מסתורין ותככים טבועים בכס הקדוש. אנשים תמיד יתהו מה רשויות הדת זוממות מאחורי דלתות סגורות ואילו אוצרות טמונים בכספות הוותיקן. למרות הטענות כי לאפיפיור יש עדויות לחייזרים ולשדים תחובות בקטקומבות שלו, האמת היא שהארכיונים הסודיים הם הרבה יותר מציאותיים. ובגלל זה, הם גם הרבה יותר מעניינים. ממכתבים בכתב יד של אישים היסטוריים כמו מרי מלכת הסקוטים ואברהם לינקולן לבולה אפיפיורית שמנדה את מרטין לותר, תוכן הארכיונים מספיק כדי לפעור בתדהמה עיני כל חוקר. עם זאת, טבע המסמכים רמי הדרג הוא שהופך את התוכן למרתק כל כך והוא גם מה שהופך אותו לכל כך שמור. כי לאמיתו של דבר, זו לא עדות לחייזרים שהוותיקן מסתיר מעיני הציבור אלא מסמכים שעשויים להראות שהכנסייה הייתה שותפה לטרור בחסות המדינה של מוסוליני ואולי אף לפוגרומים האנטישמיים של היטלר.
85 קילומטרים של מדפים. 35,000 כרכים של קטלוג. מסמכים מתקופה של 1200 שנה. הארכיונים הסודיים של הוותיקן, הממוקמים באחד המעוזים האיקוניים ביותר של דת ותרבות, הם חומר לאגדות היסטוריות - אך קיומם אמיתי לחלוטין. רק השם כבר מכריז על מסתורין ואניגמטיות של הכנסייה הקתולית, ומעודד את הדמיון להמציא תיאוריות זדוניות לגבי מה שעשוי להיות בתוכו. האינדקסים של הארכיונים אינם פומביים - והם נגישים לחוקרים רק לאחר שחלפו 75 שנה - ושוכנים בחלק דמוי מבצר בוותיקן.
החשאיות מאחורי הארכיונים הסודיים נובעת מתרגום מוטעה של הלטינית. השם האמיתי של ארכיוני הוותיקן הוא 'Archivum Secretum Apostolicum Vaticanum' המילה 'Secretum' בלטינית אין פירושה 'סוד' כפי שרבים מניחים, היא מתורגמת בצורה מדויקת יותר כ'אישי' או 'פרטי'. הארכיונים מורכבים למעשה ממכתבים פרטיים ומתיעוד היסטורי של אפיפיורים מארבע מאות השנים האחרונות. הארכיונים יוסדו על ידי האפיפיור פאולוס החמישי. האפיפיור הבין בבירור את החשיבות ההיסטורית של ההתכתבויות והוא ידע שיש לשמור על מסמכים כאלה. עם זאת, במאה ה-17 המנטליות לפיה אנשים פשוטים לא צריכים להיות חשופים למילים שהוחלפו בין מלכים ואפיפיורים היתה מקובלת. כך שהארכיונים נשמרו נעולים.
רק בשנת 1881 איפשר האפיפיור לאו השמיני לחוקרים לצפות בחלק מתכני הארכיונים. עם זאת, זה לא היה עניין פשוט לעיין במסמכים והנוהל לא השתנה הרבה במהלך 200 השנים האחרונות. ראשית, עיתונאים, סטודנטים והיסטוריונים חובבים אינם מקבלים גישה. לאחר שהצד המעוניין מוכיח שהוא או היא חוקר מספיק רציני, מוענקת תעודה שיש לחדשה כל חצי שנה. כדי להיכנס לארכיונים, "חוקרים נכנסים דרך שער סנטה אנה (Porta Sant’Anna), עוברים את השומרים השוויצרים, עוברים דרך קורטיל דל בלוודרה (Cortile del Belvedere) ומציגים תעודות."
לאחר הרשאתם, על החוקרים לציין באילו מסמכים ספציפיים הם מעוניינים לעיין. הם רשאים לבקש רק שלושה ליום. אז במקום להיות מסוגלים לנבור בתוכן הארכיונים, עליהם לבחור מאמרים מקטלוגים בהם פריטים כתובים בכתב יד איטלקי או לטיני. "אם תוך מספר דקות הם מבינים שמה שהם מחפשים לא נמצא בתיקיות המבוקשות, הם נאלצים לסגור את היום - אתגר לחוקרים עם דד-ליין או לכאלה שהגיעו ממרחקים גדולים". מותר להכניס מחשבים אך אסור לצלם ולכן חוקרים מבלים את מרבית הסשנים בהקלדת הערות בחדרי קריאה.
בשנת 2019 האפיפיור פרנציסקוס שינה את שמו של הארכיון ל'ארכיון האפוסטולי של הוותיקן' (Vatican Apostolic Archives). כדי להסיר כל "ניואנסים שליליים" פוטנציאליים מהמילה הלטינית "secretum", שלדברי האפיפיור הייתה קרובה יותר ל"פרטי "או "שמור" מל"סודי", כאשר הארכיון נקרא כך לראשונה בשנת 1610 לערך.
אבל הפתיחות הזו מסווה כמה סודות אמיתיים שעדיין נשמרים בארכיון. כל מה שתוארך לאחר 1939 נשאר סגור לציבור, כולל הניירות של האפיפיור פיוס השנים עשר, ששתיקתו במהלך השואה התפרשה כשיתוף פעולה עם היטלר. אף על פי שהכנסייה פרסמה מסמכים מסוימים שהיא ראתה כחיוביים עבור פיוס השנים עשר, היא סרבה לשחרר את כולם. זה השתנה בשנת 2020 ונגיע לכך בהמשך.
הארכיונים מכילים כמה מהאוצרות המרשימים ביותר של הכנסייה הקתולית - מסמכים המתוארכים מהמאה ה-8. אך לפני שנפנה למה שאנחנו כן יודעים שיש בארכיונים, נסקור כמה תאוריות אלטרנטיביות.
תאוריות אלטרנטיביות לדברים שיש המאמינים כי מוסתרים בארכיון
חיזוי האפוקליפסה
ישנן עדויות רבות לכך שהטקסט השנוי במחלוקת 'שלושת הסודות של פאטימה' (Three Secrets of Fátima) הוא אחד מהמסמכים הסודיים החבויים בארכיונים של הוותיקן. בשנת 1917, שלושה ילדים פורטוגלים קיבלו נבואות מסתוריות מבשרות רע וחזיונות רבים של מריה הבתולה, שלאחד מהם היו עדים אלפי אנשים. דיכוי הכנסייה של הסוד השלישי והאחרון הצית ספקולציות לגבי תוכנו, החל מכפירה של האפיפיור, לשואה גרעינית וכלה באסונות טבע שיובילו לאפוקליפסה. ה"שחרור" כביכול של הסוד הזה על ידי הוותיקן בשנת 2000 לא הצליח להרגיע את החששות של רבים.
פורנוגרפיה
כן, אתם קוראים את זה נכון. יש המאמינים כי בארכיון נמצא האוסף הגדול ביותר של פורנוגרפיה. הצהרה זו מאושרת לא רק על ידי מוזיאון הארוטיקה של קופנהגן, שם מיודעים המבקרים כי הוותיקן מחזיק באוסף הגדול ביותר בעולם של ארוטיקה, אלא גם בכתבים של החוקרת הפמיניסטית הידועה קמיל פאליה ושל מייסד הירחון National Review, ויליאם פ. באקלי ג'וניור.
האילומינטי
יש המאמינים שהארכיונים נשלטים על ידי האילומינטי. לאחר דעיכת ימי הביניים, האילומינטי בנה את עצמו אט אט ובחר חברים שיכנסו למשרדים החשובים בעולם. אחד המשרדים הללו כלל את הוותיקן, בו קיימות משרות בכירות רבות, כולל אנשי הארכיון, שהיו ככל הנראה חברי אילומינטי. כך שאולי יש צדק בטענה הזו.
הכרונוביזור
הכרונוביזור (Chronovisor) היא כביכול מכונה המאפשרת למשתמשים בה לצפות באירועים בעבר ובעתיד. מספרים כי המכשיר נבנה על ידי כומר ומדען איטלקי, האב פלגרינו מריה ארנטי (Father Pellegrino Maria Ernetti), כדי שיוכל לתעד עדויות לצליבתו של ישו. כמובן, מכיוון שאין תיעוד של המכונה, מקום המנוחה הסביר ביותר שלה חייב להיות מוסתר אי שם בארכיון הוותיקן...
ישו
רבים מחובבי תאוריות הקונספירציה סבורים כי הארכיונים מכילים התכתבויות בין הקדוש הנוצרי פאולוס (Saint Paul) לנירון קיסר, הנוגעות לקיומו של ישו וצאצאיו הביולוגיים. יש תיאורטיקנים המאמינים כי הוותיקן מסתיר הוכחה לכך שישו לא היה קיים, וזה בהחלט משהו שהכנסייה הקתולית תרצה להסתיר.
חוצנים
חוצנים, או עדויות לצורות חיים חוצניות, כמו גולגולות חוצניות. לא זו בלבד, אלא שיש שמועות שהארכיונים מכילים ראיות לכך שהאפיפיור זומם עם החוצנים להשתיל בכולנו שבבי מחשב.
מסמכים בולטים הנכללים בארכיון
האיום הזועם של הנרי השמיני
אחד המסמכים המוערכים ביותר בארכיונים הוא מכתב ששינה את מהלך ההיסטוריה. המילה "מכתב" לא ממש עושה צדק לאגרת המסיבית הזו: זהו קלף ברוחב 90 ס"מ הנושא 81 חותמות שעווה של אצילים אנגלים, אנשי דת ואפילו של הארכיבישוף מקנטרברי. הוא נשלח כדי ללחוץ על האפיפיור קלמנס השביעי לאפשר למלך אנגליה הנרי השמיני לבטל את נישואיו לקתרין מאראגון, ובכך לשחרר אותו לקשור את הקשר עם אן בולין.
המכתב נשלח בשנת 1530, והוא ראוי לציון בגלל עוצמת הניסוח שלו. רחוק מלהיות מבוהל מהעצמה של הכנסייה הקתולית, האדם שמאחורי המכתב מבטיח לצעוד "צעדים קיצוניים" ו"למצוא מזור במקום אחר", אלא אם כן האפיפיור יתן את ברכתו להנרי. האיום לא עורר תשומת לב, וזמן קצר לאחר מכן הנרי התנתק מרומא, מה שגרם לרפורמציה האנגלית. באופן מדהים, מכתב זה נעלם בארכיונים זמן רב, והתגלה במקרה מחדש תחת כיסא בשנת 1926.
מגילת האבירים הטמפלרים
האבירים הטמפלרים, שנוסדו במקור כדי להגן על עולי רגל בארץ הקודש, הפכו לכוח רב עוצמה במהלך מסעי הצלב - לא רק ששלטו בשדות הקרב, אלא שלטו בעתודות עצומות של עושר והשפעה לפני שהם חוסלו בסופו של דבר על ידי מתנגדיהם הפוליטיים והדתיים. כל מי שהוקסם אי פעם מתיאוריות קונספירציה בנוסח דן בראון על ארגון ידוע לשמצה זה, יסתקרן לדעת שהארכיון מחזיק במסמך מבשר רעות שנכתב על ידי הטמפלרים עצמם.
מדובר בקלף באורך של 60 מטר ובו עדויות של 231 אבירים, שעמדו לדין בגין חילול הקודש וחוסר מוסריות. מואשם בסופו של דבר בפשעים מזוויעים כמו יריקה על צלבים והומוסקסואליות, המסדר הטמפלרי נמחץ ואבירים רבים הוצאו להורג באכזריות. המגילה בארכיונים היא חפץ מצמרר מהתקופה הסוערת הזו. בגלל טעות ארכיונית, הפרוטוקול אבד במשך מאות שנים ונמצא רק בשנת 2001 בתיבה המכילה מסמכים אחרים. כעת הוא סווג כהלכה והוא זמין לחוקרים. כאשר הפרוטוקל פורסם בשנת 2007, הוא למעשה שיקם את מורשתם של האבירים הטמפלרים בכך שהוכיח כי בשנת 1308 האפיפיור קלמנס החמישי מחל לקבוצה על הכפירה, מבלי שההסטוריה ידעה על כך.
הנידוי של מרטין לותר
מסמך אחר שלא יסולא בפז ממש שינה את ההיסטוריה של הדת ושל אירופה והעולם. הוא מתעד את הנידוי של מרטין לותר על ידי הכנסייה הקתולית, הגרמני שהבעיר את אירופה בכך שהפנה עורף לקתוליות וכתב את "95 התזות", שנחשב כיום כמסמך שהצית את הפרוטסטנטיות. בתגובה כתב האפיפיור ליאו העשירי את "Decet Romanum Pontificem", הבולה האפיפיורית שהדיחה את לותר מהכנסייה הקתולית. זה שחרר את לותר להקים כנסייה משלו, והפילוג הזה הגדיר מאז הרבה מההיסטוריה העולמית.
לותר התחיל כסטודנט למשפטים מהשורה. אך, כפי שהסיפור מספר, הוא נסע יום אחד לעיר האוניברסיטה שלו כשהוא נקלע לסופת רעמים וכמעט נפגע מברק. באותו רגע לכאורה, נשבע לותר להפוך לנזיר, והוא עשה בדיוק את זה, כשהוא הפך מסור באדיקות לכתבי הקודש, עד שתיאר את ישו כ"תליין נפשי האומללה". דבקות זו בתנ"ך והבוז שלו כלפי מה שהוא ראה כחנק המושחת של רומא, הם שהובילו אותו בדרך לנידוי ולרפורמציה.
מסמכי משפט גלילאו
המשפט של גלילאו בשנת 1633 נחשב עד היום לעימות המובהק ביותר של "מדע מול דת". האסטרונום הגדול נקרא למשפט על ידי האינקוויזיציה בגין הפצת הרעיון שכדור הארץ סובב סביב השמש, ולא להפך. ארכיון הוותיקן מכיל מסמכים ממשפט סנסציוני זה, כולל חתימתו של גלילאו עצמו.
לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה גלילאו הוטרד בגלל דעותיו. עשרות שנים קודם לכן הזהירו אותו כדי שינטוש את דעותיו לגבי תנועות כדור הארץ. אך הכוחות הפוליטיים והבעיות האישיות של גלילאו עם האפיפיור הובילו למשפט ב-1633, שהסתיים בכך שהאיש הגדול הסכים לחזור בו מתאוריות הכפירה שלו ולהיות במעצר בית למשך שארית חייו.
מכתב משבט ילידי אמריקאי
לא כל אוצרות הארכיון נוגעים להיסטוריה האירופית. אחד המסמכים הלא אופיינים הוא מכתב שנכתב על קליפת עץ בשנת 1887, משבט אוג'יבווה (Ojibwe) מאונטריו. הוא נשלח לאפיפיור לאו השמיני, ויש לו יופי לירי שעדיין מרשים בימינו. הוא נשלח באביב, מתוארך כ"היכן שיש הרבה עשב, בחודש הפרחים", ומתייחס לאפיפיור כאל "אדון התפילה הגדול". המכתב כתוב בשפה אוג'יבווה, אם כי, ככל הנראה, מיסיונר קתולי סיפק תרגום מועיל.
מכתב מרי מלכת הסקוטים
פריט בולט אחר הוא מכתב של מרי מלכת הסקוטים, שהוצאה להורג לאחר שנאלצה לנטוש את כס המלוכה ובלתה כמעט 20 שנה במעצר. לבסוף היא נידונה למוות על קשירת קשר לרצח של המלכה אליזבת הראשונה, בת דודה הפרוטסטנטית. בציפיה לעריפת ראשה, כתבה מכתב נואש לאפיפיור סיקסטוס החמישי, התחננה על נפשה והאשימה את "הכופרים" שבסופו של דבר יהרגו אותה. האפיפיור לא התערב, וראשה נערף ב -8 בפברואר 1587.
הערות למכונת טיסה מוקדמת
ברטולומאו לורנסו דה גוסמאו (Bartolomeu Lourenço de Gusmão) הוא אולי שם לא ידוע כיום, אך הוא נחשב על ידי חלק מהאנשים כחלוץ המוקדם של הטיסה. הארכיון מכיל את העיצובים המוקדמים והראוותנים שלו לספינת אוויר בצורת ציפור מסיבית, מונעת באמצעות כוח הרוח ומגנטים מיוחדים, שתוכננה במאה ה-18.
סיפור חייו מעורפל ואפוף שמועות, אך נראה שהוא הציג אב טיפוס מוקדם של ספינת אוויר בפני מלך פורטוגלי, וכל כך הרשים את הצופים שהוא קיבל זכויות מיוחדות להמשיך בניסויים. עם זאת נאמר גם שלמרות חסותו של המלך - הכומר דווח לאינקוויזיציה כקוסם מחלל קודש, ונאלץ לשרוף את עבודתו לפני שמת בסופו של דבר באלמוניות.
ארכיון הוותיקן כיום
המסמכים ההיסטוריים מאוחסנים ליד ספריית הוותיקן ברומא. כמו בכל ארכיון, יש כונניות ספרים וחדרי קריאה. יש גם בונקר - מבנה תת קרקעי חסין אש שנועד להגן על מסמכים רגישים מפני מזג האוויר ואש. יש אפילו בית ספר לאנשי דת שלומדים היסטוריה. ומכיוון שזה הוותיקן, יש גם הרבה אמנות קדושה.
לא כל אחד יכול לגשת לארכיון - הוא פתוח רק לחוקרים העוברים תהליך בדיקה יסודי. עם זאת, בשנים האחרונות הוותיקן הפך קצת יותר פתוח עם סודותיו. בשנת 2010, בתגובה לעניין הגובר של הציבור בארכיונים הסודיים ובמיתוסים שהונצחו ברב המכר של דן בראון "מלאכים ושדים", הוותיקן איפשר לעיתונאים לסייר בו לראשונה. ובשנת 2012, הציג הארכיון הסודי של הוותיקן תערוכה פומבית של כמה מהמסמכים החשובים ביותר שלו לרגל יום הולדתו ה-400.
במרץ 2019 הודיע האפיפיור פרנציסקוס שבחודש מרץ בשנת 2020 יפתח הארכיון את הגישה למסמכי מלחמת העולם ה-2 של האפיפיור פיוס השנים עשר. הפתיחה המיוחלת של רשומות המלחמה אכן התרחשה ב-2 במרץ 2020, אך נמשכה רק שבוע לפני שוירוס הקורונה שוב סגר את ארכיוני הוותיקן, אך זה היה מספיק זמן כדי שיופיעו מסמכים שהאירו בצורה רעה את האפיפיור שהואשם בשתיקה במהלך השואה, כך על פי דיווחים.
באותו שבוע חוקרים גרמנים מצאו כי האפיפיור, שמעולם לא מתח ביקורת ישירה על הטבח הנאצי ביהודים, ידע ממקורותיו כבר בשלב מוקדם על מסע המוות של הנאצים. אך הוא שמר זאת מממשלת ארה"ב לאחר שעוזרו טען כי לא ניתן לסמוך על יהודים ואוקראינים - המקורות העיקריים שלו - מכיוון שהם שיקרו והגזימו, לדברי החוקרים. החוקרים גילו כי הוותיקן הסתיר מסמכים רגישים אלה ואחרים ככל הנראה כדי להגן על דימויו של פיוס השנים עשר, ממצאים אשר יביכו את הכנסייה הרומית-קתולית שעדיין נאבקת בהסתרה של משבר ההתעללות המינית.
מה שמביא אותנו למה שיכולים להיות המסמכים השנויים ביותר במחלוקת בארכיונים הסודיים - אלה שמתייחסים לשערוריית ההתעללות המינית המתמשכת בתוך הכנסייה. כפי שמתברר, בכל דיוקסיה יש גם ארכיון סודי, ורבים מהם סייעו לאשש את השתתפותה של הכנסייה בהתעללות. אך מסמכים בארכיון הסודי של הוותיקן משוחררים רק לאחר 75 שנה - והבעלים האמיתי של הארכיון היא לא הכנסייה, אלא האפיפיור.
אף על פי שאנשים יכולים לתבוע דיוקסיה על ידיעתה, הכנסייה עצמה שקולה לאומה ריבונית ויכולה לעשות מה שבא לה. האפיפיור הוא היחיד שיכול לפרסם את המסמכים מוקדם - וכפי שזה נראה עכשיו, עשויות לחלוף עשרות שנים עד שעיתונאים, היסטוריונים וקורבנות ילמדו יותר על תפקידה של הכנסייה הקתולית בהתעללות.
מקורות:
