דיסק השמיים מנברה

דיסק השמיים מנברה (Nebra sky disk) הוא אחד הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים, ויש שיאמרו השנויים ביותר במחלוקת, של השנים האחרונות. דיסק ברונזה זה, משנת 1600 לפנה"ס (ובזה נעסוק בהמשך), הוא בקוטר 32 ס"מ ומשקלו כ-2.2 ק"ג. הוא מצופה בפטינה בצבע כחול-ירוק ומוטבע בסמלים מוזהבים שנראים כמייצגים חצי סהר, שמש (או אולי ירח מלא), כוכבים, רצועת זהב מעוגלת הנמתחת כסירת שמש (Solar Barge), ורצועת זהב נוספת על קצה הדיסק שמייצגת ככל הנראה את אחד האופקים (חסרה רצועת זהב נוספת בצד הנגדי).


האובייקט התגלה בשנת 1999 על ידי ציידי אוצרות שהשתמשו באופן לא חוקי בגלאי מתכות במתחם פרהיסטורי המקיף את גבעת מיטלברג (Mittelberg), ליד העיירה נברה (Nebra) ביער זיגלרודה (Ziegelroda), 180 ק"מ דרומית מערבית לברלין. לרוע המזל, ציידי האוצרות גרמו לנזק ניכר לדיסק במהלך הוצאתו מהאדמה, שכלל פיצול שפתו החיצונית, איבוד של אחד הכוכבים ושבירה של חלק גדול מדיסק הזהב.


לאחר מכן ניסו הבוזזים למכור את הדיסק יחד עם שתי חרבות, שני גרזנים, איזמל ושברי צמידים, לארכיאולוגים מקומיים. אולם עד מהרה הם גילו כי על פי החוק האובייקטים שייכים למדינת סקסוניה-אנהלט, שם הם נחשפו, כך שלא ניתן היה למכור אותם באופן חוקי. בפברואר 2003 הם ניסו למכור את הדיסק לאספן עתיקות בשוויץ תמורת 400,000 דולר. עם זאת, 'האספן' למעשה עבד במשטרת שוויץ כחלק ממבצע 'עוקץ' ללכידת הקבוצה, שהתרחש בבר המרתף של מלון הילטון בבאזל. הקבוצה נעצרה והדיסק הוחזר. כעת הוא רכוש מדינת סקסוניה-אנהלט.

דיסק השמים מנברה

מידע חדש אודות הדיסק מנברה

עד היום דיסק השמים מנברה היה ידוע כתיאור המוחשי העתיק ביותר בעולם של תופעות קוסמיות. חוקרים האמינו שמדובר באובייקט בן 3,600 שנה המתאר שמש או ירח מלא, חצי סהר וכוכבים - שבדרך כלל נאמר שהם הפליאדות. אך מחקר חדש פוסל את ההבנות הללו וטוען כי דיסק השמיים מנברה צעיר ב-1000 שנה מכפי שנהוג להאמין וקובע כי הפרשנויות האסטרונומיות הקודמות "מיושנות".


המידע החדש אודות דיסק השמים מנברה מגיע מרופרט גבהרד (Rupert Gebhard), מנהל האוסף הארכיאולוגי של מינכן (Munich Archäologischen Staatssammlung) ומרודיגר קראוזה (Rüdiger Krause) פרופסור לפרהיסטוריה ולהיסטוריה המוקדמת של אירופה באוניברסיטת גתה בפרנקפורט. בהודעה לעיתונות של האוניברסיטה נכתב כי החוקרים מצאו כי "הדיסק חייב להיות מתוארך לתקופת הברזל, ובכך הוא צעיר בכ-1,000 שנה מכפי שהניחו בעבר. זה הופך את כל הפרשנויות האסטרונומיות הקודמות למיושנות."


סיבה מרכזית לטענת החוקרים היא הקונטקסט בו נמצא החפץ. על פי ההודעה לעיתונות של האוניברסיטה, "קונטקסט התגלית היה חשוב לתיארוך המדעי, מכיוון שהדיסק עצמו לא יכול להיות מתוארך, לא מדעית ולא ארכיאולוגית, באמצעות השוואה לאובייקטים אחרים. שנים רבות של מחקרים ע"י כמה קבוצות מחקר ניסו לאמת גם את הייחוס לאתר הגילוי לכאורה, וגם את המקור המשותף של האובייקטים, ללא תלות במידע המעורפל שמסרו הבוזזים". לאחר מחקר מקיף של הנסיבות סביב גילויו של דיסק השמים מנברה ומחקרים קודמים של האובייקט, הגיעו גבהרד וקראוזה למסקנה המפתיעה כי:

"האתר שעד היום נחשב לאתר הגילוי ואשר נחקר בחפירות המשך הוא ככל הנראה לא אתר הגילוי של הבוזזים. יתר על כן, אין ראיות משכנעות לכך שהחרבות, הגרזנים והצמידים מתקופת הברונזה יוצרים אוסף שמקורו משותף. מסיבה זו יש להניח כי לא מדובר במטמון טיפוסי מתקופת הברונזה וכי הדיסק לא נמצא במצבו המקורי יחד עם שאר החפצים באתר החפירה."

יתר על כן, החוקרים הגיעו למסקנה שדיסק השמיים מנברה אינו מתאים למוטיבים של תקופת הברונזה הקדומה, ויש לבחון אותו כממצא מתקופת הברזל. כפי שהם קובעים במחקרם:

"יש להתייחס לדיסק כאובייקט בודד העומד בפני עצמו בכל הקשור לתיארוך, ויש לציין כי לא ניתן למצוא חומר סמלי דומה לסיווגו בתקופת הברונזה הקדומה במרכז אירופה. הרבה יותר מכך, אם ניתן היה לאשר את מוצאו ממיטלברג, תיארוך גם בקונטקסט של ביצורי תקופת הברזל וגם באיקונוגרפיה היה ברור. לפיכך, מה שהוצג עד כה היה חסר משמעות ושימוש."

ההודעה לעיתונות מדגישה כי "על בסיס מצב נתונים שונה ועל בסיס הערכה חדשה זו, יש לדון, ובראש פתוח, בכל המסקנות התרבותיות-היסטוריות הקודמות, לעיתים מרחיקות הלכת, ולפרש את הדיסק ולהעריכו בהקשרים שונים מבעבר". זו טענה חזקה וללא ספק שנויה במחלוקת, במיוחד לאור האמונות ארוכות השנים סביב חפץ זה הנכלל בתוכנית "זיכרון עולם" של אונסק"ו, יוזמה בינלאומית לשמירה על המורשת התיעודית של האנושות, והוא כונה פעם "אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר של המאה ה-20."


אך זו לא הפעם הראשונה שדיסק השמיים מנברה יוצר מחלוקת. הדיסק הוא יצירה כה יוצאת דופן, כי בתחילה האמינו כי מדובר בזיוף ארכיאולוגי. מחקרים מדעיים הראו שמדובר בחפץ עתיק אותנטי, אך מכיוון שמחקר חדש זה מגלה פרטים אחרים על דיסק השמיים מנברה, מתעוררות שוב שאלות.

האזמל, ראשי הגרזן וצמידי הזרוע שנאמר כי נמצאו עם הדיסק

הבעיה במציאת הקונטקסט

הדיווחים טוענים כי הדיסק נקבר באופן פולחני במתחם פרהיסטורי על ראש גבעה (מיטלברג), יחד עם שתי חרבות, שני גרזנים, שני צמידי זרוע ספירליים ואיזמל ברונזה אחד. המתחם כוון בצורה כזו שנראה כי השמש שקעה ביום ההיפוך מאחורי ברוקן (Brocken), הפסגה הגבוהה ביותר של הרי ההארץ, כ-80 ק"מ לכיוון צפון-מערב. ידוע כי האזור שמסביב היה מיושב מאז התקופה הנאוליתית, ויער זיגלרודה מכיל כ-1,000 רוגמים.


אך המחקר הנוכחי טוען כי יש בעיה עם אימות המיקום האמיתי בו נמצא דיסק השמיים מנברה. המחקר מסביר "ההיסטוריה של גילוי הדיסק שוחזרה על פי מידע שסופק על ידי הקונה הראשון ומוצאי האובייקט וכן על ידי בחינה של עקבות הנזק בדיסק". יתר על כן, החוקרים ציינו שהחפצים לא היו שייכים למטמון אחד במקור. מחקר קודם הראה, למשל, כי דגימת אדמה שנלקחה מאחד הגרזנים "שונה לחלוטין" מהדגימה שנלקחה מבור הבוזזים.


על פי ניתוח ראשוני של יסודות קורט באמצעות פלורסנצית קרני רנטגן, שבוצע על ידי א. פרניצקה (E. Pernicka), אז מאוניברסיטת פרייברג, מקורה של הנחושת היה בבישופשופן (Bischofshofen) באוסטריה, ושל הזהב בהרי הקרפטים. עם זאת, ניתוח עדכני יותר מצא כי הזהב ששימש לשלב הראשון מקורו בנהר קרנון (Carnon River) בקורנוול. ורכיב הבדיל בברונזה היה גם הוא מקורנוול.


המחקרים המדעיים של מטמון הנברה, כפי שידוע באופן כללי אך אולי שגוי, הם ככל הנראה בין היסודיים ביותר שנעשו אי פעם בממצא ארכיאולוגי כלשהו באירופה. המחקר החל כאשר החפצים הוחרמו בשנת 2003 והמשיכו עד סוף 2007. עם זאת, תיארוך הממצא עורר קשיים רבים, ובעוד שמדענים בעבר קבעו כי הדיסק נקבר בשנת 1600 לפנה"ס, המחקר הנוכחי אומר כי התאריך שגוי, במיוחד אם מיקום התגלית הוא מיטלברג. כפי שמסביר המחקר החדש, "למרות שנותרו שרידים של ביצורים רק מתקופת הברזל במיטלברג, לא התגלו שום אינדיקציות לפעילות או שימוש בהר במהלך האלף השני לפנה"ס."

שני הצדדים של דיסק השמיים מנברה

המוטיבים על דיסק השמיים מנברה

העניין העיקרי של דיסק השמיים מנברה היה חזותו ומה שהוא עשוי לייצג. האובייקט מעוטר בפטינה כחולה-ירוקה ומשובץ בסמלים מזהב. הם פורשו באופן מסורתי כשמש או ירח מלא, חצי סהר וכוכבים (כולל מקבץ שנאמר כי הוא מציג את הפליאדות).


שתי קשתות זהב בצדדים נוספו מאוחר יותר (אחת הלכה לאיבוד מאז). הן נוצרו מזהב שמקורו שונה, כפי שמוצג על ידי זיהומים כימיים. שתי הקשתות נמתחות בזווית של 82 מעלות, שחוקרים בעבר ציינו כאינדיקציה נכונה לזווית שבין פוזיצית השקיעה בנקודת ההיפוך הקיצית ובנקודת ההיפוך החורפית בקו הרוחב של מיטלברג (51°N). תוספת אחרונה הייתה קשת נוספת בתחתית המוקפת בקווים רבים בעלי משמעות לא ברורה, שפורשו כ"סירת שמש" מרובת משוטים, או כשביל החלב.


עד להטמנת הדיסק חוררו בו 39 או 40 חורים סביב היקפו, כל אחד מהם בקוטר 3 מ"מ. לדברי הארכיאולוג הרלד מלר (Harald Meller), הלוחית העגולה ככל הנראה מייצגת את השמש, בהתחשב בכך שהקשתות קשורות לתופעות סולאריות. גבהרד וקראוזה לא מסכימים, וכותבים כי "להיפך, הסמלים על דיסק השמיים של מנברה נראים כסמלים ליליים, ובכך תואמים את הסביבה התרבותית של האלף הראשון לפנה"ס."

השלבים בחייו של דיסק השמים מנברה

מה היה דיסק השמים מנברה?

באופן מסורתי, פרשו את דיסק השמיים מנברה כאישור לכך שהידע והיכולות האסטרונומיות של האנשים שיצרו אותו כללו תצפית קפדנית על המהלך השנתי של השמש (או הירח). בעוד ביצורים ומתחמים אסטרונומיים מגליתיים קדומים בהרבה, כמו מעגל גוסק (Goseck circle) או סטונהנג', כבר שימשו לציון ימי ההיפוך, הדיסק נתפס בדרך כלל כ"מכשיר הנייד" העתיק ביותר המאפשר מדידות כאלה.


האסטרונום ראלף הנסן (Ralph Hansen) טוען כי הדיסק היה ניסיון לתאם את לוחות השנה של השמש ושל והירח כדי שהאנשים הקדומים ידעו מתי לזרוע זרעים ומתי לסחור, ולהעניק להם תחושת זמן מודרנית כמעט. "למטרות קלנדריות יומיומיות היית משתמש בשנת ירח. אבל לקבוע מתי לחרוש שדות ומתי לקצור, אתה משתמש בשנת שמש", אמר הנסן.


עם זאת, לא כולם מסכימים כי דיסק השמיים מנברה שימש גם למדידת תופעות אסטרונומיות. "זו שאלה קשה לענות עליה, אבל אני לא חושב שהוא שימש כמכשיר לתצפית על עצמים בשמיים", אמר קורט רוזלונד (Curt Roslund), אסטרונום בגטבורג. במקום זאת, רוזלונד טען כי מעט מהמאפיינים בדיסק נוטים לייצוג מדויק וכי סביר יותר כי הוא היה בעל ערך סמלי - אולי נעשה בו שימוש בטקסים שמאניים.


נראה כי גבהרד וקראוזה תומכים ברעיון הזה וקובעים כי "בהשוואה לדוגמאות אתנוגרפיות, הם מדגישים עולם מחשבה מיתולוגי ושמאניסטי העומד בבסיסו, כמעט ההפך מפרשנות אסטרונומית קונקרטית". הם מצטטים מחקר שנערך בשנת 2007 על ידי אמיליה פשטור (Emília Pásztor) וקורט רוזלונד (שהוזכר), שלדעתם מראה "כי ה"כוכבים" המתוארים על גבי הדיסק מפוזרים באופן שווה ואינם מייצגים תמונה קונקרטית של השמיים."


הפרשנות של אונסק"ו לדיסק השמיים מנברה מוצאת איזון משמח בין שתי התיאוריות הבולטות ואומרת כי הדיסק "משלב הבנה יוצאת דופן של תופעות אסטרונומיות עם האמונות הדתיות של תקופתו", והוא מאפשר לנו לקבל "הצצה יחודיות לידע המוקדם של השמים.”

מקורות:

World History

News BBC

Ancient Origins

202 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול