התרגשות רבה אוחזת ביומיים האחרונים בחובבי העב"מים בעקבות מאמר המדבר על כך שהפנטגון מודה בקיומם של שברי עב"מ מתקרית רוזוול. יש המאמינים לחדשות האלה ויש המפקפקים וטוענים שהמאמר רצוף באי דיוקים. מכיוון שאני מנסה לספק מידע אמין ומדוייק אז החלטתי לתרגם את המאמר הזה, אך גם לפקפק בו באותה נשימה. מה שבטוח הוא שזו לא "החשיפה", למרות שיתכן שזה מקדם אותנו לכיוונה. הסרטון בסוף המאמר מפרט את אי הדיוקים ומנסה להרגיע את ההתרגשות שאחזה ברבים. בשורה תחתונה, קחו נשימה עמוקה, אנחנו לא יודעים את האמת אך חייבים לזכור להמשיך ולהיות ביקורתיים ולפקפק ולחקור כל מידע שמגיע אלינו.
מאת: Anthony Bragalia
מקור: UFO Explorations
הודאה מדהימה של ממשלת ארה"ב כי היא מחזיקה בשרידי עב"ם הוגשה לאחרונה בתגובה לבקשה לחוק חופש המידע (FOIA), שהוגשה לפני למעלה משלוש שנים על ידי מחבר מאמר זה. במכתב תשובה, סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני (DIA) הביאה לסיומם עשרות שנים של ספקולציות בכך שאישרה שחומרי עב"ם (UFO) אכן נמצאו. עכשיו, מכונה באופן רשמי UAP (תופעה אווירית בלתי מזוהה) ולא UFO (עצם מעופף בלתי מזוהה), חלק מהחומר הזה הופקד אצל קונטרקטור הגנה לניתוח ואחסון ב"מתקנים מותאמים מיוחדים". באופן בלתי ייאמן, חלק מהמידע שפורסם דן בחומרים בעלי תכונות 'שחזור צורה' (shape recovery), בדומה לשברי 'מתכת זיכרון' ("memory metal") שנמצאו בתקרית רוזוול בשנת 1947.
על סמך התיעוד שהתקבל נראה כי השברים שנאספו מציגים יכולות יוצאות דופן אחרות. בנוסף ל"לזכור" את צורתם המקורית כשהם מעוקמים או מרוסקים, לחלק מהחומרים העתידניים הללו יש פוטנציאל להפוך דברים לבלתי נראים, "לדחוס" אנרגיה אלקטרומגנטית, ואף להאט את מהירות האור. אף על פי שרבים מפרטי הדיווחים הוחסרו, מה שניתן ללקט הוא שטכנולוגיות אלה מייצגות קפיצה קוונטית אל מעבר לתכונות של כל חומר קיים הידוע לאדם.
ולבסוף, המקום בו נמצאים שברי העב"ם שבידי הקונטרקטור לא ידוע. לפני כמה חודשים הם פיטרו את עובדיהם והפסיקו את פעילותם. כשיוצרים איתם קשר עם בכירים לשעבר בחברה, הם מסרבים להגיב.
בקשת חוק חופש המידע (FOIA)
בקשת ה-FOIA המקורית שהוגשה ל-DIA בשנת 2017 מבקשת את התיאורים, המאפיינים והרכבם הפיזי של חומרי ה-UFO/UAP המוחזקים על ידי הממשלה והקונטרקטור. הבקשה היא חד משמעית במשמעותה. הכוונה היא לחומרי UFO/UAP ו"שברים פיזיים שנמצאו על ידי אנשי משרד ההגנה כשאריות, שרידים, נתזים או UAP's שהתרסקו או עצמים מעופפים בלתי מזוהים". את בקשת ה-FOIA ניתן לראות במלואה כאן.
בתשובתו, באופן מדהים מסכים ה-DIA שיש בידיו מסמכים על שברי עב"ם שנמצאו ונותחו כתגובה לבקשה, התוכנית שבמסגרתה זה התנהל, 'תוכנית זיהוי איומים מתקדמים מהחלל' (AATIP), וכי קונטרקטור ההגנה שלהם 'ביגלו אירוספייס' (Bigelow Aerospace) מלאס וגאס, אחסן את החומר. הם גם מספקים כמה דוחות הקשורים ליישומים האפשריים של החומר הנחקר.
הדחיות והתירוצים שהוצעו במהלך השנים בה חיכו לתגובת ה-FOIA היו רבים. הם כללו טענות שבחיפוש ברשומות היתה מעורבת סוכנות אחרת שנדרש להיוועץ עימה; שנשלח דוא"ל לנושאת המשרה הקודמת ב-FOIA למרות שהיא עזבה לפני חודשים רבים ומעולם לא קיבלה את המיילים; שהתיק הועבר לטיפול של מנהל חוק חופש המידע ב-DIA, סטיב טומיסקי (Steve Tumiski). לאחר שאוימו בתביעה, איכשהו ה-DIA, לאחר זמן רב, פעלו כדי להגיב.
הקשר לרוזוול
המידע שהתקבל כולל כמה עמודים של מה שמכונה "דוחות טכנולוגיה מתקדמת" על ניטינול (Nitinol) - סגסוגת שחזור צורה. לניטינול יש תכונות דומות ל"מתכת הזיכרון" שנמצאה בשברים בהתרסקות רוזוול, בניו מקסיקו בשנת 1947. בעמודים של תשובת ה-FOIA על ניטינול נבחן הפוטנציאל שלו לשילוב בגוף האדם לשיפור הבריאות. מעל 40 עדים לרוזוול הזכירו חומר דמוי מתכת שיכול "לזכור את עצמו" כאשר הוא מעוות או מקופל, וחוזר למצבו המקורי בצורה חלקה ומיידית. בסדרה של מאמרים המופיעים באתר UFO Explorations, ניתן לומר באופן אמין כי ניטינול מייצג את המשוחזר הראשון שלנו ממבנה כלי הטיס. לאחר ההתרסקות שברי רוזוול הוטסו לבסיס חיל האוויר רייט (Wright Field) באוהיו. כמה חודשים מאוחר יותר, נחתם חוזה עם מכון בטל (Battelle Memorial Institute) כדי שיתחיל דיאגרמת פאזות (מתכונים) לערבוב ניקל וטיטניום טהור ברמה אולטרה גבוהה, הנדרש לייצור "מתכת זיכרון". הגנרל ארתור אקסון (General Arthur Exon), מפקד בסיס רייט בשנות ה-60, שטס מעל אתר ההתרסקות בשנת 1947, שוחח עם החוקר קווין רנדל (Kevin D. Randle). הוא הצהיר בהקלטה כי ההבנה שלו היא שחלק מהשברים שנבחנו היו מורכבים בחלקם מטיטניום "בעיבוד מיוחד".
בספטמבר 1947, חודשיים לאחר התרסקות רוזוול, תיאר הגנרל ג'ורג' שולגן (General George Shulgen) ממודיעין חיל האוויר את "חומרי הבנייה" של הצלחות המעופפות כעשויים להיות "קונסטרוקצית תרכובת או סנדוויץ' המשתמשת בשילובים שונים של מתכת ופלסטיק". נאמר כי חלק משברי ההתרסקות של רוזוול הציגו מראה ומאפיינים כמו של מתכת-פלסטית. הדיווחים של ה-DIA מזכירים חומר מהונדס מאוד המכונה "מטא-חומר" המורכב מ"מדיה מורכבת". ניתן לייצר "מטא-חומר" עם שכבות של מתכת ופלסטיק.
לאורך כל מסמכי ה-FOIA, מוזכר השימוש הפוטנציאלי בחלק מהחומרים ב"פלטפורמות חלל מתקדמות". יש התייחסות למאפייני החומר הרצויים כמו קל וקשיח במיוחד, כמו מאפייני השברים שנמצאו בהתרסקות רוזוול.
חומר אחר
יש התייחסות רחבה גם למחקר ויישום של מה שהבדיקות כינו "מטא-חומר" (metamaterial), כולל טענות שחלק מהחומר הזה:
יכול לשמש ל"האטת אור "ואפילו" להבאת אור לעצירה מוחלטת". (מרמז על יכולת לעשות מניפולציה של מהירות האור (אנרגיה אלקטרומגנטית נעה במהירות 300,000 ק"מ לשנייה)
עלול לגרום לאי-נראות על ידי מניפולציה של שבירה, רפלקטיביות והגברת ספיגת האור. הדוחות משתמשים במונחים כמו "בידוד אופטי" ו"שקיפות" ומתייחסים לטכנולוגיית "מטא-מראה" ("MetaMirror"). (מרמז על היכולת לגרום למשהו להיות בלתי נראה ו/או לא להיות מזוהה באמצעות מכ"ם, סריקה או הדמיה)
בעל יכולת מעניינת "לדחוס אנרגיה אלקטרומגנטית" (דחיסה כזו יכולה להקטין אחסון מידע ואנרגיה ולהעבירם מהר יותר על ידי הפחתת נפחם)
מציג "תהודה מתכווננת" מסוימת שכנראה "נקבעה במהלך הייצור". (הביטוי "תהודה מתכווננת" מתייחס לרטט של משרעת גדולה מגירוי קטן. מחקרים עדכניים מראים פוטנציאל בתחום הטכנולוגי של "קצירת אנרגיה", או משיכת אנרגיה מהסביבה למכשירים אלקטרוניים בעלי עוצמה נמוכה)
נראה שיש לחומרים אלה הרבה יישומים טכניים מרגשים, בעתיד הרחוק, שישנו את האופן בו אנו חיים.
מטא-חומר, מילה חדשה יחסית, המתארת כל חומר שתוכנן כך שיש לו מאפיין שאינו נמצא בחומרים טבעיים. נראה שחלק מחומרים אלה עשויים מהרכבות של אלמנטים רבים המעוצבים מחומרים מורכבים כמו מתכות ופלסטיק. ניתן לתכנן את המדיות המרוכבות הללו כדי להציג תכונות אלקטרומגנטיות ייחודיות. חומרים אלה, המורכבים מאבני יסוד באורך תת-גל (subwavelength) - המבוססים לרוב על מתכות, מאפשרים שליטה קיצונית באנרגיית האור ובשדות אופטיים, מה שמאפשר לממש אפקטים כגון שבירה שלילית (negative refraction).
חלקים מהדוחות מתמקדים בדור הבא של מתכות אמורפיות (Amorphous Metals), המכונות גם "מתכת נוזלית" או "זכוכית מתכתית", אשר הן סגסוגות מהונדסות חדשות עם מבנה אטומי משובש. מתכת היא גבישית במצב מוצק, מה שאומר שיש לה סידור אטומים מאד מסודר. לעומת זאת מתכות אמורפיות משובשות בצורה מטורפת - חומר דמוי מתכת ייחודי כל כך, שמאמינים שיום אחד הוא עשוי להחליף פלסטיק ומתכת ביישומים רבים. החומר חזק וקל יותר מכל מתכת קיימת, ניתן להזרקה כמו פלסטיק (ללא מסמרות, תפרים או חיבורים, חלק כמו עב"מים רבים שדווחו) ולעולם לא יאכל או יחליד. תארו לעצמכם שימוש בסכין גילוח אחת למשך שארית חייכם, מכיוון שהוא ישאר חד לנצח. מחבט גולף כל כך קפיצי שהוא יכול להעיף כדור רחוק יותר מכל מקצוען שהיה אי פעם. שתל ירך מלאכותי שמתפקד טוב יותר מאשר ירך אמיתית. נרתיק לטלפון סלולרי שאינו ניתן להריסה כלל.
תגובת ה-DIA
זוהי ההערה שמופיעה על כמה ממה ש-DIA מכנה "דוחות טכנולוגיה מתקדמת", כתגובה לבקשת ה-FOIA. שימו לב ש'תוכנית לזיהוי איומים חלליים' (AATIP) מכונה בשם חלופי או קודם, 'תוכנית יישומי מערכות נשק מתקדמות בחלל' (AAWSA).
מכתב נשלח על ידי ה-DIA למחבר מאמר זה, בו הוא מכיר בהחזקת חומר עב"ם שנמצא ובמעורבותו של קונטרקטור הגנה, ומעניק גישה למידע טכני כלשהו (תוך החסרת רובו). גלילה על פני המכתב מתחיל כמה מדוחות הטכנולוגיה, וממשיך במסמך ה-PDF השני למטה. את המקבץ הראשון ניתן לראות כאן.
בכיר ה-FOIA, סטיב טומיסקי, מסביר בתגובתו כי ה-DIA זיהה חמישה מסמכים שיחד כוללים 154 עמודים כמענה לבקשה. למעלה ממחצית המסמכים לא שוחררו. ומחקר כזה של חומרים מחוץ לכדור הארץ אמור לייצר אלפי עמודים רלוונטיים לבקשה, ולא רק 154. ה-DIA מצטט את החרגות 3 ו-6 של התקנות הפדרליות של ה-FOIA כסיבה לכך שהם נאלצו להחסיר מסמכים מסוימים. החרגה 3 מאפשרת החסרת מידע האסור לגילוי על פי החוק הפדרלי ואינו מותיר שיקול דעת בנושא בגלל פגיעה אפשרית בביטחון המדינה. החרגה 6 חלה בדרך כלל על רשומות הכוללות עינייני פרטיות אישית. היא משלבת מבחן איזון של שיקול אינטרס הפרטיות מול האינטרס הציבורי בגילוי.
בקובץ ה-PDF השני יש עמודים נוספים מתוך 154 העמודים שנאמרו שקיימים בעניין. במסמכים אלה אנו מקבלים את התובנות על החומר כפי שתוארו מוקדם יותר במאמר זה. כאן אנו לומדים על מטא-חומרים, בלתי-נראות, האטת מהירות האור, דחיסת אנרגיה אלקטרומגנטית, השתלת מתכת זיכרון באנשים ודברים מדהימים נוספים.
ביטויים מרכזיים המרמזים על טכנולוגיות שחומרים אלה יכולים להעניק לנו יום אחד, ניתן למצוא בעמודים המפורטים בשני מסמכי ה-PDF: "האטת אור" (עמודים 18, 27 ו-6); "הבאת אור לעצירה מוחלטת" (עמוד 17); "דחיסת אנרגיה" (עמוד 6); "ניטינול כחומר ביולוגי" (עמוד 19); "בולמים מושלמים מבוססי חומרים חדשים" של אור (עמוד 24); "מבודדים אופטיים חדשים" (עמוד 6).
אילו מסמכים הוחסרו?
נראה כי המידע שנמסר בתגובת ה-FOIA מייצג דיווחים הרלוונטיים ישירות למה שנלמד ממחקר שברי העב"מ, וכיצד ניתן ליישם בעתיד תובנות שנצברו ממחקרים אלה, אך אינו כולל כל פירוט של הממצאים שנמצאו, השברים עצמם.
למרבה האכזבה, הדוחות אינם כוללים הרבה ממה שהתבקש, כמו תיאור פיזי והרכב החומר, מקור החומר ושמות המדענים המעורבים. זה נשאר מסווג. אך פרטים טכניים שמקורם במחקר של אותם חומרים (כלומר בלתי-נראות, ריכוז אנרגיה, בקרת מהירות אור, מתכת חכמה) שוחררו, בחלקם. המסמכים שפורסמו עוזרים לידע אותנו על היישומים הפוטנציאליים של החומרים, אך אינם מציעים תובנה מעמיקה על מה שממנו מורכבים השברים. הם מדברים על "ניסויים אחרונים" ש"מספקים קונספטים חדשים" ועל "התפתחויות תיאורטיות שעשויות להפוך לחומרים חדשים". ה-DIA סבור כי הוא נענה לבקשת ה-FOIA בכך שהוא מכיר בשברי עב"ם, באחסונם על ידי ביגלו איירוספייס, ובזיהוי תחומים של יישומים עתידיים של חומרים אלה מבלי שיצטרך למנות גורמים אחראיים בפועל, מאילו אלמנטים החומר מורכב, איך הוא מעובד וכו'.
דוחות זמינים מהעבר
למרות התעקשות ה-DIA כי בקשת ה-FOIA המקורית מחייבת חיפוש מקיף לאורך תקופה של שנים, נראה כי לפחות כמה מהדוחות כבר פורסמו איכשהו. באופן ספציפי, בדו"ח על מתכת זכרון ניטינול, לא ניתן להבחין בפרסום קודם. אולם הדו"ח שכותרתו "מטא-חומרים ליישומי חלל" והנייר "מתכות זכוכית" פורסמו שניהם ביוני 2020 והם מאוחסנים עמוק בארכיון של Mysterywire.com. זהו אתר חדש יחסית שהושק על ידי הכתב החוקר של Las Vegas TV, ג'ורג' קנאפ (George Knapp), שלו קשרים חזקים עם הממשל ועניין רב בתופעת העב"מים.
מעניין שניירות אלה כוללים את שמות המדענים מחברי המאמרים. ה-DIA סרבו לעשות זאת במענה לבקשה של כותב מאמר זה בגלל "בעיות פרטיות" ולא כללו את שמותיהם במסמכים שנשלחו אליו.
ההקשר בו הוא קיבל את המסמכים נותר כתגובה ישירה לבקשות למידע שמקורן בשברי עב"ם שנמצאו ובבדיקת חומרים שעשויים להיות מחוץ לכדור הארץ. בקשתו למסמכים יועדה ל'תוכנית לזיהוי איומים חלליים' (AATIP). אבל יש ערפול ובלבול מכוון שמקורו ב-DIA. התוכנית פעלה קודם תחת שם אחר, 'תוכנית יישומי מערכות נשק מתקדמות בחלל' (AAWSA), והמסמכים חתומים עם שם תוכנית זה ולא AATIP. זה מאפשר ל-DIA לטעון שהמחקרים מתייחסים לתוכנית צבאית לנשק מתקדם להגנה ולא לתכנית חלל שמזהה איומים אפשריים מהחלל החיצון וחילוץ של חומרים מצלחת מעופפת.
היכן השברים?
ביגלו אירוספייס (Bigelow Aerospace, LLC) היא פרי יצירתו של רוברט ביגלו (Robert Bigelow), מיליארדר מתעשיית המלונאות, בעל עניין רב בעולמות קוסמיים, בממדים אחרים ובחוצנים. ביגלו קשור לאנשים בולטים כמו הסנטור הארי ריד (Harry Reid) וכוכב הרוק לשעבר טום דה-לונג'. לביגלו היו "מיזמים מסתוריים" קודמים כמו 'המכון הלאומי למדעי הגילוי' (NIDS). באותה תקופה הוא היה קשור ל'חוות סקינווקר' ('Skinwalker Ranch') המפורסמת ביוטה, שם כבר שנים יש לכאורה פעילות על-טבעית.
ביגלו הביא תערובת ייחודית של כסף ומשאבים, יזמים ועניין במחקר של העל-טבעי. בשנת 1999 ייסד ביגלו את ביגלו אירוספייס ופיתח מתחמי חלל מאוישים ואזורי מחיה מתנפחים. המתקנים של ביגלו פעלו בסודיות רבה. על פי אתר האינטרנט הפעיל שלהם, מפורסמת אזהרה בדף הבית שלהם: "אם הוזמנתם לבקר במתקני ביגלו אירוספייס, אנא שימו לב כי תזדקקו לרישיון נהיגה תקף או צורה אחרת של תעודת זהות שהונפקה על ידי הממשלה. אלא אם אושרתם על ידי ההנהלה, שימו לב כי טלפונים סלולריים, מצלמות, כוננים ניידים ומחשבים ניידים אינם מורשים להיכנס". בקישור זה תוכלו לראות תצפית אווירית של מתקני ביגלו ליד לאס וגאס. כמעט כל החלונות חסומים והכל אטום בצורה קיצונית. האם אלו המבנים אליהם מתייחס הפנטגון בחוזה שלו עם ביגלו אירוספייס כ"מתקנים שוהתאמו במיוחד" לאכסון פיזי של שברי עב"מים פיזיים?
החוזה שניתן לביגלו אירוספייס היה בחסות מחקר ממשלתי רשמי של עב"מים (שקיומו נחשף על ידי הניו יורק טיימס בשנת 2017). החוזה היה שביגלו תקים "מתקנים מותאמים מיוחדים" שיחזיקו את החומר לבדיקה. מחקר העב"מים של הפנטגון ומחלקת ההגנה נקרא 'תוכנית זיהוי האיומים החלליים' (AATIP). הוא נמשך מספר שנים (ותחת יותר משם אחד), ולפי מקורות יודעי דבר, הוא פועל עד עצם היום הזה. מה נמצא בתוך "המתקנים שהותאמו במיוחד" הדורשים שירותים טכניים שכאלה? מה טיבם של השברים החריגים האלה ומה תכונותיהם הדורשים מיגון?
באופן תמוה, ביגלו אירוספייס פתאום - ודי בשקט - פיטרה כמעט את כל 85 עובדיה במרץ אשתקד. לא הוצגה שום סיבה אמיתית מלבד שזה נגרם, ע"פ דובר החברה, "בעקבות סערה מושלמת של בעיות" כולל מחיר מגיפת הקורונה.
כמובן שהחשש הוא שעם הפיטורים ההמוניים והפסקת הפעילות האקטיבית, הוא היכן שברי העב"מ עכשיו? מקום הימצאם הנוכחי של חומרי עב"ם יקרים אלה אינו ידוע. האם הם עדיין מוחזקים על ידי ביגלו אירוספייס? אם כן, מדוע, כאשר החברה למעשה מנוטרלת? האם חומרי עב"מ הועברו לחברה אחרת למשמורת? האם הם הוחזרו לפנטגון? בניסיון לברר היכן נמצאת המתכת החוצנית לכאורה, נוצר לאחרונה קשר עם אנשי האבטחה והמשפטים לשעבר של ביגלו אירוספייס. רוברט ביגלו, מנהל האבטחה שלו ועורך דין שלו סרבו להגיב.
רוברט ביגלו עצמו לא עונה לאימיילים של כותב המאמר. נראה שביגלו, עכשיו בסוף שנות ה-70 לחייו, מגביל את הדיון הציבורי על מחקריו. אז הוא ניסה ליצור קשר עם מר ריאן אסלסן (Mr. Ryan Aslesen), מנהל האבטחה לשעבר בביגלו אירוספייס. לפני עבודתו בביגלו מילא אסלסן תפקידים ביטחוניים בחיל הנחתים האמריקני. יש לו ניסיון גם בתחום האחסנה ובניהול לוגיסטי. כיום הוא יועץ אבטחה פרטי באזור לאס וגאס. הוא גם הוציא לאור עצמאית ספרי מדע בדיוני, עם לפחות ספר אחד שכולל גזע חייזרים עוין. הודעת אימייל ששואלת היכן ניתן למצוא את השברים נשלחה דרך לינקדאין, כמו גם אימייל דרך דף יצירת הקשר באתר שלו, והודעה ישירות לכתובת הדוא"ל הביתית שלו. אף אחד מהם לא נענה.
פנייה ליועץ המשפטי לשעבר של ביגלו אירוספייס, ג'ון פילד ג'יי די (Jon Field JD) מלאס וגאס, כיום בפעילות פרטית, הניבה קצת תובנות. במקרה זה הצליח כותב המאמר לדבר עם מקורב לשעבר בביגלו. הוא השאיר הודעה עבורו אצל פקיד הקבלה שלו שהניבה שיחת טלפון מיידית בחזרה. המסר היה כי השיחה מתייחסת לזיקה של פילד לביגלו אירוספייס. נאמר לו שהפניה אליו היא כדי לברר אם הוא יכול להסביר, עכשיו כשהחברה מתפרקת, איפה עשויים להיות שברי העב"מ? האם הוא יודע אם הם נשארו במקום מאובטח והאם הם הועבר לארגון אחר? פילד רצה לדעת למי "קשור" כותב המאמר וסירב לחלוטין לדון בנושא בשום צורה, וחזר על האמירה, "אני לא יכול להגיב על זה". הכותב הסביר כי החברה נמצאת בפירוק וכי כאזרח משלם מיסים יש לו את הזכות לדעת אם שברי העב"ם שהממשלה מסרה לאחסון בחברה פרטית עדיין מאובטחים, בהתחשב בכך שהחברה נסגרת. נאמר לפילד שאם ביגלו כבר אינם קונטרקטור האפוטרופוס לשברים, יש לו זכות לדעת מיהו האפוטרופוס הנוכחי. פילד לא הסכים, רק חזר בשפת עורך דין ואמר שהוא לא יכול לומר כלום. הוא פשוט פנה אליו באופן ישיר: לאן אוכל ללכת מכאן, האם אתה יכול לעזור לי בכלל? הוא אמר לו שהוא לא רוצה להטריד אנשים שלא צריך להטריד בעניין. פילד הציע לו לפנות ישירות לרוברט ביגלו. הכותב לא אמר לו שביגלו סירב לתקשורת כלשהי. כשהוא שאל את פילד מי מייצג את החברה כיועץ משפטי או כיועץ חיצוני עכשיו כשהחברה מתפרקת, הוא אמר כי אין לו מושג. הכותב ענה לו שהוא לא מאמין לו. שהוא לא יכול לקבל את הרעיון שהוא פשוט קם ועזב את ביגלו אירוספייס בלי שום ידיעה כיצד התפקיד המשפטי של התאגיד ימשיך לפעול בלעדיו. פילד ענה שהוא לא אוהב את כיוון השיחה וכך היא הסתיימה.
זמן ל(עוד) תשובות
מה שנלמד באמצעות חקירת ה-FOIA הוא אכן היסטורי. ישנם חומרי עב"מ שנמצאו. החומרים הנחקרים עשויים יום אחד להעניק לנו התקדמות טכנולוגית אדירה ואספקטים אחרים בחיי היומיום שלנו. אולם מסמכי ה-DIA אינם שלמים, והסיבות שהם מציינים לכך חלשות. מדוע לא לחשוף מהיכן החומרים הובאו ועל ידי מי? מדוע הסירו את שמות מחברי הדוחות הטכנולוגיים האלה? מכיוון שברגע שנזהה אותם, נוכל לתשאל אותם. הטענה האחרת להסתרה שלהם ושל מה שהם חקרו מתייחסת לסכנה לביטחון המדינה, שככל הנראה היא כה גדולה עד כי "לא יכול להיות שיקול דעת בעניין". כותב המאמר מתכוון לערער על החרגות אלה המונעות שחרור מידע מבוקש על ידי פנייה לפקיד הערר של ה-FOIA. חייבים לאלץ אותם לספר לנו עוד על החומר החוצני יוצא הדופן הזה.
