פומה פונקו: איך מתי ומי חתך את האבנים האלה?

עודכן ב: 12 אוק 2020

פומה פונקו (Puma Punku) הוא אתר ארכיאולוגי פרה-קולומביאני בבוליביה השופע פלאים ומסתורין. הארכיטקטורה שנמצאה בהריסות מדהימה ארכיאולוגים והיסטוריונים והיוותה השראה להשערות על ציוויליזציה מתקדמת ולחוצנים קדומים.


פומה פונקו שפירושה "דלת הפומה", היא חלק ממתחם ארכיאולוגי גדול יותר המכונה טיוואנאקו (Tiahuanaco), ונחשב לאחד האתרים החשובים ביותר בארכיאולוגיה של האנדים. אופיו הייחודי של האתר מעורר סקרנות בנוגע לבוניו, לעת הקמתו, ולמטרתו. תעלומות אלו התעוררו מאז שתרבות האינקה הבחינה לראשונה בחורבות האתר שננטש מאות שנים לפני שנתקלו בו.


מתי נבנתה פומה פונקו?

כאשר חוקר אוסטרי בשם ארתור פוזננסקי (Arthur Posnansky) ערך מחקר על פומה פונקו בשנת 1926, הוא העלה את הרעיון שזה אחד האתרים הארכיאולוגיים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ - מתוארך ל-13,000 לפנה"ס. פוזננסקי היה אחד החוקרים המודרניים הראשונים שבחנו את האתר, אך ההשערה שלו ממשיכה לקבל תמיכה רבה.


הארכיאולוג ניל סטיד (Neil Steede), למשל, טוען כי המערך האסטרונומי של המקדש הראשי באתר אכן חופף את נקודות היפוך הקיץ והחורף ונקודת שוויון האביב, כפי שאירועים אלה היו נראים לפני 17,000 שנה.


קבוצה אחרת של ארכיאולוגים השתמשה בשיטת תיארוך פחמן ותיארכה את הקמתה של פומה פונקו ל-400-600 לספירה. אנשים שלא מסכימים עם התארוך המאוחר הזה טוענים לעיתים קרובות שתוצאות תיארוך הפחמן, שמסר הפרופסור לאנתרופולוגיה ויליאם איזבל (William H. Isbell) מאוניברסיטת אילינוי, אינן מדויקות ומספקות טווח תאריכים לא אמין. הדיון על מועד הבנייה של פומה פונקו ובוניה נמשך.



הקומפלקס הארכיאולוגי טיוואנאקו

כיום, ממבט ראשון פומה פונקו היא לא יותר ממגוון מעניין של חורבות אבן שחוקות, אך החוקרים מאמינים כי פעם זה היה אתר נפלא של תרבות הטיוואנקו. זהו אחד המבנים העיקריים של הקומפלקס הארכיאולוגי הפרה-קולומביאני טיוואנאקו, הכולל גם את הפלטפורמות המדורגות, אקפאנה (Akapana) ואקפאנה מזרח, את המתחמים פוטוני (Putuni), קאלסיאה (Kalasasaya) וקר קאלה (Kher Kala), ואת המקדש התת קרקעי למחצה. ישנן גם ראיות לבתים קבורים ולמערכות השקיה השוכבות מתחת להריסות השונות של קומפלקס טיוואנאקו.

שחזור דיגיטלי של המבנה השלם בפומה פונקו

למרבה הצער, מזג האוויר אינו הגורם היחיד שפגע באתר. מאמינים כי חפירות ארכיאולוגיות חובבניות וביזה התרחשו שוב ושוב במשך מאות שנים. כמה אבנים מוחזרו בפרויקטי בניה אחרים, וחוקרים גם מאמינים כי תכשיטים רבים, עיטורים, חפצי מתכת ושברי חרס נחפרו ונלקחו.


בעבר, תרבות טיוואנאקו הפכה את האזור למרכז חקלאי ומסחרי שיתכן ותמך בעד 400,000 איש בימי הזוהר שלו. טיוואנאקו הייתה התרבות העיקרית באזור בין שנת 700 ל-1000 לספירה, והם שלטו לא רק באזור אגם טיטיקקה, אלא גם התפשטו לאזורים אחרים של בוליביה, פרו וצ'ילה.


עם זאת, קומפלקס טיוואנאקו ננטש לפתע מתישהו בסביבות שנת 1000 לספירה. הסברה הכללית היא כי בצורת ואולי אי שקט אזרחי גרמו לתושבים לחפש מקלט בגבעות שמסביב. אחרים אומרים שאנשים עזבו עקב רעידת אדמה ואולי גל ענק שפגע באתר.


כך או כך, כאשר אנשי האינקה הגיעו לאתר, בשנת 1470, ניכר היה כי טיוואנאקו היתה נטושה במשך מאות שנים. אבל האינקה מיהרו להבין את האופי המקודש של האתר ועד מהרה הוסיפו לו סיפור מיתי משלהם.



איך נחתכו האבנים של פומה פונקו?

פומה פונקו הוא אתר גדול הנמתח לגודל החורג מממדים של שני מגרשי כדורגל. זה היה פעם תל עפר עם קירות אבן אדומים ומגולפים שזרחו בשמש. עדויות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שפעם היו בו חצרות גדולות בצד המזרחי והמערבי ובמרכזו חצר רחבה.


הדבר המסקרן ביותר בפומה פונקו הוא עבודת האבן. אבן החול האדומה ואבני האנדזיט נחתכו בצורה כה מדויקת, כאילו שהם נחתכו באמצעות כלי יהלום, והם משתלבות בצורה מושלמת וננעלות זו לזו.

אבני H בפומה פונקו.

המבקרים עדיין מתפעלים מהנפלאות הגיאומטריות של הבלוקים התואמים בצורת H, עם כ-80 פנים, המונחים בשורה, ומהחיתוכים המדויקים וסדירות האבנים - דבר המצביע על ייצור מראש וייצור המוני. ראיונות עם סתתים מודרניים גילו כי גם עם הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו, יהיה קשה ביותר לשחזר את הדיוק שנצפה באבנים שנמצאו בפומה פונקו.


זו חלק מהסיבה לכך שאנשים רבים מאמינים כי התושבים הקדומים בפומה פונקו קיבלו 'עזרה חיצונית' לבניית האתר. אחרים אומרים שלתושבים של פומה פונקו הייתה טכנולוגיה שהלכה לאיבוד מאוחר יותר - אולי כלים חשמליים ואפילו לייזרים.


במחשבה שגרתית יותר, ההערכה היא כי לסתתי האבן היו יכולות על, עם הכלים שעמדו לרשותם, והרבה עבודת כפיים היתה מעורבת בהובלת האבנים ועיבודן. ההסבר השגרתי לאופן העבודה עם האבנים אומר כי הם סותתו תחילה בפטישי אבן ליצירת שקעים, אחר כך לוטשו והוחלקו עם חול ואבנים שטוחות.

ישנם דיווחים שונים על משקל האבנים הגדולות ביותר - בין 140 טון ל-800 טון, כאשר המשקל הגבוה יותר מסופק לרוב על ידי מקורות הנוטים להסברים אלטרנטיבים על אופן בניית האתר. הממדים המקובלים עבור האבן הגדולה ביותר בפומה פונקו היא באורך 7.81 מטר, רוחב 5.17 ועובי 1.07 מטר. גוש האבן השני בגודלו בפומה פונקו הוא באורך 7.90 מטר, רוחב 2.50 מטר ועובי 1.86 מטר.


באופן כללי מוסכם כי גושי אבן החול האדומים הגדולים נחצבו כ-10 ק"מ מפומה פונקו, ואנדזיט הנוי הקטנות יותר נחצבו כ-90 ק"מ משם על גדות אגם טיטיקקה. למרות שהמגליתים של פומה פונקו הם האספקט המושך ביותר את העין באתר, רוב הארכיטקטורה מורכבת מאבנים קטנות יותר.

אופן הגעת החומר לאתר הוא גם עניין לויכוח, אך מומחים רבים מאמינים כי האבנים נשלחו בדרך כלל בסירות קנה על פני האגם ואז נגררו לאתר, על היבשה, בעזרת כוח העבודה הגדול של טיוואנאקו. ייתכן שחבלים מעור של לאמה, רמפות ומישורים נטויים, שימשו כולם בהובלה היבשתית. הצעות אלטרנטיביות נוספות טוענות שאפשר היה להזיז את האבנים עם סוג של רכבי הרמה גדולים - שארכיאולוגים מהזרם המרכזי אינם סבורים שהיו קיימים באזור באותה תקופה.



אבנים מגנטיות

חוקרי הזרם המרכזי מאמינים שהאתר נוצר על ידי אנשי הטיוואנאקו בתקופת הברונזה, לפני כ-1000 עד 2000 שנה, אך הם מתעלמים מהעובדה שכלי ברונזה לא יכולים לחתוך את האבן, שלדעת הגיאולוגית הקנדית סוזן מור (Suzan Moore) היא אבן גרניט.


ההערכה שלה ושל עמיתיה היא כי האבן נחצבה מהר הגעש הרדום הנקרא קאפיה (Khapia), שנמצא ממש מעבר לגבול פרו, כ-70 ק"מ משם. לא ידוע כיצד הובלו האבנים, שחלקן במשקל של 20 עד 30 טונות לפחות. ולאחרונה התגלה כי האבנים מאד מגנטיות.


האבן השנייה שנמצאה בפומה פונקו היא אבן חול אדומה, כביכול ממחצבה במרחק של כ-10 ק"מ משם והיא לא מגנטית, ולכן נשאלת השאלה; האם הבונים בחרו בכוונה בגרניט האפור בגלל תכונותיו המגנטיות, או שמא זו הייתה רק מקריות?


המצפן מגיב בפראות לחלק מהאבנים האפורות, והשימוש במד טסלה שמודד מיקרו טסלה מראה לפעמים קריאות פי 20 ממה שהסביבה הטבעית פולטת. המגנטיות נראית איכשהו קשורה לצורות ולמשטחים של הבלוקים החתוכים.

לאחרונה נשלחו ארבע משלחות לפומה פונקו והושם דגש גדול יותר על חקר האנומליות המגנטיות. עד כה חוקרים התעלמו מהעובדה שהאבן האפורה היא מגנטית, או שהם אינם מודעים לחלוטין לתופעה זו.


כך כותבת הגיאולוגית סוזן מור על הממצאים הראשוניים:

"כרגע זה נראה כמו אבן גרניט עשירה בקוורץ עם תכולת טורמלין גבוהה במיוחד. הטורמלין מאוד מעניין. הוא פיאזואלקטרי, פירואלקטרי ומגנטי. לא פלא שהמצפן הסתובב בכזאת פראות. החלקים המגיבים יותר מכילים יותר טורמלין."



אגדות סביב פומה פונקו

אנשי הטיוואנאקו שאכלסו את פומה פונקו היו פוליתאיסטים והתמקדו בעיקר באלים שקשורים בחקלאות. מאמינים כי אל הבריאה שלהם מוצג בשער השמש המפורסם (Gate of the Sun), שלדעת חוקרים רבים היה ממוקם פעם בפומה פונקו ורק מאוחר יותר הועבר לקלאסאיה (Kalassaya).

שער השמש בטיוונאקו, בוליביה

על פי המיתוסים המקומיים, פומה פונקו קשורה לאלים ולזמן הבריאה הראשונה. אגדות קובעות כי לתושבים הראשונים היו כוחות על טבעיים והם הצליחו להרים אבנים מהקרקע ולשאת אותן באוויר באמצעות קול.

אנשי האינקה קיבלו את האגדות הללו והוסיפו כי וירקוצ'ה (Viracocha) - אל הבריאה שלהם (והדמות שלפרשנותם מתואר בשער השמש) - יצר בני אדם באתר הזה. באגדות נאמר שמכאן אבות האנושות, בני גזעים שונים, יצאו לאכלס את העולם. למשך זמן מה, האמינו כי דיוקני האבן שנמצאו בטיוואנאקומתארים הם אותם בני אדם ראשונים. מפרשנויות מאוחרות יותר עולה כי הפנים הן של שליטי העיר בעבר.


אין זה פלא שפומה פונקו ממשיכה לעורר סקרנות, עם כל כך הרבה שאלות ללא מענה ותיאוריות אלטרנטיביות להבנת מקורותיה ובניתה. היא ממשיכה להיות אחד האתרים הקדומים המסתוריים בעולם ובהחלט שווה עוד מחקר.


מקורות:

Brien Foerster - Hidden Inca Tours

Alicia McDermott - Ancient Origins

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook