מגילה מקראית בת 2,000 שנה נחשפה במדבר יהודה, כך הודיעה השבוע רשות העתיקות. התגלית פורצת הדרך מציינת את הפעם הראשונה שממצא כזה נחשף זה עשרות שנים, מאז תקופת גילוי מגילות ים המלח.
באוקטובר 2017, החל מבצע ארכיאולוגי-לאומי לסקירת מערות יהודה ולחפירה בהן, צוותים של רשות העתיקות סוקרים באופן שיטתי, כל מערה ונקיק במצוקי המדבר. כל זה נעשה במטרה לאסוף את כל הממצאים הארכאולוגים בשטח ובכך גם למגר את תופעת שוד העתיקות. מגילות מדבר יהודה כוללות, בין היתר, את העותקים הקדומים ביותר של ספרי התנ"ך והן נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20.
הקטעים שהתגלו, הנושאים פסוקים מספרי הנביאים זכריה ונחום וכתובים ביוונית, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בשמורת מדבר יהודה, ב"מערת האימה" בנחל חבר, התלויה בין שמים וארץ והיא שוכנת כ-80 מ' מתחת לראש המצוק, בין תהומות, הכניסה למערה אסורה והיא מסוכנת למטיילים והגעת החוקרים של רשות העתיקות לא הייתה פשוטה.
מלבד כתבי היד, היו במערה כמה ממצאים ייחודיים אחרים, כולל מטמון מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא הנושא סמלים יהודיים כגון נבל ועץ תמר, שלד של ילד המתוארך בכ-6,000 שנה וסל ענק בן 10,000 שנה שהשתמר באופן יוצא דופן. לדעת המומחים הסל עשוי להיות הפריט המוקדם ביותר מסוג זה שנחשף אי פעם. עוד נמצאו ראשי חיצים וחניתות, אריגים, סנדלים ואפילו מסרקי כינים והממצאים מהווים הוכחה ארכיאולוגית לתקופת המרד ולהתיישבות היהודית.
קטעי מגילת תרי עשר היוונית שנחשפו במבצע, נכתבו על ידי שני סופרים שונים. בשימור ומחקר שערכו טניה ביטלר ד"ר אורן איבלמן, וביאטריס ריאסטרה מיחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, שוחזרו 11 שורות כתב, המשמרות חלקית את התרגום היווני לפסוקים טז–יז שבספר זכריה פרק ח.
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ--אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. וְאִישׁ אֶת-רָעַת רֵעֵהוּ, אַל-תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר, אַל-תֶּאֱהָבוּ: כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי, נְאֻם-יְהוָה."
כמו כן, בקטע אחר, זוהו הפסוקים מספר נחום א: ה–ו':
"הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ; וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו, וְתֵבֵל וְכָל-יוֹשְׁבֵי בָהּ; לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ."
השוואה של הטקסט שהשתמר בקטעים החדשים שהתגלו, לטקסט המוכר, מגלה לא מעט הבדלים, חלקם מפתיעים מאוד.
"מטרת המבצע הלאומי, היא להציל את נכסי המורשת הנדירים והחשובים שבמדבר מציפורני השודדים", אומר ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות ויוזם המבצע. "צוות המדבר גילה אומץ, מסירות נפש ודבקות יוצאת מן הכלל במטרה, גלש למערות השוכנות בין שמים לארץ, חפר וסינן בהן בתנאים של אבק סמיך ומחנק, וחזר עם מתנות יקרות ערך לתרבות האנושית", "חשיפת קטעי הקלף החדשים היא קריאת השכמה למדינה", אומר חסון. "יש להקצות משאבים להשלמת המבצע, בעל החשיבות ההיסטורית. חייבים לוודא שממצים את כל המידע הממתין להתגלות במערות לפני שהשודדים יעשו זאת. יש דברים שאין להם מחיר".
חנניה היזמי, קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי שביהודה ושומרון הסביר: "מעמד זה הוא בהחלט מעמד מרגש, בו אנו מציגים וחושפים לפני הציבור פיסה חשובה ומשמעותית בהיסטוריה ובתרבות של ארץ ישראל. כבר בסוף שנות ה-40 של המאה שעברה, נחשפנו לראשונה לנכסי המורשת והתרבות שהותירו לנו יושבי ארץ ישראל עם הגילויים הראשונים של מגילות מדבר יהודה... הממצאים מעידים על אורח חיים עשיר, מגוון ומורכב, כמו גם על תנאי האקלים הקשים ששררו באזור לפני מאות ואלפי שנים."
תנאי האזור נותרו מאתגרים עד היום. כ-80 קילומטרים של מערות נסקרו במסגרת המבצע המורכב שכלל הפעלת רחפנים והגעה למערות קשות-גישה, תוך שימוש באמצעי גלישה וטיפוס. הסקירה המדוקדקת של המדבר ומערותיו, מניבה עוד ועוד גילויים חשובים וצפויה להאיר את המחקר של מערות מדבר יהודה באור חדש.
השלד, שכנראה היה שייך לילד בגילאי 6-12, היה עטוף בבד וחנוט. "כשהזזנו שתי אבנים שטוחות גילינו בור רדוד שנחפר בכוונה תחתן ובו שלד של ילד שהונח בתנוחה עוברית", הסבירה רונית לופו חוקרת הפרהיסטוריה של רשות העתיקות. "היה ברור שמי שקבר את הילד עטף אותו וטחב את שולי הבד מתחתיו, בדיוק כמו שהורה מכסה את ילדו בשמיכה", אמרה. "צרור בד קטן נלפת בידיו של הילד. שלד הילד ועטיפת הבד נשמרו להפליא, ובגלל תנאי האקלים במערה, התרחש תהליך של חניטה טבעית, העור, הגידים ואפילו השיער נשמרו חלקית, למרות חלוף הזמן."
