הג'ונגל השופע סביב מקדש באיון (Bayon Temple) מסווה את מיקומו ביחס למבנים רלוונטיים אחרים באנגקור, ולכן מטעה בנוגע למתחם האמיתי אליו הוא שייך. לכן, המקדש של באיון, הניצב במרכז הבירה העתיקה של אנגקור תום, לא הוכר במשך זמן כה רב. מתוארך למאה ה-12, המקדש של באיון שופע במאפיין מובהק של כ-216 פרצופי אבן מסיביים המשקיפים לכל עבר.
נבנה ע"י המלך ג'איאווארמן השביעי (Jayavarman VII) כסממן של התפתחות עצומה של הבירה אנגקור תום, מקדש באיון תוכנן בתחילה עם שלושה מפלסים. המפלס הראשון והשני מכילים את הגלריות החיצוניות והפנימיות המרובעות, ומקדש מרכזי מעגלי המובדל על ידי צריח בגובה 43 מטר מסמן את המפלס השלישי. צורת מבנה זה מקשה על הבנת דרך הפעולה של המקדש שהיתה ללא ספק מורכבת, עם מבוך של גלריות, מעברים וגרמי מדרגות המחוברים בצורה שמקשה על ההבחנה בין המפלסים, מה שיוצר מעט אור, שבילים צרים ותקרה נמוכה.
מקדש באיון מייצג את ההתלכדות של השמים והארץ, הוא נותר אחד המקדשים המסתוריים ביותר של מתחם אנגקור. המקדש פונה לכיוון מזרח ומוקף בשני קירות, קירות אלה מכילים גלריות גדולות המציגות אוסף מופלא של סצינות של אירועים היסטוריים ומיתולוגיים ותמונות מפעילות חיי היומיום של החמרים במשך כמעט אלף שנים.
התעלומה שמאחורי הפרצופים
216 פרצופי האבן הענקיים המדהימים של מקדש באיון, חצובים מתוך 54 צריחים או מגדלים, שכל אחד מהם מציג שניים, שלושה או ארבעה פרצופים ענקיים, אך את מי הם מייצגים? כל הפרצופים מאד דומים ונראה שהם מציגים את אותה דמות.
מתחם מקדש באיון נבנה בהנחיית שליט המהאיאנה בודהיסטי ג'איאווארמן השביעי, שעלה לכס מלכות החמר באנגקור בשנת 1181 לספירה. רוב החוקרים מאמינים שהוא הקים את המתחם עבור פולחן בודהיסטי, ושמאוחר יותר הוא שופץ ושימש כמקדש הינדי, כך שסוגים שונים של פולחן הינדי ובודהיסטי התקיימו זה לצד זה ובאופן קבוע בחצרות המלוכה המסורתיות של דרום מזרח אסיה.
מלכי החמר הקלאסיים קידמו את הרעיון (המכונה "Devaraja") בו יש הקבלה בין המלך השולט והאל. בדרך כלל האל ההינדי שנבחר לצורך זה היה שיווה, אך לעיתים היה זה וישנו, או, עבור אחרים, דימוי אלוהי ממוצא בודהיסטי. לעתים קרובות מקדשי חמר מציגים את המלך השולט כהתגלמות האל, שמקדשיו נמצאים בתוך מונומנט עלי אדמות המדגים את עיצוב הקוסמוס והשמים.
אותם חוקרים טוענים שהפרצופים המתוארים על מגדלי באיון דומים בבירור לפרצופים על פסלי פורטרטים ידועים של ג'איאווארמן השביעי. בהתחשב בנטיותיו הבודהיסטיות, הם מאמינים כי הפרצופים המסיביים מציגים אותו בצורה אלוהית למחצה כ"בודהיסטווה", ישות מוארת שנתפסת במהאיאנה כישות הדוחה את כניסתה לנירוואנה כדי להישאר בכדור הארץ ולסייע לאחרים לקראת הגאולה. הבודהיסטווים הם קצת כמו קדושים בודהיסטים של המהאיאנה.
ארבעה פרצופים, המשקיפים לכיוונים הקרדינליים, חצובים בצידי 54 מגדלים הניצבים במקדש באיון. השימור של המגדלים השונים הוא לקוי ולכן קשה לדעת בדיוק כיצד כל המגדלים היו חצובים. נותרו כ-216 פרצופים מחייכים ענקיים, אך יתכן שהיו פעם בין מאה לכמה מאות מגדלים, שלכל אחד מהם ארבעה פרצופים.
שגיאה היסטורית?
עוד לפני שנכנסים למקדש באיון, בדרך לכיוון השער, ניתן לראות דמויות ענק בשורה משני צידי הכביש, מי הם? מצד אחד ישנם אלים המכונים דווים (Devas) ומצד שני ישנם שדים הנקראים אסורים (Asuras). הם אוחזים בידיהם בגופו של נחש ענק. אך מה הם עושים עם הנחש הזה? הם חובצים את ים החלב (Churning the sea of milk). אירוע זה הוא אירוע מרכזי בטקסטים הינדים קדומים, לא בטקסטים בודהיסטיים, למעשה הבודהיזם מתנער ממאפיינים כאלה. אז מדוע למקדש בודהיסטי יש מאפיין הינדי מחוץ לשער?
למי שייך הפרצוף הזה? מדוע בנו הבנאים הקדומים את המקדש הזה עם כל כך הרבה מגדלים עם הפרצופים המוזרים האלה המוטבעים עליהם מכל עבר? כמו שצוין קודם, ארכיאולוגים והיסטוריונים אומרים כי פרצוף זה מתאר את בודהה וגם את המלך ג'איאווארמן השביעי, שרצה להאדיר את בודהה ורצה שאנשים יזכרו אותו לנצח. וזו הסיבה שהוא בנה את המקדש הזה, כדי לבסס את תפארתם של בודהה ושלו עצמו, להפוך את עצמו למלך-אל.
אך נראה שהתיאוריה הזו שגויה לחלוטין. פרצופים אלה אינם מתארים את בודהה או את המלך, פרצופים אלה מתארים את האל ההינדי ברהמה. ברהמה הוא האל עם ארבעת הראשים או הפרצופים, לא בודהה. זו הסיבה שכל מגדל מציג ארבעה פרצופים, הפונים לארבעה כיוונים שונים. טקסטים הינדים עתיקים מזכירים בבירור כי יש להציג את ברהמה עם ארבעה ראשים הפונים לארבעה כיוונים שונים, מצד שני בודהה לעולם אינו מוצג עם ארבעה פרצופים.
ומעניין עוד יותר, הסתכלו על הקישוטים בתמונה הבאה, הוא עונד שרשרת מרהיבה, הוא עונד עגילים מעוטרים והוא עונד תכשיטים נוספים על ראשו. זה מנוגד לחלוטין לבודהה, מכיוון שבודהה אף פעם לא עונד תכשיטים, הוא האמין בפשטות. חשוב יותר הוא הכתר הענק, דמוי קסדה חרוטית גדולה, כמו כיסוי ראש עם כתר או דיאדמה מעל. יש טקסט עתיק בסנסקריט בשם Manasara-Silpasastra שמסביר בבירור כיצד צריך לחצוב את ברהמה, והבנאים הקדומים בנו את ברהמה בדיוק לפי הטקסט הזה. שוב, בודהה לעולם לא מוצג עם כיסוי ראש ענק וכתר, הוא מוצג עם שיער פשוט.
אך יש פרט מרתק נוסף, תראו איך הוא מוצג עם עין שלישית. רוב האנשים חושבים שרק לשיווה יש עין שלישית, אך גם לברהמה יש עין שלישית, גם זה מוזכר גם בטקסטים עתיקים. המשמעות היא שלפסלים הקמבודייים הקדומים היה ידע מעמיק של טקסטים הינדים עתיקים, והם עקבו אחרי כל הפרטים בזהירות. זה מדהים מכיוון שאפילו הודים קדומים השמיטו את הפרטים האלה לפעמים, אך הקמבודים עקבו אחריהם בצייתנות ממרחק של אלפי קילומטרים מהודו.
אך אם זהו מקדש המוקדש לאל ברהמה, מדוע הוא נקרא מקדש באיון? מה הפירוש של באיון? כאשר הצרפתים כבשו את קמבודיה הם קראו לו מקדש באניאן (עץ פיקוס הצומח מתוך עץ אחר), מכיוון שהוא נראה כמו מקבץ מגדלים, המקומיים ביטאו את בניאן כבאיון והשם דבק.
ארכיאולוגים מאשרים שכתובות עתיקות מכנות את המקדש הזה JayaGiri. זה מושלם כי Jaya בסנסקריט זה ברהמה, זהו אחד הכינויים של לורד ברהמה, ו-Giri פירושו הר, ולכן זהו 'הר ברהמה'. וכשמסתכלים שוב על המקדש הזה, השם הוא מושלם מכיוון שהוא נראה כמו הר, וכשמסתכלים על ארבעת הראשים נזכרים מיד בברהמה.
ארכיאולוגים גם מסכימים כי במקדש נבנו מקדשים קטנים לשיווה ולווישנו, אך הם לא מצאו מקדש לברהמה. למה? כי כל המקדש הזה מוקדש לו, זו הסיבה.
זה די מפתיע שארכיאולוגים והיסטוריונים חושבים שמדובר במקדש בודהיסטי המוקדש לבודהה בעוד שהוא ללא ספק מקדש הינדי המוקדש לברהמה. מה הסיבה לכך? ניתן לייחס זאת לצרפתים שלא הבינו הרבה מההינדואיזם והבודהיזם. כמו כן, כאשר הצרפתים יישבו את קמבודיה בשנת 1863, הבודהיזם היתה הדת הרווחת. אז באותה תקופה, הם כנראה הניחו באופן אוטומטי שמדובר במקדש בודהיסטי. נקודה מעניינת נוספת היא שהמקדש הזה, בדיוק כמו אנגקור ואט, אוכלס ברציפות בנזירים בודהיסטיים, במשך מאות רבות. הם יצרו גם הרבה גילופים בודהיסטים קטנים, ולעתים אף קברו פסלי בודהה למזל טוב בחצר המקדש. וזה יכול להיות מבלבל למדי עבור ארכיאולוג מערבי בשעה שהוא חוקר את המקדש, מכיוון שהוא נתקל בגילופים בודהיסטים ולעיתים אפילו חשף פסלי בודהה. ואפילו מעניין יותר, ניתן לראות הרבה מודיפיקציות, מכיוון שכאשר שתי הקבוצות הללו נלחמו על עליונותן, הן כמובן ניסו לשנות כמה גילופים וגם להרוס כמה.
אבל פרט המפתח הוא שאף על פי שכל אחד יכול לייצר גילופי מיקרו כדי לשנות את התפיסה, איש אינו יכול לשנות את גילופי המאקרו. ארבעת הפרצופים בראש כל מגדל מייצגים בבירור את ברהמה, לא את בודהה. למעשה, אותו בונה גם בנה בקרבת מקום מקדש ברהמה נוסף בשם 'טא פרוהם' ('Ta Prohm'). זו הסיבה שהמקדש הזה מלא בנשים יפות שנחצבו על כל הקירות, מכיוון שההינדואיזם אימץ חיים ארציים, בניגוד לבודהיזם. זו הסיבה שרואים את האלים והשדים ההינדים חובצים את ים החלב בשער. וזו הסיבה שגם ניתן להבחין באינספור אלים הינדים אחרים במקדש הזה. אז, ככל שרשויות קמבודיה היו רוצות לראות בו מקדש בודהיסטי, כנראה שזה לא נכון, במקור זה היה מקדש הינדי.
מקורות:
