פטריות קסם, פולקלור ועולם האגדות

עודכן ב: מאי 27

מאת: Mike Jay

מקור: Public Domain Review


ממעגלי פיות (fairy-rings) ועד אליס של לואיס קרול, באמנות ובספרות פטריות כבר מימים ימימה שזורות בעל טבעי. מה זה יכול לומר על ידע קדום של פטריות הזיה? מייק ג'יי (Mike Jay), חוקר שכתב רבות על ההיסטוריה של המדע והרפואה, ובעיקר על גילוי צמחים פסיכואקטיביים במאות ה-18 וה-19, בוחן את הדיווחים המוקדמים של טריפים שנגרמו מפטריות וכיצד התבסס זן פטריות אחד במיוחד כמוטיב מרכזי באגדות ויקטוריאניות.


טריפ הפטריות המתועד הראשון בבריטניה התרחש בגרין פארק בלונדון ב-3 באוקטובר 1799. כמו הרבה חוויות כאלה לפני כן ומאז, זה היה מקרי. אדם שזוהה בדו"ח הרפואי שלאחר מכן כ-.J. S נהג בבקרים סתיויים ללקט פטריות שדה קטנות מהפארק ולבשל מהן מרק לארוחות הבוקר עם אשתו ומשפחתו הצעירה. אבל בבוקר המסוים הזה, כשעה לאחר שסיימו את המרק, הכל התחיל להיות מאד מוזר. .J. S הבחין בנקודות שחורות ובהבזקי צבע מוזרים שהפריעו לראייתו; הוא היה מבולבל והתקשה לעמוד ולזוז. משפחתו התלוננה על התכווצויות בבטן וגפיים קרות וחסרות תחושה. הרעיון של פטריות רעילות צץ במוחו, והוא התנודד החוצה לרחוב כדי לחפש עזרה, אך לאחר 50 מטר הוא שכח לאן הוא הולך, או למה, ונמצא משוטט במצב מבולבל.

במקרה, רופא בשם אוורארד ברנדה (Everard Brande) עבר בחלק זה של העיר, והוא זומן לטפל ב-.J. S ובמשפחתו. הסצינה שלה היה עד הייתה כה חריגה עד שהוא כתב אותה באריכות ופרסם אותה בכתב העת 'The Medical and Physical Journal' כעבור מספר חודשים. הסימפטומים של המשפחה גברו ופחתו בגלים מסחררים, אישוניהם התרחבו, הדופק שלהם השתולל והנשימה שלהם היתה כבדה, מעת לעת הם חזרו למצב הנורמלי לפני ששוב האיצו למשבר נוסף. כולם קובעו מחשש לחייהם למעט הבן הצעיר, בן שמונה בשם אדוארד (.Edward S), שהתסמינים שלו היו המוזרים מכולם. הוא אכל חלק גדול מהפטריות ו"חווה התקפי צחוק קיצוניים", שאיומי הוריו לא הצליחו להרגיע. נראה שהוא עבר לעולם אחר, שממנו חזר עם ההכרח לדבר רק שטויות: "כשהוא נשאל באשר למצבו, הוא ענה באדישות, כן או לא, כמו שענה לכל שאלה אחרת, בלי שום קשר למה שנשאל".


ד"ר ברנדה איבחן את מצבה של המשפחה כ"השפעות מזיקות של מינים שכיחים מאוד של פטריות אגריק (Agaric), שעד עתה לא היו חשודות כרעילות". כיום, אנו יכולים להיות מדוייקים יותר: זו הייתה השפעה של פטריות 'ליברטי קאפ' (Psilocybe semilanceata), "פטריות הקסם" שצומחות בשפע בכל סתיו על פני הגבעות, הבורות, הנחלות, מגרשי הגולף ומגרשי המשחק בבריטניה. המאייר הבוטני ג'יימס סוורבי (James Sowerby), שעבד על הכרך השלישי של 'Coloured Figures of English Fungi or Mushrooms', עצר את עיסוקיו על מנת לבקר את .J. S ולזהות את הזן המדובר. האיור של סוורבי כולל מקבץ של פטריות 'ליברטי קאפ' שלא ניתן לטעות בהן, יחד עם זנים דומים למראה (מוכרים כיום כ-roundhead מסוג Stropharia). בהערתו הנלווית, סוורבי מדגיש כי זה היה הזן המחודד ש"כמעט הוכח כקטלני למשפחה מסכנה בפיקאדילי לונדון, שהיתה כל כך לא זהירה עד שבישלה כמות לארוחת הבוקר."

פטריות אנגליות באיורו הצבעוני של ג'יימס סוורבי (1803). 2,1 ו-3 הן 'ליברטי קאפ'

הסיפור של ברנדה על האפיזודה של משפחת .J. S המשיך להיות מצוטט בספרות התרופות הוויקטוריאנית במשך עשרות שנים, אולם המאה ה-19 הגיעה וחלפה ללא כל זיהוי ברור של 'ליברטי קאפ' כפטריות הזיה. התרכובת הפסיכדלית שגרמה לבלבול המסתורי נותרה עלומה עד שנות ה-50, כאשר אלברט הופמן, הכימאי השוויצרי שגילה את ה-LSD, הפנה את תשומת לבו לפטריות ההזיה של מקסיקו. פסילוציבין, בן דודו הכימי של ה-LSD, בודד לבסוף מפטריות בשנת 1958, סונתז במעבדה שוויצרית בשנת 1959, וזוהה ב'ליברטי קאפ' בשנת 1963.


במהלך המאה ה-19 היה ל'ליברטי קאפ' מערך אסוציאציות אחר, שלא נגזר מתכונותיה ההזיתיות אלא מהמראה הייחודי שלה. נראה כי סמואל טיילור קולרידג' (Samuel Taylor Coleridge) היה הראשון שהציע את שמה הנפוץ ביצירה קצרה שפורסמה בשנת 1812 ב-'Omniana', קובץ חיבורים שכתב יחד עם רוברט סותיי (Robert Southey). קולרידג' הוכה בתדהמה על ידי אותה "פטרייה נפוצה, המייצגת בצורה כל כך מדוייקת את המוט (Liberty pole) ואת כובע החירות (Cap of Liberty), שנראה שהוא מוגש על ידי הטבע עצמו כסמל המתאים לרפובליקניזם הגאלי".


כובע החרות, או מצנפת פֿריגית, היא מצנפת מחודדת הדומה ומקושרת לפילאוס (Pileus), שחבשו עבדים משוחררים באימפריה הרומית, והפכו לסמל של חופש פוליטי ע"י התנועות המהפכניות של המאות ה-17 וה-18. ויליאם מאורנג' (William of Orange) כלל אותו כסמל על מטבע שנטבע לחגיגת המהפכה המהוללת שלו בשנת 1688; חבר הפרלמנט האנטי-מונרכיסט ג'ון וילקס (John Wilkes) מחזיק אותו רכוב על מוט, בקריקטורה של ויליאם הוגארת (William Hogarth) משנת 1763. הוא מופיע על מדליה שעוצבה על ידי בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) לציון ה-4 ביולי 1776, תחת הכותרת LIBERTAS AMERICANA, והוא אומץ במהלך המהפכה הצרפתית על ידי הסנקילוטים (sans-culottes) כמצנפת הזיהוי שלהם