top of page

לוח הברקת האגדי וסודות היקום

את מקורה של האלכימיה המערבית ניתן לייחס למצרים ההלניסטית, ובעיקר לעיר אלכסנדריה. אחת הדמויות החשובות ביותר במיתולוגיה של האלכימיה הוא הרמס טריסמגיסטוס ("הרמס הגדול ביותר שלוש פעמים"). שמה של דמות זו נגזר מאל החוכמה מצרי, תחות (תות'), ומקבילו היווני, הרמס. ההרמטיקה, שנאמר כי נכתבה על ידי הרמס טריסמגיסטוס, נחשבת בדרך כלל כבסיס לפילוסופיה ולפרקטיקה האלכימית המערבית. בנוסף, הרמס טריסמגיסטוס נחשב גם למחבר לוח הברקת (Emerald Tablet).

אגדות לוח הברקת

נאמר כי לוח הברקת הוא לוח מאבן ברקת או אבן ירוקה החקוקה ברזי היקום. מקור לוח הברקת המקורי אינו ברור, מכאן שהוא אפוף באגדות. הסיפור הנפוץ ביותר טוען כי הלוח נמצא בקבר מערה בטיאנה, מתחת לפסל הרמס, אחוז בידיו של גופת הרמס טריסמגיסטוס עצמו.


במיתוס המצרי נאמר כי יוצר לוח הברקת הוא האל המצרי תות', והאגיפטולוג ארמנדו מיי (Armando Mei) מתאר זאת כך:

"חילק את הידע שלו ל-42 לוחות ברקת, וקידד את העקרונות המדעיים הגדולים השולטים ביקום. האגדה מספרת כי לאחר נפילת האלים, הלוחות ההרמטיים הוסתרו בצורה חכמה כך שאף בן אנוש לא ימצא אותם. רק תות', בשובו למימד הזה, הצליח להשיב את הספר המסתורי."

אגדה אחרת מרמזת כי היה זה בנם השלישי של אדם וחוה, שת, שכתב אותו במקור. אחרים האמינו כי הלוח הוחזק פעם בתוך ארון הברית. יש אף הטוענים שהמקור הראשוני של לוח הברקת הוא לא אחר מאשר העיר האגדית אטלנטיס.

תיאור דמיוני של לוח הברקת / Heinrich Khunrath, 1606

ההסטוריה של לוח הברקת

אמנם טענות שונות הועלו בנוגע למקורותיו של לוח הברקת, אך עדיין לא נמצאו ראיות הניתנות לאימות התומכות בהן. ככל הנראה הלוח הופיע לראשונה במערב במהדורות הפסאדו-אריסטוטליות של סיקרטום סיקרטורום (Secretum Secretorum) שהיה למעשה תרגום של 'כיתאב סיר אל-אסאר' ('Kitab Sirr al-Asrar'), ספר עצות למלכים שתורגם ללטינית על ידי יוהנס היספלינסיס (Johannes Hispalensis) ב-1140 ועל ידי פיליפ מטריפולי (Philip of Tripoli) ב-1243.


עשויים להיות תרגומים אחרים של הלוח מאותה תקופה על ידי אפלטון מטיבולי (Plato of Tivoli) והוגו מסנטלה (Hugh of Santalla), אולי ממקורות שונים. תאריך ה'כיתאב סיר אל-אסאר' אינו ברור, אם כי הוצע 800 לספירה, ולא ברור מתי הפך הלוח לחלק מעבודה זו.


אריק הולמיארד (Eric John Holmyard) היה הראשון שמצא גרסה ערבית מוקדמת אחרת (ג'וליוס רוסקה מצא גרסא מהמאה ה-12 שנטען כי הוכתבה על ידי סרג'יוס משכם) ב'כיתאב אוסטוקוס אל-אוס אל-טהאני' ('Kitab Ustuqus al-Uss al-Thani') - הספר השני של יסודות הבסיס המיוחס לג'אבר בן חיאן. זמן קצר לאחר מכן רוסקה מצא גרסה נוספת שצורפה ל'כיתאב סיר אל-חליקי' (Kitab sirr al-haliqi) - ספר סוד הבריאה ואמנות הטבע, המכונה גם 'כיתאב בלאניוס אל-חכים פיל-אילאל' (Kitab Balaniyus al-Hakim fi'l-`Ilal) - ספרו של בלינאס החכם על הגורמים. הוצע כי ספר זה נכתב כבר בשנת 650, והוא בטוח הושלם עד ח'ליפות אל-מאמון (813-33).


חוקרים ראו קווי דמיון בין ספר זה לבין 'ספר האוצרות הסורי' ('Syriac Book of Treasures') שכתב אפרים הסורי ובאופן מעניין יותר לכתביו היווניים של הבישוף נמסיוס מחומס בסוריה (Bishop Nemesius of Emesa) מאמצע המאה ה-4. עם זאת, למרות שזה מצביע על מקור סורי אפשרי, אף אחד מהכתבים הללו אינו כולל את הלוח.


בלינאס מזוהה בדרך כלל עם אפולוניוס איש טיאנה, אך אין כמעט ראיות הקושרות אותו עם 'כיתאב בלאניוס', וגם אם היו, הסיפור רומז כי בלינאס מצא את הלוח ולא כתב אותו, והתגליות של מגילות ים המלח וספריית נגע חמאדי מראות כי הסתרת טקסטים במערות אינה בלתי אפשרית.


רוסקה הציע מקור מזרחי יותר, וג'וזף נידהם הציע מקור בסין. הולמיארד ודייויס (Davis, Tenny L) סבורים שהלוח הזה עשוי להיות אחת היצירות האלכימיות המוקדמות ביותר מכל היצירות שיש לנו. עם זאת, עברו עוד כמה מאות שנים עד שהטקסט היה נגיש לאירופאים. במאה ה-12 לספירה תורגם לוח הברקת ללטינית על ידי הוגו פון סנטלה (Hugo von Santalla).


יש לציין כי ככל הנראה היוונים והמצרים השתמשו במונח שתורגם כ"ברקת" עבור ברקת, גרניט ירוקה, "ואולי