פירמידה "שאבדה" ונמצאה ומדרגות לאן?

עודכן ב: 12 נוב 2020

מאת: Antoine Gigal

מקור: gigalresearch.com


בחום המהביל של יוני 2008 העיתונות שוב רחשה בחדשות רשמיות ומדהימות, כשהכריז המשרד לענייני עתיקות של מצרים: מצרים מצאה את עקבותיה המסתוריים של הפירמידה הרביעית והאבודה!


הודעה פרובוקטיבית זו עוררה סערה בקרב אג'יפטולוגים רבים, ואתם עומדים לגלות מדוע בדיוק. הייתי מוכרחה לקבל מידע ממקור ראשון ולגלות את האמת של העניין כמה שיותר מהר. במהלך 20 השנים שביליתי בחיפושים ובמחקרים בכל רחבי מצרים, האינטואיציה שלי בענייני תגליות ארכיאולוגיות התחדדה היטב.


היתה לי תחושה שמאחורי החדשות השנויות במחלוקת האלה מסתתרות כמה עובדות מסקרנות. אז שמתי פעמי לאתר ללא דיחוי.


הפירמידה שבבסיס כל המהומה הייתה בערך 8 ק"מ צפונית לפירמידות הגדולות, על גבעת אבו רואש (Abu Rawash). במשך זמן רב ומסיבות שונות, האזור היה מחוץ לתחום עבור הקהל הרחב. ראשית, החפירות עדיין נמשכו שם, ושנית מדובר באזור צבאי עם גישה מוגבלת מאוד. הייתי צריכה לבלות לא מעט זמן במשרדו המפואר של מנהל האבטחה באזור כדי להשיג אישור מיוחד. ואז נסענו במשך 10 דקות דרך האבק, לקחנו כמה פניות חדות סביב בסיס הרמה בה נמצאת הפירמידה, שכלל לא יכולנו לראות. לא יכולתי שלא לחשוב על מה שכתוב על האתר בספרי ההדרכה הישנים: "אחד האתרים הארכיאולוגיים העתיקים יותר, שרק לעתים רחוקות מבקרים בו, כי באמת אין הרבה מה לראות שם". הנקודה שהודגשה היא שנותרו רק כמה חורבות לא מעניינות. ונזכרתי בפעם הראשונה שנסעתי לאתר, לפני 20 שנה, אז האזור היה קבור תחת ערימות של פסולת ביתית דוחה למדי.

מבט מהחלל על אתר אבו רואש, ניתן להבחין בכניסה בפירמידה הפתוחה

אך הפעם, כשעברנו את העיקול האחרון והתחלנו בעליה במדרון, בצד ימין יכולתי לראות בבירור את רכס הרמה שנוקתה. עד מהרה היינו בראש הרמה והג'יפ נעצר. כשיצאתי הרגשתי משב רוח ברכה שציננה אותנו מעט, למרות חום של 40 מעלות. הנוף המרהיב עצר את נשימתי. ממש ממול, בצד הרחוק של העמק, יכולתי לראות את הפירמידות של חעפרע, אחותה הגדולה ח'ופו ומנכאורע. מיד הבחנתי במשהו מעניין: יתכן שאיפה שעמדתי היה ההמשך של רמת גיזה, למרות שהעמק נשבר. אולי הרמה לא התחילה במקום בו נמצאות הפירמידות הידועות יותר, כפי שמקובל לחשוב? בכל מקרה הייתי בנקודה הצפונית ביותר של מה שאג'יפטולוגים מכנים 'מתחם ממפיס'.


יכולתי גם לראות שאני נמצאת בנקודת שיא אסטרטגית, עם נוף לכל ארבעת הכיוונים. מולי במרחק, היו שלוש הפירמידות המפורסמות, עם העמק שבינינו מתעקל משמאל, ומימין הדלתא שמשתרעת עד לים התיכון. לא פלא שנפוליאון הקים עם חייליו מחנה על גבעת אבו רואש! מהמקום הזה הוא יכול היה לפקוח עין על הכל, כולל הדרכים לקהיר. מאחורי הייתה הפירמידה הרביעית כביכול, ששמה האמיתי הוא 'הרקיע של ג'דפרע' (Djedefre), מבנה המיוחס לפרעה ג'דפרע, בנו של ח'ופו, הפרעה שלישי בשושלת הרביעית.


המחשבה הראשונה שלי בתגובה להודעת העיתונות הייתה, מדוע לקרוא לפירמידה הזו הרביעית? רביעית ביחס למה? אני מניחה שזה התייחס לשלוש הפירמידות של גיזה, אבל זה לא יכול להיות קשור לתארוכים הרשמיים שלהן. מכיוון שמנכאורע היה אחיינו של ג'דפרע, הפירמידה שלו, שהגיעה אחרי זו של דודו, היתה צריכה להיות מתויגת כרביעית. ולמעשה האתר של פירמידת ג'דפרע היא הצפונית ביותר בכל הרמה, כך שהיה יותר הגיוני לקרוא לה הראשונה!

פרננד ביסון דה לה רוק יושבעל פרמידת ג'דפרע ותכנית הפרמידה

המחשבה השנייה שלי הייתה על התגובה של האג'יפטולוגים. הקומוניקט הרשמי התייחס לפירמידה כ"נעלמת", ואפילו "אבודה" בדיווחי חדשות אחרים. אבל הפירמידה הזו הייתה ידועה תמיד! האוורד ויזה (Howard Vyse) וג'ון שיי פרינג (John Shae Perring) גילו את האתר בשנת 1830. יש לנו ציורים שצייר קארל ריכרד לפסיוס (Karl Richard Lepsius) בשנים 1842 ו-1843. פלינדרס פיטרי (Flinders Petrie) הגדול ערך סקרי מחקר ב-1880 וב-1882, ואמיל שסינאט (Émile Chassinat), מנהל ה-IFAO בקהיר (המכון הצרפתי לארכיאולוגיה אוריינטלית), ביצע חפירות וחשף את צדה המזרחי של הפירמידה ב-1901 וב-1902. לאחר מכן חפרו באזור פייר לאקאו (Pierre Lacau), פייר מונט (Pierre Montet), צ'רלס קואנץ (Charles Kuentz) עם צוות גדול, בשנת 1912 וב-1913. הארכיאולוג הצרפתי המדהים פרננד ביסון דה לה רוק (Fernand Bisson de la Roque) עבד שם משנת 1922, והדיווח שלו על חפירותיו באבו רואש הוא עדיין מקור מידע רב ערך.


בשנות השישים נערכו חפירות חדשות על ידי מראגיוגיו ורינאלדי (Vito Maragioglio and Celeste Rinaldi). ואז, במשך 12 השנים האחרונות, צוות צרפתי-שוויצרי עם מישל ואלוגיה (Michel Valloggia), מאוניברסיטת ז'נבה, עבדו שם בעזרת מישל בוד (Michel Baud) מהלובר ויאן טריסטנט (Yann Tristant), המומחה לפרהיסטוריה של IFAO. אז הפירמידה הזו רחוקה מאוד מלהיות 'אבודה'! נהפוך הוא, היא נחקרה בפירוט במשך שנים ארוכות, רחוק מהעין הציבורית. אבל אנחנו מתרגלים למשחק המחבואים עם ההצהרות המטעות שמוציא המשרד לענייני עתיקות של מצרים. כשראיתי את האתר בעצמי הבנתי מדוע הוא הוסתר מאור הזרקורים במשך כל הזמן הזה - הוא מכיל כמה מאפיינים מרתקים ומאד יוצאי דופן!



נקודת שיא שהיא עניין במחלוקת

כשהסתובבתי ראיתי מיד את הצד המזרחי של הפירמידה, עכשיו בגובה של 10 מטר בלבד, אבל באורך של 122 מטר בכל צד. וזה עורר את שאלתי השלישית לגבי ההודעה הרשמית, לפיה הפירמידה של ג'דפרע הייתה "גבוהה ב-7.62 מטר מזו של אביו ח'ופו". גובהה של הפירמידה הגדולה הוא 146 מטר, כך שההצהרה הייתה בלתי אפשרית. גודלה בפועל של פירמידת ג'דפרע, עם שיפוע של 64°, היה קרוב הרבה יותר לגודל הפירמידה של מנכאורע, הקטנה מבין השלוש, שגובהה 68 מטר ואורכה 102 מטר. עשיתי חישוב מהיר עם הנתונים האלה, והערכתי שגובהה הוא 125 מטר (לא 153.62 מטר), וזה מספיק טוב. ה-IFAO מצדו, התייחס לגובה מקורי של 67 מטר בלבד ואורך של 106 מטר. כך שגם בין המומחים אין הסכמה!


זה לא ממש הפתיע אותי, מכיוון שאפילו אין הסכמה לגבי תקופת שלטונו של ג'דפרע; שמונה שנים בלבד על פי רשימת המלכים מטורינו, או 23 שנה אם מניחים ששנת שלטון אחת לא התייחסה לשנה קלנדרית של 365 יום אלא לחישוב מסובך של מועדי מפקד אוכלוסין שהתבצע אחת לשנתיים. עכשיו, כשאני במקום, הייתה לי מחשבה ברורה שאם הפירמידה הזו הייתה כל כך גבוהה, זה בגלל גובה הקרקע שעליה היא בנויה. היא ללא ספק היתה גבוהה יותר מזו של ח'ופו שממול. אבו רואש גבוהה ב-7 מטר ממישור גיזה והיא הנקודה הגבוהה ביותר בנוף המופלא הזה. סופרים קדומים העניקו לפירמידת ג'דפרע את השם 'hr', 'הפירמידה / המקדש הגבוה ביותר'.

שורות הבלוקים היחידות שנותרו / Antoine Gigal

פירמידה שטופלה רע

כשעשיתי את דרכי לכיוון הצד הדרומי של הפירמידה הבחנתי בשברי גרניט אדומים הפזורים פה ושם על הקרקע. במשך זמן רב האג'יפטולוגים חשבו שהפירמידה נותרה לא גמורה, דעה שהרחיקה מומחים מסוימים שרצו לגלות תגליות דרמטיות. מה יכול להיות מעניין בפירמידה שהיא עכשיו בגובה של רק 10 מטר?


עם זאת, לאור העבודות האחרונות, יש כיום הסכמה משמעותית בקרב האג'יפטולוגים כי הפירמידה הושלמה בפועל. נמצאו שרידים של מקדש טקסי קטן בצד, מהסוג שנבנה בדרך כלל רק לאחר השלמת פירמידה. העובדה היא שהפירמידה ממש פורקה לרסיסים, במיוחד מהתקופה היוונית-רומית ואילך, ובמשך יותר מאלפיים שנה היא שימשה כמחצבה, למרות שיש מחצבה אמיתית בג'בל מדווארה, רק 2 ק"מ מזרחית, שסיפקה אבן גיר. בסוף המאה ה-19, פלינדרס פטרי הזכיר שהוא ראה 300 גמלים עמוסי אבנים ביום, עוזבים את אתר הפירמידה! הבלוקים הריבועיים המושלמים שימשו ככל הנראה לבנייה מחדש של כמה מהבניינים בעמק ואולי אפילו בפרברי קהיר. אנו יודעים כי חלקם שימשו להקמת המנזר הקופטי הסמוך דיר-נייהה (Deir Nayha), מצפון לפירמידת ג'דפרע, בוואדי קארון (Wadi Qarun).



ספינה נעדרת ומעבר פתוח לשמיים

התרחקתי מעט ומיד הבחנתי, מול כמה מבנים ששוחזרו לאחרונה ונראו כמו מחסנים, בבור בצורת ספינה שנחצב בקפידה בסלע. בור הספינה הזה היה חתוך להפליא, עמוק וצר, כך שהוא בוודאי היה מספיק רחב כדי להחזיק את גוף הספינה. כפי שאני מכירה מקרוב את עשרות בורות הספינות במישור גיזה, כמו גם את הספינות הקדם-שושלתיות שנקברו מאחורי העיר אבידוס שבדרום מצרים, אני יכולה להבטיח לכם שזה לגמרי הגיוני. אורך הבור 35 מטר, והוא עוקב אחר עקומת הסירה בצורה מדויקת מאוד.

בור הספינה / Antoine Gigal

בתוכו מצא אמיל שסינאט שברים של כ-120 פסלי קוורציט אדומה ושלושה ראשים מצוירים של פרענים (הראשים נמצאים כעת בלובר ובמוזיאון קהיר). שסינאט גם מצא, בצד המזרחי של הפירמידה, שרידים של מקדש קטן בנוי מלבנים, ובחצרו שברי עמוד שעליהם מופיע הקרטוש של פרעה וכן כמה פסלים שלו כילד שנופצו לרסיסים. הוא הסיק כי כל אלה נהרסו בעבר במכוון. מן השברים הללו יוחסה הפירמידה לג'דפרע.


פניתי להביט בחזית המזרחית ושם המדריך מהפיקוח עודד אותי לטפס במעלה שורות הבלוקים. חיכתה שם הפתעה גדולה! ידעתי שבאמצע יש מעבר עמוק הפתוח עכשיו לשמיים, אבל לראות את דרך הכניסה ולעקוב אחריה במדרון שלה למטה אל לב הפירמידה, עד למה שנקרא 'חדר המלך', היה מרגש באופן קיצוני. הייתי מוקסמת. מישל ואלוגיה סיפר כיצד נאלץ להשיג מנוף של 80 טון שיבוא להרים את האבנים שחסמו את המעבר. המדרון, ברוחב 5.7 מטר ובאורך 48 מטר, היה תלול והאבנים היו חלקלקות. תוך כדי הליכה שמתי לב לשני דברים: כמה בלוקים חיוורים של אבן גיר, שניתן לזהותם באופן ודאי, על פי צבעם ואיכותם, כאבנים ממחצבות הטורה (Tura) מזרחית לקהיר, מסודרים בשורה בכל צד, וחלקם ממשיכים בתוך המעבר היורד ובמבנים קטנים אחרים.


החדר המלבני שאליו מוביל המעבר הוא באורך 21 מטר וברוחב 9 מטר. יכולתי לראות את השמים מבעד לפיר האור האנכי מלמעלה, 20 מטר מרשימים מלמעלה למטה, ונזכרתי שפרופסור ולוגיה השוויצרי הביא צוות מטפסים מג'נבה, שבא להסיר את גושי האבן הרופפים ומסכני החיים, שהיו עלולים ליפול בדיוק במקום בו עמדתי... הדבר המדהים ביותר היה הסלע הטבעי שהיה ליבת הפירמידה. כמו בפירמידה של סנוסרט ה-2 (Senusret II) וכמה אחרות, אבני היסוד היו מונחות על גבי שכבה מוצקה של סלע טבעי, שורות בלוקים המוטות מעט לכיוון המרכז. ליבת הסלע וההטיה של האבנים תרמו רבות ליציבות המבנה כולו.


מספר אג'יפטולוגים חושבים שבמקור זו הייתה פירמידה זוויתית, כמו זו של סנפרו (Sneferu), עם המדרון הזוויתי-הכפול שלה, או כמו הפירמידה המדורגת של ג'וסר בסקארה. בחדר הבחנתי בכמה לבני אבני גיר בתחתית הקירות וכן במבנה קטן בצד הדרומי. בצד הצפוני יכולתי לראות גם מנהרה, ששודדים חפרו מזמן כדי להיכנס לפירמידה, ותחילתו של מסדרון מתחת למעבר הכניסה המשופע.

המעבר המוליך אל לב הפירמידה / Antoine Gigal

מה שהדהים אותי יותר מכל היה הדרך שהסלע נחתך לעומק כזה. תהיתי מה היו מבינים מזה הפרופסורים ג'וזף דוידוביץ (Joseph Davidovits) וגיא דמורטיה (Guy Demortier). הידע המדהים והמחקר החדשני שלהם עשויים לתת לנו פרשנות מכרעת למבנה הפירמידה, מכיוון שניתן היה לראות בקלות את החומר הדחוס בכמה שכבות סלע. למעשה יש כמה חידות בהיווצרות משקעי האדמה באבו רואש. יש הרבה מה ללמוד מהמבנה הפנימי. הייתה לי תקווה סודית שהחלוצים שהוכיחו שאבנים מסוימות לא נחצבו אלא נוצקו, יוכלו לממש את כישרונם במקום המדהים הזה. קיוויתי גם שהוא ייפתח לציבור. כששאלתי את המנהל האזורי על כך הוא אמר, "בעוד שנתיים". לבסוף עשיתי את דרכי לאט לאט במעלה המעבר המשופע, וברגע שהגעתי לראש, עזרו לי לטפס על קירות ה-10 מטר, כדי להתפעל מהנוף הפנורמי, עם גיזה מדרום.



המאפיינים יוצאי הדופן של פירמידת ג'דפרע

אני חייבת להזכיר כמה מאפיינים מדהימים של הפירמידה הזו. לטענת המומחים, היא כוסתה מבחוץ בגרניט מלוטש שצופה בשכבה דקה של סגסוגת זהב, כסף ונחושת. על כך הוכרז בעלון הרשמי אודות הסרט התיעודי שעומד להצטלם. אני לא יכולה לחכות על מנת לברר יותר - אם זה יאושר זו תהיה הפעם הראשונה. אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה המבנה היה מבריק! המאמר קבע כי איכות האבן טובה בהרבה מזו של פירמידת ח'ופו, שנחשבה עד כה לטובה ביותר. אם זה יתברר כנכון, זה יממש את הרעיון שהפירמידה הזו הייתה באמת מפוארת, וללא ספק המובילה בכל רמת גיזה. האתר העצום, עם הגבעות הסובבות אותו, היה ודאי חשוב מאוד, עוד הרבה לפני ימי ג'דפרע, שכן רק 1.5 ק"מ צפונית-מזרחית נמצאים כמה נקרופוליסים המתוארכים לשושלת הראשונה ולפרעונים חור אחע וחור דן מצד אחד, ומצד שני כמה קברים מהשושלת הרביעית ש-IFAO חקרו לאחרונה מחדש.

החדר הפנימי במבט מלמעלה / Antoine Gigal

שאלות רבות שיש לענות עליהן

ממש מול מתחם הפירמידה נמצא האתר של און (הליופוליס), עיר הבית של פולחן השמש. לא יכול להיות שזה רק צירוף מקרים שהפירמידה הזו, עם ציפוי סגסוגת הזהב הנוצצת שלה, ממוקמת בנקודה גבוהה המשקיפה על הכניסה לדלתא וממש מול עיר השמש; במיוחד מכיוון שג'דפרע היה הפרעה הראשון שביסס את הקשר שלו עם אל השמש רע על ידי הוספת 'בן רע' לתארים המלכותיים שלו.


יהיה מעניין להבין מדוע יש אנשים שחושבים שהאתר בסך הכל הוקדש להורוס קנטי ח'ם (Horus Khenty Khem) ('הראשון של חם'), פטרון העיוורים, כמו בעיר הסמוכה לטופוליס (Letopolis), במקור ח'ם (Khem). כאשר היו להורוס שתי עיניו (השמש והירח) הוא נקרא Hor-Khenty-Irty וכשהוא היה עיוור הוא נקרא Hor-Khenty-en-Irty. על פי כמה מומחים, המילה ח'ם מתייחסת לפוריות הארץ, לאחר הצפת הנילוס ולכן לאל מין (Min). הם רואים ש'ח'ם 'ו'מין' הפכו ל'חנום' (Khnum), שמו של הבורא הראשי. אחרים מציינים כי במקור מין, עם הפאלוס הזקוף שלו, היה ייצוג נוסף של אוריון. העיר ח'ם ידועה מהטקסטים של הממלכה הקדומה והורוס של ח'ם מוזכר על לוח של קבר, מדרום לסקארה.


יש עוד המון חידות שצריך לפתור באתר העצום הזה, למעשה רשימה מלאה של אנומליות. ראשית, הדרך הקדושה המובילה לפירמידה היא יוצאת דופן, באורך של 1700 מטר, שהיא ארוכה בהרבה מדרכים קדושות אחרות שאנו מכירים, ומדגישה את חשיבות האתר. יתרה מכך, היא מובילה לכיוון צפון ולמעשה מיושרת לצפון-מזרח ולא למזרח-מערב הרגיל. באשר לשרידי מקדש הלבנים הקטן למרגלות החזית המזרחית, אפשר היה לצפות שזה יהיה מקדש מתים (Mortuary temple), אך הוא לא היה, לפחות לא בהתחלה. הוא נבנה בסגנון שונה מאוד, וייחודי בארכיטקטורה של מתחמי פירמידה, הוא לא היה מיושר עם הדרך הקדושה הארוכה מאוד.


ישנן שאלות נוספות לגבי שתי פירמידות הלוויין הקטנות. אחת ידועה מזה זמן רב, מאז עבודתם של פרינג ולפסיוס. ממוקמת בפינה הדרום-מערבית של הפירמידה הראשית, אפשר היה לחשוב שזו פירמידה ששמשה בפולחן המוות, אך לא נמצא שום סימן לחפצי קבורה בתוכה. השנייה, שהתגלתה בשנת 2002 על ידי הצוות הצרפתי-שוויצרי, מדרום-מזרח לפירמידה הראשית, כללה מבנה תת קרקעי קטן עם שלושה חדרים, אם כי מעל הקרקע גובהה היה 2.5 מטר בלבד, עם צלעות באורך 10 מטר בבסיס. ככל הנראה, על קירות החדרים היו אריחי פיאנסה (Faience) כחולים מרהיבים, כמו אלה בפירמידה של ג'וסר בסקארה ובקבר הדרומי של אותו אתר. כמו כן נמצא אגרטל אלבסטר בגובה 35 ס"מ, שברי מגש אלבסטר גדול ומכשיר מדידה מבזלת.


תגלית נוספת בתוך המתחם הראשי, שלא היה לה הסבר ברור, היה קיר מתחם שני, שממנו עובר מסדרון תת קרקעי צפונית-מזרחית, שמוביל לדרך הקדושה. ואז יש את התעלומה של פירמידת הלבנים ההרוסה, שנמצאת 2 ק"מ צפונית-מזרחית לפירמידת ג'דפרע והתגלתה על ידי קארל לפסיוס. ככל הנראה היא מתוארכת לשושלת השלישית, אך המומחים לא הצליחו להבין למה היא שימשה. אז אתם יכולים לראות שיש הרבה שאלות באוויר. אבל ההפתעה האחרונה עדיין חיכתה לי...



אתר שנחשף עבורי באופן אקסקלוסיבי

מכיוון שאני מדברת מצרית באופן שוטף, הסתדרתי טוב עם המדריך שנשלח על ידי מנהל האתר והוא הציע לי ללכת להסתכל על משהו שהוא כינה 'באר רומאית'. אני חייבת להודות שלא התרגשתי במיוחד מהרעיון, מכיוון שכבר ראיתי בארות רבות מהסוג הזה, והתעניינתי הרבה יותר בתקופות המוקדמות יותר של ההיסטוריה המצרית.


הג'יפ עשה את דרכו במורד הרמה והתחלנו להתפתל בענני אבק לבן, לאורך הדרכים המשובשות. הנהג הזהיר אותי שאנחנו נכנסים לדרך צרה, ואז נכנסנו למסלול שעובר בין שני קירות בטון שעליהם גדר תיל ומגדלי שמירה, שנמשך לאורך קילומטר בצד המערבי של הרמה. עלינו עלייה קלה ועצרנו באמצע שום מקום. השמש הכתה, ולמרות שיכולתי לראות מולנו את הצד האחורי של הרמה בה נמצאת פירמידת ג'דפרע, לא היה שום דבר אחר סביבנו אלא שממה של סלעים אפורים וחול. אבנים שבורות היו מפוזרות בכל מקום, ומרחוק ראיתי את הכניסות האופייניות לקברים שנחפרו.


העיניים שלי נמשכו מיד לכמה מדרגות במרחק. כשהתקרבתי ראיתי קודם כל פיר מרובע שאינו יוצא דופן. ואז הבנתי שהמדרגות ממשיכות דרך ארוכה במעבר צר, הרבה יותר עמוק בקרקע ... הייתי המומה, מעולם לא ראיתי דבר כזה! הייתי במורד כניסות למבנים תת קרקעיים בשיטוטי אבל מעולם לא בדבר כזה. המדריך הציע שנרד. המדרון נטה קצת יותר מ-15° בתחילתו ואז נעשה תלול יותר, ונמשך כ-80 מטר. זה היה כמעט מייאש. המדרגות היו קצרות וחלקלקות מאוד, עם חול שהועף מהמדבר פנימה אבל היה קריר ונעים והיה ריח חזק של לחות.

פתאום אתה מבחין מרחוק בכמה מדרגות היורדות מטה / Antoine Gigal

הקירות היו חלקים למגע ונראה שהם עובדו. ממש בתחתית, לפחות כ-15 מטר למטה, הייתה בריכת מים בוציים כהים, עם כמה שיחים שצמחו שם. זה נראה כאילו מפלס המים עלה. כשהסתכלתי למעלה הבחנתי בבלוק ענק שמוצב בחלק העליון של הפיר והמדריך שלי אמר שהכל היה מכוסה פעם בבלוקים האלה, כדי ליצור גג לפיר המדרגות.


לאתר לא היה שום דבר משותף עם הבארות הרומיות שראיתי באיטליה, ספרד ואפילו במצרים. אני מתארת לעצמי שבתקופה הרומית הוא שימש לשמירה על האמפורות קרות, אך העבודה המונומנטלית הזו נראתה לי ככניסה שנבנתה על ידי המצרים הקדמונים, כגישה לרשת תת קרקעית, רעיון שאושר כאשר ראיתי שני פירים אנכיים אופייניים בהמשך. אך מדוע הוקדשה כל כך הרבה עבודה לחפירת הסלע ולבניית גרם מדרגות מונומנטלי זה? עלה בדעתי שייתכן שזו כניסה לסרפאום (Serapeum) 'חדש'. אם ממשיכים בקו ישר באותו כיוון של גרם המדרגות מגיעים לעיר הקדושה סאיס (Sais) ואז לים התיכון.

כשמתקרבים אז מגיעה ההפתעה האמיתית, גרם מדרגות עצום צולל בפיר צר / Antoine Gigal

עזבתי את המקום יוצא הדופן הזה עם עוד יותר שאלות מזמזמות בראשי. אם אף מאמר אחר לא יזכיר את התגלית החדשה הזו, אני מבטיחה לחקור ולספר לכם עוד על כך בעתיד.