פירמידה "שאבדה" ונמצאה ומדרגות לאן?

עודכן ב: 12 נוב 2020

מאת: Antoine Gigal

מקור: gigalresearch.com


בחום המהביל של יוני 2008 העיתונות שוב רחשה בחדשות רשמיות ומדהימות, כשהכריז המשרד לענייני עתיקות של מצרים: מצרים מצאה את עקבותיה המסתוריים של הפירמידה הרביעית והאבודה!


הודעה פרובוקטיבית זו עוררה סערה בקרב אג'יפטולוגים רבים, ואתם עומדים לגלות מדוע בדיוק. הייתי מוכרחה לקבל מידע ממקור ראשון ולגלות את האמת של העניין כמה שיותר מהר. במהלך 20 השנים שביליתי בחיפושים ובמחקרים בכל רחבי מצרים, האינטואיציה שלי בענייני תגליות ארכיאולוגיות התחדדה היטב.


היתה לי תחושה שמאחורי החדשות השנויות במחלוקת האלה מסתתרות כמה עובדות מסקרנות. אז שמתי פעמי לאתר ללא דיחוי.


הפירמידה שבבסיס כל המהומה הייתה בערך 8 ק"מ צפונית לפירמידות הגדולות, על גבעת אבו רואש (Abu Rawash). במשך זמן רב ומסיבות שונות, האזור היה מחוץ לתחום עבור הקהל הרחב. ראשית, החפירות עדיין נמשכו שם, ושנית מדובר באזור צבאי עם גישה מוגבלת מאוד. הייתי צריכה לבלות לא מעט זמן במשרדו המפואר של מנהל האבטחה באזור כדי להשיג אישור מיוחד. ואז נסענו במשך 10 דקות דרך האבק, לקחנו כמה פניות חדות סביב בסיס הרמה בה נמצאת הפירמידה, שכלל לא יכולנו לראות. לא יכולתי שלא לחשוב על מה שכתוב על האתר בספרי ההדרכה הישנים: "אחד האתרים הארכיאולוגיים העתיקים יותר, שרק לעתים רחוקות מבקרים בו, כי באמת אין הרבה מה לראות שם". הנקודה שהודגשה היא שנותרו רק כמה חורבות לא מעניינות. ונזכרתי בפעם הראשונה שנסעתי לאתר, לפני 20 שנה, אז האזור היה קבור תחת ערימות של פסולת ביתית דוחה למדי.

מבט מהחלל על אתר אבו רואש, ניתן להבחין בכניסה בפירמידה הפתוחה

אך הפעם, כשעברנו את העיקול האחרון והתחלנו בעליה במדרון, בצד ימין יכולתי לראות בבירור את רכס הרמה שנוקתה. עד מהרה היינו בראש הרמה והג'יפ נעצר. כשיצאתי הרגשתי משב רוח ברכה שציננה אותנו מעט, למרות חום של 40 מעלות. הנוף המרהיב עצר את נשימתי. ממש ממול, בצד הרחוק של העמק, יכולתי לראות את הפירמידות של חעפרע, אחותה הגדולה ח'ופו ומנכאורע. מיד הבחנתי במשהו מעניין: יתכן שאיפה שעמדתי היה ההמשך של רמת גיזה, למרות שהעמק נשבר. אולי הרמה לא התחילה במקום בו נמצאות הפירמידות הידועות יותר, כפי שמקובל לחשוב? בכל מקרה הייתי בנקודה הצפונית ביותר של מה שאג'יפטולוגים מכנים 'מתחם ממפיס'.


יכולתי גם לראות שאני נמצאת בנקודת שיא אסטרטגית, עם נוף לכל ארבעת הכיוונים. מולי במרחק, היו שלוש הפירמידות המפורסמות, עם העמק שבינינו מתעקל משמאל, ומימין הדלתא שמשתרעת עד לים התיכון. לא פלא שנפוליאון הקים עם חייליו מחנה על גבעת אבו רואש! מהמקום הזה הוא יכול היה לפקוח עין על הכל, כולל הדרכים לקהיר. מאחורי הייתה הפירמידה הרביעית כביכול, ששמה האמיתי הוא 'הרקיע של ג'דפרע' (Djedefre), מבנה המיוחס לפרעה ג'דפרע, בנו של ח'ופו, הפרעה שלישי בשושלת הרביעית.


המחשבה הראשונה שלי בתגובה להודעת העיתונות הייתה, מדוע לקרוא לפירמידה הזו הרביעית? רביעית ביחס למה? אני מניחה שזה התייחס לשלוש הפירמידות של גיזה, אבל זה לא יכול להיות קשור לתארוכים הרשמיים שלהן. מכיוון שמנכאורע היה אחיינו של ג'דפרע, הפירמידה שלו, שהגיעה אחרי זו של דודו, היתה צריכה להיות מתויגת כרביעית. ולמעשה האתר של פירמידת ג'דפרע היא הצפונית ביותר בכל הרמה, כך שהיה יותר הגיוני לקרוא לה הראשונה!

פרננד ביסון דה לה רוק יושבעל פרמידת ג'דפרע ותכנית הפרמידה

המחשבה השנייה שלי הייתה על התגובה של האג'יפטולוגים. הקומוניקט הרשמי התייחס לפירמידה כ"נעלמת", ואפילו "אבודה" בדיווחי חדשות אחרים. אבל הפירמידה הזו הייתה ידועה תמיד! האוורד ויזה (Howard Vyse) וג'ון שיי פרינג (John Shae Perring) גילו את האתר בשנת 1830. יש לנו ציורים שצייר קארל ריכרד לפסיוס (Karl Richard Lepsius) בשנים 1842 ו-1843. פלינדרס פיטרי (Flinders Petrie) הגדול ערך סקרי מחקר ב-1880 וב-1882, ואמיל שסינאט (Émile Chassinat), מנהל ה-IFAO בקהיר (המכון הצרפתי לארכיאולוגיה אוריינטלית), ביצע חפירות וחשף את צדה המזרחי של הפירמידה ב-1901 וב-1902. לאחר מכן חפרו באזור פייר לאקאו (Pierre Lacau), פייר מונט (Pierre Montet), צ'רלס קואנץ (Charles Kuentz) עם צוות גדול, בשנת 1912 וב-1913. הארכיאולוג הצרפתי המדהים פרננד ביסון דה לה רוק (Fernand Bisson de la Roque) עבד שם משנת 1922, והדיווח שלו על חפירותיו באבו רואש הוא עדיין מקור מידע רב ערך.


בשנות השישים נערכו חפירות חדשות על ידי מראגיוגיו ורינאלדי (Vito Maragioglio and Celeste Rinaldi). ואז, במשך 12 השנים האחרונות, צוות צרפתי-שוויצרי עם מישל ואלוגיה (Michel Valloggia), מאוניברסיטת ז'נבה, עבדו שם בעזרת מישל בוד (Michel Baud) מהלובר ויאן טריסטנט (Yann Tristant), המומחה לפרהיסטוריה של IFAO. אז הפירמידה הזו רחוקה מאוד מלהיות 'אבודה'! נהפוך הוא, היא נחקרה בפירוט במשך שנים ארוכות, רחוק מהעין הציבורית. אבל אנחנו מתרגלים למשחק המחבואים עם ההצהרות המטעות שמוציא המשרד לענייני עתיקות של מצרים. כשראיתי את האתר בעצמי הבנתי מדוע הוא הוסתר מאור הזרקורים במשך כל הזמן הזה - הוא מכיל כמה מאפיינים מרתקים ומאד יוצאי דופן!