האור והצל של הקרפדה הפסיכדלית - 5MEO-DMT

עודכן: 21 בינו׳ 2021

אם אתם מסתובבים בקהילות פסיכדליות בימינו, בטח שמעתם מישהו מדבר על "הקרפדה". גם אם אתם לא מסתובבים במעגלים כאלה, יש עדיין מצב ששמעתם את זה, כי אנשים כמו טוני רובינס ומייק טייסון טוענים שהקרפדה מוחקת את האגו ומשנה באופן דרסטי את התפיסה על החיים בכללותם.


הקרפדה הפסיכדלית הזו נקראת בופו אלווריוס (Bufo alvarius) - וידועה יותר בשם קרפדת מדבר סונורה או בופו בקיצור - והארס שלה מכיל את הריכוז הגבוה ביותר הידוע ביקום של 5MeO-DMT המופיע באופן טבעי. כאשר הארס הזה מיובש ומאודה, הוא מעורר את מה שרבים מחשיבים כחוויה הפסיכדלית החזקה ביותר שאפשר לחוות, מספיק חזקה כדי להרוג את האגו של טייסון תוך שניות, ואז לסייע לו להופיע מחדש כאילו נולד מחדש.

הקרפדה של מדבר סונורה יכולה להגיע לאורך של כ-20 ס"מ והיא הקרפדה הגדולה ביותר בארצות הברית מלבד קרפדת הקנים הלא מקומית. יש לה עור חלק בצבע ירוק זית או בצבע חום מנומר. ממש מאחורי עין הזהב הגדולה שלה עם האישון האופקי נמצאת בלוטת הפרוטיד (parotoid gland) בצורת כליה. מתחת יש אזור עגול גדול ירוק בהיר שהוא התוף או תוף האוזן. בזווית הפה יש יבלת לבנה ובלוטות לבנות על הרגליים. כל הבלוטות הללו מייצרות הפרשות רעילות. קריאתה מתוארת כ"קירקור חלש ונמוך, שנמשך פחות משנייה."


כלבים שתוקפים את הקרפדות סובלים משיתוק או אפילו מוות. דביבונים למדו למשוך את הקרפדה מהבריכה ברגל האחורית, להפוך אותה על גבה ולהתחיל לאכול את בטנה, אסטרטגיה שמרחיקה את הדביבון מבלוטות הרעל. בניגוד לחולייתנים אחרים, דו חיים זה משיג מים בעיקר על ידי ספיגה אוסמוטית (osmotic absorption) על פני בטנו. לקרפדות ממשפחת הקרפדיים יש אזור עור המשתרע מאמצע הבטן ועד לרגליים האחוריות ומתמחה בהשבה מהירה של נוזלים לגוף. רוב השבת הנוזלים נעשית באמצעות ספיגת מים מבריכות קטנות או מחפצים רטובים.


מינון אחד יחיד של בין 50 ל-100 מ"ג מאודים - שמקורו בארס הקרפדה המיובש - מייצר לעתים קרובות, תוך שנייה אחת מהשאיפה, חוויה פסיכדלית וחסרת גבולות שיכולה להימשך בין 7 ל-90 דקות, ובממוצע נמשכת 20 דקות. כמו טייסון, אנשים מדווחים על חוויות מיסטיות, רבים "רואים את אלוהים", ולעתים קרובות חשים הבנה טובה יותר של מקומם ותפקידם בקוסמוס כתוצאה מכך. זמן קצר לאחר השימוש, המשתמשים נוטים להיות צלולים לחלוטין ברמה הפיזית וחוזרים למצבם הגופני הרגיל הקודם. אך ברמה הפסיכולוגית והאנרגטית הסשן מהדהד לאורך זמן רב, לחלק מהחווים למשך שארית חייהם.


סטניסלב גרוף, הפסיכיאטר הצ'כי הידוע, עם ניסיון של למעלה מ-60 שנה במחקר של מצבי תודעה לא רגילים, אמר: "לחוות 5MeO-DMT זו התחושה המדהימה הזו של 'אוקינוס אושר עילאיי, כשאתה חווה את הקשר העמוק הזה עם היקום ועם כל היצורים החיים, אתה מרגיש שאנחנו ברי מזל שאפילו נולדנו בכוכב היפה הזה."


אך אל תבלבלו אותו עם DMT "רגיל", החומר הידוע כמשגר אנשים מחוץ לגופם אל נופים פרקטליים של ישויות תוך שניות לאחר צריכתו, חוצניות. זה N,N-dimethyltryptamine ואנו מדברים על 5methoxy-N,N-dimethyltryptamine. כמעט זהה הן במבנה והן בשם, וגם פועל תוך שניות, אך אותה קבוצת מתוקסי (5methoxy) נוספת מספיקה בכדי לאפשר חוויה בעלת אופי שונה לחלוטין.

לדברי רפאל לנסלוטה (Rafael Lancelotta), מטפל בסיוע פסיכדלים ב-Innate Path בדנוור ארה"ב, וחוקר 5MeO-DMT בולט, ההבדל העיקרי הוא שבעוד רבים מייחסים "מאפיין של צופה" ל-DMT רגיל, 5MeO-DMT "יכול לפוגג כל אגו או תחושת אני" ולעורר חוויה של "להיות הכל". העדשה של האדם עושה זום החוצה, ופותחת את המוח לחוויה שניתן לחלק לשניים, הראשונה היא חוויה לא-דואלית של "תודעה טהורה", חוויה בה אנו נשארים בישות הפנימית בלבד, ללא הקול המלווה אותנו מרגע הלידה ("הצופה"), חוויה המספקת לחווה נקודת התייחסות, כיצד מרגישים ללא הקול הפנימי הזה שכל חיינו מעסיק אותנו בשיפוט, בהפעלת האוטומט שלנו ובקיבוע מסגרות הפעולה/תגובה שלנו.


השנייה היא חוויה של "שייכות אינהרנטית לכל האנרגייה של היקום". בחווית כאן חווים רמת מודעות קוסמית, תחושה של תקשורת בלתי-אמצעית עם היקום כולו. המשפט שמשתמשים בו הכי הרבה לתיאור החוויה הזו הוא "הבנה מוחלטת כי הכול וכלום זה בעצם אותו הדבר". שני החלקים מהווים חלק מהלימוד החשוב והתועלת שבשימוש במדיסין הזה. שניהם נותנים לחווה נקודות ייחוס איתם הוא יכול לעבוד ככלי בהמשך חייו.


הדיון נעשה מיסטי במהירות, ומתברר שזה משמעותי, שכן כפי שהוכיחו תוצאות מחקר משנת 2017 של קרן בקלי (Beckley Foundation) ואימפריאל קולג' בלונדון, חוויות מיסטיות - כולל אלה שפסיכדלים מעוררים - קשורות להתקדמות ראויה לציון בטיפול בדיכאון עמיד, מה שמצביע על כך שהאיכות המיסטית החזקה של 5MeO-DMT עשויה להיות בעלת מתאם ישיר עם פוטנציאל טיפולי רב עוצמה.



ההיסטוריה של 5MEO-DMT

לטענה כי יש מסורות קדומות לשימוש בארס הקרפדה אין כל ראיות אך אוהבים להשמיע אותה. מתקיים דיון לגבי מי האדם שגילה אותו, אך מה שידוע הוא שהשימוש בארס הקרפדה תועד לראשונה ב-1984, בספרון של אלברט מוסט (Albert Most) שפורסם בשם “Bufo Alvarius: The Psychedelic Toad of the Sonoran Desert”. מכיוון והיסטוריית השימוש בארס הקרפדה קצרה, אין מסורת כלשהי שאפשר להצמד אליה, ולכן כל מנחה של המדיסין יוצר לעצמו צורת הגשה ייחודית משלו. זאת בניגוד לאיוואסקה, קמבו, סאן פדרו, פיוטה ועוד, אשר נשענים על מסורות שימוש בנות מאות ואלפי שנים, ואז הטקסים זהים במהותם ובדרך התנהלותם עם ניואנסים קלים.


כנסיית עץ החיים (Church of the Tree of Life), שנוסדה בקליפורניה בשנת 1971 על ידי ג'ון מאן (John Mann) אך כבר לא קיימת, הכריזה על השימוש ב-5MeO-DMT כקדוש. משנת 1971 ועד סוף שנות ה-80, 5MeO-DMT היה זמין בדיסקרטיות לחברי הכנסיה. בין השנים 1970-1990 עישון 5MeO-DMT על פטרוזיליה היה ככל הנראה אחת משתי הצורות הנפוצות ביותר של הצריכה בארה"ב.


אפשר למצוא 5MeO-DMT המיוצר באופן טבעי גם במיני צמחים מסוימים. צמח אחד כזה הוא עץ השיטה הפולשני מזן Acacia auriculiformis. ניתן למצוא את החומר הפסיכו-אקטיבי בקליפת הגזע של העץ, והוא משמש בתרופות מסורתיות ופולקלוריסטיות.


קרפדות מדבר סונורה היו כנראה נושמות קולקטיבית לרווחה אם היו יודעות ש-5MeO-DMT סונתז לראשונה בהצלחה במעבדה בשנת 1936. כמו לעתים קרובות במקרים כאלה, המגמות במחקר כימיקלים נוטות לכלול תנועה ממקורות אורגניים לכימיים. ההתקדמות בדרך כלל הופכת את התרופות לזולות יותר, קלות יותר לרכישה וברות קיימא יותר.


חוויות 5MEO-DMT ומיסטיות

במהלך לימודיו לתואר שני בייעוץ, הצטרף לנסלוטה לצוות מחקר 5MeO-DMT שהובילו ד"ר אלן דייויס (Dr. Alan Davis) וד"ר ג'וזף ברסוליה (Dr. Joseph Barsuglia). מכיוון שסיווג החומר בקטגוריה 1 של חוק הסמים המסוכנים (Schedule I) מונע מהם לבצע ניסויים קליניים, הצוות התמקד במרכז הטיפול האיבוגאיני קרוסרודס במקסיקו (Crossroads Ibogaine Treatment Center), אשר טיפל באותו זמן באמצעות ארס בופו כדי לעזור לאנשים להתגבר על התמכרויות. הצוות העביר את שאלון החוויה המיסטית לעשרים אנשים שחוו את הקרפדה הפסיכדלית, ואז הצליב את התוצאות עם נתונים ממחקר של אוניברסיטת ג'ון הופקינס על פטריות פסילוסיבין, אשר המשתתפים בו מילאו את אותו שאלון.


התוצאות, שפורסמו בסוף 2018, דיווחו כי 5MeO-DMT "עורר באופן מהימן חוויות מיסטיות מלאות בקרב 75% מהאנשים... הדומות בעוצמתן לפסילוסיבין במינון גבוה הניתן בתנאי מעבדה." בהתחשב בקשר המבוסס בין חוויות מיסטיות לדיכאון מופחת, צוות ה-5MeO-DMT הסיק: "יש צורך במחקר נוסף לגבי השימוש ב-5MeO-DMT כגורם טיפולי פוטנציאלי לטיפול בבעיות נפשיות רבות."


למרות שמחקר כזה לא מספיק כדי לפתוח את הדלת לניסויים קליניים, הוא סיפק אבן דרך. מאבן זו הצטרף לנסלוטה לקבוצה החדשה שהקים ד"ר אלן דייויס כדי לקחת את המחקר קדימה.


המחקר המדעי הראשון על חוויות מיסטיות בהתרחשות פסיכדלית היה ניסוי קפלת מארש משנת 1962 (Marsh Chapel Experiment), הידוע יותר בשם "ניסוי יום שישי הטוב", בהובלתו של סטודנט לתואר שני בהרווארד בשם וולטר פאהנקה (Walter Pahnke) ובפיקוחם של טימותי לירי וראם דאס (שנקרא אז "ריצ'רד אלפרט"). במחקר, עשרה סטודנטים לתיאולוגיה קיבלו פסילוסיבין ועשרה נוספים קיבלו פלסבו. פאהנקה פיתח שאלון ארוך במטרה לכמת את עוצמת החוויה המיסטית, חילק אותו למשתתפים וגילה כי תשעה מתוך עשרה סטודנטים שקיבלו פסילוסיבין חוו חוויות מיסטיות, בעוד שרק אחד מקבוצת הפלסבו חווה כזו. מחקרי המשך סיפקו תמיכה נוספת בתיאוריה לפיה חומרים פסיכדליים יכולים לגרום לחוויות מיסטיות, תיאוריה שחוקרים רבים עומדים מאחוריה כיום.


לאחר המחקר המשיך פאהנקה בכוונון עדין של השאלון, ובסופו של דבר הפחית אותו ל-43 אייטמים. גרסה זו נותרה הסטנדרט המדעי עד שנת 2012, שאז ד"ר קתרין מקלין (Dr. Katherine MacLean) עידכנה אותו ל-30 אייטמים המתמקדים בארבעה פקטורים מרכזיים: מיסטיות (כלומר אחדות פנימית, noetic quality), מצב רוח חיובי, התעלות של זמן ומרחב, וחוסר יכולת להבעה מילולית. זו גרסת 30 האייטמים שבה משתמש כיום צוות ה-5MeO וחוקרים אחרים, המחברים מחקרים אלה לשרשרת המחקרים שהציגו הבטחה כזו לפני שריצ'רד ניקסון סגר אותם.


מחקר סקר

בחיפוש אחר בסיס נתונים רחב יותר, צוות המחקר בראשות דייויס ערך סקר עמוק לחקר דפוסים שנחוו בקרב משתמשי 5MeO-DMT מחתרתיים. זה כלל את שאלון החוויה המיסטית, אך כאן הוא שולב עם מספר קטגוריות נוספות, כולל שאלות הנוגעות לבריאות הנפש. תוצאות המחקר, שפורסמו במרץ 2019, משכו תשומת לב רבה.


מבין 515 הנשאלים המייצגים את "האוכלוסייה העולמית", החוקרים בודדו תת-קבוצה שהשתמשה ב-5MeO-DMT בסביבה מובנית וטקסית - הבחנה משמעותית מכיוון שכפי שהסביר לנסלוטה במצגת שלו בכנס Breaking: "הסביבה הזו הייתה דומה למה שאתה עשוי לראות בניסוי קליני." מתוך תת-הקבוצה, 80% מהנשאלים דיווחו על שיפור בתסמיני הדיכאון, ו-79% דיווחו על שיפור בחרדה. בהתאמה למחקר בקלי/אימפריאל, שיפורים אלה היו בקורלציה לעוצמה מוגברת של חוויות מיסטיות - מגמה שהוכחה עקבית גם בקרב 79% מכלל המשיבים באוכלוסייה העולמית שדיווחו על שיפורים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).


לנסלוטה הסביר כי בנוסף לחוויות מיסטיות, 5MeO-DMT יכול "לשפר את הזיכרון הרגשי השמור בגוף." מכיוון שבני אדם מאחסנים טראומה בצורה סומטית - כלומר בגוף - לנסלוטה טוען שמודעות מוגברת שכזו "יכולה לעזור למישהו שמנותק לחלוטין מגופו להיות בעל מודעות מוגברת ולהתחיל לעבד דברים שתקועים."


מרתק ככל שיהיה, הדיבור הזה על מודעות מוגברת ונתונים מדהימים נשמע מוכר; אחרי הכל, חוקרים מההתאחדות הרב-תחומית ללימודים פסיכדליים (MAPS) ומג'ון הופקינס מציגים תוצאות דומות עם MDMA ופסילוסיבין. אז למה להשתמש באיזה ארס קרפדה פסיכדלי מוזר כשפסילוסיבין ו-MDMA כבר נמצאים בעיצומם של ניסויים קליניים?


ד"ר אלן דייוויס משיב לזה, "סשנים פסיכדליים בדרך כלל דורשים 7-8 שעות לכל סשן, מכיוון שפסיכדלים בדרך כלל פועלים זמן ארוך. מכיוון שסשן 5MeO-DMT נמשך 30-90 דקות בערך, הוא יכול להיות הרבה יותר קל לשימוש כתוספת לטיפול."


אבל הזמן הוא לא באמת הדאגה, החשש הגדול יותר הוא כסף. ככלל, מטפלים גובים בין 100-200 דולר לשעה. המודלים הנוכחיים של פסיכותרפיה בסיוע MDMA ופסילוסיבין מערבים שני מטפלים בו זמנית. בנוסף לסשנים של 7-8 שעות - MAPS כוללים שלושה בפרוטוקול בן 5 החודשים שלהם - המטופלים חייבים לעבור מספר מפגשי הכנה ואינטגרציה כדי להשיג תוצאות אופטימליות. בסופו של דבר, MAPS מעריכים שפסיכותרפיה בעזרת MDMA תעלה מינימום של 13,000 $, אם כי יתכן שעד 30,000 $.


ב-MAPS מחפשים אופן פעיל פתרונות לבעיה, כפי שמציין ריק דובלין (Rick Doblin), מייסד MAPS: "פעמים רבות לאנשים הכי טראומטיים יש הכי מעט משאבים". אולם הדרך לשם נותרה לא ברורה, וגם אם הטיפול הפסיכדלי יהפוך לחוקי בשנים הקרובות כצפוי, יעברו עוד מספר שנים עד שחברות הביטוח בכלל ישקולו לכסות אותו.


ה-5MeO-DMT נמצא במצב ייחודי של איפשור טיפול פסיכדלי לאוכלוסייה רחבה יותר, תוך מתן אפשרות לפגישות רפואיות בתדירות גבוהה יותר. זה חשוב מכיוון שכפי שהזכיר לנסלוטה, אין חומר פסיכדלי שהוא תרופת פלא המסוגלת לרפא מחלות נפש מורכבות באופן מיידי. ריפוי לטווח ארוך דורש קשר טיפולי רב-סשנים, ללא קשר לתרופה או לאופן זירוז הריפוי.


קרפדה פסיכידלית בחדר הטיפולים

בהתאמה לגישה שלו לקנאביס ולקטמין, לנסלוטה מתכנן לספק 5MeO-DMT בסביבה רגועה ומבוקרת כמו מרכז טיפולי, כאשר המשתתפים עוטים כיסויי עיניים, ולפעמים עם מוזיקה המתנגנת דרך הרמקולים. המטפל מספק תמיכה והכוונה, ועוזר למטופלים לעבד את מה שמופיע, במיוחד אם הוא מפחיד. ובהתחשב בעוצמתו, ארס הקרפדה המאודה יכול להפחיד עד מוות, כפי שקרה לסופר והעיתונאי פרופ' מייקל פולן. "זה היה נורא", אמר פולן בפודקאסט לג'ו רוגן. "זה היה מפחיד. חשבתי שאני מת.” גללו דרך 5Hive, פורום 5MeO-DMT שהקים לנסלוטה ותמצאו תחושות מוות השכיחות בקרב חוויות המינון הגבוה.


מאז שנת 2018, כשפרץ פולן לראשונה את תקרת הזכוכית של שימוש לגיטימי בפסיכדלים עם ספרו המשפיע 'איך לשנות את דעתך' ('How To Change Your Mind'), הרעיון של חופש קוגניטיבי הגיע לפתע לקדמת הבמה של השיח האמריקאי בנושא בריאות הנפש. כשהוא מספק נקודת מבט מלומדת על חומרים משני תודעה, הסופר המכובד מלונג איילנד, אז בן 62 - שלימד בהרווארד ובברקלי וכתב ספרים רבי מכר על תנועת המזון האורגני - העניק אוויר אמין לשימוש במולקולות הקסם הללו, כולל LSD, DMT ופסילוסיבין. נקודת המבט שלו העניקה רצינות לנושא שאחרת בזו לו כלא בטוח ולא חכם.


אך חוויות במינון גבוה אינן האופציה היחידה - ולדעת לנסלוטה, הן אינן אידיאליות לטיפול. מכיוון שארס הקרפדה כה חזק, לנסלוטה תומך בייצור סינטטי של המולקולה. נוסף על היותו פשוט יחסית לייצור - כלומר, בהשוואה לחומרים כמו MDMA - מולקולת 5MeO-DMT מסונתזת תאפשר למטפלים לתמוך במתן מינונים נמוכים ומבוקרים למטופלים. בעוד שיש המשתמשים בטיעון "זה-אורגני-ולכן-טוב-יותר" לטובת ארס הקרפדה, אחרים, כמו ג'ו רוגן, מדווחים כי הסינתטי מעורר חוויות עוצמתיות ומשמעותיות לא פחות.


"מה שמרתק הוא שגם במינונים נמוכים יותר", הסביר לנסלוטה, "5MeO-DMT עדיין יכול לחבר לתחושה שאתה חלק מסיפור גדול בהרבה, ולעשות זאת בצורה תומכת מבלי להיות מפחיד. למעשה הוא יכול להיות די רך."


למרבה