הגנבה הגדולה של סירופ המייפל הקנדי

בשנת 2012 נחשפה בקוויבק, קנדה, אחת הגניבות המשונות והמפתיעות ביותר בהיסטוריה של הפשע הכלכלי - גניבה בשווי של כמעט 19 מיליון דולר קנדי, ולא מדובר בהברחת סמים או בפשיטה על בנק אלא על גניבה של לא פחות מ־3,000 טון של סירופ מייפל. הגנבים, בעבודת נמלים מתוחכמת שנמשכה חודשים, הצליחו להעלים מאות חביות של הזהב המתוק, שהיו מאוחסנות במחסן מאובטח רק לכאורה, כחלק מהמאגר האסטרטגי של פדרציית יצרני סירופ המייפל של קוויבק (Quebec Maple Syrup Producers). זה נשמע כמו קטע מסרט פרודי, אבל מדובר במקרה אמיתי לגמרי, ששילב תושייה עבריינית, מחדלי אבטחה מגוחכים, ושוק סחורות שמנוהל כמו קרטל.

סירופ מייפל הוא נוזל מתוק, ענברי וריחני, שמופק ממוהל עץ האדר (מייפל). תהליך ההפקה מתחיל באביב המוקדם, כאשר השינויים בטמפרטורה (קפיאה בלילה והתחממות ביום) גורמים למוהל לזרום בתוך גזע העץ. החקלאים קודחים חור קטן בגזע ומחדירים צינורית, שמובילה את המוהל לכלי איסוף. המוהל עצמו דליל מאד וכולל כ-2% סוכר בלבד. כדי להפוך אותו לסירופ, מרתיחים אותו לאורך שעות רבות עד שמרבית המים מתאדים ונשאר ריכוז סוכר של כ-66%. התוצאה היא נוזל מרוכז, בעל טעם קרמלי עמוק ומעט מעושן, שמסמל את קנדה לא פחות מדגל עם עלה מייפל. סירופ מייפל אמיתי הוא מוצר טבעי לחלוטין, ללא תוספת סוכר, והוא שונה לגמרי מה"סירופים" התעשייתיים שמבוססים על תירס או גלוקוז.

אחרי שהבנו את זה אז נספר שסירופ המייפל הקנדי איננו רק תוספת לפנקייק. מדובר בתעשייה של ממש. קוויבק לבדה אחראית לכ-70% מהייצור העולמי של הסירופ, והוא נחשב שם למשאב לאומי לכל דבר. כדי לווסת את ההיצע והביקוש ולמנוע קריסות מחירים, הקימו השלטונות מאגר אסטרטגי - מעין "מאגר נפט" מתוק - שבו נשמרות חביות הסירופ העודף לשנים פחות פוריות. המתקן שבו אירעה הגניבה היה חלק מהמאגר הזה, אולם אבטחתו הייתה רופפת עד כדי גיחוך. לא היו בו מצלמות, לא שמירה מסודרת, ורק מעט פיקוח על תנועת החביות.

כאן נכנס לתמונה ריצ’רד ואליירס, סוחר סירופ מקומי שנמאס לו מהמונופול שמנהלת הפדרציה על מחירי הסירופ והפצתו. ביחד עם שותפים שונים, ביניהם אביו, נהגים, מחסנאים וסוחרים עצמאיים, הוא הגה תכנית פשוטה אך מבריקה: לגנוב את הסירופ מתוך החביות, להחליפו במים או להשאיר חביות ריקות, ולמכור את הסירופ הגנוב בשוק החופשי דרך ערוצים לא מפוקחים. הפעולה התבצעה לאורך חודשים, מבלי שאיש הרגיש. הסירופ נמזג ונמכר במהירות לסוחרים תמימים שלא ידעו שמדובר בטובין גנובים. הגנבים השיגו את הגישה למתקן כעובדי משנה או דרך שותפים עם קשרים פנימיים. החביות הועמסו, הוחזרו או הוחלפו, ושום דבר לא עורר חשד, עד שיום אחד, אחד המפקחים נפל מעל חבית שהתבררה כריקה. זה היה הרמז הראשון לכך שמשהו אינו כשורה.

מה שהתחיל כבדיקה פנימית הפך במהרה לחקירה פלילית רחבת היקף. המשטרה המחוזית פתחה במרדף, חקרה יותר מ-200 איש, ובסופו של דבר עצרה 17 חשודים. החקירה הפכה למבצע תקשורתי מסחרר. התקשורת המקומית והבינלאומית עטה על הסיפור, והציבור הקנדי - שראה בסירופ המייפל סמל תרבותי כמעט קדוש - התקשה להאמין. ריצ’רד ואליירס הורשע בגניבה ובהלבנת הון ונגזרו עליו שמונה שנות מאסר וקנס של 9.4 מיליון דולר קנדי. אביו, ריימונד, נשלח לשנתיים מאסר. שותף נוסף, אביק קארון, קיבל חמש שנות מאסר, ועוד אחד, אתיין סנט-פייר, נידון לשנתיים נוספות. עשרות חביות נתפסו, אך חלק מהסירופ, ככל הנראה, לעולם לא יימצא.

אחד המחסנים של מאגר סירופ המייפל האסטרטגי, 2022

מעבר למימד הפלילי, הפרשה פתחה צוהר אל עולם לא מוכר לרוב הציבור: קרטל סחורות חקלאיות שמתנהל ביד רמה, עם מנגנוני פיקוח ומונופוליזציה אגרסיביים. פדרציית סירופ המייפל של קוויבק, שהיא גוף חוקי, שולטת באופן כמעט מוחלט על מחירי הסירופ, מי רשאי לייצר, כמה, ולמי מותר למכור. יצרנים שביקשו למכור מחוץ לפדרציה נתקלו לעיתים בענישה כלכלית חמורה. היו לא מעט חקלאים שראו בפרשה הזאת סוג של מרד, אפילו אם לא הזדהו עם הגנבים עצמם. הסיפור עורר דיון ציבורי רחב בקנדה על אופן ניהול משאבים חקלאיים, זכויות היצרנים, ומה קורה כשהביורוקרטיה וההגנה על "הטוב הכללי" דוחקות את האזרח הקטן לפינה.

הסיפור לא נותר רק בגבולות קנדה. הוא קיבל עיבודים תרבותיים שונים. סדרת הדוקו “Dirty Money” של נטפליקס הקדישה לפרשה פרק שלם, ו-Amazon Prime הפיקה סדרת דרמה קומית בשם "The Sticky" בהשראת האירועים, בכיכוב שחקנים כמו מרגו מרטינדייל וג’יימי לי קרטיס. הפרשה הפכה לאגדה מודרנית - גם בגלל הקפה, גם בגלל האבסורד שבה, ובעיקר בגלל ההפך הגמור שהיא מציגה לפשע המאורגן הרגיל: במקום מזוודות מזומנים או קרטוני קוקאין - חביות מייפל.

כיום, המתקנים האסטרטגיים של הסירופ מאובטחים הרבה יותר, עם מצלמות, סורקי תעבורה, ושיטות זיהוי משוכללות. אבל הגניבה ההיא הותירה טעם מתוק-מר. מצד אחד, זו הייתה הוכחה לכמה משוכללים יכולים להיות גנבים עם סבלנות וקשרים. מצד שני, זו הייתה תזכורת עד כמה לפעמים מנגנונים שנועדו להגן על משאבים עלולים בעצמם לייצר עוול, ניכור ותגובות קיצוניות.

ובינתיים - הסירופ ממשיך לזרום. קנדה ממשיכה לספק לעולם את הטעם המתוק שמזוהה איתה כל כך. אבל אי שם, עמוק בזיכרון הציבורי, תמיד תרחף אותה פרשה מוזרה, כמו טיפה אחרונה של סירופ על הצלחת - מתוקה ובלתי צפויה - וקצת בלתי ניתנת למחיקה.

מקורות:

• קטעים מ- What to Know About the Real Canadian Maple Syrup Heist That Inspired The Sticky מאת Time שנכתב ע"י: Olivia B. Waxman.

• קטעים מ- Canadian Maple Syrup Heist: A $30 Million Theft Unveiled מאת Maple Terroir שנכתב ע"י: Mariah Meek.

• קטעים מ-The Great Maple Syrup Heist: How A Ragtag Group Of Thieves In Canada Stole $18 Million Worth Of Maple Syrup מאת All Thats Interesting שנכתב ע"י: Rivy Lyon.