שימפנזים שתועדו חולקים אלכוהול בטבע חושפים את הטעם האבולוציוני העמוק שלנו לאלכוהול
- גור זיו
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
לא רק בני אדם נמשכים לאלכוהול. שימפנזים משוטטים בג'ונגל ומחפשים פירות שעברו תסיסה - נראה כי הם מנסים "לתפוס ראש" מהשפעותיו הפסיכואקטיביות של האתנול. למעשה, ראיות חדשות מציעות כי בני דודינו הפרימטים הגדולים עשויים להשתמש באלכוהול גם כאמצעי חברתי מגשר, ממש כמו הומו ספיאנס.
במחקר חדש, מדענים מאוניברסיטת אקסטר תיעדו שימפנזים בטבע כשהם אוכלים ומשתפים ביניהם פרי עץ הלחם אפריקאי שעבר תסיסה, בפארק הלאומי קנטאנז (Cantanhez National Park) בגינאה-ביסאו, מערב אפריקה.

שיתוף הפירות התוססים נצפה לפחות בעשרה מקרים נפרדים, מה שמעורר תהיות מדוע השימפנזים מחפשים באופן פעיל מזון רווי אלכוהול. ד"ר קימברלי הוקינגס (Kimberley Hockings), מחברת המחקר ממרכז האקולוגיה והשימור של אוניברסיטת אקסטר, מסרה בהצהרה: "שימפנזים לא חולקים אוכל כל הזמן, כך שההתנהגות הזו עם פרי תוסס עשויה להיות חשובה".
פרי עץ הלחם האפריקאי עשיר בסוכרים, ובתנאים מתאימים עובר תסיסה טבעית, כך שהוא עשוי להכיל עד 0.61% אלכוהול בנפח (ABV). זה אמנם חלש בהשוואה למשקאות האלכוהוליים שבני אדם שותים (בירה למשל מכילה לרוב 4 עד 6 אחוז), אך זה עשוי להיות משמעותי מכיוון ששימפנזים אוכלים כמויות גדולות של פרי.
החוקרים מדגישים שסביר להניח שהשימפנזים אינם משתכרים מהפרי - שכרות בג'ונגל בוודאי לא תיטיב עם הסיכויים לשרוד. ואולם, ייתכן שהם צורכים מינון מספק כדי להתרכך קצת, ולהיות פתוחים יותר ליצירת קשרים חברתיים.
"אצל בני אדם, אנחנו יודעים ששתיית אלכוהול מובילה לשחרור דופמין ואנדורפינים, ולתחושות של אושר ורגיעה", הסבירה אנה בולנד (Anna Bowland), מחברת ראשית של המחקר ממרכז האקולוגיה והשימור של אוניברסיטת אקסטר. "אנחנו גם יודעים ששיתוף אלכוהול - כולל במסורות כמו סעודות חגיגיות - מסייע ביצירת קשרים חברתיים וחיזוקם. כעת, כשאנחנו יודעים ששימפנזים בטבע אוכלים ומשתפים פירות אתנוליים - עולה השאלה: האם ייתכן שהם מפיקים מכך תועלת דומה?"
ישנן ראיות משכנעות לכך שהסבילות לאלכוהול מושרשת עמוק בסיפור האבולוציוני שלנו. מדענים גילו בעבר כי אבותינו ההומינינים שנכחדו פיתחו מוטציה גנטית שאפשרה להם לעבד אתנול בצורה יעילה יותר. הסתגלות זו הופיעה לפני כ-10 מיליון שנים - הרבה לפני שקופים יכלו בכלל לבשל או לייצר אלכוהול בכוונה.
רעיון מעניין אחד, המכונה "השערת הקוף השיכור", מציע כי פרימטים מוקדמים שנמשכו לריח האלכוהול היו טובים יותר באיתור פירות בשלים ועשירים באנרגיה. אתנול הוא חומר קל ונדיף, שמתאדה בקלות ויכול להפיץ את ריחו באוויר - דבר שאִפשר לזהותו מרחוק בג'ונגל. יכולת זו נתנה יתרון הישרדותי, ובמהלך הזמן הגנים הידידותיים לאלכוהול עברו בתורשה.
זו אותה הסתגלות שמאפשרת לבני אדם להשתמש - וגם לנצל לרעה - את האלכוהול כיום. למרות "חטאיו", לאלכוהול היה ככל הנראה תפקיד בהתפתחות התרבות האנושית, כשהוא תדלק מסיבות, חגיגות וסעודות שאיחדו קהילות. כפי שמציע המחקר החדש, ייתכן שאנו עדיין רואים את שורשי ההתנהגות הזו אצל שימפנזים בני זמננו.
"אנחנו צריכים ללמוד עוד כדי להבין אם הם מחפשים במכוון פירות אתנוליים ואיך הם מפרקים את החומר בגוף", הוסיפה הוקינגס, "אבל ייתכן שההתנהגות הזו היא שלב ראשוני באבולוציה של מה שנקרא 'משתה'. אם כך - ייתכן שמסורת המשתה האנושית נובעת עמוק מאד בהיסטוריה האבולוציונית שלנו".
מקורות:
קטעים מהמחקר-Wild chimpanzees share fermented fruits מאת: Current Biology.
קטעים מ- Chimps Filmed Sharing Booze In The Wild Shows Our Deep Evolutionary Taste For Alcohol מאת IFLScience שנכתב ע"י: Tom Hale.
קטעים מ- Wild chimpanzees filmed by scientists bonding over alcoholic fruit מאת the Guardian מאת: Steven Morris.
Comentários