גבּקלי טפּה (Göbeklitepe) גורם להרבה אנשים לגרד את פדחתם. אף על פי שהתגלה כבר בשנות ה-60, ההבנה של משמעותו החלה רק בשנת 1994. אתר היסטורי זה ממוקם בדרום-מזרח טורקיה, כ-12 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר אורפה (Urfa) אשר שינתה את שמה לשנלאורפה (Şanlıurfa). אתר ארכיאולוגי זה קיים כל כך הרבה זמן שלא רק שהוא כותב מחדש את ההבנה של ההיסטוריה של טורקיה אלא גם את הבנתנו של ההיסטוריה של האנושות. אם הידע הנוכחי שלנו על כיצד התחילה הצוויליזציה המודרנית מתבסס על העובדות שהציגו לנו, גבּקלי טפּה לא יכול להיות קיים. עם זאת, המקום הזה באמת קיים כבר כמעט 12,000 שנה.
גבּקלי טפּה הוא תל בגובה 15 מטר המשתרע על שטח של כ-90 דונם. חפירות שבוצעו באזורים שונים בגבּקלי טפּה חשפו ארכיטקטורה מגליתית מרשימה, ע"פ המידע של הגופים הרישמיים האתר נבנה על ידי ציידים-לקטים בראשית התקופה הנאוליתית ומתוארך לאלף ה-11 לפנה"ס.
המצב הפוליטי הנוכחי בטורקיה מקשה על פעולות המחקר, אך עם זאת, האתר ההיסטורי מהווה מקור לגאווה עבור המקומיים וחלק מהאזורים באתר נחקרים גם עכשיו. כשלוקחים בחשבון את כל העובדות הידועות, גבּקלי טפּה הוא האתר המשמעותי הקדום ביותר שאנו מכירים שנבנה בידי בני אדם, מה שהפך אותו לאחת התגליות הארכיאולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה.
האתר הארכיאולוגי של גבּקלי טפּה גורם לרבים לגרד את פדחתם בגלל הרבה סיבות. הגיל של האתר הפך אותו למוזר מאד. זמן בנייתו של גבּקלי טפּה נמשך עד לפני 12,000 שנה. זוהי תקופת זמן שקודמת לצוויליזציות שאנו מכירים, זו תקופת הזמן של סוף עידן הקרח האחרון והמקום שימש אז צוויליזציה פעילה. לאחר תחילת האלף ה-8 לפנה"ס, כלומר לאחר כ-3000 שנה לפחות של שימוש בו, ננטש האתר המקורי וכוסה באדמה במתכוון ונשאר כך במשך למעלה מ-1000 שנה, עד שהיה מי שחזר ובנה על גבי השכבה המכוסה, במהלך האלף ה-7 וה-6 לפנה"ס. הסיבה לנטישה היא עדיין בגדר תעלומה.
המחקר הארכיאולוגי של גבּקלי טפּה הוא תהליך מתמשך בגלל הממצאים המורכבים שנחשפים באתר. המבנים המרכיבים את האתר נשמרו באופן מפליא והדבר מאפשר לארכיאולוגים ללמוד אותם כשהם מתבססים על מצבם המקורי שכמעט ולא השתנה. האקלים של טורקיה סייע בשימור המופלא של גובקלי טפה, אך הגורם העיקרי והמדהים בשימור הוא האופן בו אתרי המקדשים מולאו בעפר. המילוי הזה של האתר לפני שננטש, הגן על המבנים מפני אלמנטים שונים של מזג אוויר ושחיקה וזה מה שעזר לגבּקלי טפּה להישאר במצב כל כך שמור לאורך אלפי שנים.
על מנת להמחיש את גילו של גבּקלי טפּה, נקח לדוגמא את סטונהנג' (Stonehenge), שמשמש כדוגמא נפוצה המדגימה את יכולות הבנייה הפרהיסטוריות של האדם, עכשיו נוסיף לו 6,000 שנה. המחשבה שקיים אתר שמבוגר מסטונהנג' ב-6,000 שנה כמעט בלתי נתפסת. ניקח להשוואה גם את שוּמֶר (Sumer), הצוויליזציה שעל פי ספרי ההסטוריה שלנו המציאה את הכתב ונחשבת לצוויליזציה הראשונה, גבּקלי טפּה מבוגר גם ממנה, בהרבה מאד שנים, ב-5,000 שנה.
גבּקלי טפּה לא רק מדהים בגלל גילו אלא גם בגלל הסגנון האדריכלי שלו כפי שניתן לראות בפרטים שבמקדשים. איכות הבנייה והאֻמָּנוּת בגבּקלי טפּה מקדימים בהרבה את תקופתם. כיצד בכלל יכול להיות שהמבנים עדיין עומדים במקומם לאורך כל כך הרבה אלפי שנים אם אפילו עצם הבנייה לא הייתה אפשרית בתקופה שהוא נבנה. האדריכלות, ההנדסה ואפילו ניהול הפרויקט הנחוצים לבנייה של אתר כזה יוצרים קצר במחשבה. אם מנתחים את מצב הצוויליזציה האנושית בתקופה הזו, גבּקלי טפּה מאלץ את הארכיאולוגים ללמוד מחדש את שחר הצווילזציה האנושית.
באתר התגלו כעשרים מבנים עגולים, שרק שמונה מהם נחפרו עד עתה. הגדול שבהם קוטרו כ-30 מטר. קירותיהם עשויים מאבני גוויל, הנתמכות במגליתים או עמודי אבן גיר, בצורת האות T, שגובהם 3 עד 5 מטר בדרך כלל, אף כי הגדול בהם מגיע לכ-7 מטר. בסך הכל נחשפו עד כה למעלה משישים עמודי אבן גיר או מגליתים שכאלה, כאשר ידוע על עוד למעלה ממאתיים שעדיין קבורים באדמה. משקלו של כל עמוד כ-7 טון. במחצבה הסמוכה התגלה עמוד שננטש באמצע הסיתות ומשקלו 50 טון. במרכז כל מבנה מעוגל שכזה ניצבו שתי אבנים תומכות נוספות, שהן בדרך כלל הגבוהות ביותר. חלק מעמודי האבן לא הושלמו. לאורך צִדם החיצוני של הקירות נמתח ספסל נמוך. הרצפה עשויה מאבן גיר כתושה ואפויה (טראצו).
גבּקלי טפּה הוא פרויקט בנייה ענק גם בסטנדרטים מודרניים. דרישות כוח האדם הם מאות בנאים רק על מנת לבנות את המקדשים העצומים וזה גם דרש הרבה מאד זמן. פרוייקט כזה היה בר ביצוע רק אם היה קיים מבנה חברתי מסודר. אפילו "רק" הצבת הבלוקים האלה במקומם נשמעת בלתי אפשרית. כיצד יכולים היו בני האדם הקדומים למקם את הבלוקים הללו בצורה כה מושלמת? רק מהנדסים מתקדמים היו יכולים לתכנן ולהקים את האתר הזה. יתכן שאנו לא מבינים מספיק את האינטליגנציה של האנשים שמאחורי גבּקלי טפּה.
אנימציה של אתר גבּקלי טפּה:
גבּקלי טפּה התגלה בשנת 1963, בסקר ארכאולוגי שערכה במקום קבוצת מדענים אמריקאים וטורקים. הם נתקלו בכמה אבני גיר גדולות, מלבניות, מעוצבות, שלא היה ספק שהם מעשה ידי אדם, שבצבצו מהקרקע. החוקרים הניחו שמדובר בקברים ביזנטיים ולא המשיכו את הבדיקה. במשך כמעט 30 שנה התעלמו מהממצאים, איש לא הבין באמת את משמעות הגילוי עד שנת 1994, מאז עולם הארכיאולוגיה הושפע באופן דרמטי מהממצאים.
ארכיאולוג גרמני בשם קלאוס שמידט (Klaus Schmidt) מאוניברסיטת היידלברג הוא זה שהוביל את הגילוי מחדש. ב-1994 קרא ד"ר שמידט את הדו"חות שחוברו על המקום והחליט לנסוע לשטח כדי לבחון את הממצאים בעצמו. החל משנת 1995 מתבצעות באתר חפירות נרחבות בראשות ד"ר שמידט.
לא התגלו במקום עדויות למבני מגורים כפי שידועים באתרים אחרים מהתקופה, או לבעלי חיים וצמחים מבויתים, ולפיכך סבורים שבוני האתר המקוריים היו עדיין ציידים-לקטים וכי לא היה זה אתר מגורים. מרבית הארכאולוגים סבורים כיום שגבּקלי טפּה שירת תפקיד פולחני עבור אוכלוסייה משמעותית של ציידים-לקטים שהתאספו ממרחב גדול למדי. זה הופך אותו מייד למקדש הקדום ביותר בעולם, שמרווח הזמן בינו לבין המבנה הדתי הקדום הבא שהתגלה הוא גדול מאד. עצם זה שהאתר הזה הוא מבנה דתי מסיבי מוסיף עוד מיסטיקה למקום.
להרבה מהאבנים בגבּקלי טפּה יש ערך אומנותי. העמודים המרכזיים מעוטרים בציורים מורכבים, בעיקר של בעלי חיים. ישנם גם פסלי בעלי חיים מורכבים שגולפו על פני העמודים. זו אמנות שמקדימה את זמנה באופן קיצוני.
מחקר שפורסם בחודש מאי האחרון בבטאון הארכיאולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג' (Cambridge Archaeological Journal) ונערך ע"י צוות חוקרים ישראלים גילה מכלול גאומטרי מסתורי בגבּקלי טפּה. "גבּקלי טפּה הוא פלא ארכיאולוגי", אומר פרופ' אבי גופר, חוקר במכון לארכאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר של אוניברסיטת ת"א, "נבנה על ידי קהילות נאוליתיות לפני 11,000 עד 11,500 שנה וכולל מבני אבן עגולים ועמודי אבן מונומנטליים שגובהם עד 5.5 מ', מכיוון שלא קיימות עדויות לחקלאות או לביות בעלי חיים באותה עת, על פי ההערכה האתר נבנה על ידי ציידים-לקטים. עם זאת, המורכבות האדריכלית שלו יוצאת דופן מאוד עבורם."
פרופסור גופר ועמיתו, הדוקטורנט גיל חקלאי, השתמשו באלגוריתם כדי לאתר את ההיבטים של תהליכי העיצוב האדריכליים הכרוכים בבניית המבנים העגולים המונומנטליים של גבּקלי טפּה, שהגדול שבהם בקוטר 30 מ'.
הם גילו שתכנית גאומטרית עומדת בבסיס תצורות האבן המעגליות המרשימות של גובקלי טפה ועמודי אבן הגיר העצומים שבו. המקדש, טוענים החוקרים, תוכנן מלכתחילה כיחידה אחת. "מערך המתחם מאופיין בהיררכיות מרחביות וסמליות המשקפות שינויים בעולם הרוחני ובמבנה החברתי", אמר חקלאי. "במחקר שלנו השתמשנו בכלי ניתוח – אלגוריתם המבוסס על מיפוי סטיית תקן – כדי לזהות דפוסים גאומטריים שמארגנים את התכנית", אמר חקלאי.
"מחקר זה חשף מידע חשוב לגבי התפתחות מוקדמת של תכנון אדריכלי בלבנט ובעולם בכלל. הוא פותח אפשרויות לפירושים חדשים על מהות האתר באופן כללי ועל אופיים של עמודים אנתרופומורפיים מגאליתיים באופן ספציפי", הוסיף פרופ' גופר.
ניתוח אדריכלי:
(באדום) משולש שווה צלעות שעובר בנקודות האמצע בין הצד הדרומי של העמודים המרכזיים של מתחמים B-D (בצהוב) יישור העמודים המרכזיים של מתחמים B ו C לאורך הצד המשולש הדרומי
(בצבע כחול) הציר הראשי, הניצב לצד הדרומי של המשולש, עובר במרכז מתחם D
(בירוק) אבני ה U ממוקמות בצורה סימטרית משני צידי הציר הראשי
באופן מסורתי, ההנחה היתה כי יכולות ופרקטיקות מסויימות של תכנון, כמו שימוש בגאומטריה ויצירת תוכניות רצפה, הופיעו בתקופה הרבה יותר מאוחרת מהתקופה בה נבנה גבּקלי טפּה. ראוי לציין שאחד המאפיינים של החקלאים המוקדמים הוא השימוש בארכיטקטורה מלבנית.
"מקרה זה של תכנון אדריכלי מוקדם עשוי לשמש דוגמא לדינמיקה של השינויים התרבותיים בשלבים המוקדמים של התקופה הניאוליתית", אמר חקלאי.
"הממצאים שלנו מעלים ששינויים אדריכליים מהותיים בתקופה זו, כגון מעבר לאדריכלות ישרת זווית, היו מבוססי-ידע, תהליכים שבוצעו בידי מומחים, מלמעלה למטה. השיטות החשובות והבסיסיות ביותר של תכנון אדריכלי הומצאו בלבנט בתקופה האפיפלאוליתית המאוחרת כחלק מהתרבות הנאטופית והלאה דרך התקופה הניאוליתית המוקדמת. המחקר החדש שלנו מצביע על כך ששיטות תכנון אדריכלי, חוקי תכנון מופשט ודפוסי ארגון היו כבר בשימוש בתקופה מכוננת זו בהיסטוריה של המין האנושי", אמר חקלאי.
גבּקלי טפּה נמצא עדיין תחת מחקר ארכיאולוגי מתמשך, מחקר שיערך עוד זמן רב. ממצאי האתר המרתק הזה סיפקו עד כה שורה של תשובות, אך גם ובעיקר סדרה של שאלות המאתגרות את מה שאנחנו חושבים שאנו יודעים על שחר הצוויליזציה. התעלומה הארכיאולוגית של גבּקלי טפּה הציבה סימן שאלה גדול על ההבנה שלנו של האדריכלות, ההנדסה, הבניה והחברה הקדומים.
