במבט ראשון, המשמעות של המונח 'תיאוריית קונספירציה' עשויה להיראות ברורה. המילה 'קונספירציה' מבוססת היטב בשפה האנגלית. נגזרת מה-conspirare הלטינית, שפירושו "לנשום יחד", זה מסמל את ההתחברות של שני אנשים או יותר ופעולה שלהם בקנוניה להשגת תוצאה רצויה. ביטויים כמו "קונספירציה לרצח", "קונספירציה להונאה" ו"קונספירציה לביצוע רצח עם" מעוגנים במערכות משפט ברחבי העולם ומתייחסים לעבירות הכרוכות בהתארגנות או במאמץ משותף לביצוע פשע. במובן הרחב, אם כן, תיאוריית קונספירציה תהיה הסבר, ספקולטיבי או מבוסס ראיות, המייחס את הסיבות לאירוע לקונספירציה או למזימה.
לתיאוריות קונספירציה יש היסטוריה ארוכה, אבל המונח בפועל "תיאוריית קונספירציה" הופיע הרבה יותר מאוחר. רק לפני כמה עשורים קיבל המונח את הקונוטציות המזלזלות שיש לו היום, כשלקרוא למישהו תיאורטיקן קונספירציה פועל כעלבון.
אז זה אולי לא מפתיע שיש אפילו תיאוריית קונספירציה לגבי מקורות התווית. תיאוריית הקונספירציה הזו טוענת שה-CIA המציא את המונח ב-1967 כדי לפסול את אלה שהטילו ספק בגרסה הרשמית של רצח ג'ון פ. קנדי והטילו ספק בכך שרוצחו, לי הארווי אוסוולד, פעל לבדו.
יש אפילו שתי גרסאות לתיאוריית הקונספירציה הזו. הגרסה הקיצונית יותר טוענת שה-CIA ממש המציא את המונח במובן שהמילים "קונספירציה" ו"תיאוריה" מעולם לא שימשו בעבר משולבות. גרסה מתונה יותר מכירה בכך שהמונח היה קיים בעבר, אך טוענת שה-CIA יצר בכוונה את הקונוטציות השליליות שלו וכך הפך את התווית לכלי של תעמולה פוליטית.
הגרסה המתונה יותר פופולרית במיוחד בשנים האחרונות משתי סיבות. ראשית, קל מאד להפריך את הטענה הקיצונית יותר לפיה ה-CIA בעצם המציא את המונח. כפי שחיפוש ב-Google Books מגלה במהירות, המונח "תיאוריית קונספירציה" הופיע בסביבות 1870, 80 שנה לפני הקמת ה-CIA, והוא התפשט בעיתונים במיוחד לאחר רצח הנשיא ג'יימס גרפילד ביולי 1881. הוא החל להיות בשימוש תכוף יותר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. אפילו תיאורטיקני קונספירציה מושבעים מתקשים לנסות להתעלם מכך. שנית, הגרסה המתונה יותר קיבלה דחיפה גדולה בפופולריות לפני כמה שנים, כאשר חוקר מדעי המדינה האמריקאי לאנס דהאוון-סמית' (Lance DeHaven-Smith) הפיץ אותה בספר שיצא לאור על ידי אוניברסיטאית מוכרת.
למרות שהם טוענים טענות שונות לגבי מקורו והתפתחותו של המונח, תומכי שתי הגרסאות מצביעים תמיד על מסמך CIA רשמי בשם Concerning Criticism of the Warren Report כאקדח המעשן שלהם. הוא שוחרר בשנת 1967 לאחר שהניו יורק טיימס ביקש זאת במסגרת חוק חופש המידע.
המסמך מביע דאגה לגבי המספר הניכר של האנשים שהטילו ספק בחקירה הרשמית של רצח קנדי, ועדת וורן, שמצאה כי לי הארווי אוסוולד פעל לבדו. הוא גם שואף לצייד את אנשי ה-CIA בטיעונים נגד אלה שמערערים על הממצאים והגרסה הרשמית של האירוע. לדוגמה, הוא מדגיש שאף אחד ששכל בקודקודו לא היה בוחר במישהו כל כך לא יציב כמו אוסוולד בתור פיון במזימה גדולה כל כך. והוא מצביע על הכשלים הלוגיים של הרעיונות האלטרנטיביים הללו.
אפשר למצוא את הניסיון של ה-CIA להשפיע על דעת הקהל כבעייתי. אבל אין משפט אחד במסמך שמצביע על כך שה-CIA התכוון להפעיל כנשק, או אפילו רק להציג את המונח "תיאוריית קונספירציה" כדי לפסול ביקורת. למעשה, "תיאוריית קונספירציה" ביחיד לעולם לא הופיע במסמך. "תיאוריות קונספירציה" ברבים משמש רק פעם אחת, באופן ענייני בפסקה השלישית:
תיאוריות קונספירציה מטילות לעתים קרובות חשד בארגון שלנו, למשל, על ידי טענת שווא שלי הארווי אוסוולד עבד עבורנו.
מחברי המסמך שוטחים את המונח בצורה מאד סתמית וברור שלא מרגישים צורך להגדיר אותו. זה מצביע על כך שזה לא היה מונח חדש וכבר היה בשימוש נרחב בזמנו לתיאור רעיונות אלטרנטיביים. בשום שלב לא ממליצים המחברים להשתמש בתווית "תיאוריית קונספירציה" כדי להטיל סטיגמה על הסברים חלופיים לרצח קנדי. זה מצביע על כך שהמונח עדיין לא רכש את אותה רמת שליליות שיש לו כיום.
הנושא המעניין הרבה יותר הוא מדוע תיאוריית הקונספירציה הזו צצה ומדוע כל כך הרבה אנשים מאמינים בה. אף חוקר עדיין לא התווה במלואו את מהלך התיאוריה הספציפית הזו, כך שקשה להצביע בדיוק מתי היא הופיעה. אבל אפשר להניח שזה היה בשנות ה-80 או ה-90 בהתבסס על חקירות שטחיות.
רק בשנות ה-80 של המאה ה-20 המונח "תיאוריית קונספירציה" התחיל באמת לשאת את הקונוטציות השליליות שאנו מקשרים אליו כיום. אז תיאוריית הקונספירציה לגבי מקורות המונח הייתה ככל הנראה תגובה לשליליות הגוברת הזו.
הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים מאמינים ברעיון שה-CIA המציא את המונח "תיאוריית קונספירציה" קשורה לתפקידו של רצח קנדי בהיסטוריה הרחבה יותר של הקונספט ולפופולריות שלהן. אולי נראה שאנחנו חיים בעידן של תיאוריות קונספירציה, אבל תיאוריות כאלה היו פופולריות עוד יותר בעבר.
לפחות מהמאה ה-17 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20, תיאוריות קונספירציה היו דרך מקובלת להבנת העולם ולעיתים קרובות גם הגרסאות הרשמיות של האירועים. הן נוסחו על ידי אליטות ובדרך כלל כוונו לאויבים חיצוניים או לחתרנים שניסו כביכול לערער את המדינה. רק בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 החלו תיאוריות קונספירציה להפוך לדרך סטיגמטית להסביר אירועים גדולים.
תוצאת לוואי אחת של המעבר הזה מהזרם המרכזי לשולי החברה הייתה שתיאוריות קונספירציה החלו לכוון בעיקר לאליטות חברתיות ופוליטיות. הן כבר לא עוסקות במזימות לכאורה נגד המדינה אלא באלה שמתוזמרת על ידי המדינה.
תופעת לוואי נוספת של הסטיגמה החדשה הזו הייתה שהתווית תיאוריית או תיאורטיקן קונספירציה הפכה למונח מזלזל. רצח קנדי היה המקרה הגדול הראשון בו האשימו תיאורטיקני קונספירציה את המדינה בתכנון רוע בסתר וסיפקו רעיונות חלופיים שסומנו אז כתיאוריות קונספירציה, כמו במסמך ה-CIA מ-1967. לכן אין זה מפתיע שתיאורטיקני קונספירציה - המאשימים אירועים בפעולות מכוונות של אנשים מרושעים - רואים בדיעבד את הופעת המונח כניסיון מכוון לשמר את הגרסה הרשמית של רצח קנדי.
מקורות:
מי שממציא ומפיץ תיאוריות קונספירציה מחסן את האוכלוסיה נגד פריטי מידע שצליחים מידיי פעם לצוץ.