמש אלים הנקראים "אנונקי". על פי כמה חוקרים נטען שהטקסטים השומריים מספרים שמשלחת של 50 אנונקי, תושביו של כוכב לכת בשם ניבירו, הגיעה לכדור הארץ לפני כ-400,000 שנים במטרה לכרות זהב עבור כוכב הבית שלהם. על פי סיפור אנומה אליש, האנוננקי הבינו כי כריית הזהב גובה מהם מחיר קריטי להישרדות הגזע שלהם, ולכן יצרו את המין האנושי כדי שישמשו כעובדי כרייה