האצטקים היו ידועים באלים הייחודיים הרבים שלהם, אבל אחד המרתקים ביותר הוא קסוצ'יפילי (Xōchipilli), האל האצטקי של הפרחים, האהבה, האמנות והפריון, כמו גם פטרון ההומוסקסואליות. שמו של קסוצ'יפילי מתורגם פשוטו כמשמעו ל"נסיך פרחים", תואר המתואר בבירור על ידי הפסל המפורסם שלו. קסוצ'יפילי זכה לסגידה רבה במהלך טקסים דתיים ופסטיבלים שונים במהלך המאות ה-14 וה-15 ויש לו קשרים חזקים לסמי ההזיה ששימשו במהלך אירועים אלו.
במהלך המאה ה-19 התגלתה תגלית מרשימה ליד טלמנאלקו (Tlalmanalco). לצד הר הגעש פופוקטפטל (Popocatépetl), התגלה פסל אצטקי עתיק של קסוצ'יפילי במצב מצוין. הפסל עשוי אבן וגובהו כ-1.2 מטר. חוקרים אמדו את הפסל וקבעו שהוא נוצר מתישהו במאה ה-16. הפסל מתאר את קסוצ'יפילי יושב ברגליים משוכלות על בסיס קדוש. גם קסוצ'יפילי וגם הבסיס שלו מכוסים באורגניזמים שונים, כולל פטריות הזיה, טבק, לפופית (Morning Glorie), קוואריבאה פונבריס (Cacahuaxochitl) ומגלה השמש (Sinichuichi). יש פרח נוסף על הפסל שהמומחים טרם זיהו. ייתכן שהפרח הזה נכחד כעת, אם כי מומחים עדיין עובדים על זיהויו. על הפסל יש גם כמה פרפרים, חרק שקסוצ'יפילי אהב בשל החן והיופי שלו.
קסוצ'יפילי עצמו יושב על כס המלכות שלו כשראשו מוטה כלפי מעלה לכיוון השמש. עיניו ופיו פתוחים, וכך גם זרועותיו כדי לפתוח את גופו אל הרקיע. סביר להניח שתנוחה זו מתייחסת לסגידה של האצטקים לשמש. תנוחה זו מסמלת את היחס חסר הדאגות והרגוע של קסוצ'יפילי לגבי החיים ואהבתו ליצורים חיים. בסך הכל, הפסל עושה עבודה מצוינת ומתאר את קסוצ'יפילי ואת התחומים הרבים עליהם הוא היה אחראי.
כמה מומחים מאמינים שהפסל מתאר את קסוצ'יפילי במצב תודעה הזייתי בשל אישונים מורחבים ונוכחות של פטריות פסיכדליות. למרות שסביר להניח שזה נבע משפע פטריות ההזייה ששימשו בטקסים האצטקים, לא ניתן לומר בוודאות אם זו הייתה כוונת האמן. בספרו משנת 1980 שכותרתו 'The Wondrous Mushroom: Mycolatry in Mesamerica', רוברט גורדון וואסון (Robert Gordon Wasson) מאמין שהפסל של קסוצ'יפילי למעשה מתאר אותו כשהוא בולע טמיקסוך (Temicxoch - 'פרחי חלום'), שכן זה היה משהו שהנאווה (Nahua) תיארו כחוויה מדהימה.
כפי שהוזכר קודם לכן, קסוצ'יפילי הוא אל של דברים רבים. הוא אלוהות האחראית על מספר תחומים כולל פרחים, אמנות, ריקוד, שירה, משחקים, מיניות ופריון. בייחוד, קסוצ'יפילי נחשב לפטרון של הומוסקסואליות בשל קישורו לזנות גברית. ייתכן שחלק זה של ההיסטוריה שלו מקורו בטולטקים אך הועבר למנהגים דתיים אצטקים.
מכיוון שהוא שלט על כל כך הרבה תחומים, התפתחו לקסוצ'יפילי שמות שונים עם הזמן. האצטקים היו קוראים לו לפעמים צ'יקומקסוצ'טל (Chicomexōchitl) אם הם התכוונו לתחום האמנות, בעוד שהם היו קוראים לו מקואילקסצ'יטל (Macuilxōchitl) אם הם היו מתייחסים למשחקים. הוא היה קשור בעיקר לפטולי (Patolli), משחק הימורים מרכזי שהוא אחד המשחקים העתיקים ביותר הידועים באמריקה. שחקנים היו מהמרים על פריטים כמו תכשיטים, אבנים יקרות, בגדים, בתים, בני משפחה ואפילו החופש שלהם. המשחק נלקח כל כך ברצינות ששחקנים היו צריכים לקרוא למקואילקסצ'יטל להכין אותם לפני שהתחילו לשחק.
האורגניזמים הספציפיים שנמצאו על פסל קסוצ'יפילי מספקים למומחים תובנה נוספת לגבי השפעתו על התרבות האצטקית. רוב האורגניזמים שנמצאו על הפסל שלו היו פטריות הזיה, שמילאו תפקיד מרכזי בחגיגות הדת האצטקיות. פטריות אלו היו ככל הנראה פסילוסיב מקסיקנה (Psilocybe Mexicana) או פסילוסיב אצטקורום (Psilocybe Aztecorum), מינים מקומיים של פטריות הידועות בהשפעות ההזיה שלהן. הפטריות הפסיכדליות הללו היו כל כך פופולריות עד שהן אפילו כונו טאונאנאקטל (Teonanácatl), שמתורגם ל"בשר האלים". הקשר של קסוצ'יפילי עם הזיות סימן אותו גם כאל של מעשי קונדס ומתיחות.
מסמכים עתיקים וגילוי הפסל של קסוצ'יפילי מצביעים כולם על קסוצ'יפילי המייצג מגוון של הנאות אנושיות. אלה שהשתתפו בטקס או בפסטיבל שסוגדים לו היו משתתפים לעתים קרובות במגוון פעילויות, כולל אכילת פטריות פסיכדליות ושתיית פולקה (Pulque), משקה אלכוהולי עשוי אגבה. הטקסים שלו היו לעתים קרובות חגיגה של נעורים והנאה חסרת דאגות של כל מה שיש לחיים להציע.
המתפללים היו מקשטים את פסלו של קסוצ'יפילי בפרחים, פטריות, פרפרים ותירס כמנחות, כדי לכבד אותו על תרומתו לתרבותם. רבים מהמתפללים שלו היו זונות גברים והומוסקסואלים שחיפשו את כוח וריפוי האל בענייני בריאות ויחסים. במהלך הטקסים עצמם התרחשה גם הרבה זנות גברית. מכיוון שהחגיגות של קסוצ'יפילי התמקדו לעתים קרובות בהנאה אנושית באמצעות סקס, סמים ואלכוהול בכל מקרה, זנות באירועים אלה הייתה נפוצה.
קסוצ'יפילי נסגד בפסטיבלים לא דתיים בסוצ'ימילקו (Xochimilco). פסטיבל 'תחרות פרח השדה היפה ביותר' ('Flor más Bella del Ejido') הוא פסטיבל גדול, החוגג את קסוצ'יפילי, ואת התאומה שלו, קסוצ'יקטצאל (Xochiquetzal), אלת הפרחים. במשך מאות שנים, נשים התלבשו כ'נשות-פרחים' לפסטיבל. האירוע היה מלא בריקודים, אוכל, פולקה ופעילויות מהנות אחרות. אחת מהמנחות הנפוצות ביותר לקסוצ'יפילי היתה תירס. הפסטיבלים נערכו בעונת הגידול המוקדמת, כמו גם בחודש האצטקי השמיני (Tecuilhuitontli), והרבה מאוד פולקה היה נצרך. פסלי האלים קושטו בפרחים ובפרפרים.
אומרים שקסוצ'יפילי חי בטומאנצ'ן (Tamoanchan), שהוא המקור המיתי לחלק גדול מהתרבויות המסו-אמריקאיות של האזור המקסיקני, בתקופה הפוסט-קלאסית המאוחרת. האצטקים האמינו כי טמואנצ'ן הוא גן עדן, שבו חיו האלים שלהם. שם, האלים יצרו את האדם הראשון - על ידי גניבת דם מקורבן ועצמות טחונות ממיקטלן (Mictlan), עולם המתים. מאמינים שפירוש המילה טומאנצ'ן הוא 'אנחנו יורדים לביתנו', אם כי אין זו מילה שמקורה בשפת הנאוואטל. זוהי למעשה מילה של המאיה, ובשפתם, טומאנצ'ן מתורגם למעשה כ'מקום השמים הערפיליים'.
הקודקס של פלורנטין (Florentine Codex - מחקר אתנוגרפי מהמאה ה-16 שנכתב בשפת נאוואטל, על ידי הנזיר הפרנציסקני הספרדי ברנרדינו דה סאגון), תיאר את טומאנצ'ן כממוקם באזור השפלה הלח של חוף המפרץ של מקסיקו, שהיה מיושב על ידי בני המאיה הואסטק (Huastec). קודקס פלורנטין הוא באורך של יותר מ-2,400 עמודים, ומחולק לשנים-עשר ספרים. יש בו יותר מ-2,000 איורים, ויש בו תיעוד מפורט של העם האצטקי, החברה, הכלכלה, ההיסטוריה והתרבות שלהם. הוא תורגם מנוואטל לאנגלית, פרויקט בן שלושים שנה שהושלם על ידי צ'ארלס אי. דיבל (Charles E. Dibble) וארתור ג'יי או אנדרסון (Arthur J. O Anderson). הקודקס נסרק מאז בנאוואטל ובספרדית, ונוסף לספרייה הדיגיטלית העולמית.
למרות שקסוצ'יפילי קשור מאוד לזנות גברית ולהומוסקסואליות, הוא היה מחובר לעתים קרובות עם קסוצ'יקטצאל, אלת האהבה, הפריון, היופי, ההריון והלידה. קסוצ'יקטצאל נתפסת לעתים קרובות כמקבילה הנשית של קסוצ'יפילי מכיוון ששתי האלוהויות קשורות לפרחים ולפריון. שניהם גם זכו לאהדה רבה על ידי מתפללים צעירים בשל התמקדותם בהפקרות, בהנאה ובתשוקה. במקום להיראות כשותפים רומנטיים, הם נתפסו לעתים קרובות כאחים שהם זוג.
קסוצ'יפילי הוא מבט מעניין לכיצד היו הדברים לפני אלפי שנים. על ידי לימוד יצירות האמנות שלהם, והאלים שלהם, אפשר לקבל הצצה לאיך התנהלו החיים באותן שנים. קסוצ'יפילי נתפס לעתים קרובות כאל היפי מסוג 'ילד פרחים', שלעתים קרובות היה מוקף בטבע - פרחים, פטריות ופרפרים. הפסל המפורסם של קסוצ'יפילי שוכן כעת במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה במקסיקו סיטי. למרות שכבר לא סוגדים לו, ההיסטוריה שלו כאל אצטקי היא בהחלט מרתקת. בניגוד לאלוהויות רבות אחרות, הוא לא נתפס כנקמן או מפחיד. הוא היה אהוב בגלל ההשקפה חסרת הדאגות והקלילה שלו על החיים - השקפה שרבים יכולים לעמוד מאחוריה.
מקורות:
Comments