top of page

פאנויאס (Panóias) - אתר מסתורי מהתקופה הפליאוליתית ועד לרומאים

עודכן: 7 באוק׳ 2020

כאשר הסנאטור הרומי גאיוס קלפורניוס רופינוס (Gaius Calpurnius Rufinus), בין סוף המאה ה-2 לאמצע המאה ה-3 לספירה, היה צריך לבחור את המקום המתאים ביותר לסמן את ההשתלטות שלו, הוא החליט לבנות מקדש הרחק ממרכז עירוני, והעדיף את סלעי הגרניט הקדושים והמרוחקים של פאנויאס (Panóias), ששימשו לפעילות פולחנית כבר בתקופה שקדמה לרומאים. הסנאטור, למרות שקידם מינהגים טקסיים חדשים שהיו קשורים לפולחן האלים איזיס (Isis) וסרפיס (Serapis) (כלומר בנייה של מקדש הכולל אגנים שבהם הוקרבו קרבנות), הראה עניין מובהק במוצאם של מנהגי הדת הקדומים ובמציאת דרך להמשכיות שלהם עם המנהגים החדשים. המאמר בוחן את המיקרו-אסטרטגיות שננקטו על ידי רופינוס במטרה להציג את החדשנות שלו, לרומם את סראפיס (Serapis) מעל כל שאר האלים, לצבוע את הפולחן החדש במאפייני המסתורין האלאוסיניאני (Eleusinian Mysteries), למנן את הליטורגיה הקשורה, ובכך לשלב ולחדש פעילות קדמונית חשובה.

פאנויאס (Panóias)

פאנויאס (Panóias), מונומנט לאומי פורטוגזי מאז 1910, הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים הפופולריים ביותר בפורטוגל. הוא שוכן בגובה 460 מטר מעל פני הים באזור הררי, כ-85 ק"מ מהחוף האטלנטי. האתר מאופיין בסלעי גרניט מעוגלים וחלקים מתקופת הפלאוזואיקון הקדומה.


האזור שנקרא היום Trás-os-Montes (צפון מזרח פורטוגל), היה מיושב ברציפות, פחות או יותר, מאז התקופה הפליאוליתית. לפני התקופה הרומית, הוא נכבש על ידי עם שאנו מכירים בשם לוסיטנים (Lusitanians). האזור נכבש מהם באופן רשמי על ידי דקימוס יוניוס ברוטוס (Decimus Iunius Brutus) בשנת 137 לפנה"ס, אך האיחוד עם רומא התרחש רק אחרי מלחמות קנטבריה (Cantabrian Wars) של אוגוסטוס (Augustus), בשנים 29-19 לפנה"ס. האזור שולב באזור היספניה טארקוננסיס (Hispania Tarraconensis) והושם תחת שליטה ישירה של אקווה פלביאה (Aquae Flaviae) בשנת 75 לספירה. מלבד המעיינות החמים, התעניינותה של רומא באזור נבע בעיקר מהמתכות שהיו בו, מכרות הזהב העשירים של טרס מינאס (Três Minas) וג'אלס (Jales) שוכנים רק 20 ק"מ צפונית לפאנויאס.



ההיסטוריה של גילוי האתר

בשנת 1721 ציווה מלך פורטוגל, ז'ואאו החמישי (João V), את הסנאט של וילה ריאל (Vila Real) לשלוח לאקדמיה המלכותית להיסטוריה של ליסבון (Royal Academy of History in Lisbon) דו"ח מפורט המאגד את המידע העיקרי הנוגע לשרידים מקומיים בעלי חשיבות היסטורית. דו"ח זה שרד תחת השם Relação da Câmara. בקשה דומה נשלחה על ידי האקדמיה לכמרי הקהילה המקומיים. מבין אלה, הכומר אנטוניו רודריגו ד'אגייאר (António Rodrigues de Aguiar), כומר של כנסיית סן פדרו וולונגואריס (S. Pedro de Valnogueiras), שלח מסמך שכלל שמונה רישומים ועשרים עמודים של טקסט. כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1732, נקראו שני הדוחות על ידי ג'רונימו קונטאדור דה ארגוטה (Jerónimo Contador de Argote), חבר האקדמיה. למרות שמעולם לא ביקר באתר באופן אישי, הוא פרסם קטעים ממסמכים אלה המתארים אחד עשר ממצאים מהסלעים החצובים והמעוצבים. לרוע המזל, הרישומים הללו היו לא מדויקים.


גם קונטדור דה ארגוטה וגם וויליאם הנרי ג'יילס קינגסטון (William Henry Giles Kingston), מאה שנים מאוחר יותר, הזכירו עמודי שיש רבים, כותרות עמודים ולוחות שהיו באתר, שרובם הועברו לווילה ריאל כחומרי בנייה או ששימשו מחדש בכנסיית סאן פדרו המקומית. מלבד קינגסטון, אנו יודעים על עוד כמה מטיילים שביקרו ותיעדו את חורבות פאנויאס במהלך המאה ה-19, ביחוד אלכסנדר הרקולאנו (Alexandre Herculano) וגבריאל פריירה (Gabriel Herculano Pereira). אך ללא ספק המבקר החשוב ביותר הגיע לקראת סוף המאה (1888). חוסה לייט דה וסונצ'לוס (José Leite de Vasconcellos), החלוץ של הארכיאולוגיה הפורטוגזית ומאוחר יותר מייסד המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה בליסבון (National Archaeology Museum), שהקדיש מספר דפים מעבודתו המקיפה לפאנויאס, תוך שילוב חומר מדו"ח קודם שנכתב בשנת 1883 על ידי ג'ואו אנריקה פון חאפה (João Henrique von Hafe), מהנדס בחברת הרכבות הפורטוגזית.


רק מאז ניקוי האתר בשנת 1942 והסקירה הטופוגרפית בשנת 1951, אתר פאנויאס שוב החל למשוך את תשומת ליבם של היסטוריונים, כך שהביבליוגרפיה הרלוונטית היא די משמעותית. האדמה עצמה נרכשה לאחרונה על ידי המדינה (1993), גודרה (1995), פונתה מכמה מבנים מודרניים, והוקם בה משרד למכירת כרטיסים, חנות ספרים ואולם קטן. אולם למרבה הצער, טרם נערכה באתר חפירה ארכיאולוגית בטכניקות מודרניות.


השרידים הארכיאולוגיים

הכיבוש הרומאי באתר הוכח מעל לכל ספק על ידי אלמנטים אדריכליים משיש שהוזכרו על ידי קונטאדור דה ארגוטה וקינגסטון, ועל ידי כמה מטבעות אימפריאליים (Imperial coins) שנמצאו באזור. קינגסטון סיפר שהכומר המקומי הציג בפניו מטבע המציג גלדיאטור בצידו האחד וראש של קיסר בצידו השני. מה שעדיין שרד מהנוכחות הרומית הוא סדרת אגנים וחללים בצורות ומימדים שונים שנחצבו ישירות בסלעי הגרניט. מאפיינים אלה מרוכזים בעיקר בעשרה סלעים במימדים שונים מאוד הכוללים:

  1. חללים קטנים ומעוגלים חצובים בעבודת יד.

  2. מיכלים מרובעים או מלבניים ובורות קטנים.

  3. תעלות שונות.

  4. גרם מדרגות, אשר ככל הנראה היה חלק משביל מזוגזג שהוביל על פני הסלעים.