שפע של עדויות מצביע על כך שקטמין עשוי לשמש כטיפול יעיל בדיכאון, אם כי המנגנון המדויק שבאמצעותו הוא פועל עדיין אינו ברור. במחקר חדש, חוקרים גילו כי דגי זברה זעירים, החווים תחושות של תשישות וחוסר תועלת, עשויים לספק תובנות חשובות על האופן שבו קטמין משפיע על המוח ומשנה התנהגות.
קטמין זכה לכינוי העממי "מרדים סוסים" בשל השימוש הנרחב בו ברפואה וטרינרית, אך תיאור זה ממעיט בערכו. מדובר בחומר דיסוציאטיבי המשמש כחומר הרדמה ומשכך כאבים, ובמקביל משמש גם כסם פנאי שאינו חוקי במקומות רבים. בניגוד לחומרי הרדמה אחרים המדכאים לחלוטין את התודעה, קטמין גורם לתחושת ניתוק מהמציאות, שבה התודעה מתנתקת מהגוף והתחושות הפיזיות.
בשנים האחרונות, הצטברו עדויות רבות לכך שקטמין עשוי לשמש גם כטיפול יעיל לדיכאון, במיוחד במקרים שבהם טיפולים תרופתיים אחרים לא הניבו תוצאות. נראה כי אפילו חשיפה קצרה לקטמין יכולה להוביל לשינויים מתמשכים בהתנהגות ובמצב הרוח.
כדי לבדוק כיצד קטמין משפיע על דיכאון ועל תחושות של חוסר תועלת, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד והמכון הרפואי הווארד יוז ערכו ניסוי על דגי זברה. באופן מפתיע, גם דגים קטנטנים יכולים להפגין התנהגות הדומה לחוסר אונים נרכש. החוקרים בנו מיכל מיוחד שבו הדגים חשים שהם שוחים קדימה, אך למעשה אינם מצליחים להתקדם. בתחילת הניסוי, הדגים המשיכו לנסות בכוח להניע את עצמם קדימה, אך בהדרגה איבדו תקווה והפסיקו לשחות.
בשלב הבא, החוקרים הוסיפו למים מינון נמוך של קטמין. לאחר שהשפעתו הישירה של החומר פגה, בדקו החוקרים את התנהגות הדגים וגילו שלקח להם זמן רב יותר להפסיק את תנועות השחייה. כלומר, הדגים שטופלו בקטמין גילו עמידות גבוהה יותר ולא ויתרו במהירות.
"הם עדיין מזהים שמשהו אינו תקין, אבל הם ממשיכים לנסות זמן רב יותר", הסביר מארק דוקה רמירז (Marc Duque Ramirez), מחבר המחקר וסטודנט לתואר שני בהרווארד. כדי להבין את הבסיס הנוירולוגי של התופעה, החוקרים ביצעו הדמיה מוחית על הדגים השקופים בזמן הניסוי. התוצאות הראו כי קטמין הגביר באופן משמעותי את כמות האיתותים של סידן (calcium signaling) בתאי האסטרוציטים - תאים שאינם עצביים, אך ממלאים תפקיד קריטי במוח.
סרטון של גל סידן אסטרוגליילי במוח פג דג הזברה בתגובה לטיפול חריף בקטמין / Duque, Chen, Hsu, et al
נראה כי האסטרוציטים אחראים על עיבוד האותות שאומרים לדג מתי להפסיק לנסות לאחר ניסיונות כושלים רבים. ככל שהאותות הללו מצטברים, הם יוצרים שינויים ברמות הסידן באסטרוציטים, עד שלבסוף השחייה נפסקת. קטמין, כך נראה, מתערב בתהליך זה, ומשבש את ההצטברות המהירה של האותות המעוררים תחושת חוסר תועלת.
"ההשערה היא שהאסטרוציטים במוח האחורי של הדג אוספים אותות נוראדרנרגיים הקשורים לחוסר תועלת לאורך זמן", הסביר דוקה רמירז. "אם הדג חווה ניסיונות שחייה כושלים רבים בפרק זמן קצר, הנוראדרנלין גורם לעלייה ברמות הסידן בתוך תאי הגלייה, וכאשר רמות הסידן מגיעות לסף מסוים, מופעלת אוכלוסייה של נוירונים מעכבים שמדכאת את תנועת השחייה. אם קטמין מצליח לשנות את הדפוס הזה ולמנוע תחושת ייאוש, ייתכן שנוכל ללמוד מכך כיצד הוא פועל גם במוח האנושי".
הפוטנציאל של קטמין לטיפול בדיכאון הוא אחת הסיבות לכך שהשימוש בו זינק בשנים האחרונות, בעיקר בארה"ב ובמדינות נוספות. עם זאת, יש לזכור שהמדע בנושא עדיין אינו מבוסס לחלוטין, וכמו כל תרופה, יש להשתמש בו בזהירות ותחת פיקוח רפואי קפדני.
אנו ממליצים לא להתנסות באופן עצמאי בחומרים משני תודעה שאינכם מכירים, פעולה כזו עלולה להיות מסוכנת. אם אתם/ן מעוניינים להתנסות וחוקי המקום בו הינכם שוהים מאפשרים זאת, פנו למדריכים מנוסים על מנת לעבור את החוויה באופן בטוח.
מקורות:
קטעים מהמחקר - Ketamine induces plasticity in a norepinephrine-astroglial circuit to promote behavioral perseverance מאת Neuron.
קטעים מ - Ketamine's Potential To Treat Depression Beautifully Shown In Struggling Zebrafish מאת IFLScience שנכתב ע"י: Tom Hale.
קטעים מ - Ketamine Keeps Zebrafish from Giving up by Overstimulating Astroglia מאת GenengNews.
Comentários