"כשאני קורא את הבהגווד גיטא ומהרהר כיצד אלוהים ברא יקום זה, כל השאר נראה כה מיותר."
אלברט איינשטיין
בהגווד גיטא הוא אחד מכתבי הקודש ההינדיים הנודעים ביותר, כמו גם אחד הטקסטים הדתיים המכוננים ביותר בעולם, לצד התנ"ך, הקוראן, הברית החדשה והראמאיאנה. המסגרת היא סביב שיחה בין קרישנה ללוחם בשם ארג'ונה, רגע לפני קרב גדול. באופן מסורתי מאמינים שזהו תיעוד של מה שכנראה היתה שיחה מאד פרודוקטיבית. הבהגווד גיטא מכיל רבים מרעיונות הליבה והמושגים התיאולוגיים והפילוסופיים הרווחים כיום בהינדואיזם. רעיונות אלה הם בקורלציה גם עם משנתן הפילוסופית והמוסרית של דתות אחרות.
הרקע של הבהגווד גיטא
השם בהגווד גיטא מתורגם ל"שיר האלוהים", או "שיר לישות העליונה". בהגווד גיטא נכתב מתישהו בין שנת 400 לפנה"ס לשנת 200 לספירה והוא חלק מיצירה גדולה יותר, המהאבהארטה שהיא אחת משתי היצירות האפיות הידועות והחשובות ביותר בתרבות הודו העתיקה, לצד הראמאיאנה.
את הציוויליזציה ההודית, כפי שידוע כיום, ניתן לייחס לתרבות עמק האינדוס שפרחה בין 2500 ל-1500 לפנה"ס. תרבות עמק האינדוס ידועה במרכזים עירוניים גדולים, כמו מואנג'ודארו והאראפה. כנראה שהציוויליזציה הזו הייתה טרום אינדו-אירופית ונראה שהיתה לה מערכת כתב, אם כי מערכת הכתב הזו עדיין לא פוענחה.
מעט ידוע על תרבות עמק האינדוס, אך ארכיאולוגים ופרהיסטוריסטים סבורים כי מייסדיה היו ככל הנראה קשורים לעמים הדרווידנים (Dravidian) בדרום הודו וייתכן שהיה להם קשר עם השומרים הקדומים במסופוטמיה. סביר להניח שרשתות סחר התקיימו באותה תקופה בין מסופוטמיה ועמק האינדוס, מה שאיפשר החלפת סחורות ורעיונות בין שני מרכזי הציוויליזציה העירוניים.
לא ידוע כמה מהתרבות של עמק האינדוס נשמרה בתרבות ההודית המודרנית, אך פסלים המתוארכים לתקופת תרבות עמק האינדוס מתארים את מה שנראה כמו דמויות אנושיות בתנוחות יוגה מוכרות. יתר על כן, ישנן עדויות ארכיאולוגיות לכך שנערכו טבילות טקסיות בתקופה זו, מנהג שעדיין חשוב בהינדואיזם המודרני.
החוקרים הציעו כי לסוגי יוגה כמו גם לדתות הודיות קדומות, כמו ג'ייניזם והינדואיזם, יש קשר היסטורי לתרבות עמק האינדוס. ההתפתחות המשמעותית הבאה בציוויליזציה ההודית הייתה הגעתם של האינדו-ארים (Indo-Aryans) סביב 1500 לפנה"ס. האינדו-ארים דיברו שפה אינדו-אירופית שהפכה לימים לסנסקריט. האינדו-ארים הציגו את הוודות שהן אוסף של כתבי קודש הינדים. המוקד של הדת הוודית היה מזבח האש והמנחות שהועלו לאלים בתמורה לרווחת המתפללים. האינדו-ארים גם ידועים בכך שהכניסו את יסודות מערכת הקאסטות להודו.
התארוך של הבהגווד גיטא פתוח לדיון. יש חוקרים הסבורים כי הוא נכתב במקביל לשאר המהאבהארטה, בעוד שאחרים סבורים כי הוא התווסף מאות שנים מאוחר יותר על ידי חסידי קרישנה. כך או כך, רוב החוקרים מאמינים כי הוא מתוארך לזמן שלאחר חייו של סידהארתה גוטאמה (בודהה).
הקונטקסט של הבהגווד גיטא במהאבהארטה
בהגווד גיטא הוא קטע קצר מהשיר האפי, מהאבהארטה. המהאבהארטה מכיל מספר רב של מיתוסים ואגדות על אלים וגיבורים בהינדואיזם. הוא מכיל גם חלקים גדולים של דיון פילוסופי ותיאולוגי. באופן מסורתי מאמינים כי האירועים במהאבהארטה התרחשו בסביבות 3102 לפנה"ס, אך היסטוריונים אינם בטוחים מתי הם התרחשו. יש חוקרים הסבורים שהאירועים שהיוו השראה לסיפור האגדי של המהאבהארטה ככל הנראה התרחשו בשנת 1500 לפנה"ס או אפילו בשנת 900 לפנה"ס.
המהאבהארטה סובב סביב מלחמה בין שני שושלות יריבות של בני דודים המתמודדים על שליטה בממלכתם. הוא מתחיל כאשר מהמבוגר בין שני אחים נשלל כס המלכות מכיוון שהוא עיוור. המלכות עוברת לאחיו הצעיר, פאנדו (Pandu). למרבה הצער, פאנדו נמצא עקר, בגלל קללה, ואשתו מתפללת לאלים שיעניקו לה ילדים מטעמו. האלים נענים, מה שמוביל לפנדבות (Pandavas), או בני פאנדו, הכוללים את הלוחם ארג'ונה (Arjuna). בינתיים, אחיו של פאנדו ממשיך להביא ילדים לעולם, הקורווים (Kauravas). בני הקורו מאמינים שהם שליטי הממלכה החוקיים ולכן הם מכריחים את הפנדבות לצאת לגלות.
במהלך גלותם, הפנדבות מוצאים עוד אחד מבני דודיהם, קרישנה, שמצטרף אליהם. בסופו של דבר, הריב בין הפנדבות לקורווים מוביל למלחמה גלויה שמגיעה לשיאה בשדה הקרב של קורוקשתרה (Kurukshetra War). בערב הקרב בקורוקשתרה, ארג'ונה והפנדבות עומדים להילחם ולהרוג את הקורווים כאשר ארג'ונה מהסס. הוא מבין שהאנשים בהם הוא עומד להילחם הם קרוביו והוא מטיל ספק במוסריות המעשים שלו. הוא מסתובב חזרה ומשתף בזה את רכב מרכבתו, קרישנה.
קרישנה מנחם אותו באומרו שהנשמה נצחית, והמוות הוא הסרה של הגוף החולף. מכאן ממשיך קרישנה לנהל דיון ארוך עם ארג'ונה על מטפיזיקה, תיאולוגיה ואתיקה. הוא מראה לנסיך כי הוא גם התגלמות האל וישנו, גם האלוהות שמאחורי היקום, וגם אדונו האישי, לו הוא מצווה להתמסר. שילוש זה הוא אחד הבסיסים העיקריים לרבים מן הזרמים בהינדואיזם. עוד טוען קרישנה שיש להיטהר מן ה"אני הכוזב" (Ahamkara) ולעורר את החלק האלמותי והרוחני, הנשמה (Ātman), שמקורה באישיות הברהמן העליון, אותה הוויה ייחודית, רוחנית ונשגבת. כדי להיווכח בתפארת האלוהים, מאפשר קרישנה לארג'ונה להתבונן בו בדמות היקומית שלו (Virat Purusha), והמחזה המופלא מתואר ביצירה בפירוט.
החלק הזה מהווה את עיקר הבהגווד גיטא. קרישנה מסכם באומרו לארג'ונה כי חובתו לנהוג בצדק, מה שבמקרים מסוימים עשוי להיות יציאה למלחמה, אפילו עם בני משפחה. קרישנה מציג רבות מהתורות המרכזיות של ההינדואיזם הקלאסי, כמו גם את הנתיבים היוגיים השונים. רוב ההינדים רואים בבהגווד גיטא את היסודות לפילוסופיה והתיאולוגיה ההינדית.
מאורעות הבהגוואד גיטה
לפני תחילת המלחמה הציע הסבא ויאזה – לדריטאראשטרה (אבי הקורו) ראייה זמנית כדי שיוכל לחזות במאבק. הוא סרב מכיוון שלא אבה לראות את ההרס כבר מהרגע הראשון.
בראש בני קורו ניצב בהישמה הבלתי מנוצח, בעל היכולת למות מתי שירצה. דריטאראשטרה האמין כי בהישמה יביס את בני פאנדו בתוך זמן קצר. זוהי אמונה עיוורת, האומרת כי למרות עשיית מעשים לא צודקים, האדם ינצח בזכות כוחו. ביום העשירי למלחמה נוצח בהישמה ותבוסתו היתה תבוסתם של בני קורו.
כאשר הגיעה הידיעה על כך לדריטאראשטרה, חזרה אליו ראייתו הפנימית. הוא שאל את סאנזאיה מה עשו בניו ובני פאנדו שהתאספו בשדה הקרב ורצונם להילחם?’ ולמעשה סאנזאיה הוא זה שמסר את ה"בהגוואד גיטה" לדריטאראשטרה ולנו (הוא בורך על ידי ויאזה ביכולת ראיה על טבעית).
סאנזאיה החל לספר כי בתחילת המאבק הלך דוריודהאנה למורו ורבו דארונה, וביקש ממנו לשמור על המפקד הראשי בהישמה.
בהישמה הרים קול תרועה כהצהרת מוכנות לקרב. ארג’ונה ביקש מקרישנה להעביר את רכבו בין שני הצבאות הנצים. קרישנה בחר להעמידו מול בהישמה ודארונה, להם רחש ארג’ונה כבוד רב. "איך אוכל להרגם?" שואל ארג’ונה, "למרות היותם רעים לא צריך להרגם. במקום לשמוח במותם ועל החזרת המדינה לידיי, מוטב ואבקש על חיי". לאחר מחשבה מעמיקה הוא כורע לפני קרישנה ואומר לו "אינני יודע מה לעשות, אני תלמידך, הוריני מה לעשות."
שרי קרישנה מלמד אותו את תורת היוגה והפלוסופיה הגלומה ב-700 חרוזים. ובעיקר הוא אמר: "הבן כי זהו רצוני ואתה הנך רק הכלי. לשווא אתה אומר ’אני לוחם’, ’איני רוצה להילחם’. התמסר לי בשלמות, שווני לנגדך תמיד, עשה את כל המוטל עליך כשירות למעני ואז לא תחטא. לא תיוולד מחדש ותישאר איתי לעד". כתוצאה מלימודו של קרישנה התחזק ארג’ונה והחל להאבק. אותה תורה שנתנה בשדה הקרב בקורוקשטרה, מאירה עד היום לאלפי אנשים במאבקיהם היום יומיים.
התיאולוגיה והמטפיזיקה של הבהגווד גיטא
קרישנה מסביר לארג'ונה את טבעו של ברהמן, שהוא המציאות הבלתי משתנה העומדת בבסיס העולם המשתנה. ברהמן הוא בו זמנית העצמי הנשגב הטהור והכוח האימננטי המתפשט ומקיים את כל המציאות. ההוויה העליונה נוכחת באותה מידה באדם האינדיבידואלי. בני אדם מסוגלים להבין ברהמן בעיקר דרך אטמן, שהוא טבע האדם. אטמן מייצג את הנשמה האלמותית הלא משתנה, שאינה מתה. הגוף הפיזי ישתנה ויתפרק, אך הנשמה תישאר ללא שינוי ותעבור מגוף לגוף.
אטמן מייצג את האני האמיתי שהתעלה מעל כל הדברים הזמניים בחיים שאיתם בני האדם מגדירים את עצמם, תהילה, עיסוק, מעמד וכו'. דברים אלה הם זמניים ומשתנים ולכן אינם יכולים באמת להגדיר את האני האמיתי. אטמן הוא האני האמיתי מלבד כל הדברים הזמניים המשתנים והתשוקות האנוכיות שהם יוצרים. אדם מוצא חופש אמיתי כאשר הוא משחרר את עצמו מהקשרות לדברים זמניים, כלומר ארציים.
נתיבים יוגיים והפילוסופיות של הבהגווד גיטא
הבעיה המרכזית של הקיום האנושי, לפי הבהגווד גיטא, היא שאנשים מרשים לעצמם להיקשר לרצונות הפיזיים שלהם. לבני אדם יש גוף פיזי, אבל האני האמיתי הוא הנשמה, או האטמן, לא הגוף הפיזי. דברים חומריים וארציים קשורים לגוף הפיזי ולא לנשמה, ורדיפה אחר דברים ארציים שמספקים את החושים לא תספק את הנשמה. הנשמה יכולה להגיע לסיפוק רק עם דברים שהם אינם חומריים, כלומר במרדף אחר האלוהים. האלוהים, במקרה זה, מוגדר כעצמי הטהור והלא מובחן.
העולם החומרי נחשב לאשליה או חלום של נשמות שעדיין מוצאות את עצמן קשורות לדברים כוזבים כמו משפחה, עושר ומעמד. מושג העצמי שלהם מבוסס על אשליות וכתוצאה מכך הם לא מכירים את עצמם באמת. הנקודה שקרישנה מעלה אינה כי העולם החומרי אינו חשוב, אלא שהוא חשוב רק ביחס לאלוהים. כל דבר בחיים צריך להיות כלי שיעזור לנו להתייחס לאלוהים, כלומר לעצמי האמיתי. בעיקרו של דבר, לדעת או להתייחד עם אלוהים פירושו מימוש עצמי.
"העצמי" בהינדואיזם, בניגוד ל"עצמי", מתייחס לעצמי האוניברסלי השולט בכל וההוויה שבה כל היצורים האחרים כלולים. כל שאר היצורים הם פשוט התגלמויות של ההוויה הגדולה הזו. אדם משיג מימוש עצמי אמיתי כאשר הוא מבין שאין הבדל בין העצמי האמיתי האינדיבידואלי לבין העצמי הנשגב האוניברסלי שהוא אלוהים.
המרדף אחרי אלוהים יכול להיעשות באמצעות יוגה. היוגה, במקרה זה, פירושה פשוט כל סוג של משמעת רוחנית המאפשרת לאדם להיות אחד עם אלוהים, או העצמי האמיתי. קרישנה מגדיר שלושה נתיבים או פילוסופיות יוגיות, ג'נאנה יוגה(Jnana - מודעות עצמית), קארמה יוגה (Karma - פעולה), ובהקטי יוגה (Bhakti - מסירות).
ג'נאנה יוגה
ניתן להגדיר ג'נאנה כמודעות עצמית. חופש מהקשרות אינו אפשרי ללא מודעות. על מנת להיות חופשי מהקשרות ומתשוקות פיזיות, על האדם להיות מסוגל להבחין בין הזמני לנצחי ובין האמיתי ללא אמיתי. הקשרות מסיחה את יכולתו של האדם לחשוב על עצמו בבהירות.
ג'נאנה יוגה מושגת כאשר אדם מבין שכל הדברים הארציים המשמשים להגדרת העצמי, כגון עושר, תהילה, מעמד וכו', הם כולם אשליות והם לא באמת מגדירים את העצמי האמיתי. ברגע שיש לו את המודעות הזו, הוא יכול להשיג הבנה אמיתית של האלוהי ולהשיג מימוש עצמי אמיתי או מוקשה (moksha).
קארמה יוגה
משמעות המילה 'קארמה' היא פשוט פעולה. קארמה יוגה כרוכה בפעולה נכונה על פי הדהרמה. דהרמה מתייחס לסדר הבסיסי הקובע כיצד בנוי הקוסמוס וכיצד אנשים אמורים להתנהג. דרך הקארמה כרוכה בפעולה באופן שלחלוטין אינו קשור להשלכותיה של אותה פעולה.
פעולה צריכה או לא צריכה להיעשות בהתבסס על אם היא נכונה או לא בגלל תועלות או השלכות אפשריות. אדם לעולם לא צריך לפעול כשהוא קשור להשלכות של אותה פעולה. על האדם להיות אדיש לחלוטין למה שהוא עשוי להרוויח או לאבד במונחים ארציים, פשוט לפעול מתוך מה שנכון, במילים אחרות, בהתאם לדהרמה.
בהקטי יוגה
בהקטי פירושו מסירות נפש. הכוונה היא למסירות בלתי תלויה וחסרת אנוכיות לאלוהי. נתיב הבהקטי יוגה כולל ביצוע קארמה, כמו גם טקסים ודיסציפלינות דתיות כמעשי התמסרות לאלוהי. פעולות התמסרות אלה, בין אם הן לובשות צורה של פולחן דתי לאלוהים, הקרבת קורבנות או ריקודים וטקסים, גם חייבות להיעשות ללא הקשרות, כלומר עליהן להיות בלתי אנוכיות לחלוטין ולהיעשות ללא ציפייה לקבל דבר בתמורה.
מורשת הבהגווד גיטא
בגלל האקספוזיציות התיאולוגיות והפילוסופיות שנמצאות בבהגווד גיטא, הטקסט נחשב כמבוא חשוב להינדואיזם. הבהגווד גיטא נחשב למסורת, בניגוד לכתבי קודש, אך הוא עדיין נחשב חשוב בקרב קהילות הינדיות וגם מחוץ להינדואיזם.
גם הוגים מערביים הושפעו מתורת הבהגווד גיטא. הפיזיקאי התיאורטי רוברט אופנהיימר מפורסם בכך שהשתמש בציטוט מבהגווד גיטא כשהיה עד לניסוי הראשון של הפצצה הגרעינית, "עתה הנני המוות, מחריב העולמות". אופנהיימר ראה בבהגווד גיטא את הטקסט המרכזי שעיצב את הפילוסופיה האישית שלו. ישנן עדויות לכך שהטקסט העתיק הופך לאחרונה פופולרי בקרב אנשי עסקים כמקור הדרכה רוחני, ומחליף את "אמנות המלחמה" שהיה פופולרי בשנות ה-80 וה-90.
לרבות מהתורות שבתוך הבהגווד גיטא יש מקבילות גם בדתות אחרות. האמונות האברהמיות, למשל, גם מדגישות שאושר אנושי אמיתי מושג באמצעות איחוד עם האלוהי. כמובן שהקונספט האברהמי של אלוהים שונה מאד מקונספט האלוהים בבהגווד גיטא. ההתמקדות באלוהי, לעומת זאת, היא זהה, למרות ההבדל המשמעותי באופן שמסורות אלה מגדירות את אלוהים.
יתר על כן, דתות אחרות, כמו סיקיזם ובודהיזם, מלמדות גם שההיקשרות לדברים חומריים או זמניים מהווה מקור לסבל ואומללות אנושיים ודוגלות בניתוק מהעולם החומרי. לנצרות, לאיסלאם וליהדות יש תורה דומה מאד, אם כי הם משתמשים במילה אחרת להיקשרות: עבודת אלילים.
תורה זו מהדהדת גם במחקר פסיכולוגי שהראה כי אנשים שהם חומרניים ומבלים את חייהם בחיפוש אחר עושר חומרי, הצלחה בקריירה ומעמד על מנת להגדיר את עצמם הם אומללים ולא מסופקים. לעומת זאת, מערכות יחסים ושירות של אחרים הם בהתאמה עם סיפוק, מה שמאשר את תורות המסורות הדתיות הגדולות ביותר, כולל הבהגווד גיטא.
האוניברסליות של חלק מתורת הבהגווד גיטא, כמו איוולת ההיקשרות לדברים חומריים, והחשיבות של הרדיפה אחרי האלוהי, לא בהכרח אומר שכל דבר בבהגווד גיטא הוא נכון, אבל זה מראה שהבהגווד גיטא משקף משהו שנראה כתכונה אוניברסאלית בתודעה הדתית האנושית. הבהגווד גיטא מאשר את הרצון האנושי להיות חלק ממשהו שהוא מעבר לאני האידיוסינקרטי, האינדיבידואלי, כפי שהוא מוגדר על ידי מגבלות הביולוגיה, הכלכלה והתרבות.
"בבוא היום ימות הגוף, אך האדון השוכן בו, לעד עומד. לא מידה לו, לא שינוי, אינסופי הוא."
מקורות:
