מאת: Marcelo Gleiser
מקור: bigthink
האם המדע אומר את האמת? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כפי שהיא נראית. ישנן רמות רבות של מורכבות במהי האמת או המשמעות שלה עבור אדם או קהילה. מדוע?
ראשית, קשה להגדיר או אפילו לזהות את ה"אמת" עצמה. איך אתם יודעים בוודאות שמישהו אומר לכם את האמת? האם אתם תמיד אומרים את האמת? בקבוצות, מה שנחשב לנכון בתרבות עם סט נתון של ערכים מוסריים עשוי להיות לא נכון באחרת. קל למצוא דוגמאות: עונש מוות, זכויות הפלות, זכויות בעלי חיים, איכות הסביבה, אתיקה של בעלות על נשק וכו'.
ברמת היחסים האנושיים, האמת מאד מפותלת. החיים בעידן שבו חדשות פייק תפסו את מרכז הבמה רק מאששים את העובדה הברורה הזו. עם זאת, אי הידיעה כיצד להבדיל בין מה שנכון ומה שלא מובילה לפחד, לחוסר ביטחון, ובסופו של דבר, למה שניתן לכנות שעבוד השקפת עולם - דבקות הכפופה לתפיסת עולם המוצעת על ידי בעל כוח. התוצאות, כפי שהוכיחה רבות ההיסטוריה של המאה ה-20, עשויות להיות קטסטרופליות.
מטרת המדע, לפחות על הנייר, היא להגיע לאמת ללא פניה לאמונה או מערכת מוסרית כלשהי. המדע שואף לחרוג מהבלגן האנושי כדי להיות חסר ערכים. הנחת היסוד כאן היא שלטבע אין מימד מוסרי, ושמטרת המדע היא לתאר את הטבע בצורה הטובה ביותר, להגיע למשהו שאנחנו יכולים לקרוא לו "האמת המוחלטת". הגישה היא היורשת הטיפוסית לתפיסת הנאורות שאפשר להוציא מהמשוואה את הסיבוכים האנושיים ולהשקיף באובייקטיבית מוחלטת על העולם. עם זאת, מדובר בדרישה מוגזמת.
מפתה להאמין שהמדע הוא הנתיב הטוב ביותר לאמת מכיוון שבמידה מרשימה, המדע אכן מנצח ברמות רבות. אתם סומכים על הנהיגה במכונית שלכם כי חוקי המכניקה והתרמודינמיקה עובדים. מדענים ומהנדסים של נאס"א הצליחו לגרום למסוק המאדים אינג'ניואיטי - המכשיר הראשון מעשה ידי אדם שטס מעל כוכב לכת אחר - לרחף לבדו מעל פני השטח של מאדים כי חוקי התנועה של ניוטון עובדים על מאדים בדיוק כמו על כדור הארץ.
אנו יכולים להשתמש בחוקי הפיזיקה כדי לתאר את התוצאות של אינספור ניסויים ועד לרמות דיוק מדהימות, מהתכונות המגנטיות של חומרים ועד למיקום המכונית שלנו בתנועה באמצעות GPS. במובן המוגבל הזה, המדע אכן אומר את האמת. זו אולי לא האמת המוחלטת על הטבע, אבל זו בהחלט סוג של אמת פרגמטית ופונקציונלית שאליה מגיעה הקהילה המדעית בהסכמה על סמך בדיקה משותפת של השערות ותוצאות.
אבל ברמה מעמיקה יותר של בדיקה, המשמעות של האמת הופכת לבלתי מוחשית, ועלינו להסכים עם הפילוסוף הפרה-סוקרטי דמוקריטוס שהכריז, בסביבות שנת 400 לפנה"ס, ש"האמת צפונה במעמקים". (אגב, דמוקריטוס חזה את קיומו של האטום, דבר שבוודאי צפון במעמקים)
עיון במילון מחזק תפיסה זו. "אמת: התכונה של להיות אמיתי." עכשיו, זו הגדרה מאד מעגלית. איך נדע מה אמת? הגדרה שנייה: "אמת: עובדה או אמונה שמתקבלות כנכונות". קבלה היא המפתח כאן. אמונה עשויה להתקבל כנכונה, כפי שקורה באמונה דתית. אין צורך בראיות כדי להצדיק אמונה. אבל שימו לב שגם עובדה יכולה להתקבל כנכונה, גם אם אמונה ועובדות הם דברים שונים מאד. זה ממחיש כיצד הקהילה המדעית מגיעה לקונצנזוס של מה נכון על ידי קבלה. ראיות עובדתיות מספיקות תומכות בכך שאמירה נכונה (שימו לב שמה שמגדיר מספיק ראיות עובדתיות גם מתקבל בקונצנזוס). לפחות עד שנלמד יותר.
קחו את הדוגמה של כוח המשיכה. אנו יודעים שאובייקט בנפילה חופשית יפגע בקרקע, ונוכל לחשב מתי הוא עושה זאת באמצעות חוק הנפילה החופשית של גלילאו (בהיעדר חיכוך). זוהי דוגמה ל"אמת פונקציונלית". אם תפילו מיליון סלעים מאותו גובה, אותו חוק יחול בכל פעם, המאשש את הקבלה העובדתית של אמת פונקציונלית, שכל העצמים נופלים לקרקע באותו קצב ללא קשר למסה שלהם (בהיעדר חיכוך).
אבל מה אם נשאל, "מהו כוח הכבידה?" זו שאלה אונטולוגית לגבי מה זה כוח משיכה ולא מה הוא עושה. וכאן הדברים מסתבכים יותר. בעיני גלילאו זו הייתה האצה כלפי מטה; לניוטון כוח בין שני גופים מסיביים או יותר ביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם; לאיינשטיין העקמומיות של המרחב-זמן עקב נוכחות מסה ו/או אנרגיה. האם לאיינשטיין יש את המילה האחרונה? כנראה שלא.
אמיתות מדעיות סופיות או מוחלטות מניחות שמה שאנו יודעים על הטבע יכול להיות סופי, שהידע האנושי יכול להוציא הצהרות מוחלטות. אבל אנחנו יודעים שזה לא באמת יכול לעבוד, כי עצם הידע המדעי הוא שהוא לא שלם ומותנה בדיוק ובעומק שבהם אנו מודדים את הטבע עם המכשירים שלנו. ככל שהמדידות שלנו צוברות יותר דיוק ועומק, כך הן מסוגלות לחשוף את הסדקים בתיאוריות הנוכחיות שלנו.
לכן, עלינו להסכים עם דמוקריטוס, שהאמת אכן נמצאת במעמקים ושאין לסמוך על הכרזות של אמיתות סופיות או מוחלטות, אפילו במדע. למרבה המזל, לכל המטרות המעשיות - הטסת מטוסים או חלליות, מדידת תכונות של חלקיק, שיעורי תגובות כימיות, יעילות חיסונים או זרימת הדם במוח שלכם - אמיתות פונקציונליות מספיק טובות.
