top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

התמונה המפורסמת "מצעד הקידמה" שגויה באופן קיצוני

הבריאתנים שונאים אותו, מדענים מתעבים אותו אפילו יותר, ובכל זאת "מצעד הקידמה" ממשיך להיות הדימוי המכונן של האבולוציה האנושית.

מאז יצירתו בתקופה הוויקטוריאנית, הוא הפך ללא ספק לאחד האיורים האיקוניים ביותר של המדע המודרני. הציור מציג סדרה של פרימטים הולכים משמאל לימין, מתחיל ביצורים שפופים דמויי קוף שבאופן מדורג הופכים גבוהים יותר וזקופים יותר, לפני שהם מגיעים לבסוף להומו ספיינס, עומד זקוף וגאה.


התמונה צרובה בתודעה הציבורית, והופיעה באינספור ספרי לימוד, מאמרי מדע פופלרי, קריקטורות, יצירות אמנות וממים. יש רק בעיה אחת: היא מטעה מאד.


רבים מהמדענים של ימינו דוחים את התמונה מכיוון שהיא מרמזת באופן שגוי שהאבולוציה היא ליניארית ופרוגרסיבית. במציאות, אבולוציה דרך ברירה טבעית היא הסתגלות מתמשכת של אורגניזמים לסביבתם; אין נקודת קצה וזה בדרך כלל מסע מורכב מאד, לא ליניארי.


"ישנם אייקונים מדעיים אחרים - כמו המנסרה של ניוטון (Dispersive prism) ואחרים - אבל הם נוטים להיות כאלה שמדענים מאשרים. "את זה, אני חושב שמדענים באמת שונאים", אומר גואן דוסון (Gowan Dawson), פרופסור לספרות ותרבות ויקטוריאנית באוניברסיטת לסטר. "מבין כל התמונות האייקוניות, זו זו שמקוממת אנשים, אבל עדיין נמצאת בשימוש", מוסיף דוסון, שהוא גם עמית מחקר לשם כבוד במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון.


פרופסור דוסון, איש אקדמיה המתמחה בהיסטוריה ואמנות המדע בתקופה הוויקטוריאנית, מסביר את הסיפור המוזר בספרו החדש Monkey to Man: The Evolution of the March of Progress Image על כיצד האיור המטעה הזה הפך לאייקון.


הוא מסביר כיצד ניתן לקשור את מקורות התמונה לציור שהופיע על החלק הקדמי של ספרו של תומאס הנרי הקסלי משנת 1863, Evidence as to Man's Place in Nature, גיחה מוקדמת לאבולוציה האנושית שהפכה לבעלת השפעה עצומה.


התמונה - המציגה סדרה של שלדי פרימטים נעים, מגיבון, אורנגאוטן, שימפנזה, גורילה לאדם - זעזעה את הקוראים הוויקטוריאניים כשהעזו להציע להם שיש קשר אבולוציוני בין בני אדם להומינואידים אחרים. אפילו האמן שצייר את השלדים האלה עבור ספרו של האקסלי, אדם מוזר בשם בנג'מין ווטרהאוס הוקינס (Benjamin Waterhouse Hawkins), לא חיבב את משמעויות הציור.

האיור המקורי של בנג'מין ווטרהאוס הוקינס מספרו של תומאס הנרי הקסלי משנת 1863

"הוקינס היה אמן טבע מבוסס היטב, אבל הוא התנגד לאבולוציה", אומר גואן. "הוא היה אמן עצמאי והוא היה צריך את הכסף, הוא לא יכול היה להרשות לעצמו להגיד לא. חלק מהסיבה שהוא היה צריך את הכסף - בדרך וויקטוריאנית מאד - היא שהוא היה ביגמיסט. הוא היה נשוי פעמיים והיו לו שתי משפחות שלא ידעו אחת על השנייה [...] אז הוא היה צריך כמה שיותר כסף. הוא לא יכול היה להגיד לא לעמלות כמו של האקסלי".


גואן אפילו משער שהוקינס אולי ניסה לזרוע מסרים אנטי-אבולוציוניים בציור, אולי כדרך לערער בעדינות את הצלחתו. "הגורילה בתמונה המפורסמת הזו, אם מסתכלים עליה מקרוב, נראית כאילו היא עומדת ליפול, במקום להמשיך בדרך פרוגרסיבית. זה מאד הוקינס והשנאה הותיקה שלו לגורילות", מציין גואן. "הוא חשב שבעצם צריך להרוג את כולן. כן, הוא היה בחור מוזר להפליא", הוסיף.


התמונה של האקסלי זכתה להצלחה מסוימת והחלה לבסס את עצמה במילייה של בריטניה הוויקטוריאנית. לאחר כמה עשורים, היא רכבה על גל נוסף של פופולריות מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי בארה"ב בעקבות משפט הקופים המפורסם של סקופס משנת 1925, שבו הועמד לדין המורה למדעים ג'ון סקופס בגין הוראת אבולוציה בבית ספר ציבורי בטנסי.


הפריצה הגדולה שלה, לעומת זאת, הגיעה בשנת 1965 כאשר איור מתקפל של תמונת "מצעד הקידמה" הוצג בכרך האדם המוקדם של ספריית טבע החיים (Life Nature Library), סדרת ספרים פופולרית בהוצאת Time-Life. בניגוד לתמונה מהמאה ה-19, איור זה לא הציג שלדים, אלא אבות קדמוניים אנושיים משוחזרים באופן אמנותי והופכים גבוהים יותר בהדרגה. ההצעה לפרוגרסיביות - שבני אדם התפתחו בהדרגה מחיות לספיינס - הייתה ברורה עוד יותר.

האיור המקורי של מצעד הקידמה מכרך האדם המוקדם (1965) עם פריסה מורחבת (למעלה) ומקופלת (למטה)

התמונה צוירה על ידי אמן פלאונטולוגי מפורסם, רודולף זלינגר (Rudolph Zallinger). בדיוק כמו הוקינס, הוא שנא את התמונה שלו. זלינגר לא אהב את הסידור הליניארי של רישומיו, שהוצע על ידי הפליאונתרופולוג אלווין סימונס (Elwyn L. Simons). הוא ניסה להגיש ציורים אחרים שלא מרמזים שהאבולוציה פרוגרסיבית וליניארית, אבל הצעותיו נדחו על ידי המדענים.


"כיום, מדענים שונאים את התמונה הזאת כי הם חושבים שהיא מייצגת בצורה שגויה סוג של אבולוציה ושל השקפתם המודרנית על אבולוציה. אבל למעשה אלה המדענים באותה תקופה שרצו את זה מצוייר בצורה כזו, ולא האמנים", אומר גואן.


למרות חסרונותיה, "מצעד הקידמה" נצרבה בכל מוחתנו. חפשו בגוגל "אבולוציה אנושית" ותוצפו באינסוף ייצוגים וחידושים של התמונה; חלקם מדעיים, חלקם הומוריסטיים. הסיבות לפופולריות המשגשגת שלה הן מורכבות, כפי שכותב גואן בספרו, אבל נראה שהן נשענות על העובדה שללא ספק מדובר בתמונה נהדרת (לפחות מבחינה אסתטית).


"אני חושב שחלקית זה בגלל שזה עובד כל כך טוב בתור המחשה. יש לזה התחלה ואמצע, ויש לה נרטיב שאפשר להתחקות אחריו. ברור מיד מה היא אומרת", מסביר גואן. "זה פשוט קיצור פשוט לאבולוציה. ואני לא בטוח אילו עוד קיצורים יש לנו".


האבולוציה האנושית מבולגנת. זה סיפור סבוך מלא בפערים, מבויים סתומים ומערכות יחסים שלובות זו בזו. בכל פעם שמדענים מנסים להראות את הסיפור הזה באיור, הוא נוטה רק לבלבל את ההבנה שלנו, במקום להבהיר את הבלבול. למרבה הצער, לאף תמונה אחרת של האבולוציה האנושית יש משיכה אסתטית כמו "מצעד הקידמה". רק חבל שהיא לגמרי שגויה.

מקורות:

528 צפיות0 תגובות

Comentarii


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page